קיבוץ יסעור: יעיינו או לא יעניינו בדוחות הכספיים?

בית המשפט: לחבר קיימת זכות עיון בדוחות כספיים של תאגיד שבשליטת הקיבוץ אך לקיבוץ אין חובה לשלוח אותם 

קודם זימונה של אסיפת חברים שנועדה לאשר את הדוחות הכספיים של האגודה השיתופית שהיא הקיבוץ, נוהג הקיבוץ, לפי הקבוע בדין, לאפשר לחבריו (חברי "אגודת-הקיבוץ") לעיין באותם דוחות הכספיים המובאים לאישור האסיפה, ואם החבר מבקש זאת במפורש – הקיבוץ אף שולח או מוסר לו עותק מדוחות אלה.  

בדומה לקיבוצים רבים אחרים גם יסעור הקים אגודה שיתופית נוספת (למטרות עסקיות ואחרות), ששיעור אחזקות הקיבוץ בה הוא 100 אחוז, בשם "יסעור 2000". בהיבט המשפטי, אגודה שיתופית זו היא "אישיות משפטית" נפרדת (גוף משפטי נפרד) מתאגיד הקיבוץ. הלכה למעשה קיימות כאן שתי אגודות נפרדות, האחת "קיבוץ יסעור" והשנייה: "יסעור 2000". אסיפת החברים של קיבוץ יסעור מונה את כלל חברי הקיבוץ (ש"מחזיקים" באגודת הקיבוץ), בעוד שאסיפת החברים של "יסעור 2000", שהיא תאגיד נפרד, אינה כוללת את חברי יסעור, אלא מונה רק "חבר" עיקרי אחד שהוא קיבוץ יסעור ש"מחזיק" בה בשליטה מלאה (באסיפת יסעור 2000 ישנו רק חבר עיקרי אחד שהוא "אגודת הקיבוץ").  

לתוצאות הכספיות של "יסעור 2000" השפעה מהותית על הדוחות הכספיים של הקיבוץ, שבהם מוצגים, לצד התוצאות הכספיות של הקיבוץ לבדו ("הקיבוץ סולו"), גם נתונים כספיים הנוגעים במאוחד לקיבוץ ולכל התאגידים שבשליטתו ובכלל זה "יסעור 2000". הוסבר שבעוד שפעילות הקיבוץ לבדו הסתכמה בהפסד של 1.53 מיליון ש"ח, התווספה לקיבוץ הכנסה משמעותית של 5.62 מיליון ש"ח שמקורה בפעילות "יסעור 2000". 

חשש להסתרת נתונים 

לפני קיום האסיפה הכללית של הקיבוץ, נמסרו לחברים הדוחות הכספיים של הקיבוץ וכן דף ראשון של דוחות יסעור 2000. לכל חבר בקיבוץ ניתנה גם האפשרות לעיין בדוחות של יסעור 2000, במזכירות הקיבוץ בשעות העבודה שלה. 

שניים מחברי הקיבוץ לא הסתפקו באפשרות שניתנה להם לעיין בדוחות יסעור 2000 אלא דרשו שהקיבוץ ישלח להם העתק של הדוח הכספי של יסעור 2000 (כפי שהקיבוץ עושה לבקשת חבר לגבי דוחות הקיבוץ). סירוב הקיבוץ לכך, הם אמרו, מעלה לכאורה "חשד וחשש להסתרת נתונים". 

הקיבוץ טען שלפי הדין, זכות העיון של חברי אגודה בדוחות הכספיים, קיימת רק לגבי הדוחות הכספיים של אותה אגודה המובאים לאישור חבריה. כך יכולים לעיין חברי הקיבוץ בדוחות הכספיים של הקיבוץ המובאים לאישור האסיפה הכללית. מאחר שהדוחות הכספיים של יסעור 2000 מאושרים באסיפה הכללית של יסעור 2000 ולא של הקיבוץ, הוסיף הקיבוץ, לא קיימת לגביהם זכות עיון לחברים-התובעים (שכם הם לא חברים ביסעור 2000, אלא רק בקיבוץ). הקיבוץ הסביר כי יסעור 2000 היא אישיות משפטית אחרת מזו של הקיבוץ ובהתאם לא חלה על הקיבוץ החובה לשלוח לתובעים העתק מהדוחות הכספיים של יסעור 2000.  

השופט שמואל מנדלבום מבית המשפט המחוזי בחיפה לעניינים מנהליים, אמר כי "לכאורה לא חלה על האגודה חובה חוקית" למסור לחברי הקיבוץ העתק מדוחות יסעור 2000. עדיין, קיימות נסיבות בהן דרישה לעיין בדוחות אלה תהיה לגיטימית. "אף הקיבוץ מקבל קביעה זו ומאפשר עיון בדוחות הכספיים המבוקשים במזכירות הקיבוץ", הבהיר השופט.  

"יסעור 2000 מצויה בשליטה מלאה ובלעדית של הקיבוץ ולתוצאות הכספיות שלה השפעה מהותית גם על הדוחות הכספיים של הקיבוץ", המשיך השופט. "לכל חבר קיבוץ הנדרש להצביע באסיפה הכללית של הקיבוץ ולאשר את הדוחות הכספיים של הקיבוץ קיימת זכות עיון, ככל שהוא מעוניין בכך, גם בדוחות הכספיים של אגודה שיתופית אחרת שהקיבוץ שולט בה ב-100 אחוז, ושלאמור בהם יש נגיעה ישירה וברורה לדוחות הכספיים אותם חבר הקיבוץ נדרש לאשר". "כאשר נתונים כספיים נלקחים מתוך הדוחות הכספיים של יסעור 2000 ונכללים בדוח הכספי המאוחד של הקיבוץ", הוסיף השופט, "לא יהיה זה סביר שיימנע מחברי הקיבוץ לעיין במקור של אותם נתונים (בדוחות הכספיים של יסעור 2000). עם זאת, פסק השופט, שאין בקיומה של זכות העיון כדי לחייב את הקיבוץ להמציא העתק מהדוחות לחברי הקיבוץ, אלא די במתן זכות עיון במשרדי מזכירות הקיבוץ בשעות העבודה שלה", כפי שאכן עשה הקיבוץ. 

כאילו הם יצאו ממצרים 

"המועד הקובע" הוא לא מונח חדש לצורכי ירושה ושיוך, ויש לכך אפילו אסמכתא בגמרא 

באחד מהקיבוצים השייכים לתנועת הקיבוץ הדתי, נתגלעה מחלוקת בין משפחות יורשים לבין הקיבוץ (בו חיו החברים-המורישים). הקיבוץ החליט על שיוך הדירות לחברים, שתחילתו בהחלטת אסיפת החברים בדבר "מועד קובע" שקבע את רשימת החברים הזכאים לשיוך (אותם בתי אב שהיו חברים במועד קבלת החלטת השיוך).  

משפחות היורשים ביקשו חלק ב"נחלת הוריהם", אך הקיבוץ סרב ואמר שהוריהם-המורישים נפטרו לפני "המועד הקובע" ומשכך אין הם זכאים לשיוך מגרש. לפי המקובל בקיבוץ, הסכסוך הובא בפני בורר, רב הקיבוץ. הקיבוץ טען שאם יעניק למשפחות אלה "זכויות שיוך", זה יהיה בניגוד להחלטת האסיפה, עלול לגרור טענות נוספות מצד יורשים אחרים ויחשוף את הקיבוץ לתביעות ללא סוף ולנזקים כלכליים.  

הקיבוץ הסביר שמהות השיוך בקיבוץ מגדירה את הזכאים לשיוך לפי "תאריך קובע שאין בלתו". רב הקיבוץ, הבורר, אמר שאף במקורות ו"בתורתנו הקדושה" קיימת אסמכתא למושג "תאריך שיוך", כמועד קובע לחלוקת קרקעות. הוא הדגים את השימוש שנעשה ב"תאריך שיוך" לפי האמור בגמרא כי רק אנשים שהיו מעל גיל 20, בעת יציאת מצרים, הם אלה שזכו לרשת את הארץ, ולפי אמת מידה זו בוצעה חלוקת הנחלות.  

הבורר פסק אפוא שאין הקיבוץ חייב למשפחות היורשים את אשר הם תבעו, אך גם המליץ לקיבוץ לבחון מדד לפיו ניתן יהיה להעניק למשפחות אלה "פיצוי כלשהו כדי שלא יחושו כי עמלם של הוריהם לא הגיע ליורשיהם".  

כותב שורות אלה ביקש להוסיף ולהתחקות (במרשתת) אחר הדברים ומצא את דברי הרשב"ם: "לבני 20 שיצאו ממצרים נתחלקה הארץ, אבל לא לטפלים שיצאו פחות מבן 20, שלא נטלו חלק בארץ לא הם ולא בניהם אלא בזכות מורישיהם (ואם לא היה להם שום מוריש שיצא ממצרים כגון שלא היה להם אב ולא דוד ואח שמתו במדבר בלא בנים אז לא נטלו חלק בארץ).