יבול שיא
הרפת והחלב
שום

על שום מה? 

3 דק' קריאה

שיתוף:

הרפורמה בחקלאות בהובלת הממשלה הקודמת לא תרמה להורדת יוקר המחייה אבל גרמה לחיסול ענף השום הישראלי

הודעה שהופצה לאחרונה בפייסבוק ויצאה מעין חרוד איחוד, עוררה סקרנות בקרב רבים שקיבלו אותה. "שלום חברים" נכתב שם, "בצער רב ברצוננו לבשר לכם על פירוק, סגירה סופית של ענף השום אצלנו. מכריזים על מכירת חיסול המלאי הקיים במחיר מיוחד עבורכם! נשארו לנו עוד כ-400 טון במלאי וכל קילו שתקנו יעזור לנו לצמצום ההפסדים והנזקים הכבדים שספגנו. עזרתם לנו רבות ואנו צריכים אתכם ממש ברגעים אחרונים אלה. נודה לכם אם תפיצו לכולם. המבצע עד סוף החודש לאחר מכן ייסגר בית האריזה ויושמד כל מה שנשאר. תודה מראש, שום ישראלי". 

חיסול המלאי 

בירור שנעשה עם הקיבוץ מעלה כי מדובר באחת ההשלכות של הרפורמה בחקלאות מבית מדרשם של שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן ושר החקלאות לשעבר עודד פורר, שהסירו את המכס על יבוא השום מבלי לפצות את מגדלי השום הישראלים והביאו להצפת השוק בשום תוצרת סין ולחיסולו של ענף השום בישראל.  

"למעשה הפוסט הזה פורסם על ידי נאמן שמונה על ידי בית המשפט לאגודה שנקראת 'שום ישראלי' לגידול, אריזה, שיווק ומכירה של שום" מציין אורי גלר, מרכז המשק של עין חרוד איחוד, "האגודה נמצאת בבעלות תאגיד בננות החוף וקיבוץ עין חרוד איחוד. פעילות האגודה נמצאת כרגע בתהליך הקפאת הליכים בצו של בית משפט. האגודה עברה לפירוק אצל רשם האגודות השיתופיות, וחלק מתהליך הפירוק זה לממש את המלאי בצורה מיטבית. לכן יצא הפוסט הזה".     

במשך עשרות שנים גידלו שום בעין חרוד איחוד, ובסוף 2021 החליטו להקים את תאגיד "שום ישראלי" ולשלוט גם במיון, באריזה ובשיווק. באופן רשמי האגודה קמה בפברואר 2022, ותחת חסותה נזרעו 2,000 דונם שום בכעשרה קיבוצים ויישובים ובהם עין חרוד איחוד. במאי 2022, לאחר שכל השום כבר היה בשל לקטיף, התקבלה החלטה במסגרת חוק ההסדרים לבטל לחלוטין את הגנת המכס על יבוא השום מסין שעמדה על 6.9 שקל לקילוגרם.  

"לילה בהיר אחד", אומר גלר, "בלי הודעה מוקדמת, בלי בירור, בלי הכנה, כשכל השום בארץ כבר בשלב הגידול, קיבלו בממשלה את ההחלטה הזאת אבל סייגו אותה בכך שזה אמור תוך מספר חודשים להגיע לדיון מחודש בוועדת הכלכלה של הכנסת, ובטח שיהיה פיצוי לחקלאים בגין הנזק שנגרם להם, ובגין האפשרות שהם יוכלו להמשיך לגדל שום בישראל בכדאיות כלכלית. מה שקרה בהמשך זה שוועדת הכלכלה של הכנסת לא התכנסה, לאחר מכן נפלה הממשלה ונבחרה ממשלה חדשה, וכך יצא שביטול המכס על השום מסין נשאר בתוקף עד היום". 

שום כלום 

איך זה השפיע עליכם? 

"בחודש מאי 2022 אספנו את היבול מהשדות, והבאנו 2,000 טון שום לבית האריזה. אם נעשה את החשבון הכלכלי ש-6,900 שקל לטון שום נותרו בלי הגנה, נגיע לזה שההכנסות הצפויות מהגידול שכבר היה בבית האריזה נפגעו בכ-14 מיליון שקל. לפני זה, ב-2021 קיבלנו בממוצע מהלקוחות שלנו, שהם החנויות ורשתות השיווק, 17 שקל לקילו שום טרי ששווק בתצורות שונות, אבל הצרכן שילם על זה 50 שקל לקילו במקרה הטוב ולפעמים גם 70 ו-80 שקל לקילו".   

המחירים לצרכן ירדו בעקבות הורדת המכס? 

"כמובן שלא. העילה של הרפורמה בחקלאות הייתה הורדת יוקר המחייה במדינת ישראל, וזה התגלה כבלוף אחד גדול דווקא בתקופת הממשלה שתמכנו בה. מצד אחד, יוקר המחייה עלה בטירוף בגלל העלייה במחירי הקרקע לבנייה ומחירי הדיור, ומצד שני, הבטיחו שיוזילו את יוקר המחייה לאחר שיבטלו את המכסים על השום והאננס ואז תתחיל תחרות. מה שקרה זה שהמחירים לצרכנים לא ירדו, ומי שנהנה מזה הם הקמעונאים בלבד. אנחנו מעריכים שהם קונים את השום מסין ב-10 שקלים לקילו, כי זה המחיר שהם מוכנים לשלם לנו כיום, ואת שבעת השקלים לקילו שנחסכו להם הם השאירו אצלם ולא העבירו לצרכן". 

גלר מוסיף כי אגודת "שום ישראלי" לא יכלה להתמודד עם ההפחתה בהכנסות של 14 מיליון שקל ל-2,000 טון שום, בוודאי לאחר שהם כבר הוציאו את כל הוצאות הגידול וכל התוצרת כבר נמצאת בבית האריזה. "אם היו אומרים לנו מראש שב-2022 לא יהיה מכס על השום לא היינו זורעים אותו, בדיוק כפי שקורה כיום כשאף חקלאי לא זורע שום. הממשלה הקודמת חיסלה את ענף השום בישראל. הם לא חשבו על זה שבאירוע הזה אנחנו משמידים את היכולת שלנו לגדל שום מקומי, ושאם הסינים יחליטו להעלות מחירים או שיגיע שום נגוע בווירוס מסוכן, לא תהיה לנו שום אלטרנטיבה".  

הפחתת המכס הובילה לחובות שהצטברו בתאגיד "שום ישראלי", והחברה ביקשה מבית המשפט להכריז על חדלות פירעון, כלומר פשיטת רגל. ההחלטה הראשונה לפני כחודשיים הייתה הקפאת הליכים, ולפני כשבועיים ביקשו הבעלים להעביר את החברה לפירוק. התוצרת המוכנה שלא תירכש על ידי הצרכנים תושמד בקרוב, והלקוח הישראלי יישאר עם שום זול מסין באיכות ירודה מזו של השום המקומי.     

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בשנים האחרונות מתקשים יותר ויותר מגדלים לגדל כוסברה בחודשי הקיץ כתוצאה מהתמוטטות לאחר הנביטה. התופעה הפכה נפוצה מאוד בחלקות שבהן גודלה כוסברה בעבר, אך לא רק בהן, והיא אופיינית בייחוד לחודשי הקיץ (יוני עד ספטמבר),
2 דק' קריאה
במושב יבול שבחבל תקומה, התקיים היום (יום ה' 21/8) במעמד שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר וראש המועצה האזורית אשכול, מיכל עוזיהו* *משרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף מנהלת תקומה, פדרציית מונטריאול וארגון "קדמה" משיקים מיזם
3 דק' קריאה
מו"פ ערבה תיכונה וצפונית- תמר עמי מדואל ז"ל הלך מאיתנו. עמי היה חבר בגרעין המייסדים של מושב עין תמר והגיע לכיכר סדום ב 1982. עמי, בעל אצבעות ירקות, הקים משק חקלאי לתפארת. עם הקמת מו"פ
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות וביטחון המזון ומנהלת תקומה ישקיעו 45 מיליון ש״ח בשיקום ובפיתוח משקים חקלאיים קיימים וחדשים בחבל תקומה *תמונה ראשית: צוערים‭ ‬עושים‭ ‬עישוב‭ ‬שדה‭ ‬בצל‭ ‬במושב‭ ‬יתד‭ ‬‭.‬צילום: ‬ליזי‭ ‬שאנן, ‬מתוך‭ ‬אתר‭ ‬פיקיויקי מנכ"ל משרד
2 דק' קריאה
למרות המחלות של העץ, נזקי המלחמה המתמשכים, ומזג אוויר שלא עושה חסד עם הפרי, מגדלי האגס אופטימיים ומצפים ליבול מוגבר בשנה הבאה, ויש גם זן ישראלי חדש שעושה חיל בארץ ובעולם- ״זה אגס ישראלי
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן