יבול שיא
הרפת והחלב
החוקר דר ליאור רובינוביץ ושגב ירבעם מנכל החברה לפיתוח הגליל צילום תקשורות יעל שביט

פיתוח ראשון בעולם בטכנולוגיה פורצת דרך המאפשרת ייצור מהיר של שתילי אבוקדו בתרביות רקמה סטריליות הניתנות לייצוא לכל העולם. בעקבות המחקר הוקמה חברה מסחרית – Bestree

3 דק' קריאה

שיתוף:

האבוקדו נחשב ל"זהב הירוק" החדש, שהצלחתו הכלכלית גדולה מאוד ביחד לגידולים חקלאיים אחרים, כמו גם ערכיו התזונתיים והביקוש בעולם הולך וגדל משנה לשנה. ולכן גם הביקוש לגידול מטעי אבוקדו עצום!

בעולם ניטעים מדי שנה כ-15 מיליון (!) שתילי אבוקדו חדשים, זאת בעקבות הגידול בביקוש ממדינות אירופה וכן מסין ויפן. ב-2018 הוערך שוק האבוקדו העולמי בכ-13 מיליארד דולר והצפי הוא כי עד שנת 2026 יגדל ל-21.6 מיליארד דולר (!).

בישראל נטועים כ-140 אלף דונם מטעי אבוקדו, המספקים כ- 120 אלף טון אבוקדו בממוצע לשנה, לייצוא ולשוק המקומי, כאשר קצב הנטיעות עומד על 10 אלפים דונם בשנה.

מוסדות מחקר רבים בעולם עוסקים בניסיון להרבות שתילי אבוקדו שלא בדרך המסורתית, במטרה לזרז מאוד את זמן ייצור השתילים הארוך, זאת כאמור עקב ביקוש אדיר בעולם לגידול אבוקדו.

בנוסף – שתילי אבוקדו בטכניקת הריבוי המסורתית אסורים לייצוא והעברה מארץ לארץ עקב תקנות הגנת הצומח, בכדי לא להעביר מחלות ממדינה למדינה.

בשיטה המהירה בתרבית סטרילית גם ניתן לייצא, ולכן נחשב המחקר למהפכה בינלאומית!

זהו הפיתוח המסחרי הראשון בעולם של כנות אבוקדו שעברו ריבוי וגטטיבי בתרביות רקמה סטריליות – שיטת שיבוט של אחד מחלקי הצמח לצמחים שלמים. זהו הישג משמעותי ומהפכני בתחום החדשנות והאגרוטק, הצלחה מחקרית-כלכלית, המציבה את מכון המחקר מיגל (הנתמך על ידי משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה) בשורה ראשונה עם מכוני מחקר בעולם.

החברה המסחרית Bestree הוקמה בעקבות הצלחת המחקר פורץ הדרך בפיתוח מערכת תרבית הרקמה באבוקדו. רק מוסדות מחקר מועטים הצליחו לגדל שתילי אבוקדו מתרבית, אך לא ברמה המסחרית.

ההישג הגדול והמשמעותי של המחקר המהפכני, בהובלת ד"ר ליאור רובינוביץ' ממו"פ צפון-מיגל, הינו בפיתוח תהליך ייצור מסחרי מהיר באופן משמעותי מהשיטה הקיימת, שמתבטא במשך הכנת שתיל האבוקדו לחקלאי מרגע ההזמנה. בנוסף, פיתוח שתילי כנות אבוקדו בתרביות רקמה, משפר את איכות השתילים, זמינותם, ובריאותם ומבטיח צמחים נקיים ממחלות.

עם היתרונות הכלכליים, שמביאים שתילים איכותיים מסוג זה לחקלאים ולשתלנים, מטרת החברה המסחרית החדשהBestree , להוציא לפועל את יישום המחקר בהיקף מסחרי, ופניה לשיתופי פעולה בינלאומיים. החברה, החממות והמעבדות – הוקמו בקיבוץ אל רום ברמת הגולן.

דוד זיגדון מנכ"ל מכון המחקר מיגל: "מיגל מקדם מצוינות אקדמית, ומודל כלכלי אקטיבי תוך תרומה כלכלית לאזור. בהיותו מכון מחקר יישומי, עסוק מיגל בפיתוח המחקר גם בשוק המסחרי, בסיוע הגופים באזור, גם בתצורה של חממה, המצמיחה חברות על בסיס הטכנולוגיות בפיתוח החוקרים, וכעת אנו קולטים חוקרים חדשים רבים. חברת הסטארט-אפ שהוקמה, על בסיסי המחקר לייצור כנות אבוקדו, פעלה בתוך מיגל כשנתיים, בהן העמידו החוקרים יכולות ייצור לכנות ברמה מסחרית, וכעת אני שמח לראות את השלב המסחרי הבא של חברת Bestree עם שותפינו- ליישם את התהליך המסחרי ומעבר לשווקים המובילים בעולם, ואני נרגש שהחברה נשארת באזור".

ד"ר ליאור רובינוביץ' ממו"פ צפון- מיגל, מוביל צוות המחקר: "לשיטת השיבוט של אחד מחלקי הצמח לצמחים שלמים, יתרונות משמעותיים על פני השיטות העיקריות הנפוצות היום. שתילי האבוקדו המסחריים מורכבים למעשה משני זני אבוקדו שונים – החלק התחתון, שעיקרו מערכת השורשים מכונה "כּנה" והוא מקנה לעץ עמידות למחלות קרקע, לרמות גבוהות של מלח וגיר ועוד, אך פריו אינו איכותי למאכל. בתהליך הכנת השתילים, מרכיבים מעל הכנה את הזן המסחרי המכונה "הרוכב" של אחד מזני האבוקדו בעלי הפרי האטרקטיבי המוכרים לצרכנים, שחלקם אף פותחו בישראל. שתי השיטות העיקריות הקיימות כיום לריבוי כנות האבוקדו הינן – ריבוי מיני באמצעות זרעים על ידי שימוש בכנה זריעה, כאשר לכל אחד מהזרעים מטען גנטי שונה, דבר המביא לשונות בתכונות הכנה וחוסר אחידות במטע. וריבוי א-מיני (וגטטיבי) באמצעות שיטת ההרכבה הכפולה. אומנם בשיטה זו מתקבלות כנות וגטטיביות זהות גנטית זו לזו, והשימוש בהן מאפשר קבלת אחידות גבוהה בין העצים במטע, אך התהליך מסובך, אורך זמן רב וכרוך בהשקעת משאבים רבים. בנוסף, בשתי השיטות האלה קיימת סכנה לחשיפה לפתוגנים (כמו פטריית הבוטריוספריה) ובסופו של דבר תמותת שתילים במטע. לשיטה שפיתחנו לריבוי שתילי אבוקדו בתרביות רקמה יתרונות רבים – אחידות גנטית, מקדם ריבוי גבוה, זמינות חומר ריבוי לאורך כל השנה וחומר ריבוי נקי מפתוגנים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן