יבול שיא
הרפת והחלב
נורית בורר עלפי

קושי בבליעה (דיספגיה) בגיל השלישי

2 דק' קריאה

שיתוף:

דיספגיה היא קושי בהעברת מזון באופן תקין מהפה ללוע, לוושט ומשם לקיבה, כיצד ניתן לצמצם הפרעות אלה בגיל המבוגר

*תמונה ראשית: נורית בורר-עלפי, סגנית מנהלת היחידה להפרעות בתקשורת, ביה"ח השיקומי רעות תל-אביב

קושי בבליעה יכול להופיע בכל גיל, אך כיום ידוע שעם העלייה בגיל חלים שינויים במספר גורמים ותהליכים המשפיעים על הבליעה והתופעה שכיחה יותר אצל אנשים בגיל השלישי – קשיי בליעה יופיעו אצל כ-30% מהאנשים מעל גיל 65.

מהי דיספגיה?  תהליך הבליעה הוא תהליך מורכב מכיוון שהוא מצריך תיאום בין עשרות שרירים ומספר רב של עצבים. בתהליך זה המזון מוכנס לפה, עובר דרך הלוע, הוושט ומגיע לקיבה. על מנת לבצע את התהליך באופן יעיל, נדרש תיאום מוחלט בין האיברים שהוזכרו בכל שלב ושלב. דיספגיה מתבטאת בקושי בדרגות חומרה שונות בהעברת מזון או נוזלים באופן תקין דרך הפה אל הלוע, הוושט ומשם לקיבה.

מעבר לפגיעה באחת מהנאות החיים, יש לדיספגיה השפעה נרחבת על איכות החיים. רבים מהסובלים מדיספגיה מדווחים על בידוד חברתי (כמעט כל אירוע כיום מערב אוכל/ שתייה) היות והם מתביישים לאכול במצבים כאלה. מחקרים אף מראים אחוזים גבוהים של אנשים עם דיספגיה הסובלים גם מדיכאון. בנוסף, גם הבריאות הכללית עלולה להיפגע: הפרעת הבליעה עלולה להוביל לירידה חדה ובלתי מתוכננת במשקל, לתת תזונה, להתייבשות, לדלקות ריאה ואף למוות.

מדוע דיספגיה כל כך שכיחה בגיל המבוגר?

ראשית, הדיספגיה היא תוצר של מחלות שכיחות בגיל המבוגר כמו מחלות נוירולוגיות (דוגמת אירוע מוחי, חבלות ראש, דמנציה ופרקינסון), בעיות במערכת העיכול ומחלות אונקולוגיות שונות (סרטן) שנפוצות יותר מעל גיל 65.

סיבה נוספת וחשובה היא שבהזדקנות הטבעית חלים גם שינויים בתפקוד מנגנון הבליעה שהופכים את האדם לפגיע יותר לפתח הפרעת בליעה.

מהם השינויים במנגנון הבליעה כתוצאה מתהליך ההזדקנות הטבעי?

שינויים מבניים בלוע, בגרון ובעמוד השדרה הצווארי (יכול ללחוץ על אזורים בלוע ולהפריע לתהליך בליעה).

שינויים בתחושה – קיימת ירידה הדרגתית בתחושה בלוע ובגרון עם הגיל. התחושה חשובה לצורך הרגשת המזון בלוע וביצוע בליעה.

שינויים בחוש הטעם והריח – עם העלייה בגיל ישנה ירידה טבעית בחוש הטעם והריח וכך הגירוי לאוכל קטן. לאוכל כבר אין את אותו טעם והדבר עלול לגרום לחוסר תיאבון ולירידה במשקל.

שינויים בתפקוד מוטורי – עם הירידה בפעילות היום-יומית ובפרט בפעילות גופנית, ניכרת בזיקנה גם ירידה במסת השרירים בגוף ובתפקוד המוטורי. כתוצאה מכך נפגע גם תפקוד שרירי הבליעה.

שינויים בזמן ובתזמון – עם העלייה בגיל, משך זמן הבליעה מוארך ב-20%. עובדה זו גורמת להתעייפות ולאכילת כמויות קטנות.

בנוסף, נטילת תרופות שגורמות בין היתר ליובש בפה ולהרפיית שרירים תשפיע גם כן על תהליך הבליעה. גם שיניים חסרות/ תותבות לא מותאמות יגרמו לקושי בלעיסה ועיבוד המזון בפה.

מה ניתן לעשות ביום-יום כדי למנוע ולצמצמם את הפרעות הבליעה בגיל המבוגר?

ראשית, חשוב לשים לב לסימנים המעוררים חשד לדיספגיה: שיעול, כחכוחים או חנק בזמן האכילה או אחריה, קושי בבליעת מרקמים מסוימים, החזקת מזון בפה לזמן ממושך, תלונות על אוכל "תקוע", קושי בלעיסה, יציאת מזון מן האף, עליות חום חוזרות מסיבה לא ברורה, דלקות ריאה חוזרות, ירידה במשקל לא יזומה, שינוי לא מוסבר בקול, בעיקר בעת האכילה.

מומלץ לבצע פעילות גופנית לצורך חיזוק ושמירת תפקוד שרירים יעיל ואיכותי, לשמור על היגיינת פה. ריבוי חיידקים בפה מעלה את הסיכון לפתח דלקת ריאות.

מהו הטיפול בדיספגיה?

 הטיפול מתבצע על ידי קלינאי תקשורת, מותאם אישית ומתמקד בשלושה ערוצים במקביל: חיזוק ואימון השרירים המשתתפים בתהליך הבליעה, לימוד שימוש בטכניקות המפצות על הקושי כמו שינוי תנוחת הראש או הגוף במהלך האכילה והתאמת מרקמי המזון ליכולת הבליעה על מנת למנוע סכנות בריאותיות.

במידה ועולה חשד לקושי בבליעה, מומלץ מאד לפנות לרופא המשפחה ולבקש הערכת בליעה של קלינאית תקשורת.

* הכותבת הינה סגנית מנהלת היחידה להפרעות בתקשורת, ביה"ח השיקומי רעות תל-אביב

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

איך מארגנים שורה ארוכה של פעילויות לוותיקים ולוותיקות, בהתחשב שכל אחד מהם מתעניין בנושאים אחרים? ראיון עם רווית חקלאי מורי, מנהלת המחלקה לאזרחים וותיקים במועצה האזורית גליל תחתון ופועלת תחת המרכז הקהילתי הגליל התחתון
7 דק' קריאה
בדידות היא חוויה אוניברסלית החוֹצה מגזרים וגילאים. עם זאת ישנם גורמים או טְריגרים הקשורים לגיל זיקנה והמנבאים רמה מוגברת של סיכון לחוות בדידות * בריאות לקויה, אלמנות, מחסור כלכלי וחוסר תחושת שייכות לקהילה, הן
5 דק' קריאה
המוח האנושי הוא פלא מורכב, המהווה את מרכז השליטה של כל פעולה, מחשבה ורגש שלנו. כמו כל מערכת מורכבת, גם המוח זקוק לתחזוקה ואימון כדי לשמור על ביצועים מיטביים. כאן נכנס לתמונה האימון הקוגניטיבי – גישה
3 דק' קריאה
ד"ר יעל הוכמן, גרונטולוגית שפועלת למען שינוי תפיסתי פרואקטיבי של ניהול החיים בעידן אריכות הימים  אנחנו, הנשים של היום, עומדות בפני מציאות מרתקת וחסרת תקדים. תוחלת החיים שלנו מתארכת, והפוטנציאל לשנים רבות של חיים
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן