יבול שיא
הרפת והחלב
שום

על שום מה?

3 דק' קריאה

שיתוף:

הרפורמה בחקלאות בהובלת הממשלה הקודמת לא תרמה להורדת יוקר המחייה אבל גרמה לחיסול ענף השום הישראלי

הודעה שהופצה לאחרונה בפייסבוק ויצאה מעין חרוד איחוד, עוררה סקרנות בקרב רבים שקיבלו אותה. "שלום חברים" נכתב שם, "בצער רב ברצוננו לבשר לכם על פירוק, סגירה סופית של ענף השום אצלנו. מכריזים על מכירת חיסול המלאי הקיים במחיר מיוחד עבורכם! נשארו לנו עוד כ-400 טון במלאי וכל קילו שתקנו יעזור לנו לצמצום ההפסדים והנזקים הכבדים שספגנו. עזרתם לנו רבות ואנו צריכים אתכם ממש ברגעים אחרונים אלה. נודה לכם אם תפיצו לכולם. המבצע עד סוף החודש לאחר מכן ייסגר בית האריזה ויושמד כל מה שנשאר. תודה מראש, שום ישראלי". 

חיסול המלאי 

בירור שנעשה עם הקיבוץ מעלה כי מדובר באחת ההשלכות של הרפורמה בחקלאות מבית מדרשם של שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן ושר החקלאות לשעבר עודד פורר, שהסירו את המכס על יבוא השום מבלי לפצות את מגדלי השום הישראלים והביאו להצפת השוק בשום תוצרת סין ולחיסולו של ענף השום בישראל.  

"למעשה הפוסט הזה פורסם על ידי נאמן שמונה על ידי בית המשפט לאגודה שנקראת 'שום ישראלי' לגידול, אריזה, שיווק ומכירה של שום" מציין אורי גלר, מרכז המשק של עין חרוד איחוד, "האגודה נמצאת בבעלות תאגיד בננות החוף וקיבוץ עין חרוד איחוד. פעילות האגודה נמצאת כרגע בתהליך הקפאת הליכים בצו של בית משפט. האגודה עברה לפירוק אצל רשם האגודות השיתופיות, וחלק מתהליך הפירוק זה לממש את המלאי בצורה מיטבית. לכן יצא הפוסט הזה".     

במשך עשרות שנים גידלו שום בעין חרוד איחוד, ובסוף 2021 החליטו להקים את תאגיד "שום ישראלי" ולשלוט גם במיון, באריזה ובשיווק. באופן רשמי האגודה קמה בפברואר 2022, ותחת חסותה נזרעו 2,000 דונם שום בכעשרה קיבוצים ויישובים ובהם עין חרוד איחוד. במאי 2022, לאחר שכל השום כבר היה בשל לקטיף, התקבלה החלטה במסגרת חוק ההסדרים לבטל לחלוטין את הגנת המכס על יבוא השום מסין שעמדה על 6.9 שקל לקילוגרם.  

"לילה בהיר אחד", אומר גלר, "בלי הודעה מוקדמת, בלי בירור, בלי הכנה, כשכל השום בארץ כבר בשלב הגידול, קיבלו בממשלה את ההחלטה הזאת אבל סייגו אותה בכך שזה אמור תוך מספר חודשים להגיע לדיון מחודש בוועדת הכלכלה של הכנסת, ובטח שיהיה פיצוי לחקלאים בגין הנזק שנגרם להם, ובגין האפשרות שהם יוכלו להמשיך לגדל שום בישראל בכדאיות כלכלית. מה שקרה בהמשך זה שוועדת הכלכלה של הכנסת לא התכנסה, לאחר מכן נפלה הממשלה ונבחרה ממשלה חדשה, וכך יצא שביטול המכס על השום מסין נשאר בתוקף עד היום". 

שום כלום 

איך זה השפיע עליכם? 

"בחודש מאי 2022 אספנו את היבול מהשדות, והבאנו 2,000 טון שום לבית האריזה. אם נעשה את החשבון הכלכלי ש-6,900 שקל לטון שום נותרו בלי הגנה, נגיע לזה שההכנסות הצפויות מהגידול שכבר היה בבית האריזה נפגעו בכ-14 מיליון שקל. לפני זה, ב-2021 קיבלנו בממוצע מהלקוחות שלנו, שהם החנויות ורשתות השיווק, 17 שקל לקילו שום טרי ששווק בתצורות שונות, אבל הצרכן שילם על זה 50 שקל לקילו במקרה הטוב ולפעמים גם 70 ו-80 שקל לקילו".   

המחירים לצרכן ירדו בעקבות הורדת המכס? 

"כמובן שלא. העילה של הרפורמה בחקלאות הייתה הורדת יוקר המחייה במדינת ישראל, וזה התגלה כבלוף אחד גדול דווקא בתקופת הממשלה שתמכנו בה. מצד אחד, יוקר המחייה עלה בטירוף בגלל העלייה במחירי הקרקע לבנייה ומחירי הדיור, ומצד שני, הבטיחו שיוזילו את יוקר המחייה לאחר שיבטלו את המכסים על השום והאננס ואז תתחיל תחרות. מה שקרה זה שהמחירים לצרכנים לא ירדו, ומי שנהנה מזה הם הקמעונאים בלבד. אנחנו מעריכים שהם קונים את השום מסין ב-10 שקלים לקילו, כי זה המחיר שהם מוכנים לשלם לנו כיום, ואת שבעת השקלים לקילו שנחסכו להם הם השאירו אצלם ולא העבירו לצרכן". 

גלר מוסיף כי אגודת "שום ישראלי" לא יכלה להתמודד עם ההפחתה בהכנסות של 14 מיליון שקל ל-2,000 טון שום, בוודאי לאחר שהם כבר הוציאו את כל הוצאות הגידול וכל התוצרת כבר נמצאת בבית האריזה. "אם היו אומרים לנו מראש שב-2022 לא יהיה מכס על השום לא היינו זורעים אותו, בדיוק כפי שקורה כיום כשאף חקלאי לא זורע שום. הממשלה הקודמת חיסלה את ענף השום בישראל. הם לא חשבו על זה שבאירוע הזה אנחנו משמידים את היכולת שלנו לגדל שום מקומי, ושאם הסינים יחליטו להעלות מחירים או שיגיע שום נגוע בווירוס מסוכן, לא תהיה לנו שום אלטרנטיבה".  

הפחתת המכס הובילה לחובות שהצטברו בתאגיד "שום ישראלי", והחברה ביקשה מבית המשפט להכריז על חדלות פירעון, כלומר פשיטת רגל. ההחלטה הראשונה לפני כחודשיים הייתה הקפאת הליכים, ולפני כשבועיים ביקשו הבעלים להעביר את החברה לפירוק. התוצרת המוכנה שלא תירכש על ידי הצרכנים תושמד בקרוב, והלקוח הישראלי יישאר עם שום זול מסין באיכות ירודה מזו של השום המקומי.     

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

היחידה לחקלאות וחדשנות גולן, עוסקת כל העת בניסויים ופיתוחים שונים, ומצטיינת בחשיבה מחוץ לקופסא ומציאת פתרונות חדשניים לחקלאי הגולן. בקיץ הזה, הבשורה מגיעה מניסוי משותף עם חברת הזרעים אוריג'ן שמעורר עניין רב בקרב מגדלי
< 1 דק' קריאה
היום התקיים יום עיון לרפתנים בבאר טוביה. 70 רפתנים מושביים וקיבוציים ו-30 מציגים הגיעו לכנס "ש.ח מהנדסים ויועצים" למקצוענות ברפת במגוון תחומים. החום והלחות לא שברו את רוחנו והגענו למפגש רפתני – חברי. את
2 דק' קריאה
שר החקלאות וביטחון המזון, ח״כ אבי דיכטר, ביקר אתמול (ג') ברפת באר מילכה בטקס קריאת הרפת על  שמו של יפתח גורני ז”ל, שהיה מיוזמי ומקימי הרפת.  גורני, שהיה לוחם צוות התערבות בלוט”ר ניצנה נרצח
< 1 דק' קריאה
הן באו עם מטרה מרכזית ברורה, והן מוכנות לשים בצד אלמנטים של קטנוניות, התעקשות מיותרת ותחושות כמו קיפוח ואפליה. תמונת המצב הזו מאפשרת לנו לקיים לא פעם שיחות שמציפות דילמות סבוכות, ולחצות אותן בהצלחה 
3 דק' קריאה
אומרת קטרינה (קאטי) שליט, המתגוררת בשכונת הדיור המוגן "נאות אחווה" במועצה האזורית באר-טוביה * למרות היותה ניצולת שואה, אלמנה ואם שכולה, היא מביטה על החיים באופטימיות מהולה בהומור * בגיל 96 היא קוראת ספרים
6 דק' קריאה
טוענת פרופ' רחל אלתרמן, מומחית בינלאומית לענייני תכנון, דיני מקרקעין ומדיניות לאומית, ממוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומית בטכניון, בהרצאה למפונים מהצפון במלון לאונרדו בטבריה * לדבריה, למדיניות רמ"י כלפי המושבים והקיבוצים אין אח ורע
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן