בהצבעה שהתקיימה לאחרונה בקיבוץ יגור בשאלה העקרונית האם לקיים שיוך דירות או לא, ידם של מצדדי השיוך הייתה על העליונה. 523 חברים שהם 75.36% מכלל המצביעים תמכו בשיוך הדירות מול 171 (24.64% מהמצביעים) שהתנגדו והציעו מודל דיור אחר.
המודל שהציעו המתנגדים מבוסס על המשך בעלות של הקיבוץ על כל הבתים כולל בנייה חדשה, כשהחברים מחויבים בדמי שימוש חודשיים שייקבעו על פי גודל הבית ומתן הנחה עבור ותק.
שלמה מורן, חבר הצוות שצידד במודל דמי השימוש, מציין כי לפני מספר שנים מדד שמאי את שטחם של כל הבתים בקיבוץ, והרעיון היה לחייב את החברים בדמי שימוש בדירה כך שדמי השימוש שישלמו החברים בכל שנה יכסו את הוצאות הדיור באותה שנה.
"בדרך כלל קבלנים שמשכירים בית רוצים ששכר הדירה יחזיר את ההשקעה בבית תוך 30 שנה", אומר מורן, "אנחנו רצינו ששכר הדירה הכולל יכסה את הוצאות הדיור והבניה, והתוצאה הייתה ששכר הדירה היה נמוך במחצית לעומת דירות דומות בחוץ. חברים עם ותק לפני השינוי, היו אמורים לקבל זיכוי בהתאם לוותק שלהם".
מה החבר מקבל תמורת תשלום דמי השימוש?
"היתרון הכלכלי לחבר הקיבוץ הוא שהוא משלם פחות בימי חייו מערך הדירה. היתרון שהתבטא בעיקר לחברים חדשים, שחסכנו להם את הצורך לבנות בית על חשבונם, הוא תשלום נמוך מאוד עבור שכר דירה.
"במודל השיוך חבר חדש שרוצה לבנות בית, משלם חצי מיליון שקל הון עצמי ולוקח משכנתא שאותה הוא מחזיר בסך 4,800 שקל לחודש במשך 25 שנים."
"אותו חבר בשיטה שלנו ישלם עבור השימוש בדירה 2,500 שקל לחודש, ואת ההון העצמי בסך חצי מיליון יוכל להשקיע לטווח ארוך בעזרת יועץ השקעות ועוד 2,300 לחודש שהם ההפרש בין החזר המשכנתא לשכר הדירה במודל שלנו."
"על פי החישובים שלנו לאותו חבר יהיו בעוד 25 שנה שלושה-ארבעה מיליון שקל שהם יותר מערך הדירה. ניסינו להראות שלפחות לצעירים השיוך לא משתלם, אבל הם כנראה לא קנו את זה".
המהות של שיוך הדירות היא שלכל חבר ותיק יהיה נכס סחיר או להורשה. למה לא ללכת בדרך הזו?
"השיוך התחיל עבור קיבוצים חדלי פירעון כאמצעי להורשה, ואילו הקיבוצים העשירים מעניקים לחברים סכום להורשה בלי לשלם לרמ"י דמי היוון על המגרש והבית."
"אמרנו שאנחנו באמצע, ולכן נמצא מודל שיחסוך את התשלום לרמ"י וייתן לחברים דמי הורשה הוגנים. הרעיון היה שחברים ותיקים שיש להם דיור קבע וותק מלא, יקבלו דמי עזיבה בגובה של 250 אלף שקל, והצעירים יוכלו לחסוך במזומן במשך השנים."
"לדעתי, הרעיון לא הופץ בצורה נכונה, לא הוטמע בציבור בצורה מספקת, ולכן הוא לא התקבל. בכל זאת, יש משהו אטרקטיבי ברעיון שתהיה לך דירה משלך".
עו"ד יואב שימשי, חבר יגור, שהיה בצוות השיוך, מפרט את הנימוקים בעד השיוך. "המניע לתמיכה בשיוך לאחר שהקיבוץ הפך למתחדש הוא כפול", הוא אומר, "האחד, הצורך לקדם בניית שכונות חדשות עבור הצעירים."
"השני, והחשוב יותר, הוא הצורך להבטיח את זכויות החברים בכלל והוותיקים בפרט ובהן הזכות להורשה. בקיבוץ שיש לו יכולות כלכליות משמעותיות, אפשר לעגן את זה בחלוקת כספים מהרווחים."
"בקיבוץ שאין לו יכולות כאלו, צריך ליצור את המקור הכספי הזה. השיוך, לדעת הצוות, מבטא את היכולת של הקיבוץ לדאוג לחבריו, בעיקר הוותיקים, על ידי העברה נכס שמאפשרת יכולת הורשה משמעותית".
איך אתה מתייחס לטיעונים הנגדיים, לפיהם אפשר להעניק לחברים הוותיקים 250 אלף שקל להורשה, להיטיב עם החברים הצעירים, ולחסוך תשלום לרמ"י?
"מבחינת יגור הדבר הזה בעייתי פעמיים: אחת, אין תכניות לקליטה גדולה בשנים הקרובות. ביגור יש 840 חברים ובהם הצעירים, ואי אפשר לדרוש מהם היום דמי קליטה כדי לממן את נושא הבנייה."
"שתיים, הסכום להורשה בסך 250 אלף שקל, הוא נמוך הרבה יותר מערך הנכס שיעבור לבעלות החבר בשיוך. מעבר לזה, ההחלטה להעניק לכל חבר ותיק דמי עזיבה בסכום הזה, יוצרת חובות ישירים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים של הקיבוץ לחבריו, ואין לקיבוץ יגור מקורות לממן את זה".
מה השלב הבא לאחר קבלת ההחלטה העקרונית על שיוך?
"השלב הבא הוא בניית תכנית עבודה שאומרת בחירת חלופת שיוך בין קנייני לאגודה, בניית תקנון שיוך מפורט, והתקדמות במתווה שייבחר".
קיבוץ יגור הולך לשיוך | צילום: יעקב שמשי
