יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 06 20 114217

פועלים למניעת אירועים מסוג זה 

3 דק' קריאה

שיתוף:

כשצה"ל רוצה, הוא יודע לבצע תחקירים נוקבים ולנקוט בעקבותיהם בצעדים קשים. וכשהוא רוצה למרוח – הוא יודע למרוח. ארבע דוגמאות מהשבוע האחרון 

יינקטו צעדים פיקודיים 

הממצאים והמסקנות של ארבעה אירועים בעייתיים שנבדקו על ידי צה"ל התפרסמו השבוע. באחד מהם ננקטו צעדים פיקודיים חריפים שכמותם לא זכורים שנים רבות. את שלושת האחרים אפשר להגדיר כמריחה.  

הצעדים החריפים ננקטו בעקבות תחקיר הפיגוע בגבול מצרים, שבו הרג מחבל מצרי שלושה חיילים – ליה בן נון, אורי יצחק אילוז ואוהד דהן. התחקיר חשף שורה של מחדלים חמורים, ובעקבותיו הוחלט שמפקד החטיבה יודח מתפקידו וימשיך בצה"ל בתפקיד אחר, מפקד האוגדה ננזף וכך גם מפקד גדוד ברדלס שקידומו יעוכב בשש שנים. ננקטו צעדים פיקודיים נגד קצינים נוספים בגדוד. הרמטכ"ל, הרצי הלוי, שיגר בכך מסר ברור לצה"ל באשר לציפיות שלו לגבי נורמות ההתנהלות של מפקדים בצבא.  

איפה היו מריחות? נתחיל עם העונש המגוחך והמכעיס, שלושה חודשי עבודות שירות, שנגזר על שני רכזי מודיעין ששירתו במשטרה הצבאית, וגרמו לכך שרב"ט ניב לובטון שם קץ לחייו. השניים הפעילו על לובטון, לוחם בגבעתי מקיבוץ מגידו, לחץ כבד להלשין על חבריו ואיימו עליו שאם לא ישתף אתם פעולה הם יפגעו בחבר שלו. השניים היו מודעים היטב למצוקה בה היה שרוי לובטון וגם לאפשרות שהוא יחליט להתאבד. "אחי, הוא לא יהיה מקור. הוא שוקל להתאבד", כתב אחד מהם לשני, וזה ענה: "הכל טוב, שיזדיין אז". ב-11 בינואר 2019 נמצא לובטון ללא רוח חיים. נגד שני הרכזים הוגשו כתבי אישום ובית הדין הצבאי בבית ליד פרסם בשבוע שעבר את גזר דינם. בית הדין החליט לקבל את הסדר הטיעון בין הפרקליטות הצבאית ובין הרכזים, וגזר עליהם שלושה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות צבאיות והורדה לדרגת טוראי. 

בעקבות פסק הדין אמרה מיכל, אמו של ניב: "התנהלות הפרקליטות הצבאית מרגע האסון, לאורך הדרך ועד סופה, כפי שבאה לידי ביטוי בהסדר הטיעון, מקלה על הרכזים וחמור מכך, חוטאת למסר היקר מכל בדבר חשיבותם של ערכי כבוד האדם וערך חייו. ניב לא נפל בצבא, הוא הופל על ידי הרכזים ומפקדם. כל מי שניסה להסתיר ולקבור אתו את האמת לגבי נסיבות מותו, קובר אתו את כאבנו, וקובר את האמון והתקווה האמיתית לשינוי". 

בפרשה היה מעורב גם קצין מצ"ח באר שבע, רס"ן גלעד פרנקו. בתחקירים שבוצעו אחרי האירוע, נחשף כי פרנקו היה מודע לכך שאחד משני רכזי המודיעין שפעלו לגיוסו של לובטון כמודיע, עשה זאת מבלי שהוסמך לכך. פרנקו  הודח על ידי הרמטכ"ל אביב כוכבי אבל ערער לבית משפט מחוזי כנגד הדחתו ובית המשפט קיבל את ערעורו. ערעור נגדי של כוכבי לעליון נדחה.      

שתי המריחות הנוספות קשורות למותם של פלסטינים. אחד ילד קטן, השני קשיש בן 80. מוחמד תמימי, פעוט בן שנתיים וחצי, נהרג בתחילת החודש מירי של חייל צה"ל בכפר נאבי צאלח. מחבלים ירו לעבר היישוב נווה צוף הסמוך לכפר ולעבר עמדה צבאית סמוכה. החיילים שבעמדה קיבלו דיווח מתצפיתן על שני היורים אך לא זיהו את מקור הירי. באותה שעה שהו מוחמד ואביו במכונית של המשפחה בכניסה לכפר. חייל סבר שאלו המחבלים שירו לעבר העמדה וירה לעבר המכונית לאחר שקיבל אישור ממפקדו. מוחמד הקטן נפגע בראשו ומת לאחר מספר ימים בבית החולים שיבא. אביו נפצע ושרד. צה"ל ביצע תחקיר והחליט שלא לנקוט צעדים פיקודיים נגד החייל שירה. זיהוי שגוי. קורה. דובר צה"ל מסר: "צה"ל מצר על פגיעה בבלתי מעורבים ופועל למניעת אירועים מסוג זה". אין ספק שההחלטה שלא לנקוט שום צעדים נגד החייל היורה, תרתיע  חיילים אחרים מלבצע ירי דומה ותסייע למניעת אירועים נוספים מסוג זה. (דיווח ב"עין השביעית" למחרת האירוע: "ילד פלסטיני בן שנתיים וחצי מת מירי כוחותינו. 'הארץ': ידיעה בראש עמוד 4. 'ידיעות אחרונות': ידיעה בתחתית עמוד 9. 'ישראל היום' ו'מעריב': כלום.")  

עומר עבד אל-מג'יד אסעד בן 80 מהכפר ג'ילג'יליא שמצפון לרמאללה, נעצר בינואר 2022 על ידי חיילים מגדוד נצח יהודה והוחזק יחד עם עוד מספר עצורים פלסטינים בבניין נטוש סמוך למחסום ארעי שהקימו החיילים סמוך לכפר, כשידיו כפותות ועינו מכוסות. החיילים הסבירו יותר מאוחר, כי  חששו שהעצורים יחשפו את פעילותם. לאחר כמה שעות פרקו החיילים את המחסום ועזבו את המקום מבלי ששחררו את העצורים שבבניין. תושבים מהאזור שהגיעו למקום מצאו את אסעד ללא רוח חיים וההשערה היא שהוא נפטר מהתקף לב. מדובר בחודש ינואר ובבן 80 שהושאר כפות בבית נטוש. נפתחה חקירה וביום שלישי שעבר נמסר מהפרקליטות הצבאית, שהוחלט לא להעמיד לדין את החיילים. אמנם נמצאו כשלים בהתנהלות הכוח, אבל  "לא נמצא קשר סיבתי בין הכשלים בהתנהלות המעורבים" לבין מותו של אסעד. פטור בלא כלום אי אפשר ולכן "יינקטו נגד הלוחמים צעדים משמעתיים ופיקודיים". אולי עבודות שירות.  

מה שסיבך עוד יותר את סיפור המוות המיותר הזה, היא העובדה שאסעד היה אזרח אמריקני והתגורר שנים רבות בוויסקונסין, עד שעשה את השגיאה שעלתה לו בחייו וחזר לרשות הפלסטינית. עם היוודע דבר מותו הודיעה מחלקת המדינה של ארה"ב כי היא פנתה לישראל כדי לקבל הבהרות. השבוע, לאחר שפורסמה החלטת הפרקליטות הצבאית שלא להעמיד לדין את החיילים, אמר דובר משרד החוץ האמריקני, מתיו מילנר, כי וושינגטון מבקשת מידע נוסף בנוגע לתחקיר ותדבר ישירות עם ישראל בנושא זה. "כפי שהצהרנו בעבר", אמר מילנר, "ציפינו לחקירה פלילית יסודית ואחראיות מלאה. היה לנו ברור שאנחנו מודאגים מאוד מהנסיבות סביב מותו של עומר אסעד והצורך באחריות כזו".  

בוושינגטון ציפו לחקירה פלילית יסודית ומלאה? מהסוג שמאפיין את החקירות של צה"ל במקרים של הריגת פלסטינים "לא מעורבים"?  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן