יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 06 26 145645

עלילות אלי ענבים 

3 דק' קריאה

שיתוף:

ספר ילדים חדש מספר את ההרפתקאות שעברו ילדי הקיבוץ, אי אז בלינה המשותפת 

*תמונה ראשית: "גם מי שלא בא מקיבוץ יבין מושגים כמו "אקונומיה" ו"שומרת לילה". איור: הילה נועם

ספר ילדים חדש "אלי ענבים וכל ההרפתקאות שקרו לו באמת" מאת הסופרת מיה מיטב (50) שנולדה וגדלה בקיבוץ רמת יוחנן, בו גם מיקמה את גיבורי הסיפור ועלילתו, נכתב בהשראת סיפורי המיתולוגיה המשפחתית מתקופת הלינה המשותפת, על אף שהיא עצמה, בת זקונים למשפחה שבה שלושה אחים ואחות גדולה, עברה ללינה משפחתית כשהייתה בת שמונה. 

"הערצתי את סיפורי הילדות של אחיי הגדולים: בעלי חיים שגידלו, טיולים במשק והרפתקאות. במהלך הכתיבה השלמתי פערים וקיבלתי זמן איכות עם אחיי, ששמחו לשתף אותי בזיכרונות. זכיתי להציץ על הילדוּת קצת מבחוץ, ולראות שלצד הקשיים הרבים היו לנו גם רגעים יפים. אלה היו ימים עם חופש כמעט חסר גבולות לילדים, ומבוגרים שלא תמיד היו מספיק שם, בתפקיד האחראי. המציאות כמובן לא הייתה כה נעימה ומשעשעת כמו שעולה מהספר, אבל אלה חומרים נהדרים שמהם סיפורים נוצרים". 

מיה, שזהו ספרה השמיני שיוצא לאור, כותבת שירים וסיפורים לילדים, והרעיון לספר על קיבוץ נולד כשנסעה עם אחד מילדיה וברקע התנגן השיר "סטלבט בקיבוץ". "הבן שלי אמר 'לא יכול להיות שכל מה שאני יודע על קיבוץ הוא מהשיר הזה', וככה נולד הרעיון לכתוב על הקיבוץ, כפי שהיה בילדותי או יותר נכון, לפני שנולדתי, כי עם המעבר ללינה משפחתית השתנו דברים רבים". 

Screenshot 2024 06 26 145713
מיה מיטב. בחרתי לספר סיפור אופטימי על התקופה ועל מי שגדל בה. צילום: נורי מגן 

תעלולים לשומרת הלילה 

הלינה המשותפת יצרה חוויות שונות עבור בוגריה ומיה בחרה להביא בספרה את הרגעים המשעשעים דרך דמותו של "אלי ענבים", של אחיו וחבריו ל"כנופיית ענבים", המתבססים על הזיכרונות והסיפורים שסיפרו לה אחיה על ילדותם, יחד עם חופש אומנותי שלקחה לעצמה. 

"הפכתי ל'סלט' שיתאים לסיפור שרציתי. סיפור על ילד שובב בלינה משותפת ועל ההרפתקאות והתעלולים שהוא עושה. בחרתי לספר סיפור חיובי על הלינה המשותפת על אף שהיו בה גם קשיים. קודם כל כי זו הייתה החוויה של אחי, וגם כי בחרתי לספר סיפור אופטימי על התקופה ועל מי שגדל בה. הסיפור לא מעלים את הקשיים שהיו. באחד הפרקים מסופר על אלי שמתכנן תעלולים לשומרת הלילה, נשאר לבדו ומצטער שאימא שלו לא איתו. הוא נרדם לבד בשמיכת הפיקה. יש גם את הפרק בו הילדים הלכו לאיבוד במטע האבוקדו. כאימא אני לא יכולה להעלות על הדעת שילדים יסתובבו לבד בלי השגחה, אבל אז היה חופש שאפשר את זה. בשביל הסיפור זה מצוין. ספרות ילדים מנסה 'להיפטר' מההורים כדי לאפשר לילדים לצאת להרפתקה, ובסיפור על לינה משותפת בקיבוץ זה ממש לקבל את זה מהמוכן. הספר משעשע, מותח ומלא בשמחת חיים". 

"הספר הזה הוא סוג של תיקון", אומרת מיה. "הוא נתן לי הזדמנות לכתוב את הסיפור של המשפחה המלוכדת והחמה שלא הייתה לי". אחיה הבכורים נולדו בהפרשים קטנים זה מזה ואילו היא קטנה מהאחרון בשש שנים. כשהייתה בת שמונה התגרשו הוריה, אחיה כבר היו גדולים "והמשפחה התפרקה מעל ראשי". 

מיה עבדה על הספר מבלי לדעת שהוא יראה אור בימים כה כאוּבים. "דווקא בעקבות הטראומה הלאומית חשוב לספר על הקיבוצים שהם חלק מההיסטוריה שלנו. כל אלו הן מחשבות שעולות בדיעבד, בזמן הכתיבה פשוט רציתי להרחיק אל העבר כדי לספר סיפור ילדים חופשי ופרוע, כמעט בלי מגבלות – לא של הורים ולא של העידן המגונן והפוליטקלי-קורקט שלנו". 

אלי ענבים מאת מיה מיטב, איורים: הילה נועם, הוצאת דני ספרים, 123 עמ' 

מה זו אקונומיה ואיך עובד שמרטף? 

עבור מי שלא נולד ולא גדל בקיבוץ ושאין לו הורים קיבוצניקים הכינה מיה "מילון מושגים", שם היא מסבירה מה זו "אקונומיה", "ממתק השבת", "שומרת לילה", "שמרטף" ועוד מושגים עליהם גדלו ילדי הקיבוצים של פעם. "גם מי שלא בא מקיבוץ וגם בלי לקרוא או להבין את המושגים, ניתן להבין מההקשר בסיפור על מה מדובר. בדיוק כמו בספר פנטזיה שבורא עולם שאינו העולם שלנו. הקיבוץ של מה שהיה אז שונה מהעולם של היום ושונה מהקיבוץ של היום. יש בספר נוסטלגיה למי שגדל כילד בקיבוץ או מי שביקר בקיבוץ והוא מתאים גם לקהל שלא מכיר קיבוץ". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן