יבול שיא
הרפת והחלב
צילום מכלי גובה של מטע התמרים המשותף מושב עידן מוטי ארנון מנהל המטע

פעילות מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

3 דק' קריאה

שיתוף:

גידול מטעי תמרים באזור הכיכר והערבה התיכונה הוא ענף מתפתח ומונה כיום כ-3,500 דונם בכיכר וכ-9,500 דונם בערבה המרכזית. כ-70% מעצי התמר בכיכר סדום וכ-50% מעצי ערבה תיכונה הם בהנבה מלאה. במו"פ עורכים מחקרים התמודדות מחלת ריקבון פרי התמר (פייחת), הפחתת השקייה, העלאת כושר הניבה, שילוב השקיה חלקית בלילה, השפעת מנת המים על היבול תוך שימוש בליזימטרים, השפעת דישון חנקני על עצים בוגרים ועוד

גידול מטעי תמרים באזור הכיכר והערבה התיכונה, מו"פ ערבה תיכונה וצפונית, הוא ענף מתפתח ומונה כיום כ-3,500 דונם בכיכר וכ-9,500 דונם בערבה המרכזית. כ-70% מעצי התמר בכיכר סדום וכ-50% מעצי הערבה התיכונה הם בהנבה מלאה. חקלאים רבים בערבה מבססים על התמר את פרנסתם. שוויו של כל עץ בוגר הינו אלפי שקלים ‏והתמורה השנתית המתקבלת מיבול עץ בודד בערבה הייתה, עד לפני כמה שנים, גבוהה. תמורה זו הולכת ופוחתת בשנים האחרונות ולכן יש צורך דחוף לשפר את היבול ואיכותו. עם העלייה ביבול הולכת ועולה הדרישה לפרי איכותי מבחינת משקל ומבחינת איכות.

 

ליזמטרים בתחנת יאיר שבחצבה
ליזמטרים בתחנת יאיר שבחצבה – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית 

 

הפייחת היא בעיה מרכזית ובשנים האחרונות החקלאים מדווחים על עלייה בנגיעות הפירות בפייחת. מחלת ריקבון פרי התמר (פייחת) הנגרמת ע"י Aspergillus niger גורמת מידי שנה לפגיעה בתוצרת ופחיתת יבולים. המחלה מתפתחת בתוך הפרי (תמונות 4-7)  והרבה פעמים עין בלתי מקצועית לא תבחין בה מבחוץ.

במטעים ובבתי האריזה מושקע מאמץ רב לזיהוי והוצאת הפירות החשודים כנגועים במחלה. אולם לא תמיד ב-100% הצלחה וקורה לעיתים שמסתננים לאריזות של פרי איכותי, פירות נגועים במחלה. לפירות אלו פוטנציאל לפגיעה בשם הטוב של התמר הישראלי.

 

הדגרת פירות בתנאי תא לח ובטמפרטורה גבוהה
הדגרת פירות בתנאי תא לח ובטמפרטורה גבוהה

 

טעמם ומראם הפנימי רע מאד והם עלולים להוביל לתלונות לקוחות, ובסופו של דבר לפגיעה ביצוא – וכבר קרו דברים מעולם. על כן יש חשיבות רבה למציאת פתרונות שימנעו ואו יפחיתו את רמת המחלה במטע ויפחיתו את הסיכון של הגעת פרי נגוע לתוצרת המשווקת.

התמר הינו עץ ‏של נאות מדבר המסוגל באופן יחסי לעמוד בתנאי יובש. יחד עם זאת, על מנת לקבל יבול איכותי רב, דרושה ‏מנת מים רבה – מנת המים המקסימאלית המיושמת בערבה התיכונה להשקיית עץ בודד יכולה לעלות על 1200 ‏ליטרים ליום. ירידה זמנית של תכולת המים בקרקע, אל מתחת לאופטימום, יכולה לגרום לנזק ניכר ביבול של העץ. לעקת מים זמנית, ולו לזמן קצר (מספר שעות), יכולות להיות גם השפעות ארוכות טווח על גודל הפרי, מספר התפרחות, ומספר העלים ‏שייווצרו בתמר, הפרי נחשב למבלע חזק יותר מאשר הצימוח. לעת ההבשלה מתנתקות מערכות ההובלה של מים ומוטמעים העוברות מהסנסן לפרי.

 

אשכולות בעומס פרי גבוה בינוני ונמוך צילום שמעון פיבוניה
אשכולות בעומס פרי גבוה בינוני ונמוך צילום שמעון פיבוניה

 

מטרת המחקר העיקרית היא לשפר את איכות הפירות ופוטנציאל הניבה של תמרים מזן מג'הול בתנאי הערבה התיכונה והצפונית.

המחקר במו"פ ערבה מתבצע בשיתוף המגדלים, מדריכי שה"מ וחוקרים ממכון וולקני ואוניברסיטת בן גוריון. הניסויים מתבצעים בחלקות מסחריות בישובים ובחלקת התמרים בתחנת "יאיר".

נושאי המחקר העיקריים: הפחתת השקייה, העלאת כושר הניבה, שילוב השקיה חלקית בלילה, השפעת מנת המים על היבול תוך שימוש בליזימטרים, השפעת דישון חנקני על עצים בוגרים וכמובן ניסויים במטרה למצוא פתרונות ישימים לטיפול בפייחת.

כותב ה מאמר: אילון גדיאל מנהל מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן