יו"ר קיבוץ בעמק הירדן ומנהל הקהילה הוציאו "צו למניעת הטרדה" כנגד חבר, שלטענת מנהל הקהילה "נכנס למשרדו, קילל אותו ואיים עליו, שבר רכוש והפך את השולחן"
*תמונה ראשית: משרד מנהל הקהילה בעת המחלוקת
התמודדות עם אלימות המופנית כלפיהם, מילולית וגם פיזית, הפכה זה מכבר לחלק משגרת עבודתם של נושאי משרות בקיבוצים. בהתאמה וכתגובה, הופיעו צווים נגד חברים בגין הטרדה מאיימת.
יו"ר קיבוץ בעמק הירדן ומנהל הקהילה של אותו קיבוץ הוציאו "צו למניעת הטרדה" כנגד חבר, שלטענת מנהל הקהילה "נכנס למשרדו, קילל אותו ואיים עליו, שבר רכוש והפך את השולחן", ובנוסף איים על בני משפחתו של מנהל הקהילה.
מטריד, מאיים, פוגע
כאשר אדם טוען שאחר מטריד אותו, מאיים עליו או פוגע בו, הוא יכול לפנות בבקשה לבית משפט השלום, לבקש ולקבל "צו למניעת הטרדה מאיימת וצו הגנה" עליו, כדי למנוע מאותו אדם אחר להטרידו, לפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או לפגוע בגופו.
ההטרדה נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית לשלוות חיי מנהל הקהילה
בית המשפט רשאי לתת צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד (של מי שמבקש את הצו) אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלום האדם המבקש את הצו. לאחר שניתן צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יזמין בית המשפט את מי שניתן כנגדו הצו (הוא – המשיב לבקשה) ויקיים דיון בנוכחות שני הצדדים.
"הטרדה מאיימת" לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב 2001, היא, בין השאר, התנהגות שפוגעת באופן ממשי בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו של אדם. דוגמאות לכך הם איומים מילוליים או כתובים, מסרונים חוזרים ומאיימים, מעקב אחר אדם לביתו או למקום עבודתו, בילוש מתמשך, פניות חוזרות ונשנות בהודעות, בטלפונים, ברשתות חברתיות, הפצת תכנים אישיים ברשתות החברתיות, חדירה למרחב האישי ועוד.
חשש לפגיעה ממשית
מחלוקת בין הנהלת קיבוץ בעמק הירדן לבין אחד החברים, הגיעה לבית משפט השלום בקריית שמונה. שניים מנושאי המשרה בקיבוץ, היו"ר ומנהל הקהילה, ביקשו להוציא "צו הטרדה" כנגד אותו חבר. לטענת מנהל הקהילה החבר "נכנס למשרדו, קילל אותו ואיים עליו, שבר רכוש והפך את השולחן. בנוסף איים על מנהל הקהילה ועל בני משפחתו".
השופטת דוניא נסאר השתכנעה כי החבר "נקט הטרדה מאיימת כלפי מנהל הקהילה וכי ההטרדה נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית לשלוות חיי מנהל הקהילה, והצו דרוש לשם הגנה על שלומו". משכך היא הוציאה ("במעמד צד אחד" בלבד, כלומר בנוכחות נציג הקיבוץ בלבד), צו מניעת הטרדה מאיימת, האוסר על החבר להטריד או לאיים על מנהל הקהילה, וקבעה כי יש לזמן את החבר ולשמוע את עמדתו, בדיון שיהיה במעמד שני הצדדים (מנהל הקהילה והחבר).
בין לבין, התברר כי הצו דרוש להגנה על מנהל הקהילה ויו"ר הקיבוץ גם יחד, אך במועד בו זימן בית המשפט את שני הצדדים לדיון בבקשה, לא הופיע החבר עצמו. משכך, פסק השופט מוהנד חלאילה, שדן בבקשה, כי משלא התייצב החבר לדיון, יש לקבל את בקשת ממלאי התפקידים (היו"ר ומנהל הקהילה), והוציא צו, שתוקפו עד מאי 2026, האוסר על החבר להטריד את ממלאי התפקידים הללו, "בכל דרך ובכל מקום", לאיים עליהם או "לפגוע בפרטיותם בכל דרך שהיא". עוד אסר השופט על החבר ליצור קשר עם ממלאי התפקידים הללו, בכל דרך שהיא, ואף אסר עליו להיות במרחק של פחות מ-200 מטר מבתיהם או ממקום עבודתם.
למנוע אלימות עתידית
ממשרד יו"ר הקיבוץ נמסר כי: "אכן אירע מקרה אלימות מצער בקיבוצנו נגד ממלאי תפקידים. בשלב הזה אנו מפיקים את הלקחים ומביטים קדימה במטרה למנוע כל אלימות עתידית ולהשתמש בכלים העומדים לרשותנו כקהילה כדי שהקיבוץ יהיה מקום בטוח ומוגן עבור כלל חבריו, תושביו ועובדיו".
סכסוך שכנים בעצימות גבוהה
בקיבוץ אחר (שם הקיבוץ שמור במערכת) נתן השופט רן ארנון צו הגנה על מנהל קהילה כנגד אחד מחברי הקיבוץ.
כנגד אותו חבר התבקש צו נוסף בשל היותו מעורב בסכסוך שכנים. השופט פסק כי "מאחר שמדובר בסכסוך שכנים בעצימות גבוהה" יהיה הצו למניעה הטרדה "לצו הדדי באופן שההוראות המפורטות בו יחולו על שני בתי השכנים. עוד הוא אסר "על הצדדים להתקין מצלמות הפונות לשטח הפרטי של הצד האחר וככל והותקנו מצלמות כאלה יש להסיט אותן באופן כזה שלא יכוונו לשטח הפרטי".
מה ניתן לעשות כנגד חבר שנוהג באלימות?
מתלונה במשטרה ועד הרחקה מהקיבוץ. והלוואי שלא נצטרך

עו"ד גיל דגן (נשיץ, ברנדס, אמיר ושות') מציע לנהוג כך:
- הגשת תלונה במשטרה על ידי הנפגע.
- הוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת (תחילה יש לבקש את הבקשה במעמד צד אחד; לאחר מכן, נקבע דיון במעמד שני הצדדים שלאחריו ביהמ"ש מחליט אם להאריך את הצו ובאילו תנאים. הצו יש לזכור מוגבל בדרך כלל לתקופה של מספר חודשים).
- הרחקה מהקיבוץ – צעד קיצוני, והדרך לעשות זאת עוברת דרך הוראות תקנון הקיבוץ. הוצאה מהקיבוץ – תלוי בהוראות התקנון של הקיבוץ. כשאין בתקנון אפשרות להפסיק חברות בשל מעשה אלימות, צריך לקבל תחילה החלטת אסיפה וקלפי (ברוב רגיל) שמהותה אזהרה לפני הפסקת חברות. בהמשך, אם יש אירוע חוזר, ניתן להביא החלטה בדבר הפסקת חברות שצריכה להתקבל ברוב הקבוע בתקנון. מקרים שהיו בעבר שטופלו בדרך זו, מספר עו"ד גיל דגן, הביאו לרגיעה או לעזיבה מרצון של החברים.

