יבול שיא
הרפת והחלב
דרור שליטין

פלנטארק החברה הישראלית שתשנה את פני החקלאות

3 דק' קריאה

שיתוף:

החברה מבצעת עריכה גנטית והנדסה גנטית של צמחים. פלנטארק פיתחה פלטפורמה ייחודית, מוגנת בפטנט, המסוגלת לגלות גנים שיגבירו את עמידותם של צמחים מסוגים שונים בתנאי סביבה קשים

אם עוד לא שמעתם עליה, אז כדאי שתכירו את "פלנטארק-ביו" – PlantArcBio חברת סטארטאפ ישראלית בתחום האגרו-טק. החברה מובילה בטכנולוגיה למציאה ואפיון גנים חדשים לשיפור תכונות של צמחים והשבחה גנטית של זרעים, על מנת לתרום לביטחון ויציבות בשוק החקלאות והמזון העולמי.

פלנטארק הוקמה בשנת 2014 על ידי דר' דרור שליטין, מדען עם עשרות שנים של ניסיון במחקר ופיתוח של צמחים. החברה מעסיקה כעשרה עובדים וממוקמת בגבעת חן.

פלאנטארק חקלאות
פלאנטארק חקלאות

שינויי האקלים, תנאי הטבע והתגברות הבצורת, הם גורם עיקרי לירידה ביבולים ברחבי העולם. לפי נתוני ארגון המזון העולמי ונתוני מחקרים, כ50% מהיבולים החקלאיים בעולם נזרקים בשל מזיקים, נזקי מזג האוויר, תנאי סביבה, מזיקים, מחלות ועשבים.


על פי החוקרים, בשלב הגידול החקלאי נגרם אובדן של עד 35% מהתוצרת החקלאית במדינות מתפתחות וכ15% אחוז נוספים במדינות מפותחות. את המחיר כולנו משלמים, בבזבוז המשאבים, שימוש בכימיקלים נוספים ופגיעה בסביבה.

מציאות זו הביאה להקמת חברות כמו פלנטארק, שעובדות על פתרונות לבעיות קשות אלו.

כיצד זה מתבצע?

החברה מבצעת עריכה גנטית והנדסה גנטית של צמחים.
קצת על ההבדל – הנדסה גנטית היא לקיחת גן חדש שלא נמצא בצמח והחדרתו לצמח בכדי לשפר בעזרתו תכונות נדרשות, כמו עמידות ליובש.


עריכה גנטית היא האפשרות לשנות גן של הצמח עצמו בצורה נקודתית ומדויקת – גן שקיים בצמח. עריכה גנטית לעומת הנדסה גנטית, מאפשרת להגיע לחקלאי יותר מהר בעקבות פחות רגולציה או בכלל לא.

פלנטארק בודקת את הגנים ישירות בצמחים, לעומת חברות שעושות זאת בעזרת מודלים מיחשוביים.


בסופו של דבר, המטרה היא לתת רישיון להשתמש בגנים שנמצאו או נערכו, כך שחברות הזרעים הגדולות בעולם, ישפרו את עמידות הזרעים והחקלאים ייהנו מגידול טוב יותר.

אז מה הייחודיות בפלנטארק?

פלנטארק פיתחה פלטפורמה ייחודית בשם Direct In Plant, מוגנת בפטנט, אשר מסוגלת לגלות גנים שיגבירו את עמידותם של צמחים מסוגים שונים בתנאי סביבה קשים.

החברה מתמקדת בגילוי גנים או השבחת גנים המיועדים לשיפור צמחים בסביבת חום, מליחות, מחסור במים, עמידות לחרקים, עמידות למחלות ואף עמידות לקוטלי עשבים.


באמצעות הטכנולוגיה החדישה החברה כבר גילתה גנים, כמו גם גנים בים המלח, המשפרים עמידות בפני יובש ונבחנו על ידי מדעני אוניברסיטת ויסקונסין שבארצות הברית, בשדות גידולי סויה.


באיזה יבולים מדובר?

פלנטארק מתמקדת בשיפור היבולים בתירס, סויה, קנולה וכותנה. החברה פיתחה מספר מוצרים שנועדו לשמור על היבולים.

בין המוצרים שפיתחה: תכשיר לשיפור יבול הקנולה עם חברת ICL, תכשיר לטיפול הגנתי לצמחים נגד מחלות וטפילים הפוגעים במערכת השורשים של הצמח וגורמים לאובדן יבול משמעותי, תכשיר המיועד להגנת הצמחים מפני חומרי הדברה על ידי ריסוס חיצוני ולא כימי עם חברת KWS, וכעת עובדת גם על שיפור יכולת ניצול הדשנים של הצמחים והיד עוד נטויה.

חדקונית הדקל בישראל


בהקשר של החקלאות המקומית בשיתוף עם גדות אגרו, פיתחה החברה גם תכשיר ידידותי לסביבה נגד חדקונית הדקל האדומה.

חיפושית התוקפת עצי דקל, ניזונה מהעצים וגורמת לקריסתם. התרסיס מאתר גן בגורם המזיק ופוגע בו באופן שאינו מזיק לעצי הדקל ולסביבה.

החברה התחילה תהליך של רישוי בארץ והתקווה היא שבעוד שנתיים כבר ייצא מוצר שיוכלו להשתמש בו.

השבחת צמחי הקאנביס

בשיתוף פעולה עם חברת קנאביס עולמית הקימה החברה מיזם בשם טרג'ין, להשבחה של צמחי הקנאביס.

טכנולוגיית הגידול של טרג'ין מתמקדת ב3 תחומים: ביכולות לפתח מערכות חדשות לייצור חומרים פעילים מקנאביס רפואי, בגידול תאים של קנאביס ובעריכה גנטית של תכונות הקנאביס – ניקיון ותדירות.

מדובר בשיפור מהפכני משום שחלק מהמטרות הם ייצור של הצמח ברמת סטריליות גבוהה וקיצור משך זמן הגידול מארבעה חודשים לשבועיים בלבד.       


דר' דרור שליטין, מספר כי חקלאות תמיד עניינה אותו, עוד מבית אביו, גדי שליטין, שעסק בחקלאות ולימים היה מנכ"ל משרד החקלאות.

דר' דרור שליטין עוסק בתחום כבר 30 שנה; את הפוסט דוקטורט שלו עשה בארצות הברית ובעקבותיו פורסמו המון מאמרים בעיתונות הכי חשובה בארצות הברית.

במשך השנים היה בכיר בחברת אבוג'ן הנסחרת בבורסה בשווי שוק גבוה מאוד, עסק במחקר בסרטן ובמחלות צמחים, וב- 2014 הקים את פלנטארק.

לכל כתבות יבול שיא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הבומים מעזה מגיעים אלינו ראשונים, אבל לא הבכי, הדם והצעקות  *תמונה ראשית: צילום מצומת המזלג. אם מתאמצים אפשר לראות את הים  נסעתי בשדות. אמרתי במחסום שאני מהקיבוץ ונוסעת לבית הקברות (קצת בילפתי) והמשכתי לשדות.
3 דק' קריאה
טקס ההתייחדות השנתי לזכר חללי התנועות הקיבוציות שנפלו במערכות ישראל ובפעולות האיבה נערך באנדרטה לחללי הקיבוצים שביער הקיבוצים, במועצה האזורית מגידו  *תמונה ראשית: מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה באנדרטת חללי הקיבוצים. צילום: רמי שלוש 
האם ניתן לדרוש מקיבוץ 140 אחוזים משווי הקרקע? ועדת ערד קיבלה את טענות בארי בדבר פטור מתשלום היטל השבחה סיפורים הנוגעים לקיבוצי העוטף מתחילים בעצב ומסתיימים בתקווה. הינה, סיפור שתחילתו בספטמבר 2023 וסיומו בימים
5 דק' קריאה
אפילו גרגיר אחד של מזון לא להכניס * הגיע זמן הכרעה * לא רק בעזה. גם בלבנון וגם בסוריה * טראמפ, כפוי טובה שכמותו   חזרו בכם מההחלטה האסונית   לשלל התבטאויותיו הקיצוניות של הרב שמואל
3 דק' קריאה
‏התכנית הוצגה במסגרת כנס של משרד החקלאות וביטחון המזון,שכלל את כלל השותפים לכתיבתה; משרד הבריאות, הכלכלה, הגנת הסביבה, המל"ל ורח"ל. התקציב המוערך לתכנית הוא בין 2.5 ל-5 מיליארד ש"ח משרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן