התפקיד שלי:
אני סטודנטית לדוקטורט בפקולטה לביולוגיה בטכניון. התחלתי תואר ראשון בהנדסת ביוטכנולוגיה ומזון גם בטכניון לפני כעשור, ולאחר מכן המשכתי לתארים מתקדמים כחוקרת במעבדה שמתמחה בחקר הסרטן.
איך הגעת למחקר?
במהלך הדוקטורט התקבלתי לתוכנית מיוחדת מטעם חברת "טבע" לסטודנטים מצטיינים במדעי החיים מהאוניברסיטאות המובילות בארץ. מטרת התוכנית היא שילוב של אקדמיה ותעשיה, במטרה לקדם את תעשיית הביוטק בישראל וליצור מיזמים חדשים. עבודת הסיום שלי כללה מוצר לאבחון סרטן שד באמצעות חלב אם, והוא זכה בפרס בחירת הקהל. קיים קושי רב באבחון סרטן שד אצל נשים בהריון ונשים מניקות מאחר וחלק מהבדיקות המקובלות אסורות ולא אפקטיביות עקב שינויים בשד, לכן, נוצר צורך גדול בבדיקה פשוטה שתוכל לתת מענה לנשים אלה.
את יכולה לתאר לנו מה התחושה המלווה אותך בחקר הסרטן?
גם במסגרת המחקר בדוקטורט וגם במסגרת התוכנית ב"טבע" אני מרגישה משמעות אדירה ושליחות לחקור את מחלת הסרטן. במסגרת הדוקטורט אנחנו עובדים על טיפול אימונותרפי בסרטן עם פונטציאל להיות יעיל ועם פחות תופעות לוואי.
מה התגובות למחקר שלך?
להפתעתי ולשמחתי, פרויקט הגמר שביצעתי בתוכנית של "טבע" זכה לחשיפה תקשורתית רבה לאחר התחרות. התראיינתי ברדיו, עיתונים, ומגזינים. הפרויקט שלי הצליח להעלות את המודעות לנושא, ומקווה שיצליח להבשיל לידי מוצר. מה שהכי מרגש אותי הוא כמות הפניות שקיבלתי מנשים בקבוצת סיכון גדולה לחלות בסרטן שד (נשאיות גן BRCA), שמעודדות אותי ומזכירות לי את חשיבות הנושא.
מה השאיפות שלך?
אני מקווה להצליח להשפיע ככל שאוכל על המלחמה בסרטן, החל מאבחון מוקדם, ועד מציאת טיפולים יעילים ובטוחים.
תסכימי לשתף אותנו באנקדוטה מעבודתך?
הרעיון לפרויקט הגמר בתוכנית הגיע למעשה מסיפור אישי. במהלך ההיריון של בני הרגשתי גוש קטן בשד. לאחר התייעצות עם הרופא הופניתי לבדיקת אולטרסאונד בה נאמר לי שקשה מאוד לראות במדויק את הגוש, ושעלי לחזור רק לאחר כחצי שנה מסיום ההנקה. למזלי, הכל נגמר בסדר, אבל נדהמתי לגלות שאין לרפואה המודרנית מענה לקבוצת אוכלוסיה גדולה כל כך בנושא חשוב כל כך, במיוחד כשכולנו יודעים היום כמה גילוי מוקדם יכול להציל חיים.
