"לא ויתרתי על החלום… אעזוב הכל אם יוצע לי תפקיד מנכ"ל משרד החקלאות"
ועוד פנינים מדבריו:
"גם המנכ"לית (קאופמן-פס) וגם השר (פורר) ראו בי "ראש הנחש" בדרג המקצועי, ולטענתם הפרעתי להם" ● "אני מקווה שהצלחתי להשאיר מורשת ולפיה יש להתייחס לחקלאות לא רק בהיבט הכלכלי אלא גם בהיבטים נוספים: ציונות (לא בושה), שמירת שטחים, אספקת מזון, תועלות ירוקות וסביבתיות" ● "מנכ"לות מועצת הצמחים? זה בהחלט בא בחשבון. אם אהיה פנוי וירצו אותי, אבוא ברצון. אני מתאר לעצמי שאגיש מועמדות לתפקיד, שהבנתי שכרגע הוא פנוי"
החלטתו של צביקה כהן להקדים את הפרישה (ב-1 בדצמבר, לאחר שלושים שנות עבודה), נתקבלה בתדהמה בחוגים רחבים של המילייה החקלאי. חבריו לעבודה, ארגוני מגדלים, מועצות ייצור והרבה מאד חקלאים, הכירו לאורך שנות עבודתו ביכולותיו המקצועיות ובתרומתו הייחודית לשמירה על חקלאות ישראלית כיציבה ומתקדמת כאחד.
די אם אציין כי מאז פרישתו ועד צאתו לאור של גיליון זה של "יבול שיא", נערכו שבעה אירועי פרידה שונים, ועוד אירוע אחד בדרך, להביע בפניו של צביקה תודה והוקרה על פועלו רב השנים.
שר החקלאות ופיתוח הכפר, חבר הכנסת אבי דיכטר, מכהן שנה בתפקידו ובתקופה הקצרה הזו הספיק להכיר מקרוב את הפורש. דיכטר הזמין אותו לשיחה אישית אחרי שסיים את עבודתו וכך סיכם את הפגישה: "צביקה אתה אוצר בלום של ידע בנושא החקלאות, הרבה מעבר לעולם ההשקעות שעליו היית מופקד בשנים האחרונות. בשנה שבה אני מכהן כשר, הקשר עימך היה כמעט מדי יום. בשיחה שיחזרנו סוגיות מרכזיות שבהן הצלחנו בשנה האחרונה לייצב את החקלאות בישראל ובעיקר למצב מחדש את המשרד מול החקלאים מזה, ומשרדי ממשלה, ובראשם האוצר – מזה. אני מודה לך צביקה על תרומתך רבת השנים".
באחד ממפגשי הפרידה שנערכו לצביקה כהן ועל כך תקראו בפרק נפרד צמוד לכתבה זו, נכחתי והייתי ער לדברי שבח מדהימים שהורעפו על האיש והביאו לכלל ביטוי תחושות של רבים וטובים למעשיו לאורך שנות עבודתו.
עם זאת, ייאמר מיד, לא כל מי שפעל במשרד החקלאות, התרשם לטובה מעבודתו המקצועית ובשלב מסוים התמודד צביקה כהן עם תגובות קשות להן זכה עד כדי דרישה אולטימטיבית מנציבות שירות המדינה להדיח אותו מתפקידו. זה קרה במהלך כהונת ההנהגה הקודמת של משרד החקלאות: השר עודד פורר ומנכ"לית המשרד עו"ד נעמה קאופמן-פס. ומי שעוד לא קרא על כך בגיליונות "יבול שיא" לפני פחות משנתיים, נאזכר פרטים בהמשך הדברים.
עם פרישתו לגמלאות, אחרי מסכת עבודה לא רגילה, זימנתי את צביקה כהן להיות אורח "ריאיון החודש" והוא נענה ברצון, ללא היסוס.
צביקה, רק בן חמישים ושבע וחצי, מה "בער" לך לעזוב את שירות המדינה הדי מפנק?
"בכנות, קיבלתי הצעת פרישה די מפתה לצאת מהשירות הממשלתי אחרי 31 שנות ותק. ברקע יש תלונה נגדי בנציבות שירות המדינה שעיקרה מתן עזרה לחקלאים, וזאת בשונה מהכוונה של המנכ"לית והשר. בגדול, התפקיד שלי כסמנכ"ל היה בהחלט למצוא דרך לשמר את חקלאות ישראל ולא לסגור אותה סופית באמצעות הרפורמה שהוגשה על ידי השר פורר. לכן ע"פ תפיסתי ביצעתי את המוטל עלי ולא אהסס לבצע זאת שוב אני עדיין חושב שניתן לממש חלק מהרפורמה ולשמור על החקלאות באמצעות תמיכות ישירות הוגנות לחקלאים. בתפיסה שלי המכסים יכולים להיות יותר נמוכים, כל עוד המטרה להורדת יוקר המחיה מלווה במטרה של חקלאות משגשגת. לטעמי אפשר למצוא פתרונות שבהם שתי המטרות יחיו בכפיפה. הממשלה הקודמת הלכה רק על החלק הראשון שעיקרו הורדת מכסים ללא תמורה הוגנת לחקלאי. אני חושב שזו הייתה טעות בתפיסה. אני לא חושב שהורדת מכס בלבד, ללא צעדים הרמוניים אחרים, תוריד את יוקר המחיה, למשל ללא טיפול בריכוזיות בתחום הקמעונאי – הורדת מכסים לא תוריד את המחירים לצרכן".
מדגיש: "אנחנו לא אוסטריה, אין לנו אפשרות לקנות ירקות ופירות במדינות השכנות. אין בישראל מספיק רשתות קמעונאיות, אנחנו סוג של מדינת אי. טיפול רק במכסים לא ייתן פתרון ליוקר המחיה. אתה מסתכל היום על מוצרי חקלאות תעשייתית כגון: שעועית קפואה, אפונה, תירס. המכס שלהם ירד במעל שליש מערכו ואין כל השפעה על יוקר המחיה, אבל לעומת זאת מפעל "פרי הגליל" הולך להיסגר, פיטר עשרות רבות של עובדים וויתר על גידול מוצרים בארץ. לצערי חלק ניכר מהתוצרת הזו מגיע ממצרים".
בכנות, איזו תחושה ליוותה אותך ערב 1 בדצמבר 2023?
"שלושים שנה אינם הולכים ברגל. כולם יודעים שמשרד החקלאות היה הבית השני שלי ולעיתים הבית הראשון. הייתה תחושה לא פשוטה. מה שהגביר את המורכבות הייתה העובדה שפרשתי באמצע המלחמה. לא תיאמתי את הפרישה מראש עם החמאס. לא פשוט לעזוב באמצע מלחמה, זו באמת תחושה קשה. חלק מהמשימות שלי היו הסדרים עם מס רכוש עוד משנת 2009. אני בטוח שהמחליפים שלי יעשו עבודה טובה" (יוסי שטיינברג, איש מינהלת ההשקעות וחשב המשרד לשעבר שובץ כממלא מקום לפני מכרז שעוד לא יצא לתפקיד – ש.ו.).
מה השארת אחריך במשרד החקלאות? מי ייהנה מהחלטות מקצועיות שלך?
"עדיף שאחרים יגידו. אני מקווה שהשארתי אחריי…(חושב לרגע) תפיסה של שמירה על החקלאות המקומית בישראל. אני חושב שחלק ניכר מהשנים שהייתי בהנהלת המשרד, פעלתי באופן מאד אסרטיבי להילחם כנגד גזירות שהושתו על חקלאות ישראל. בחלק ניכר מהמלחמה שניהלנו הצלחנו, היו גם כישלונות. אני מקווה שהשארתי מורשת של שמירה על החקלאות המקומית ופיתוחה לעתיד. ואני מקווה שהחקלאים ייהנו ממה שאפיין את פעילותי לאורך השנים".
מה היה הנושא הכי חשוב והכי רציני שעסקת בו בשירותך הממשלתי?
"היו הרבה נושאים שאני גאה בהם. אציין שלושה: מעורבות מאד אינטנסיבית בביטול הרפורמה בהגנת הצומח כמובן יחד עם הנהלת המשרד והשר, שהובאה על ידי השר הקודם. שמירה הדוקה על מנגנון הלינקג' של גידול חיטה מקומית. חיטה היא אחד הגידולים החשובים בחקלאות בשמירה על שטחים פתוחים, קרוב למיליון דונם, כרבע מכלל שטחי החקלאות במדינה. גידול חיטה בישראל עם יחסית מיעוט גשמים (בעיקר בדרום) – זה תחום פחות יעיל כלכלית. מנגנון הלינקג' הינו הדרך הנכונה לדעתי לשמור על גידול החיטה והשטחים הפתוחים".
מציין: "אני גאה שנאבקתי והשגתי את מתווה הפלפל. בשנת 2015, על רקע של קריסת הרובל הרוסי ונפילה דרמטית של יצוא הפלפל מהערבה, המשבר גרם לי לעיתים לא לישון בלילה, ולאחר מאמצים רבים הצלחתי לשכנע את משרד האוצר להעניק 100 מיליון ₪ עבור מתווה פלפל לטובת חקלאי הערבה ומגדלים בפריפריה. המתווה הזה השיג את מטרותיו והיה אחד הגורמים שהצילו את החקלאות בערבה, ואני גאה מאד על כך. זה היה בסוף כהונתו של שר החקלאות יאיר שמיר".
שינית דפוסי חשיבה ועבודה בבית דגן?
"אני מקווה מאד שכן. כל תפקיד או משימה שלקחתי על עצמי ניסיתי לעשות על הצד הטוב ביותר. לא הייתה לי מטרה רק לשנות את מה שעשו קודמיי, אלא לעשות את זה טוב. מה שהיה טוב לפניי שימרתי ומה שנראה לי טעון תיקון, תיקנתי, הן ברמת המשימות, והן ברמת המדיניות. אני מקווה שהצלחתי להשאיר מורשת ולפיה יש להתייחס לחקלאות לא רק בהיבט הכלכלי אלא גם בהיבטים נוספים: ציונות (לא בושה), שמירת שטחים, אספקת מזון, תועלות ירוקות וסביבתיות. זו המורשת שאני מקווה שהשארתי לדור הצעיר".
עם מי מהשרים והמנכ"לים נהנית לעבוד?
"שלום שמחון שהיה שר החקלאות, יוסי ישי שהיה מנכ"ל משרד החקלאות, יאיר שמיר שהיה שר החקלאות ואלון שוסטר שהיה שר החקלאות ורמי כהן, מנכ"ל בתקופתו של שמיר, וכמובן אבי דיכטר והמנכ"ל הנוכחי אורן לביא שהם לויאליים לחקלאות".
אתה מצטער שלא מונית למנכ"ל המשרד בתקופה כל שהיא? היית רק ממלא מקום לשישה חודשים.
"זה לא סוד וכולם יודעים שאחרי שמוניתי על ידי השר שמיר למנכ"ל, על רקע התפטרותו של רמי כהן שנחקר בפרשת "ישראל ביתנו" נהניתי מאד מהתפקיד והרגשתי שאני יכול להוביל ולתרום לחקלאות ישראל. ומאז, זו משאת נפש, סוג של חלום. גם לאחר פרישתי לא ויתרתי על החלום, גם אם אהיה בתפקיד שבו אעשה לביתי, אעזוב הכל אם יוצע לי תפקיד מנכ"ל משרד החקלאות ואבוא לתפקיד בחפץ לב".
משרד החקלאות שינה פניו לרעה בתקופת פורר-קאופמן פס?
"כן. בתקופה הזו המדיניות הייתה קשורה ליוקר המחיה בלבד, כאשר שימור החקלאות ושגשוגה היה פחות חשוב. זו תקופה שהייתי מעדיף לשכוח. לא נהניתי בה".
מה עשתה לך המנכ"לית נעמה קאופמן-פס? מדוע היא חתרה להדיח אותך?
"בלשון המעטה, היו לנו אי הסכמות מקצועיות לחלוטין. הכל כנגזרת מהרפורמה. ברגע שהדרג המקצועי לא חשב מקצועית כמו השר והמנכ"לית, התקבלה החלטה להדיר אותנו אנשי המקצוע מהדיונים על הרפורמה. הייתה הדרה של ממש. גם המנכ"לית וגם השר ראו בי "ראש הנחש" בדרג המקצועי, ולטענתם הפרעתי להם".
צביקה כהן לא דיבר על כך בגלוי וגם לא התייחס בפרוטרוט להתנהלות של המנכ"לית כלפיו. ואולם מהמידע שבידינו עולה שהמנכ"לית זימנה את צביקה כהן לשיחה במשרדה, גערה בו במילים קשות והודיעה לו שהחליטה לסיים את תפקידו ולהוציאו לגמלאות מוקדמות. הוא השיב שבגילו (56) אין לו כל כוונה לפרוש. היא הבטיחה שתדאג שהוא יקבל פנסיה גדולה מזו המשולמת לעובד מדינה, העיקר שילך הביתה. נודע לנו שהיא האשימה אותו שהוא מדבר עם חקלאים רבים ומעודד אותם להתנגד להחלטות הנהלת משרד החקלאות. בשלב מסוים שיגרה המנכ"לית מכתב רשמי (תלונה) לנציב שירות המדינה, פרופסור דניאל הרשקוביץ, ודרשה לפטר את צביקה כהן ממשרד החקלאות. נודע לנו שהתשובה שהיא קיבלה הייתה שהאיש לא עבר כל עבירה פלילית ואין סיבה של ממש שתאושר הדחתו ממשרד החקלאות.
אחרי שפירסמנו מעל דפי "יבול שיא" את פרטי הדרישה מנציבות שירות המדינה, התגייסו שני מנכ"לים לשעבר במשרד החקלאות, יונתן בשיא ויוסי ישי, לטובת צביקה כהן וכתבו לנציב שירות המדינה שאין לפטר את צביקה כהן בנימוק שהוא איש מקצוע מעולה ועושה את עבודתו בנאמנות רבה.
האם פנייתם של יונתן בשיא ויוסי ישי לנציב שירות המדינה סייעה לשמור על מעמדך?
"לצערי לא. יוסי ישי ויונתן בשיא כתבו בכנות רבה והנציבות לא התייחסה אליהם".
ההנהלה הנוכחית הגנה עליך? דיכטר+לביא היו לויאליים כלפיך? ניסו למנוע את פרישתך המוקדמת?
"הם היו לויאליים כלפיי. ניסו להגן עליי. השאירו בידי את ההחלטה אם לפרוש. אי אפשר היה לבטל את התלונה נגדי בנציבות שירות המדינה שהגישה המנכ"לית נעמה".
לאן מועדות פניך?
"אני כרגע בתקופת צינון שאמורה להימשך תשעה חודשים. אני בהליכים לקצר את הצינון מול ועדה של בית המשפט שפועלת על פי חוק הצינון. כשתסתיים תקופת הצינון אשמח להישאר בתחום החקלאי בו אני מבין הכי הרבה ובו יש לי ערך מוסף גבוה".
מדוע אתה מנסה לצמצם את תקופת הצינון מתשעה חודשים?
"בעיקרון אני צריך להתפרנס. אין לי פנסיה מלאה, 31 שנות וותק. מצד שני אני עדין בשיא אוני ומעונין להמשיך לעבוד. אני רוצה לעבוד במקומות בהם אני יכול לתרום. את משרד החקלאות עזבתי, אבל לא עזבתי את חקלאות ישראל. חקלאות וחקלאי ישראל תמיד בליבי".
מנכ"לות מועצת הצמחים נהירה לך?
"זה בהחלט בא בחשבון. אם אהיה פנוי וירצו אותי, אבוא ברצון. אני מתאר לעצמי שאגיש מועמדות לתפקיד, שהבנתי שכרגע הוא פנוי".
איך אתה ממלא את שעות הפנאי? עושה ספורט?
"מאז שעזבתי את המשרד, פעם בשבוע אני יורד לעוטף עזה, אוסף מהחקלאים בעיקר מהדרום עגבניות, חצילים, ביצים, פרי הדר ומעביר את התוצרת לתחנה של מתנדבים בשוקדה, שם מכינים כריכים לחיילים. התחנה הזו מכינה מעל 2000 כריכים ביום, כשברובם מוכנסים ליחידות הלוחמות בעזה. אני עוזר בהשגת התרומות של מוצרי הגלם מהחקלאים. אני עדיין נהנה מחיבוק של חקלאים שמזמינים אותי לאירועי פרידה וסיורים מהנים. כן, אני עושה ספורט. רץ קרוב לביתי באבן יהודה שלוש פעמים בשבוע 6-7 קילומטרים. בנוסף התחלתי לרכוב על אופניים ובזמן פנוי אני מבשל ארוחות למשפחה, אוהב בעיקר לעשות "על האש".
ערכו לך מסיבות פרידה רבות, העטירו עליך שבחים מקצועיים. חשבת שאולי טעית שבכל זאת התפטרת מוקדם?
"אכן ערכו לי מסיבות פרידה. הראשונה – חבריי הקרובים במנהלת ההשקעות, אחר-כך – הנהלת המשרד, ארגון מגדלי ירקות, ארגון מגדלי פירות, התאחדות חקלאי ישראל, התאחדות האיכרים, תנועת האיחוד החקלאי. להבנתי צפויים עוד מספר אירועים. אני לא מצטער שפרשתי. מצד אחד אין ספק שהתמריץ לפרישה הייתה התלונה נגדי בנציבות שירות המדינה, אולם מצד שני הרגשתי סוג של מיצוי, בכל זאת קשה להיות מספר 2 כל כך הרבה שנים כאשר יש לך מחשבות להיות מספר אחד".
התמודדת על תפקיד מנכ"ל קנט, מה קרה שלא עברת את המחסום?
"בסינון ויתרו עליי. אני לא יודע למה. בפועל טרם נבחר מנכ"ל חדש לקנט ושמואל תורג'מן ממשיך בתפקידו במקצועיות רבה. הליך הבחירה נעצר".
אנו נוסיף כי קודם תחילת עבודת ועדת האיתור לבחירת מנכ"ל לקנט, התברר לחברים בוועדה שהתקנון לבחירה שונה ולא חייבת להיות זיקה לחקלאות, העיקר שיהיה בעל ידע בביטוח. כך נפסל צביקה כהן ועוד רבים אחרים. הליך הבחירה נעצר ואין מועד להפעלה מחדש של ועדת איתור לתפקיד מנכ"ל הקרן.
היית מועמד לתפקיד בכיר במינהלת תקומה שהוקמה לטפל בשיקום יישובי העוטף ולא נתקבלת. מה קרה כאן?
"קיבלתי הצעה לנהל את אגף החקלאות בתקומה. אחרי שהדבר נודע למ… לפתע מוחזרה עלי כתבה משנת 2022, באתר וואלה, שנושאה היה התלונה שהוגשה נגדי לנציבות שירות המדינה. הכתבה והגורמים לכתבה הצליחו, והמינוי שלי טורפד".
צביקה ורעייתו שימשו משפחת אומנה ל-9 ילדים
צביקה כהן נולד בעיר רחובות בחודש יולי 1966 (כיום בן 57 וחצי). גר באבן יהודה. נשוי לפנינה, בת גילו, שפעילה בתחום החינוך. הורים לרון בת 24 ההייטקיסטית, ותמר בת 21 חיילת מפקדת במחנה אלון .
צביקה בוגר בית הספר דה שליט ברחובות, שירת שירות סדיר בנח"ל. למד לתואר ראשון ושני בכלכלה בפקולטה לחקלאות ברחובות ועוד תואר שני במשפטים באוניברסיטת בר-אילן.
התקבל לעבודה במשרד החקלאות בשנת 1993 והחל לעבוד ביחידת סחר חוץ, שבראשה עמד הסמנכ"ל הבכיר צבי אלון.
פרק מזהיר בפני עצמו: משנת 1992 ועד שנת 1999 שימשו צביקה ורעייתו פנינה משפחת אומנה לתשעה ילדים, שלא הכירו מעולם. "זה היה רעיון נפלא של רעייתי ובאמצעות עמותת "אור שלום" התגוררנו בווילה גדולה בשכונת "מפדה" בעיר חולון. זה היה עוד לפני שנולדו בנותינו. הוגדרנו כהורי בית שניהלו את הבית. גידלנו את הילדים כאילו הם ילדים שלנו לכל דבר. בכל התקופה עבדתי במקביל במשרד החקלאות, הייתי מגיע בארבע ומיד מתייצב למשרת האבהות עם הילדים".
צביקה כהן, שנחשב בן טיפוחיו של צבי אלון, לימים מנכ"ל מועצת הצמחים, עבד ביחידה לסחר חוץ משנת 1993 ועד שנת 2009. "חלק גדול מהידע שצברתי על חקלאות והגנת הצומח היה בסחר חוץ". עסקתי בעיקר בנושא יבוא ומכסים ולא פעם העלינו מכסים על מנת להגן על התוצרת המקומית …. תקופה אחרת …. בין היתר יזמתי את ההגנה על יבוא פילה אמנון, ויחד עם רשות המיסים וועדת הכספים העלינו את המכס לחמישה עשר שקל לק"ג".
צביקה כהן שימש יועץ למנכ"ל יוסי ישי בשנים 2009-2011. אחר-כך מונה סמנכ"ל בכיר להשקעות ומימון בשנים 2012-2023 – עד פרישתו ב-1 בדצמבר אשתקד.
צביקה כהן היה מנכ"ל משרד החקלאות שישה חודשים בשנת 2015. "החלפתי את רמי כהן, שאולץ לפרוש מתפקידו. הייתי שישה חודשים מנכ"ל בסוף תקופת יאיר שמיר ותחילת תקופת אורי אריאל, שר החקלאות".
האיחוד החקלאי מוקיר את צביקה
בארבעה-עשר בחודש פברואר 2024, יום האהבה הבין לאומי, לבשו משרדי תנועת האיחוד החקלאי חג, עת נערכה במקום מסיבת פרידה והוקרה לסמנכ"ל השקעות ומימון במשרד החקלאות, צביקה כהן, שפרש לגימלאות.
בחדר הישיבות של התנועה התכנסו ובאו חברי מזכירות האיחוד החקלאי, חלקם לא פגשו קודם לכן את הפורש ואחר-כך ציינו כי הייתה זו להם חוויה להאזין לאדם רציני, מבין עניין, שתרם לחקלאות ישראל.
דברי פתיחה השמיע יושב ראש התנועה מוטי דלג'ו, לשעבר ראש המועצה האזורית דרום השרון שפרש מהתפקיד אחרי יותר משני עשורים של מילוי חובה ציבורית. "עשית עבודה טובה, מצטערים שאתה עוזב" אמר דלג'ו בפניו של כהן. מזכ"ל כפרי התנועה, עו"ד דודו קוכמן הציג בפני הנוכחים את האיש הפורש וייחד דברים לפועלו של צביקה כהן.
"אנחנו נפרדים מתפקידו, לא ממנו. צביקה שימש מנהל מינהלת ההשקעות במשרד החקלאות, מינהלת שקוצצה. הוא היה גם מנכ"ל משרד החקלאות תקופה קצרה. הוא אחד האנשים שנעזרנו בהם, בעל מחשבה יצירתית, תמיד חיפש פתרונות לסייע לכמה שיותר חקלאים. אני בטוח שעוד ניעזר ביכולות ובידע שלך. אתה מכיר היטב את תחום החקלאות על כל היבטיו. אני מקווה לפגוש אותך כמנכ"ל משרד החקלאות בזמן לא רחוק".
מנהל המחלקה להתיישבות בתנועת האיחוד החקלאי, ירון סולומון, הגדיר את צביקה כהן: "אתה קודם כל חבר, תמיד דלתך הייתה פתוחה לכל. אתה בעל חשיבה מחוץ לקופסה. עשית הכל לעזור לחקלאים במשק המשפחתי. אתה מכיר את רובנו, מכיר היטב את השטח. צביקה מכיר את משרד האוצר, יודע לדבר אתם, להשיג דברים חיוניים למען החקלאים. הסכם המים עוד לא הסתיים, עבר דרכך – 96 מיליון שקלים שהאוצר חייב לנו. אם היית נשאר, היינו מקבלים את רוב הכסף. קם דור חדש שלא ידע את יוסף. עזיבתו את המשרד היא אבידה גדולה לחקלאות הישראלית.
אנחנו מודים לך מקרב לב. אני בטוח במאה אחוז שנראה אותך בהמשך. עד שתגיע למנכ"ל המשרד יש עוד שתי נקודות שעליך לעצור בהם. שיהיו בשורות טובות, שהוא חוזר בדרך אחרת ועזרה לענפי הצומח. הכל בנחת".
יושב ראש התנועה, מוטי דלג'ו ביקש מצביקה כהן לספר מעט על עצמו ועל תכניותיו לעתיד.
"ריגשתם אותי" פתח צביקה כהן בדברי תודתו לתנועת האיחוד החקלאי, המונה 75 כפרים מנווה אטיב בחרמון עד עין חצבה בערבה ויישובי חבל שלום בעוטף עזה. "זו מסיבת פרידה שביעית ועוד אחת בדרך. אני חייב להתייחס ללקיחה האחרונה של איתמר בן גביר את הרשות לתכנון חקלאי ממשרד החקלאות למשרד נגב-גליל. החלטה איומה. משרד החקלאות לא יכול להתקיים בלי תכנון חקלאי. יש להחזיר מיד את הרשות למשרד החקלאות. לקחתי חלק במשא ומתן לא לתת את הרשות. אני רואה את מה שנעשה כמו לקיחה של כליה מבן אדם; פגיעה ישירה בחקלאי ישראל. דוגמא: 150 מגדלים בגולן שאינם מקבלים את הזכויות המגיעות להם. במשרד הנגב והגליל אין מי שיעשה את העבודה הזו למען החקלאים".
מכאן עבר לדבר על תפקידו במשרד החקלאות: "התחלתי בשנת 1993. שלושים שנה עבדתי במשרד ולא אהבתי שתחום המים, הקרקע והעובדים הזרים אינם אצלנו ולא בשליטתנו. גם כך ידענו לעבוד על אף שהתחומים החשובים האלה לא היו אצלנו. אני משוכנע שלא ייקחו ממשרד החקלאות את מינהלת ההשקעות, נושא שעלה בתכנית משרד האוצר בחוק ההסדרים – להעביר למשרד הכלכלה. לא ייקחו כי המינהלת אינה גוף סטטוטורי. עבודתי כל השנים הייתה גם מול חקלאים קטנים שהמחזור שלהם היה 20-30 אלף שקלים. כל שקל חשוב לחקלאי, שמבקש לעבד את אדמתו ולפרנס את משפחתו. מה אני עושה היום? בין השאר מטייל בג'יפים".
בטקס קצר, מרגש, העניקו ראשי האיחוד החקלאי – דלגו', קוכמן וסולומון מגן הוקרה שעליו נכתב: לצביקה ידיד החקלאים.
צביקה כהן הודה לכולם, קם ויצא את החדר לטובת חדר אחר במשרדי התנועה החקלאית, שם התקיים "ריאיון החודש" שערכתי עימו לגיליון הזה.
