לא רק שתעריפי המים לחקלאות האמירו בשנים האחרונות מעבר לכושר הנשיאה של גידולים רבים, הם גם כללו עלויות שאינן נוגעות לשימוש חקלאי
*תמונה ראשית: השקיה בשדה – עלויות מים גבוהות במיוחד צילום: עמיקם רגב, ארכיון ניר אליהו
על שולחן הכנסת תונח השבוע הצעת חוק לתיקון חוק המים, שמטרתה ליצור הוגנות ולקבוע תעריפי מים שמשקפים את כושר הנשיאה של הגידולים החקלאיים, ולשפר את כושר התחרות של החקלאות בישראל.
הצעת תיקון חוק מים (הצעת חוק המים, תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות, התשפ"ד–2024) מבקשת לתקן עוול מתמשך, שבעקבותיו לא רק שתעריפי המים האמירו בשנים האחרונות מעבר לכושר הנשיאה של גידולים רבים, הם גם כללו עלויות שאינן נוגעות לשימוש חקלאי.
יתרה מזו: אירועי 7 באוקטובר אף החמירו עוול זה, בפרט לחקלאים שבאזורי העימות – בשטחי הפריפריה בדרום, בצפון ובמזרח. לא רק שחקלאים אלו נאלצו להתמודד עם האיום הביטחוני ועם השלכות מלחמת 'חרבות ברזל', בהן פינוי ישובים וחשש לאבד חלק מהשטחים החקלאיים – הם נאלצו במקביל להתמודד עם עלויות מים גבוהות במיוחד שפגעו בכושר התחרות שלהם. נזכיר כי מדובר באזורים שהמשך פעילותם היא אינטרס לאומי ראשון במעלה.
כולנו תקווה כי עוול זה יתוקן במהרה מתוך מניע של צדק, תועלת כלכלית וביטחונית, תוך צמצום התלות בגורמים חיצוניים בימי שגרה, ועל אחת כמה וכמה בעתות משבר. בתוך כך נזכיר כי באזורים שונים החקלאות הישראלית עושה שימוש נרחב במי קולחין מטוהרים, ואף מובילה בעולם בתחום סביבתי ואקולוגי זה, נתון שגם אותו יש להביא בחשבון בהוזלת התעריף.
התאחדות חקלאי ישראל מודה לקבוצת חברי הכנסת מכל גווני הקשת הפוליטית, ובראשם ח"כ הרב משה גפני, יו"ר ועדת הכספים; וח"כ אלון שוסטר, ח״כ ינון אזולאי, ח״כ ששון גואטה, ח״כ שלום דנינו, ח״כ מטי צרפתי, ח"כ רם בן ברק, ח״כ יצחק קרויזר, ח״כ נעמה לזימי, ח״כ אלי דלל, ח״כ קטי שטרית וח״כ אליהו ברוכי, על שיזמו יחד את הצעת חוק זו ובכך פעלו לחיזוק הייצור המקומי של תוצרת חקלאית, מה שיאפשר את קיומה ואת שיקומה של החקלאות הישראלית ואת ביטחון המזון של אזרחי ישראל.
