יבול שיא
הרפת והחלב
צילום רון אמסלם קלמנטינה בשוק

סיכום עונת 2021-22 בשוק המקומי

2 דק' קריאה

שיתוף:

עבור מגדלי התפוזים הייתה זו עונה רעה מאוד בשל עודפי יבול משמעותיים * עבור מגדלי הקליפים והלימון לשוק המקומי העונה הייתה סבירה, פרט לסוף עונת האור

עבור מגדלי התפוזים הייתה זו עונה קשה במיוחד, שכמותה איני זוכר בשנים האחרונות.

יבולי השיא בכלל הזנים גרמו להצפת השווקים ולתמורות נמוכות למגדלים, שבמקרה הטוב נעו בין 50 אג' ל-2 ₪ בשער הפרדס.
אשכולית אדומה ולבנה – היקף הצריכה של שני המינים הנ"ל נמוך ביותר ולטעמי הולך ומצטמצם. איני מכיר אימהות צעירות שנותנות כיום חצי אשכולית עם כפית סוכר כמנה אחרונה לילדיהן, כפי שאנחנו קיבלנו בילדותנו. גם בעיות כולסטרול אצל המבוגרים צמצמו עוד יותר את הביקושים.

לימון – ישראל כמעט ואינה מייצאת לימון וכנראה שהיקף השטחים הנטועים מייצר כמויות ש"גדולות על השוק המקומי", ולכן בשנים עתירות יבול המחירים למגדל יהיו נמוכים, ובעונות שחסרות בפרי, מן הסתם המחירים יהיו סבירים, כפי שהיה בעונה החולפת.

קליפים – הביקוש לזני הקליפים השונים בשוקי הארץ הוא טוב, בעיקר כאשר מדובר בפרי גדול מגודל 70 מ"מ ומעלה. את המיכל ניתן למכור גם בגודל 65 מ"מ ולקבל מחירים סבירים. בשאר הזנים הגודל הנ"ל בקושי מחזיר הוצאות ,ולכן, וללא יוצא מן הכלל, בכל זני הקליפים עבודת הדילול והכנת הפרדסים היא המפתח להצלחה.

לכל זני הקליפים אשר מגיעים לשווקים מסוף אוגוסט (סצומות, ראשון, מיכל, מירב ונובה) – יש חלון זמן לא ארוך, שכן מאמצע דצמבר נכנס האור לשווקים, ואז זנים אלו, למעט האודם, סובלים מביקושים נמוכים.

בעונה שהסתיימה – פרי בגדלים 70 מ"מ ומעלה השאיר תמורות טובות. פירות קטנים יותר הופנו לתעשייה. חלקם הגיע לשוק ולדעתי גרם הפסד למגדלים.

האור ברובו הולך לייצוא כשהשוק המקומי קולט את עודפי הייצוא ובעיקר פרי גדול הנמכר במחירים טובים.
פומלו – לצ'נדלר (פומלו אדום) חלון זמן קצר ביותר מתחילת החגים ועד הופעת הפומלו הלבן (גוליית), אז מחירו והביקוש שלו יורדים. פומלו לבן, בעיקר בגדלים 5,6,7 (פירות בקרטון) מבוקש מתחילת העונה ועד סופה. פרדסנים שהשכילו לגדל פרי גדול, ולחזור על כך כל עונה, רואים ברכה בעמלם.

תעשיה – מפעלי התעשיה עבדו בעונה זו "שעות נוספות" ועל כך תודה גדולה להם!

המפעלים הוצפו בכמות גדולה של תפוזים, שהיו מעבר ליכולתו של השוק המקומי לקלוט ולשלם בעבורם. גם כמויות גדולות של אור, בגדלים קטנים ובינוניים, הופנו השנה לתעשייה, כשבדרך כלל יעדי השיווק לפרי זה הם שווקי מזרח אירופה. בשל המלחמה בין רוסיה ואוקראינה הפרי נשלח לשוקי אירופה האחרים, שהוצפו במהירות ו"השאירו" גדלים אלה לתעשייה בארץ. במצב זה התמורות למגדלים מאמצע פברואר ואילך היו נמוכות ביותר.

ניתן לומר ולסכם שעבור מגדלי התפוזים הייתה זו עונה רעה מאוד בשל עודפי יבול משמעותיים. עבור מגדלי הקליפים והלימון לשוק המקומי העונה הייתה סבירה, פרט לסוף עונת האור שהושפע קשות מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש
תפוחי אדמה, צנוניות, עגבניות שרי וגם בטטות. השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל. קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון באזור

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן