יבול שיא
הרפת והחלב
תמונה 1 IMG 20240212 WA0002

פינוי בארי: תחושות מעורבות של עצב ותקווה לעתיד

3 דק' קריאה

שיתוף:

הבתים שנהרסו יפונו, הבית שבו ירה הטנק בשעה שהיו בו בני ערובה יישאר על תילו עד שתושלם החקירה. החלק הפיזי של הפינוי והשיקום של בארי יהיו כנראה החלק הקל, העניין הקהילתי והנפשי קשה יותר

*תמונה ראשית: תומר גולן. צילום: מהאלבום הפרטי 

כארבעה חודשים לאחר השבת השחורה ב-7 באוקטובר 2023, מתחילים בקיבוץ בארי לפנות את הריסות הבתים שנפגעו במהלך הטבח והקרב. ״אנחנו מתחילים לפנות ולהשלים הריסה של בתים שחציים הרוסים״, אומר תומר גולן, רכז המשק של בארי וחבר רוחמה. ״העבודה נעשית בעשרה בתי חברים, שהם חמישה מבנים דו-משפחתיים בשכונת אשלים שנפגעה קשה. בית אחד, של פסי כהן, אנחנו כרגע לא הורסים, כי זה הבית שהטנק ירה עליו כשהיו בו בני ערובה שרובם נהרגו, ואנחנו משאירים אותו כפי שהוא עד שיושלם התחקיר הצבאי. מדובר בפיילוט, שהוא שלב ראשון בפינוי ההריסות בבארי על ידי משרד הביטחון ומנהלת תקומה. מעבר לזה, יש מעל 120 בתים שאותם צריך להרוס ולבנות מחדש, ומאות בתי חברים ומעל לעשרה מבני ציבור שצריך לשקם. שיקום התשתיות ביישוב הוא בהיקף של עשרות
מיליוני שקלים״.
כמה זמן יארך שיקום בארי?
״זו שאלה מורכבת. זה יכול להימשך שנים. החלטה לקחת שכונה שנהרסו בה לא מעט בתים ולשקם אותה, זה לא רק עניין טכני-פיזי. הטכני והפיזי הוא החלק הקל. יש פה עניין קהילתי, נפשי, שמשלב מהלך אדריכלי-תכנוני, שצריך לענות לרצונות החברים והקהילה, ולכן זה יכול לקחת כמה שנים. היתרון של קיבוץ בארי הוא שיש לו שטחים וחלופות אחרות שהוא יכול לבנות בהם, ובהנחה שנתחיל לבנות בהקדם ושהמדינה תעביר לנו כספים כדי לבנות בתים לחברים, אני מניח שאפשר יהיה לבנות מספיק בתים לחברים ולמשפחות שירצו לחזור לקיבוץ כשהמצב הביטחוני יאפשר את זה״.
אילו תחושות עברו על החברים כשהטרקטור התחיל לעבוד בשכונת אשלים?
״אני מניח שיש חברים שזה לקח אותם למקומות לא פשוטים, ויש חברים שראו בזה את תחילת התקומה ושיקום הקיבוץ. אלו תחושות מעורבות של עצב ותקווה לעתיד. תחילת השיקום של בארי היא מצד אחד חלק מהצוואה של הנרצחים, ומצד שני, בבארי יש עדיין חטופים והדבר הראשון שמעסיק אותנו זה לדרוש את חזרתם עכשיו״.
לפנות הכול או להשאיר להנצחה?
אחת השאלות המורכבות היא האם לפנות את כל המבנים הפגועים ולבנות אותם מחדש או להשאיר מבנה או כמה מבנים להנצחת השבת השחורה.
״עוד מוקדם לדעת״, אומר גולן, ״בקיבוץ ובקהילה יש גורמים שעוסקים בהנצחה, והקהילה ומוסדות הקיבוץ ידונו בזה, ובעתיד יקבלו החלטה בנושא הזה״.
ובינתיים נמשכות ההכנות לבניית בתי החברים ומבני הציבור, באתר בקיבוץ חצרים שנועד לספק מגורים זמניים לחברי בארי. בימים אלו עוסקים באתר בפיתוח התשתיות, וממתינים לתשובת מנהלת תקומה לגבי התכנון והגודל של בתי החברים בקראווילות שיוצבו שם. הכוונה היא להשלים את העבודה בחודשים יוני-יולי, ולעבור לשם מהמלון בים המלח ומקיבוץ עין גדי לקראת שנת
הלימודים הבאה.

"להכיר בהשפעה המיטיבה שלך ושל קהילת העוטף כולה על החברה הישראלית" 

חיים ילין, תושב בארי, לשעבר ראש המועצה האזורית אשכול, פעיל ציבור ומי שמזוהה עם שיקום עוטף עזה ביום שאחרי המלחמה, יקבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בר-אילן על תרומתו רבת השנים להתיישבות בעוטף עזה 

תמונה 2 לבוקסה 424617807 909942687250451 2450154185741090086 n
חיים ילין בפרדס בבארי. צילום: מהאלבום הפרטי

חיים ילין הוא הראשון לקבל את ההודעה על הענקת תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר־אילן, מתוך מספר נשים, גברים וארגונים שלפועלם השפעה מיטיבה עמוקה על ישראל, בזמן המלחמה וביום שאחרי. 

פרופ' אריה צבן, נשיא האוניברסיטה, אמר בפניה אליו: "הוועדה להענקת התואר זיהתה את הערכים הראויים שמובילים את עשייתך הציונית מנעוריך ועד היום ומבקשת, באמצעות תואר זה, להכיר בהשפעה המיטיבה שלך ושל קהילת העוטף כולה על החברה הישראלית.  

אהבת ישראל, אהבת האדם, עבודת הקרקע ויציאה בשם החזון לשירות הציבור – כך נראית ציונות הלכה למעשה, וזה מה שאנו לומדים ממך, בהביטנו בקורות חייך. כמי שהיה שם בלב התופת ב-7 באוקטובר 2023 ושרד וכמי שהחליט לשוב אל קיבוצו, אל הבית, אל בארי – גם כשהקיבוץ עודו ריק, התופת ניכרת בו בכל פינה והכאב שורף את הלב – כדי להתחיל בעבודת תקומה". 

עוד נאמר במכתב: "במיוחד בתקופה הזאת, המורכבת כל כך, מבקשת אוניברסיטת בר-אילן להעלות על נס את הנחישות והאומץ, את הגבורה וההתגברות, את החותם ואת ההשפעה שלך ושל קהילת העוטף על העבר, על ההווה ועל המחר שלנו כעם וכאומה. בהענקת התואר המכובד, אנו מבקשים גם להביע את החובה המוסרית שיש לנו, החברה הישראלית, כלפיכם". 

טקס הענקת תואר דוקטור לשם כבוד ייערך ביום שני, 3 ביוני 2024.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן