"מחירי ההובלה מהשוק האמריקני לאירופה עלו ב-630 אחוזים. מכולת ייצוא מישראל עלתה לפני הקורונה 2000 דולר והיום 20 אלף דולר"
מי יודע מהו ענף הייצוא החקלאי מספר 1 של ישראל ? שאלה טובה ותשובה מדהימה: א ב ו ק ד ו. מאה ועשרה אלף טונות בשנה. "יבולים שלא היו שנים רבות" מציין יושב ראש שולחן האבוקדו בענף הפירות במועצת הצמחים, ראובן דור. הוא חשף את המידע הזה בשבוע הראשון של החודש בכנס של התארגנות מגדלי אבוקדו בדרום הארץ, שהתקיים בקיבוץ עלומים בעוטף עזה.
האבוקדו צמח והתפתח בעיקר בצפון המדינה. הגידול, השיווק והייצוא הם מנת חלקם של גופים מוסדיים גדולים. לפני ארבע שנים וחצי התארגנו מגדלי אבוקדו ממושבים וקיבוצים בדרום המדינה והקימו התארגנות משלהם – 40 חקלאים שאוחזים בשטחי גידול של עשרים אלף דונם, כאשר בדרום הארץ יש עוד 4000 דונם אבוקדו.
ראובן דור, שהציג עצמו "ממושב רמות, מעל הכינרת" ונוסיף ברמת הגולן, ציין כי בשנים האחרונות הכיוון היה ייצוא ליפן וסין. "עברנו חמש שנים של טרטורים מול רגולציה יפנית. ערב מגפת הקורונה התחלנו לייצא ליפן". ואולם לא הכול חלק בתחום הייצוא. ראובן דור סיפר לעשרות מגדלי האבוקדו ה"דרומיים" שנכחו באירוע, כי מחירי ההובלה הימית של התוצרת החקלאית עלו במאות אחוזים מאז פרצה המגפה הקטלנית. "מחירי ההובלה מהשוק האמריקני לאירופה עלו ב-630 אחוזים. מכולת ייצוא מישראל עלתה לפני הקורונה 2000 דולר והיום 20 אלף דולר".
והייצוא לסין? "סין רצתה לייצא לישראל אשכולית אדומה תמורת ייצוא אבוקדו לסין. לא יכולנו להסכים".
דור גילה כי מלחמת רוסיה-אוקראינה מסמנת לנו כי לא ניתן לסמוך על מדינות באירופה וחייבים לפעול לפתח שווקים חדשים.
מגדלי אבוקדו בישראל שיווקו לשוק הרוסי והאוקראיני כמויות גדולות, אך קריסת הרובל והמלחמה הנוכחית גרמו לכך שהתמורה לא הגיעה עד פרסום הדברים. "הרוסים לא שילמו 12 מיליון דולר ולא ידוע מתי ישלמו, ומאוקראינה חצי מיליון דולר ייצוא כנראה כבר לא יגיע". שולחן המגדלים החל במגעים לייצא אבוקדו להודו.
ראובן דור ציין כי השולחן גובה 21 שקל לדונם של זנים צעירים ו-39 שקלים לדונם של זנים בוגרים. "השקענו 350 אלף שקלים בקידום אכילת אבוקדו בישראל, אבל לא נחלנו הצלחה. נפש בישראל אוכלת רק עשרה קילוגרם אבוקדו בשנה".
עוד גילה יושב ראש שולחן האבוקדו כי בתקופת טרום הקורונה "התכוונו לשלוח עשר מכולות שהן כ-200 טונות. הקווים הימיים התארכו מ-30 ל-50 יום בדרך ליפן והעלויות קפצו במאות אחוזים. לאיחוד האמירויות נשלחו 15 מכולות אבוקדו, שהתקבלו שם בשמחה וברצון".
יעדי מזרח אירופה נסגרו בפני האבוקדו מישראל. עד שנת השמיטה שטחי הגידול היו על פני 140 אלף דונם.
בשנת 2020 היו 120 אלף טון, השנה 100 אלף טון יותר והתמורה בייצוא הייתה מיליארד שקלים בשער המטע. הזן המוביל הוא האס – 55%, אחר-כך אטינגר ואחרים.
ראובן דור ייחד דברים לרפורמה החקלאית החדשה והתעכב על נושא הגנת הצומח. "ניכר חוסר התייחסות בכל הקשור לייבוא הצפוי של מזיקים לישראל. מחקרים בתקציב של 370 אלף שקלים. אנחנו במשבר מול המדינה. שנתיים בלי תקציב – בושה שכך המדינה מעניקה. משנת 2009 עד שנת 2014 – ארבעה מיליון שקלים בהשבחת זנים. שיפור ממשקי גידול זני אבוקדו בשנים 2017-2020 – שלושה מיליון שקל במימון מגדלים ועוד שלושה מיליון שקלים תקציב מדען ראשי.
את הכנס פתח והינחה החקלאי עמי אוליאל, שהיה לאורך 14 שנה מנהל מחוז דרום בקרן הקיימת לישראל. במשקו במושב שדה ניצן הוא מגדל אבוקדו על פני 18 דונם וציין כי בשעתו היה המושבניק הראשון שגידל אבוקדו. עמי, שהיה בעבר גם מנכ"ל ארגון מגדלי פירות, מחזיק בנוסף שדה מנגו על שישה דונם ופרדס של לימון, אור, אורה, פומלו ופומלית על 70 דונם.
אוליאל סיפר לי שלפני ארבע שנים היזם בועז הולנד, מרכז המשק של קיבוץ גבים החליט על הקמת ההתארגנות שהיא וולונטרית לגמרי. לפני שנה וחצי פנה הולנד לעמי אוליאל וביקש ממנו לרכז את ההתארגנות. "אנחנו מייצגים חקלאים, גם בלי בית אריזה גדול כמו למשל 'דגנים' שמשותף לקיבוץ נגבה ולמושב השיתופי הדתי משואות יצחק. ההתארגנות מונה כיום 38 משקים ובהתארגנות מקווים שעד הכנס הבא תתרחב עוד.
בהופעה בפני חקלאי ההתארגנות ציין עמי אוליאל שסוף-סוף "מתכנסים בגלוי ואפשר להתחבק" אחרי שהכנס הקודם היה ב"זום".
מנכ"ל משקי הנגב עודד זבולון מקיבוץ צאלים גילה כי לפני חמש שנים החלו לגדל אבוקדו בנגב. ההתארגנות שעליה הוא מברך הוקמה במטרה "לתת בית לכל חקלאי בנגב שמגדל אבוקדו ולשים את הנגב והדרום על המפה. לא רק גרנות והגליל. מקווה שהעשייה תגדל. התחזית שבשנת 2025 יהיו בנגב 45 אלף טון אבוקדו ושלוש שנים אחר-כך תגדל הכמות עוד. חובה להתארגן מסחרית. השוק יהיה יותר קשה, גם בתוך הארץ, גם בייצוא. לא בטוח שנמשיך לקבל את אותם המחירים. 5,000-10,000 טון אבוקדו יקר יפגוש מציאות קשה בעתיד הלא רחוק. אני מאחל רווחים טובים".
בירך על ההתארגנות בדרום. "היה תיסכול שתקציבים לא הגיעו לדרום. היה ברור שזה יגיע. יש כאן בסיס חזק למחקר. עמי(אוליאל) דוחף להשיג תקציבים. קיבלו אתכם בזרועות פתוחות בשולחן האבוקדו. כשתהיה הצלחה – יצטרפו עוד. השנה יש לנו יבולי שיא – 220 אלף טונות. זו קפיצה אדירה. בתמרים לא התארגנו לגידול והענף בירידה גדולה. ייצוא זה הפתרון שלנו ליפן.
ראובן דור פועל חמש שנים לפתוח את השוק לשם. מקווה שהמכולות יגיעו בשלום ליפן, אולם חייבים למצוא שווקים נוספים בעולם".
ד"ר גדעון טופורוב מהיחידה לחקלאות וסביבה בשרות ההדרכה במשרד החקלאות דיבר על התמודדות עם שינויי האקלים בכל הקשור לאבוקדו וציין כי בחודש ינואר השנה, ולראשונה מאז שנת 1993, לא היה רצף כזה של 15-17 ימים שהטמפרטורה הייתה נמוכה מ-16 מעלות בבאר שבע, ושבעה עשר ימים ברציפות – טמפרטורה נמוכה מ-17 מעלות בבירת הנגב. "הכל תוצאה של יובש מתורכיה. לחקלאי ישראל יש יתרון בתחום ניהול המים".
איציק רופא, מנהל צוות השיווק בחברת קנט גילה כי בשנת 2021 שילמה החברה 14 מיליון שקלים פיצויים לחקלאים והשנה כבר שולמו 46 מיליון שקלים, מהם 12 מיליון שקלים על נזקי אסון טבע. בשנים 2017 -2019 רוב כספי הפיצויים היו על נזקים מאירועי סערות. הוא הדגיש כי החקלאים משתתפים ב-15 אחוזים השתתפות עצמית על השמדת תוצרת כשהחברה משלמת לחקלאי 2200 שקלים לטון, לעומת 1850 שקלים עד השנה. הוא ציין כי המדינה מסבסדת 35 אחוזים מתקציב קנט. אין יותר הכרזה על אסון טבע. קנט החלה לבטח בשנים האחרונות נגד נגעי הסגר ומתחילה לבטח גידולי זיתים לשמן.
הכנס התקיים במוזיאון מורשת ושיקום בארות יצחק שעלה על הקרקע תחילה בשנת 1943. בשנת 1966 עלה על הקרקע קיבוץ עלומים אחרי שהנהגת הקיבוץ הדתי החליטה להקים עוד קיבוץ. במלחמת השחרור מנה הישוב 232 נפש ו-69 ילדים ובמלחמה היו 15 הרוגים ותשעה עשר פצועים. אבי המוזיאון הוא חבר הקיבוץ צביקי פורת, בעבר מזכיר הקיבוץ הדתי, שסיפר כי "החקלאות היא התעשייה שלנו והאבא-אמא של מרכז המורשת היא קק"ל".
ביקשתי את תגובתו של מנכ"ל מועצת הצמחים לנתון שציין ראובן דור, שענף האבוקדו הוא ענף הייצוא מספר 1 של ישראל. וכך אמר לי צבי אלון: "לדאבוני זה נכון מאד. אני אומר זאת כי זו עובדה נכונה גם "משנאת המן וגם מאהבת מרדכי". מטעי האבוקדו אכן התרחבו והיצוא גדל אבל הם זכו בבכורה, בגלל צרות הייצוא של הפלפל שהיה 170 אלף ונחתך לחצי וגם הגזר שהגיע לכ-180 אלף טונות! וירד מאד. גם יצוא ה"אור" הגיע להיקפים כאלה ועתה הבכורה תלויה במחירי השוק. מניח שמחירי האבוקדו עלולים לרדת מעט בעולם. בינתיים כולנו מפרגנים ו…נוטעים על כל גבעה, בנגב, במרכז ובצפון".
