התפקיד שלי:
מנהלת מרכז היום בבית ותיקי הגליל.
איך הגעת לעבוד עם ותיקי הגליל?
במהלך לימודי תואר שני בעבודה סוציאלית ביצעתי את ההכשרה המעשית שלי בעמותת ותיקי הגליל. בהכשרה זו נחשפתי לעולם הזקנה והתחברתי לוותיקים הפוקדים את העמותה. בסיום ההכשרה, החלטתי להמשיך בעמותה בתור עבודה קבועה. מצאתי תפקיד בו יכולתי לתרום לזקני הגליל וללמוד את המקצוע, ולשמחתי התקבלתי אליו.
מה הביא אותך לקחת את האחריות הזו?
הרצון להשפיע על הזקנה והזקנים בגליל העליון, להוביל רצף שירותים ומענים לכל זקן ובכל מצב, לטובת זקנה מיטבית. צוות מרכז היום וצוות העמותה מלווים אותי במקצועיות רבה. הניסיון שלהם עוזר לי להפיק את המיטב מעצמי ומהתפקיד.
מה את אוהבת בעבודתך?
את האפשרות להכיר טוב יותר את האנשים הנפלאים שבנו את האזור ופעלו לקידומו, ולהכיר להם תודה על פועלם. במרכז היום נוצר מפגש חברי מעניין בין תושבי קיבוצים, מושבים וערי הסביבה, וזו סביבת עבודה התורמת לפיתוח האזור. אני רואה בתחום הזקנה אתגר מקצועי ואישי שיש בו חיבור לערכים עליהם גדלתי.
מה מרגש אותך בעבודה?
זו זכות גדולה למלא תפקיד, בו לומדים כל יום לפחות משהו אחד חדש. התפקיד מעלה אצלי סוגיות שמאתגרות את החשיבה ומחדדות את הבנת
השפעתנו על כל אדם. יש לנו היכולת לייצר לזקנים מרחב של עשייה ולמידה משותפת. ככל שניטיב לייצר את המרחב הזה נפשר את איכות חייהם ותחושת חייהם של ותיקי הגליל. הזקנים בצניעות, אהבה ובשלות מלמדים אותנו מניסיון חייהם ומאפשרים לנו לגדול ולראות את הטוב בפרופורציות ובפשטות. אני רואה בתפקידי את האחריות לייצר להם בית שבו נגדל, נלמד ונתרגש ביחד.
מה השאיפות שלך בעבודה?
אני מאמינה בחזון של העצמת הזקן כפרט וכשותף פעיל בקהילה, וביחד אנחנו פועלות לגרום לכך שהזקנים יהוו מודל לחיקוי לחברה כולה באשר ליכולת לתרום ולגדול בכל גיל ובכל מצב.
מילה טובה, מילת ברכה.
כל זה לא היה מתאפשר ללא התמיכה מהבית, מהזקנים ומצוות העמותה ועל כך אני מודה לכולם ומצפה להמשך עשייה משמעותית משותפת.