יבול שיא
הרפת והחלב
נטע אראלי בן אור קרדיט מירי שמעונוביץ

צעירים וצעירות משפיעים בקיבוצים – נטע אראלי בן אור, בן 38, מקיבוץ העוגן

2 דק' קריאה

שיתוף:

התפקיד שלי:

עובד במרחב החינוכי השלם. קבוצת אנשי חינוך שחברו יחד על מנת לשלב בבתי ספר בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, ולהכניס את עולם מיומנויות המאה ה-21, הקהילה ועוד.

איך הגעת לתפקיד?

דרך חברים שסיפרו לי על היוזמה, והיום אנחנו עובדים ביחד. התפקיד מבטא את הרצון שהיה קיים אצלי לייצר תחושת מסוגלות אצל בני ובנות הנוער בחינוך הפורמאלי, ולחבר בין שני העולמות. כתלמיד היה לי קשוח מאד לשבת כל היום בכיתה, לכן קל לי להזדהות עם מי שכמוני מתקשה בכיתה.

מה אתה במיוחד אוהב בעבודה?

דינמיות, אין יום הדומה לקודמו, את החיבור לתלמידים ולתלמידות, את התהליכים החינוכיים והמפגש עם אנשי חינוך מעולים המשקיעים את עצמם במערכת מאתגרת ולא תמיד מתגמלת. אני אוהב את שותפיי לעבודה, ולהיות חלק מצוות של אנשים עם אמונה גדולה בנוער ובמערכת החינוכית שלנו. בנוסף יש לנו גב משמעותי מהעירייה שאנחנו עובדים בה, ויוצרים חיבורים וקשר בין אנשי החינוך והנערי.ות.

בחינוך יש לא מעט תסכול. מה נותן סיפוק בחינוך?

הסיפוק שלי הוא יצירת שיתופי פעולה מוצלחים. דמיינו את המורה למתמטיקה אחרי שהיה עם התלמידים שלו בגלישת גלים, המסוגלות שהם ייפתחו שם – יכולה לסייע להם מאד גם בלימודי המתמטקיה – והחיבור בין שני הדברים , יכול לשנות עולמות.

מה השאיפה שלך להמשך?

להמשיך ולייצר חיבורים ושיתופי פעולה, ולחשוף את הרעיון לעוד ועוד אנשי חינוך בארץ ובעולם – והלוואי שנגיע למצב שבו יש בכל בית ספר מרחב שלם שמאפשר חיבור והקנייה של מיומנויות חיים וחיבורים בין אנשי החינוך לקואליציה אחת שלמה.

אתה גם חבר מליאת מועצה אזורית עמק חפר.

נכון, ובמסגרת זו יסדנו את "שולחן הקיבוצים", התארגנות משותפת עם הנהגות קיבוצי העמק, לקידום סוגיות מרכזיות והתמודדות עם אתגרים משותפים לקיבוצים ולמועצה. לתפקיד הזה הגעתי מתוך הבנת הצורך בחיזוק שיתופי הפעולה בין המועצה והקיבוצים ומתוך תחושת שליחות חזקה להעצים ולקדם מטרות משותפות.

בשנתיים האחרונות זכיתי להיות בצוות הובלת התוכנית למנהיגות במרחב האזורי מבית התנועה הקיבוצית והמועצה הציונית, בה נלמדו סוגיות מרכזיות בשלטון האזורי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מרב ביין הגיעה לחולית בתחילת שנות ה-80 לשנת שירות ועבדה בשלחין, אחרי השבעה באוקטובר הגיעה להתנדב בקיבוץ שזכרה לטובה וגילתה מקום עם אנרגיות מיוחדות שהרגיש לה כמו בית, מאז היא לא עזבה אחרי השבעה
5 דק' קריאה
בדרום הארץ, בתוך קיבוץ קטן בשם אורים, פועלת אחת הרפתות הייחודיות בארץ – לא רק בזכות ההישגים המקצועיים המרשימים שלה, אלא בעיקר בזכות האנשים שמרכיבים אותה. כאן, בין הרפתות, השדות והמרחבים, נרקמה קהילה של
התחרות המסורתית של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עמדה השנה  בסימן הצדעה לחקלאיות הישראליות, כחלק משנת החקלאיות הבינלאומית עליה הכריז האו"ם *תמונה ראשית: מפרי כפיה נטעה כרם. צילום: נילי ענברי קאופמן התמונה "מפרי
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן