מחשבות חמות על סכסוכי ירושה: "למרות המרחק מהארץ והניתוק מהעבודה ומשגרת היום-יום, לא יכולתי שלא להרהר בדברים שראיתי ולחבר אותם למה שזורם אצלי בדם – יחסים בין בני המשפחה, וכך במהלך השבוע עלו לי מספר מחשבות, והנה אני משתפת אתכן בנתח מכובד מהן"
מחשבות חמות על סכסוכי ירושה: הטיסה הישירה לאירלנד בחודשי הקיץ הופכת את היעד המסתורי משהו (לפחות לנו, שמורגלים ליעדים קצרי מרחק), לבר השגה, וכך נסענו להצטנן באירלנד הקרירה, כשהטמפרטורות בארץ נסקו והגיעו לשיאן. ההנאה שלנו התחליה ביעד של טיסה ישירה ומקוצרת, ירידה משמעותית במעלות, ולאחר הנחיתה נוספו הנופים, שהיו עוצרי נשימה – גוונים של ירוק, ירקרק וכחול עמוק משגעים ביופיים; מים זורמים מכל כיוון אפשרי; חופים חוליים; גינות מטופחות בצד הדרך; ומצוקי ענק, שרק מלהביט בהם מלמטה למעלה גרם לי להצטמרר מפחד, שלא לדבר על נהיגה בכבישים צרים – ועוד בצד שמאל של הכביש, ברכב לא אוטומטי… אם לסכם בקצרה את המראות, אפשר לומר שאת הנופים של אירלנד חשנו בכל הגוף.
כך התרחקנו מהחום בארץ, ובעיקר מהקיטורים על החום בארץ, שלדעתי הם אלה שלמעשה מחממים את האווירה וחווינו חופשה מסוג אחר.
לצד הישראליות, שאני מוצאת בה לא מעט יתרונות, לא יכולתי שלא ליפול בשבי של האירלנדיות, שמגיעה בחבילה אחת עם אנשים חביבים ולבביים במיוחד, עם חוש הומור עצמי מפותח. נהנינו מאוכל טוב שכלל נתחי סטיקים נפלאים, דגים טריים, שנמשו זמן קצר לפני שישבנו במסעדה – והגיעו לשולחן רק לאחר מספר שעות ולצידם ירק טרי וכמובן, כוס בירה גינס. הכול בנחת, כראוי לחופשה וכפי שהאירלנדים מתייחסים בכבוד לארוחות שלהם.
למרות המרחק והניתוק מהעבודה ומשגרת היום-יום, לא יכולתי שלא להרהר בדברים שראיתי, ולחבר אותם למה שזורם אצלי בדם – יחסים בין בני המשפחה, וכך במהלך השבוע עלו לי מספר מחשבות, והנה אני משתפת אתכן בנתח מכובד מהן. אז תתכוננו, טור לא רגיל, שהתהווה לאיטו בנופים האירלנדיים ובזיקה למשפחות בישראל.
תובנה 1 – געגועי לשמש
מיד כשנחתנו פגשנו ביום מעונן וקריר וכמובן שהיינו ממש מאושרים. למחרת התעוררנו שוב ליום מעונן, ואפילו גשום ברובו. על רקע מזג האוויר הסגרירי הזה, מצאתי את עצמי מתפעלת מהאירים, שממשיכים בשגרת חייהם ללא שום שינוי או הפסקה בגלל הגשם. אנשים ממשיכים לטייל, יוצאים לעבודה, מספקים שירות ללקוחות, עולם כמנהגו נוהג באירלנד. הכול היה טוב ויפה, אלא שביום השלישי התחלתי להרגיש שמשהו חסר לי, אבל עדיין לא הבנתי מה. ביום הרביעי התבהר לי שחוסר הבהירות היא זו שחסרה לי, ובמילים אחרות, הייתי צמאה לשמש הישראלית הלוהטת והקופחת.
התובנה שלי בעניין הזה הייתה שלפעמים כדי להתגעגע למשהו, צריך לחוות שבוע אחד בלעדיו. מכאן המשכתי וחיברתי את העניין לחיים. אולי יצא לכם בעבר לחשוב שאתם כבר לא יכולים יותר לשאת משהו או מישהו, בדיוק כמו את השמש הישראלית (זוכרים את הקיטורים?!). לכן הפשוט ביותר יהיה לנסות לחשוב על אותו עניין ולדמיין את עצמכם בלעדיו. שבוע בלי האח שמאחר כל יום לעבודה במשק, שבוע בלי ההורה שתמיד יש לו מה לומר על מה שאתם עושים, וכן הלאה. זה עובד מצוין עם השמש, ואני בטוחה שזה יעבוד מעולה ביחסים המשפחתיים.
תובנה 2 – עצי ענק ושורשים
אחד הדברים שמאפיינים את אירלנד הם עצים ענקיים, שבאופן טבעי מקורקעים לאדמה בעזרת שורשים עבים ומסתעפים. בדרכים, מפה לשם, חלפנו על פניהם ובכל פעם התבוננתי בפלאי הטבע האלה, ולא משנה על כמה חלפנו בדרך – עדיין המבט שלי התמגנט לעוצמה הזו של העצים והשורשים.
בתוך כל אותה התבוננות מתמשכת, היה ברור שככול שהשורשים עמוקים ומבוססים יותר, כך יכול העץ לצמוח ולגדול. מכאן נבראה גם תובנה נוספת, והיא: שהשורשים שלנו משפיעים עלינו אם נרצה בכך ואם לא. השורשים הם הבסיס, הם נקודת המוצא וההצלחות שלנו בחיים, במישור המשפחתי, החברתי וגם העסקי, כולן מתחילות בבסיס הזה. אז תחשבו על זה, ככל שהשורשים שלכם יהיו עצומים יותר, כך תוכלו לגדול יותר בחיים עצמם.
תובנה 3 – החיים הם גאות ושפל
הצימר שבו התארחנו, היה ממוקם בסמוך לקו המים, לפחות כך היה בשעות הלילה. בבוקר התמונה השתנתה לגמרי. הים נסוג עם השפל, ואנו התעוררנו למראה נוף שונה, כשקו המים התרחק מאיתנו עשרות מטרים. לצפות בתופעת הגאות והשפל בזמן קצר יחסית, זה דבר מדהים, כי בזמן שיש גאות אי אפשר לדמיין שיגיע השפל, ובדיוק להפך.
בכל בוקר ובכל לילה התפעמתי מהשינוי שהתרחש מולי, וכמובן לא יכולתי שלא לחשוב על המושגים האלה – גאות ושפל – בהקשר המשפחתי. כי בכל משפחה ובכל מערכת יחסים אישית, מתקיימת התופעה הזאת של גאות ושפל. פעם הקשר מתנהל בזרימה ובקלות, ופעם הקשיים עולים וצפים. זה מדהים שכשאנחנו שרויים במצב כלשהו, אנחנו מתקשים לדמיין את עצמנו במצב ההפוך. כשזה קורה, אנחנו מופתעים, במחשבה על כך שהרגע ראינו את קו המים, ואיך זה יכול להיות שהם נעלמו… אז נכון, כשיש שפל קו המים מתרחק, אבל הטבע לימד אותי שבחלוף הזמן מגיעה גם גאות. כל מה שצריך זה מעט סבלנות, היא תגיע. אולי לא מהר כל כך כמו התופעה שהייתי עדה לה באירלנד, אבל היא תגיע בזמנה.
* הכותבת הינה מגשרת, עורכת דין ונוטריון
