*תמונה ראשית: מימין: רועי וינברג, מפעיל הבוצרת ('צבי וינברג ובניו'); אמיר מעגן יו"ר שולחן שקד במועצת הצמחים; שמעון אנטמן, מועצת הצמחים; חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון; אריק וולך, מו"פ צפון. צילום: מו"פ צפון
במחקר חדש לייעול שיטת קטיף השקד והעלאת היבול הממוצע לדונם, ביוזמת מו"פ צפון במכון המחקר מיגל, בשיתוף ובמימון שולחן השקד במועצת הצמחים ובהובלת החוקר שמעון אנטמן מענף הפירות במועצת הצמחים, הוכתר בהצלחה פיילוט לקטיף ממוכן במטע שקד צפוף, באמצעות בוצרת, המשמשת במקור לבציר ענבים ומסיק זיתים.
הקטיף הניסיוני ביבול הראשון שהניב המטע הצעיר, הראה יעילות גבוהה מאד של הבוצרת, עם קרוב ל-100% מהפרי שנקטף באופן מהיר, יעיל ורציף לאורך שורה שלמה של עצים בכל פעימה, וזאת לעומת השימוש הנהוג במיכון מסוג מנערת, המנער כל עץ ועץ לחוד, תהליך הדורש לוגיסטיקה מורכבת ואיטית יותר, וכוח אדם נוסף. בשלב ב' של הפיילוט, כאשר יכנס המטע הצעיר לניבה מלאה, יבוצעו הערכות יבול נוספות ותיבחן הכדאיות הכלכלית של שיטת הקטיף באמצעות הבוצרת.
הניסוי נערך בחלקת מודל ייעודית בהיקף של עשרה דונם, שהוקמה בשנת 2021 לטובת המחקר בחוות המחקר 'חוות מטעים חולה' בבעלות החברה לחקלאות גליל עליון ובניהול מו"פ צפון, וזאת במסגרת מיזם חלקות המודל של החברה לפיתוח הגליל, ובמימון משרד החקלאות כפיצוי על תיקון 27 א' לחוק המים.
בחלקה נבחנים מרווחי נטיעה וצורות עיצוב שונות, בהן עיצוב חדשני כ-'קיר פירותי', השיטה החדשה לנטיעת עצי פרי, שנבעה ממחסור בכוח אדם בענף החקלאות, ובמטרה להכניס מיכון וחדשנות לייעול העבודה. בשונה מעיצוב מטע שקד רגיל, אשר עציו נטועים במרחקים גדולים אחד מהשני. בשיטת 'קיר פירותי' נטועים העצים צפופים במיוחד, המאפשרת לגדל עד 170 עצים לדונם, לעומת כ-30 עצים לדונם בלבד במטעי שקד סטנדרטיים, דבר העשוי להעלות את יבול השקד הממוצע מ-150 ק"ג לדונם לכ- 250 ק"ג לדונם. בנוסף עיצוב המטע החדשני מאפשר לשלב במטע מיכון חקלאי חדשני ורובוטים לביצוע מגוון משימות, חשיפה טובה יותר לשמש של העץ על איבריו השונים, ויכולת נגישות טובה יותר לחקלאי לטיפול בעץ לאורך השנה.
שמעון אנטמן ממועצת הצמחים, המוביל את המחקר בשימוש בבוצרת במטע שקד: "כחלק מהגישה החקלאית המודרנית הגורסת כי יש להתאים את המטע למיכון החקלאי ההולך ומתפתח במהירות. אנו שואפים לפתח את הממשק המיטבי לגידול וקטיף השקד באמצעות בוצרת גפן המשמשת גם למסיק זיתים. מצאנו כי שיטת קטיף זו בשילוב עיצוב צפוף למטע שקד, הינם יעילים. חלקת המודל מכילה שלושה זני שקד מסחריים-'אום אל פחם' הזן העיקרי הגדל היום במטעים, והזנים החדשים 'מתן' ו'בנימין יפת' בעלי יכולת הפריה עצמית, שהינם תוצר של פרויקט השבחה של השקד שהוביל ד"ר דורון הולנד במרכז המחקר נווה יער במכון וולקני".
חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון: "הצלחת הניסוי מהווה בשורה גדולה לענף השקד, העלול להיתקל בקשיים, עקב תחרות גבוהה מיצרניות גדולות של שקדים כדוגמת ארה"ב וספרד. מטע השקד בעיצוב החדשני, יחזק את יכולת ההתמודדות עם התחרות הגוברת של המגדל הישראלי וכן את יציבות הענף, בזכות העלאת היבולים הצפוי וחיסכון משמעותי בעלויות הקטיף, וכל זאת באמצעות מיכון נגיש בו משתמשים לגידולים אחרים".
אמיר מעגן, יו"ר שולחן השקד במועצת הצמחים: "שולחן שקד והמגדלים משקיעים רבות במחקרים בכל התחומים המשפיעים על פוריות השקד. מחקר זה הוא אחד מתוך מספר מחקרים, ואנו מאמינים כי התוצאות ילמדו אותנו כבר בטווח הזמן הקרוב כיצד להעלות את היבול הממוצע לדונם וגידול השקד יחזור להיות יציב כלכלית ואטרקטיבי למגדלים במציאות חקלאית לא פשוטה", אומר מעגן ומוסיף, "למרות היבול הטוב בענף השקד בארץ, העומד על ממוצע רב-שנתי של 6,500 טון, קיים עדיין צורך בהשלמת הצריכה המקומית בייבוא של כ-4,000 טון שקדים, בעיקר מקליפורניה, שהינה היצרנית העיקרית של שקדים בעולם. השקד הישראלי גדול ואיכותי יותר ביחס לשקד בארה"ב, אך התפוקה לדונם בקליפורניה גבוהה יותר (בארה"ב 250 ק"ג לדונם). הוצאות הייצור ועיבוד המטעים זהות בישראל ובארה"ב וכוללות עלויות של קטיף, קילוף, יבוש, אריזה ושיווק".
על פי נתוני ארגון מגדלי הפירות בישראל, בישראל נטועים 65 אלף דונם של מטעי שקד. הקטיף החל בסוף חודש יולי ויימשך עד סוף חודש אוגוסט. הצריכה עומדת בישראל על מעל 10,000 טון שקד בשנה.
בעשור האחרון נרשמה עלייה של 35% בצריכת השקד בעולם, זאת כחלק מהמודעות הכלל עולמית לצריכת מזון בריא, מאחר והשקד בעל ערכים תזונתיים גבוהים ונמצא בקטגורית הסופר פוד. בחופן שקדים טבעיים יש מגוון רכיבים מזינים המהווים מקור לוויטמינים ולמינרלים, ביניהם ויטמין E, מגנזיום, אשלגן, סידן ושומן המכיל בעיקר אומגה 9 חומצת שומן חד-בלתי רוויה, המסייעת בהפחתת הכולסטרול 'הרע' ומעלה את רמת הכולסטרול ה'טוב', שומרת על לחץ דם תקין, באיזון רמות הסוכר בדם ובחיזוק מערכת החיסון.
