פיתוח ממשקי יישום חדשים של קוטלי עשבים להדברת עלקת מצרית בעגבניות לתעשייה

דו"ח מניסויי שדה שנערכו בעונת 2024

עמית פאפוריש¹ ויואל רובין²

¹ המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר עשבים, מרכז מחקר נווה יער, המכון להגנת הצומח,  מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני.[email protected]

²מרכז חקלאי העמק

מבוא

עלקת מצרית (Phelipanche aegyptiaca (Pers.) Pomel) היא צמח טפיל שורש מוחלט, הנפוץ בעיקר באגן הים התיכון, ובפרט בישראל, ומהווה מזיק משמעותי לגידולים חקלאיים. לעלקת מצרית טווח רחב של מיני צמחים פונדקאים, המשתייכים למגוון משפחות בוטניות, ביניהם עגבנייה, כרוב, גזר, תפו"א ואספסת (Parker, 2013). אחד מהגידולים החקלאיים שמשמשים כפונדקאי לטפיל שורש זה הוא עגבניות לתעשייה, המגודלות בהיקף של כ-20,000 דונם בשנה. פוטנציאל הנזק של עלקת לעגבניות לתעשייה הוא גבוה במיוחד, בשל התאמה טובה בין הטפיל לפונדקאי ותנאי סביבה אופטימליים להתפתחותה בגידול קיצי מושקה זה, ובחלקות בהן לא מבוצעים טיפולים להדברת עלקת הנזק עשוי להגיע לכדי פחיתה של עד 75% ביבול עגבניות (Eizenberg et al., 2011; Eizenberg & Goldwasser, 2018).

למיני עלקת מחזור חיים ייחודי בהשוואה לעשבים אוטוטרופיים, המשפיע על פעולות ההדברה הדרושות להתמודדות עם עשבים טפילים אלו, ביניהן יישום קוטלי עשבים. בין השאר, עקב היותם טפילים מוחלטים שחסרים חלק ניכר מהמסלולים המטבוליים המהווים מטרה לקוטלי עשבים, סל קוטלי העשבים הזמינים להדברת עלקת מצומצם ביותר וכולל בעיקר קוטלי עשבים שמעכבים ביוסינתזה של חומצות אמינו דוגמת מעכבי האנזים Acetolactate synthase (ALS)  (Hershenhorn et al., 2009). בנוסף, מידת הרגישות של עלקת לקוטלי עשבים שונים תלויה בשלב ההתפתחותי של הצמח, כאשר קוטלי עשבים מעכבי ALS מקבוצת הסולפונילאוריאה דוגמת מוניטור (ח"פ Sulfosulfuron) מדבירים ביעילות נבטי עלקת לפני היטפלותם לשורשי הפונדקאי, בעקבות קליטה ישירה של קוטל העשבים מתמיסת הקרקע, אך אינם יעילים בהדברת עלקת לאחר התבססות ע"ג שורשי הפונדקאי (Hershenhorn et al., 2009). לעומת זאת, קוטלי עשבים מעכבי ALS מקבוצת האימידזולינונים דוגמת קדרה (ח"פ Imazapic) אינם מדבירים נבטי עלקת לפני ההיטפלות אך מדבירים היטב עלקות הטפולות ע"ג שורשי הפונדקאי, בעקבות תנועה של קוטל העשבים, שנקלט מתמיסת הקרקע ע"י שורשי הפונדקאי, לכיוון העלקת שמהווה מבלע חזק (Goldwasser et al., 2021; Hershenhorn et al., 2009).

איור 1. תיאור ממשק 'פקעית אביבי' (א) ו'פקעית' (ב) להדברת עלקת מצרית בעגבניות לתעשייה. תזמון יישום קוטלי העשבים בשני הממשקים מבוסס על מודל ימי מעלה, עפ"י איזנברג (2022). ^אטיפול קדם-שתילה מתוחח (קש"מ):  עפ"י הפרוטוקול נדרשים משקעים של לפחות 30 מ"מ לאחר הריסוס על מנת שהטיפול יהיה יעיל. במקרה שלא ירדו משקעים בכמות הנדרשת, מומלץ להשלים את מנת המים בהשקיה עילית. ^בכמיגציה של קדרה – בנפח השקיה של 30 מ"ק/ד'. ^גריסוס מוניטור ע"ג הנוף: עפ"י הפרוטוקול נדרשת השקיה של 30 מ"ק/ד' לאחר הריסוס על מנת שהטיפול יהיה יעיל.

בשני העשורים האחרונים פותחו ממשקי הדברה שונים להתמודדות עם עלקת בחקלאות ישראל, ובפרט בגידול עגבניות לתעשייה, בעזרת קוטלי עשבים (Eizenberg et al., 2011). הדברת עלקת בעגבניות לתעשייה מבוססת כיום על שימוש בשני קוטלי עשבים (מוניטור וקדרה) בשתי גישות הדברה (איור 1), עם התאמות שונות המבוצעות ע"י כל חקלאי בהתאם לניסיונו. פעולות ההדברה כוללות ריסוס קדם-שתילה מתוחח (קש"מ) של ק"ע מוניטור או ריסוס לאחר שתילה ע"ג הנוף – פעולות שאחריהן (עפ"י הפרוטוקול הקיים) נדרשת מנת גשם או המטרה להחדרת ק"ע לתמיסת הקרקע ('הפעלה') והדברה יעילה של נבטי העלקת לפני היטפלותם לשורשי העגבנייה. בנוסף, ממשקי ההדברה כוללים הגמעה של ק"ע קדרה דרך מערכת הטפטוף, להדברה של עלקות שהתבססו ע"ג שורשי העגבנייה. שימוש בממשקי הדברה אלו ממזער את הפגיעה של עלקת מצרית ביבול עגבניות לתעשייה ומאפשר גידול עגבניות בשטחים מאולחים בעלקת עד רמה בינוניות, בינונית-גבוהה. עם זאת, לעיתים ישנם דיווחים על יעילות הדברת עלקת נמוכה גם לאחר יישום קוטלי העשבים עפ"י המומלץ. בנוסף, לשימוש בקוטלי עשבים אלו, כפי שמבוצע כיום, שלושה חסרונות עיקריים: א) עפ"י המידע הקיים כיום יישום קוטל העשבים מוניטור מחייב זמינות של מערכת המטרה מנת להבטיח הפעלה של קוטל העשבים במנת מים מתאימה, ב) עפ"י התווית, שאריתיות קוטל העשבים מוניטור בקרקע מגבילה את מחזור הגידולים, ובעונה העוקבת ליישומו בעגבניות לתעשייה ניתן לגדל חיטה בלבד ו-ג) בררנות קוטל העשבים קדרה בעגבניות לתעשייה חלקית ויישומו גורר לעיתים פגיעה ביבול בשל פגיעה בפריחה, חנטה והתפתחות הפרי (Elron, 2020).

בעונת 2024 בוצעו שני ניסויי שדה לבחינת חלופות לממשקי ההדברה הקיימים במטרה לשפר את יעילות ההדברה, להפחית את הסיכון כתוצאה מפיטוטוקסיות ולהגדיל את הגמישות של המגדלים בבחירת ממשק הדברה שיתאים לתנאי המשק, הן מבחינת זמינות של אמצעי השקיה והן מבחינת מחזור הגידולים. במסגרת המחקר נבחנה היעילות של קוטלי עשבים שונים מקבוצת הסולפונילאוריאה, כתחליף לשימוש המקובל כיום במוניטור (בקש"מ ובריסוס לאחר השתילה), וכן היעילות של יישום קוטלי עשבים אלו (כולל מוניטור) ללא הסתמכות על גשם או השקיה עילית על מנת להחדירם לתמיסת הקרקע. בנוסף, באחד מניסויי השדה נבחן גם היישום בהגמעה של קוטל העשבים Imazamox (פולסאר, 40 גח"פ/ליטר), כתחליף לשימוש המקובל כיום בקדרה. 

תוצאות ודיון

במחקר זה נבחנה יעילות ההדברה של עלקת מצרית בעגבניות לתעשייה ע"י יישום קוטלי עשבים מעכביALS  שאינם נמצאים כיום בשימוש לצורך זה. במסגרת עונת 2024 בוצעו שני ניסויי שדה: בגד"ש יפעת (טבלה 2) ובגד"ש חולתה (טבלה 3). הניסויים בוצעו במבנה  ניסוי של בלוקים באקראי, עם שש חזרות עבור כל טיפול, כולל ביקורת לא מטופלת, כל  חזרה בחלקה של 2 × 25 מטר ביפעת ו- 2 × 10 מטר בחולתה. בניסויים אלו נבחנו קוטלי עשבים סולפונילאוריאה שונים כתחליף ליישום קוטל העשבים מוניטור, קדם ואחר שתילה, וכן נבחן השימוש בהגמעה של קוטל העשבים פולסאר כתחליף להגמעת קדרה.

גד"ש יפעת

בניסוי בגד"ש יפעת, יישום סולפונילאוריאה בקדם שתילה (כולל מוניטור) בוצע יום אחד לפני שתילת העגבניות (זן: 4107), כאשר החדרת החומר לתמיסת הקרקע בוצעה ע"י השקיית הקלטה בטפטוף (30 מ"ק/דונם; 0.7 ל'/ש' כל 0.35 מ'). בנוסף, בניסוי זה יושמו סולפונילאוריאה ב-200 ימ"מ תוך התבססות על השקיית הגידול בטפטוף להחדרת קוטל העשבים לקרקע (טבלה 3).

איור 2. חלקת הניסוי בגד"ש יפעת בשלבי גידול שונים. פירוט הטיפולים השונים מופיע בטבלה 2. כל תמונה מציגה חזרה אחת מייצגת מתוך שש חזרות בניסוי. בחלקות שטופלו באמבר, סנדאה ואנווק בריסוס קדם שתילה וב-200 ימ"מ (GDD), נצפו סימני פגיעה קשים על צמחי העגבניות, הכוללים הצהבה ועיכוב גדילה משמעותי ביחס לביקורת. סימני פגיעה אלו חלפו כשבועיים מריסוס 200 ימ"מ ובהמשך עונת הגידול לא נצפו סימני פגיעה נוספים או עיכוב גידול משמעותי ביחס לצמחי הביקורת.

חלק מקוטלי העשבים סולפונילאוריאה שרוססו בקדם שתילה וב-200 ימ"מ, גרמו לפגיעה ניכרת בצמחי העגבנייה. ריסוס קדם שתילה של קוטלי העשבים סנדאה ואנווק הוביל לעיכוב ניכר של התפתחות צמחי העגבנייה, בעוד בחלקות שטופלו בקוטל העשבים אמבר נצפה עיכוב קל בלבד. שאר קוטלי העשבים (מוניטור וטיטוס) לא גרמו לפגיעה נראית לעין בצמחי העגבנייה. לאחר ריסוס קוטלי העשבים סנדאה, אמבר ואנווק, ב-200 ימ"מ, הפגיעה בצמחי העגבנייה החריפה והתבטאה בסימני פגיעה קשים האופייניים לקוטלי עשבים אלו (במידה פחותה בריסוס אמבר). סימני הפגיעה כללו הצהבה של הנוף, המתפשטת מקודקודי הצמיחה והעלים הצעירים לכלל הצמח, נקרוזה בקצות העלים הצעירים ועיכוב ניכר בגדילה (איור 2). לעומת זאת, בחלקות שרוססו בטיטוס ובמוניטור לא נצפו סימני פגיעה, גם אחרי ריסוס ב-200 ימ"מ. סימני הפגיעה של קוטלי העשבים סולפונילאוריאה בשלבי הגידול הראשונים חלפו בהמשך העונה. עם התקדמות העונה, צמחי העגבנייה התאוששו בהדרגה מהפגיעה הראשונית של קוטלי העשבים, ובשלבים מאוחרים של העונה לא ניתן היה להבחין בהבדלים בין טיפולי קוטלי העשבים בכיסוי או בהתפתחות צמחי העגבנייה השונים, וכן לא ניתן היה להבחין בהבדלים בין הטיפולים לביקורת (איור 2). בניגוד לפגיעה של קוטלי העשבים סולפונילאוריאה, לאחר יישום קוטלי העשבים פולסאר או קדרה בהגמעה (ב-400, 600 ו-800 ימ"מ) לא נצפו סימני פגיעה על צמחי העגבנייה.

איור 3. הדברת עלקת בחלקת הניסוי בגד"ש יפעת: ביומסה של עלקת מצרית (א) ויבול עגבניות (ב) בתום עונת הגידול. פירוט הטיפולים השונים מופיע בטבלה 2. עפ"י ניתוח שונות, לטיפולים הנבחנים לא הייתה השפעה מובהקת על הביומסה של עלקת (p(F) = 0.4105) או על יבול העגבניות (p(F) = 0.5607)  בתום עונת הגידול. טיפולים המסומנים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק זה מזה עפ"י מבחן Tuckey HSD  (α=0.05).

עם התקדמות העונה התברר כי בחלקה ביפעת, ובאופן ספציפי באזור שטח הניסוי, רמת השיבוש בעלקת גבוהה מאוד. עלקות ראשונות נצפו בשטח הניסוי רק לאחר כ-600 ימ"מ, כאשר בחלקות המטופלות בקוטלי עשבים רמת השיבוש הייתה נמוכה במעט מחלקות הביקורת, עובדה המעידה על יעילות הדברת עלקת חלקית של סולפונילאוריאה שיושמו בתחילת העונה. בהערכה איכותית של רמת השיבוש, שנערכה ב-722 ימ"מ, נצפה שיבוש בינוני בחלקות המטופלות, עם עשרות בודדות של עלקות למ"ר ללא סימני הצהבה בקודקודי הצמיחה. לעומת זאת, במועד זה נצפה שיבוש גבוה בחלקות הביקורת, עם הערכה של  עד 100 עלקות למ"ר וסימני הצהבה על קודקודי הצמיחה. בהמשך העונה המשיכו לצוץ עלקות רבות גם בחלקות המטופלות וגם בחלקות הביקורת, עובדה המעידה שהגמעת קדרה או פולסאר לא תרמו להדברת עלקת בחלקה זו. בתום העונה, רמת השיבוש בעלקת הייתה גבוהה מאוד ואחידה בכלל החלקה (איור 3א), עם ביומסה ממוצעת (± SD) של  474 גרם למ"ר (± 111), כאשר באזור חלקת הניסוי ניתן היה להתרשם מכתם ברור של שיבוש בעלקת, עם סימני פגיעה קשים הכוללים הצהבה של צמחי העגבנייה שהובילה גם לקמילה בשלבים מאוחרים יותר בעונה (איור 4).

איור 4. נזקי עלקת מצרית בחלקת הניסוי בגד"ש יפעת. בתמונה א, ניתן לראות הצהבה של קודקודי צמיחה, האופיינית לפגיעה של עלקת, בשטח הניסוי (מימין לקו המקווקו) ובשטח המסחרי. תמונות ב ו-ג, ניתן להתרשם מרמת השיבוש הגבוהה בעלקת בתום עונת הגידול.

בהתאמה לרמת השיבוש הגבוהה והאחידה שנמדדה בחלקת הניסוי, יבול העגבניות בתום העונה היה נמוך מאוד (איור 3ב). בקטיף ידני של 8 מ"ר, שבוצע בתום עונת הגידול, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הטיפולים השונים ביבול העגבניות, והיבול הממוצע שנקטף בכלל חלקת הניסוי היה 2.98 ק"ג למ"ר (± 1.93) האקוויוולנטי לכ-3 טון לדונם. רמת השיבוש בעלקת בחלקת הניסוי הייתה בעלת מאפיין מרחבי ברור, עם רמת שיבוש גבוהה מאוד בשולי החלקה אשר פחתה במעט בהתקדמות לעומק החלקה. פיזור מרחבי זה התבטא ביתר שאת ביבול העגבניות שנקטף באופן ידני: בחזרות של טיפולים שנמצאו (באקראי) בעומק החלקה היבול היה גבוה יחסית, בהתאמה לרמת שיבוש נמוכה יותר שנמדדה בחזרות אלו. לדוגמה, בחזרות של הטיפולים מוניטור+קדרה וטיטוס+קדרה אשר נמצאו בעומק החלקה, נקטפו 11.59 ו-8.85 ק"ג עגבניות למ"ר, בהתאמה, בעוד הביומסה של עלקת  שנאספה מחזרות אלו הייתה 146 ו-362 גרם בהתאמה (מידע אינו מוצג).

פתרונות ההדברה שנבחנו בגד"ש יפעת נכשלו בהדברה של עלקת. כאמור, יעילות ההדברה הייתה נמוכה ובהתאמה היבול הממוצע בכל הטיפולים היה נמוך ולא שונה במובהק מהביקורת הלא מטופלת. עפ"י התצפיות שבוצעו בחלקה לאורך העונה נראה כי לכל קוטלי העשבים סולפונילאוריאה שנבחנו הייתה תרומה חיוביות להדברה של עלקת, כתוצאה מהדברה של נבטי עלקת בשלבים ראשונים של הגידול, ועלקות ראשונות בחלקות המטופלות הציצו בשלבים מאוחרים יחסית לגידול. עם זאת, עלקות נוספות המשיכו להציץ בכל חלקת הניסוי לאורך העונה, עדות לכך שהטיפולים בהגמעה בקוטלי עשבים אימידזולינונים, שמטרתם הדברת עלקות שהצליחו להיטפל לשורשי העגבנייה, לא תרמו להדברה בתנאים אלו. ככל הנראה טיפול בקדרה או פולסאר, במינונים שנבחנו, אינו מספק להדברה של עלקת בהינתן רמת המדבק הגבוהה (סדר גודל של מאות בודדות של תפרחות למ"ר). קוטלי עשבים אלו מתרכזים בעלקת, המהווה מבלע חזק, אך ככל הנראה ברמת מדבק גבוהה, בה כמות גדולה של עלקות טפולות על כל צמח עגבנייה, כמות קוטל העשבים המתרכזת בכל עלקת נמוך מהדרוש להדברה יעילה.   

גד"ש חולתה

בניסוי בגד"ש חולתה יושמו קוטלי עשבים סולפונילאוריאה בלבד, בריסוס לאחר שתילה ב-200, 400 ו-600 ימ"מ והחדרת קוטל העשבים לקרקע ע"י השקיה בקונוע (טבלה 3). חלקה זו נשתלה בעגבניות מזן 4107 שלושה שבועות לאחר החלקה בגד"ש יפעת, כך שהתאפשר לנו לבצע התאמות במינוני קוטלי העשבים על פי התוצאות שנצפו ביפעת. לאור סימני הפגיעה בגידול שנצפו לאחר ריסוס אמבר, סנדאה ואנווק ביפעת, הוחלט להפחית את המינון של קוטלי עשבים אלו על מנת להקטין את פוטנציאל הפגיעה בגידול.

התפתחות העגבניות בחלקת הניסוי בחולתה לא הושפעה מריסוס סולפונילאוריאה. בהערכה איכותית, שנערכה כשבוע מכל אחד ממועדי הריסוס, לא נצפו סימני פגיעה אופייניים למעכבי ALS על גבי צמחי העגבנייה ולא היה הבדל ניכר בגדילה והתפתחות של הגידול בטיפולים השונים (איור 5). בניגוד לחלקת הניסוי בגד"ש יפעת, בחלקה בחולתה לא נצפו פגיעות בגידול כתוצאה מיישום קוטלי העשבים סנדאה, אמבר ואנווק. עובדה זו נובעת ככל הנראה משילוב של הפחתה במינון קוטלי עשבים אלו בניסוי בחולתה, לאור הפיטוטוקסיות שנצפתה בניסוי ביפעת, אך גם מתזמון ושיטת היישום השונה. בחלקת הניסוי בחולתה יישום ראשון של קוטלי עשבים בוצע ב-200 ימ"מ (ללא ק"ע בקדם שתילה) ולאחר היישום בוצעה השקיה בקונוע (טבלה 3). לכן, סביר כי ריכוז קוטלי העשבים באזור בית השורשים בשלבי התבססות הגידול היה נמוך משמעותית לעומת הריכוז בחלקה ביפעת, בה יושמו החומרים גם לפני השתילה והוחדרו לקרקע ע"י השקיה בטפטוף (טבלה 2).

איור 5. חלקת הניסוי בגד"ש חולתה בשלבי גידול שונים. פירוט הטיפולים השונים מופיע בטבלה 3. כל תמונה מציגה חזרה אחת מייצגת מתוך שש חזרות בניסוי. לאורך כל עונת הגידול, לא נצפו סימני פגיעה אופייניים למעכבי ALS על צמחי העגבנייה, או עיכוב גדילה ניכר ביחס לצמחים בטיפול הביקורת שלא רוסס בקוטלי עשבים.

רמת השיבוש בעלקת בחלקה בחולתה הייתה נמוכה. עלקות ראשונות נצפו בחלקה לאחר כ850 ימ"מ, כאשר בתצפית שנערכה לאחר כ-1100 ימ"מ נמצאו הבדלים בהערכת רמת השיבוש בטיפולים השונים, עם שיבוש נמוך יותר בחלקות המטופלות בסולפונילאוריאה לעומת השיבוש בחלקות הביקורת (איור 6א). הבדלים אלו התבטאו ביתר שאת בביומסה של עלקת, שנקצרה בתום תקופת הניסוי מכל חלקה. לטיפולי קוטלי העשבים הייתה השפעה מובהקת סטטיסטית על הביומסה של עלקת, לעומת הביומסה

איור 6. הדברת עלקת בחלקת הניסוי בגד"ש חולתה: רמת שיבוש (א) וביומסה של עלקת (ב) לאחר ~1100 ימ"מ. פירוט הטיפולים השונים מופיע בטבלה 3; *הערכת שיבוש עפ"י המפתח הבא: 0 = ללא עלקת בחלקה; 1 = שיבוש נמוך מאוד- עלקות בודדות בחלקה (1-5 למ"ר); 2 = שיבוש נמוך- עלקות בודדות בחלקה (5-10 למ"ר); 3 = שיבוש בינוני- עשרות עלקות בודדות בחלקה (10-50 למ"ר) ללא סימני הצהבה בקודקודי צמחי העגבנייה; 4 = שיבוש גבוה (50-100 עלקות למ"ר) עם סימני הצהבה קלים בקודקודי צמחי העגבנייה; 5 = שיבוש גבוה מאוד בחלקה (יותר מ-100 עלקות למ"ר) עם סימני הצהבה ניכרים בקודקודי צמחי העגבנייה; הגידול בחלקה זו הופסק לאחר 68 ימים (~1100 ימ"מ) בעקבות הערכות יבול נמוכות, על רקע של גלי חום במהלך תקופת שיא הפריחה אשר פגעו בחנטה. לטיפולים הנבחנים השפעה מובהקת על הביומסה של עלקת במועד הפסקת הגידול, עפ"י ניתוח שונות (p(F) < 0.0001). טיפולים המסומנים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק זה מזה עפ"י מבחן Tuckey HSD  (α=0.05).

בביקורת הלא מטופלת, ללא הבדלים מובהקים בין טיפולי קוטלי העשבים השונים. הביומסה הממוצעת בחלקות המטופלות בקוטלי העשבים הייתה 26.56 גרם למ"ר (± 14.75)  לעומת 5.02 גרם למ"ר (± 3.42) בביקורת (איור 6ב). בביקורת הלא מטופלת בניסוי בחולתה הביומסה של עלקת הייתה נמוכה בסדר גודל בהשוואה לביומסה שנמדדה בחלקה ביפעת (איור 3א), עדות לרמת מידבק נמוכה יותר בחולתה, שככל הנראה תרמה ליעילות הדברה גבוהה יחסית בחלקת ניסוי זו. עם זאת, חשוב לציין כי קציר העלקת בוצע כחודש לפני מועד הקטיף המיועד של עגבניות, לאור החלטת המגדל לעצור את הגידול בשלב זה. לו היה ממשיך הגידול עד מועד הקטיף, ישנה אפשרות שהביומסה של עלקת הייתה גבוהה יותר, אם בשל הצצה של עלקות נוספות ואם בשל המשך צבירת ביומסה של עלקות שכבר הציצו.

כאמור, בחלקת הניסוי בחולתה הוחלט להפסיק את הגידול כחודש לפני מועד הקטיף המיועד. החלטה זו נבעה מהערכת פוטנציאל יבול נמוכה בשלב זה (עד 4 טון לדונם) כתוצאה מנזקי שרב במהלך חודש יוני, שגרמו לפגיעה בפריחה וחנטה של העגבניות. מנתוני ימ"מ שנמדדו בחלקה – נתונים שמבוססים על מדידה מקומית של טמפרטורות קרקע – ניתן להתרשם כי בחלקת הניסוי בחולתה אכן שררו טמפרטורות גבוהות שעפ"י רגרסיה לינארית (R²=0.995) לנתוני ימ"מ המדודים, הובילו לצבירה של 16.24 ימ"מ ליום (איור 7). לשם השוואה, בחלקה בגד"ש יפעת נצברו במהלך העונה 13.56 ימ"מ ליום (R²=0.996). במחצית הראשונה של חודש יוני, תקופת שיא הפריחה בגד"ש חולתה (355-607 ימ"מ), ממוצע ימ"מ ליום היה אף גבוה מההערכה היומית עפ"י הרגרסיה הלינארית הנ"ל ועמד על 1.54 ± 17.82. לאור נזקי השרב בחלקה בחולתה הוחלט שלא לבצע בחלקת הניסוי קטיף ידני, כך שבניסוי זה לא כומתה השפעת הטיפולים על יבול עגבניות לתעשייה.

איור 7. נתוני מדידות ימי-מעלה לאורך העונה בחלקות הניסוי. הנתונים התקבלו מעמדות מדידה של חברת פיטק אשר הוצבו ע"י כל מגדל בחלקה המשקית לצורך מדידת ימי-מעלה (GDD)

סיכום

תוצאות ניסויי השדה שנערכו במהלך עונת 2024 מעידים כי קוטלי עשבים נוספים מקבוצת הסולפונילאוריאה עשויים להוות תחליף יעיל לשימוש הרווח כיום במוניטור להדברת עלקת מצרית בעגבניות לתעשייה. בניסוי השדה בגד"ש חולתה, כלל קוטלי עשבים  סולפונילאוריאה שיושמו עפ"י פרוטוקול 'פקעית' (איור 1) הדבירו עלקת ביעילות והובילו לפחיתה משמעותית ומובהקת בביומסה של עלקת בהשוואה לביקורת לא מטופלת (איור 6ב). גם בגד"ש יפעת, על אף הכישלון בהדברת עלקת, לטיפולי סולפונילאוריאה בקדם-שתילה ו-200 ימ"מ הייתה תרומה בעיכוב ההצצה של עלקת בחלקה, ובכל מקרה לא היה הבדל מובהק בתוצאות ההדברה בין קוטלי העשבים השונים לקוטל העשבים מוניטור, אשר יעילותו בהדברת עלקת בשלבי גידול אלו הוכחה בעבר. עם זאת, יש צורך לבחון טיפולים אלו בניסויי שדה נוספים, הן בשל מיעוט המידע שניתן להפיק משני ניסויים והן לאור הקשיים שהיו בניסויי השדה השנה – רמת אילוח גבוהה בניסוי ביפעת ונזקי שרב שפגעו ביבול בגד"ש חולתה ולא איפשרו הערכה של השפעת הטיפולים על היבול.

בחינת השימוש בפולסאר כחלופה ליישום קדרה בהגמעה נבחנה העונה בניסוי אחד (גד"ש יפעת). כאמור, בניסוי זה רמת האילוח הייתה גבוהה במיוחד והובילה ליבול נמוך מאוד בכלל הטיפולים. לאור זאת, לא ניתן להעריך את מידת היעילות של פולסאר בהדברת עלקת בשיטת יישום זו, ויש צורך לבחון טיפול זה בניסויים נוספים, תוך התמקדות בחלקות בהן רמת האילוח היא בינונית. בדומה, יש צורך לבחון שוב את האפשרות ליישם את קוטל העשבים סולפונילאוריאה בקדם שתילה וב-200 ימ"מ ללא הסתמכות על המטרה או גשם לצורך החדרתם לתמיסת הקרקע. גם טיפול זה נבחן השנה בגד"ש יפעת בלבד, וקשה היה להעריך את יעילותו לאור רמת האילוח הגבוהה בחלקת הניסוי. אין ספק כי שיטת יישום זו כשלה בהדברת עלקת ביפעת. עם זאת, חשוב לציין כי גם שיטת היישום המקובלת – יישום קש"מ והחדרת החומר לקרקע ע"י הגשם – לא הדבירה ביעילות עלקת במקרה זה, ורמת השיבוש הייתה גבוהה מאוד גם בשטח המשקי הצמוד לחלקת הניסוי (איור 4א). ככל הנראה ברמות אילוח גבוהות מאוד, יעילות ממשק הדברה זה נמוכה, ללא קשר לאופן ה'הפעלה' של קוטלי העשבים.

תודות

תודתנו נתונה לאילן פיין וצוות גד"ש יפעת, ולנתן רגולסקי וצוות גד"ש חולתה על שיתוף הפעולה והסיוע לכל אורך תקופת ניסויי השדה. תודה גם לגיא אכדרי, מהיחידה לחקר עשבים בנווה יער, שתרם מניסיונו בייעוץ במהלך תכנון הניסוי ובהוצאתו לפועל. בנוסף, תודתנו נתונה לאייל פריידמן ומלי דגן מחברת נטפים, על עזרתם בתכנון וביצוע הגמעות קוטלי העשבים בניסוי בגד"ש יפעת. 

ספרות מצוטטת

Eizenberg, H., & Goldwasser, Y. (2018). Control of Egyptian broomrape in processing tomato: a summary of 20 years of research and successful implementation. Plant Disease, 102, 1477–1488.

Eizenberg, H., Rubin, B., Ephrath, J., Gamliel, A., Yaakobi, T., & Graph, S. (2011). Integrated approach for alleviating damage in broomrape in agriculture. The Office of the Chief Scientist, Israel Ministry of Agriculture and Rural Development, Project No. 132-1499-11. , 1–61.

Elron, N. (2020). Factors affecting the activity of imazapic in Tomato (Solanum lycopersicum L.) [M.Sc.]. The Robert H. Smith Faculty of Agriculture, Food and Environment, The Hebrew University of Jerusalem.

Goldwasser, Y., Rabinovitz, O., Gerstl, Z., Nasser, A., Paporisch, A., Kuzikaro, H., Sibony, M., & Rubin, B. (2021). Imazapic herbigation for egyptian broomrape (Phelipanche aegyptiaca) control in processing tomatoes—laboratory and greenhouse studies. Plants, 10(6), 1–11. https://doi.org/10.3390/plants10061182

Hershenhorn, J., Eizenberg, H., Dor, E., Kapulnik, Y., & Goldwasser, Y. (2009). Phelipanche aegyptiaca management in tomato. Weed Research, 49(SUPPL. 1), 34–47.

Parker, C. (2013). The Parasitic Weeds of the Orobanchaceae. In D. M. Joel, J. Gressel, & L. J. Musselman (Eds.), Parasitic Orobanchaceae: Parasitic Mechanisms and Control Strategies (pp. 313–344). Springer-Verlag.

איזנברג, ח. (2022). הדברת עלקת בעגבניות לתעשייה. In  סיכום עונת עגבניות לתעשייה (pp. 19–20). מועצת הצמחים, ענף ירקות; שה"מ, אגף ענפי הצומח – תחום ירקות.