עם קמינסקי בהובלת חלב בגולן
מחלבת הגולן התחילה לעבוד מחדש בחודש מאי 23 תחת חברת זן לכול. תחילה קיבלה חלב מתנובה ובתחילת השנה, יצאה לדרך עצמאית וקיימה מכרז לקליטת חלב ישירה והובלה למחלבה. במכרז זכה קואפ' תבור גליל ובינתיים, המחלבה גייסה לקליטת חלב גולמי מהגולן, 2 מושבים ממושב נוב ורפת קיבוצית.
מושב נוב – רפת הש.ג., לבנוני, פרסלר, גולן, מושב כנף. הרפת הקיבוצית היא רפת טנא – שותפות של גשור ומבוא חמה.
הצטרפתי לנסיעה לגולן עם מוביל החלב, לשוחח וללמוד על כל השרשרת של משק החלב..
השכמתי להקדים קום והגעתי לחנייה בשער קיבוץ נווה אור שבעמק המעיינות ושם חברתי לנסיעה משותפת עם משה קמיניסקי, הנהג הוותיק מאוד ואיתו עלינו למחלבת רמת הגולן, באזור התעשייה בקצרין.
זו הזדמנות להיות ביחד ברכב ולשוחח על הכול..
ספר על כמה תחנות, בדרך להיות בסוף נהג מיכלית חלב…
הגעתי בשנות ה-60 עם אימי בגיל 9, מארגנטינה היישר לקיבוץ נחל עוז. לאחר כמה שנים, אימא חזרה לארגנטינה ואני נשארתי כנער בקיבוץ ברור חיל ומשם עברתי למעוז חיים שבו גדלתי והתגייסתי לנח"ל. הכרתי את רותי אשתי, בת גרעין מנווה אור ולאחר הצבא, התחתנו ועברנו לקיבוץ נווה אור, עם נוף יפהפה. 4 ילדים שכיום כבר גדולים, עבדתי בכותנה וכל הזמן רציתי להיות נהג.
קואופרטיב בית שאן חרוד היה הסמל – הייתה משאית בכל קיבוץ שהובילה בהתאם להנחיות של הקואופ, הכניסו אותי לעבוד והמנכ"ל היה מכפר רופין. נכנסתי לאט ובהמשך, הזמינו אותי להיות נהג של החברה. לקחתי משאית והובלתי עד שהגיע החבר אמיתי, כסדרן ורכז עבודה וביקש שאכנס להובלת חלב, בכשרות בד"צ, לירושלים. מהמשקים נסעתי לירושלים וחזרתי דרך הבקעה, לאסוף את קליה וגלגל, פורק בתל יוסף ונוסע לילה לירושלים – יום ארוך מאוד ומעייף.
אמיתי חילק לי עבודה לסוף שבוע חלב ובהמשך, חברת קרגו נכנסה גם לחלב עם הסידור שהיה באוטו – היה לוח ומסרנו את מה שעשינו לסדרן החלב, במשך כ-17 שנה. כשיחיאל נזרי הגיע ממחלבת ירושלים, נקבע שיש רפורמה ושנשלח את פרטי העבודה דרך המחשב.
כך רפי אריאב היה רכז העבודה, בהמשך פליקס החליף אותו ולפני כ-25 שנים, שני הקואופרטיבים התאחדו ונוצר תבור-בש"ח.
50 שנה בנהיגה שרובן בהובלת חלב…
איך מתבצעת ההובלה ברמת הגולן למחלבה המתחדשת?
אני מתגורר בנווה אור בעמק המעיינות, נוסע עם האוטו הקטן מוקדם בבוקר למחלבה ושם, מיכלית החלב חונה ויוצא איתה לאיסוף החלב מהרפתות, לפי הנחיות סידור העבודה, בתיאום עם המחלבה.
בסך הכול, משאית אחת, נהג אחד והמחלבה מגדילה בהדרגה את היקף האיסוף העצמאי.
בענף ההובלה יש תהליך רב שנים של פרישת הנהגים הוותיקים, שהיו חברי קיבוצים וכניסת נהגים מהמגזר, כמו גם, עולים מרוסיה.
אוספים כ-55,000 ליטר חלב ליום.
בעבר, היו לנו משקים עם הובלה של כ-1.0 מיליון ליטר ליום. במכרזים שהגיעו אחרי הרפורמה, הצטמצמנו – כימוטל זכתה במשקי העמקים הצפוניים וכך ירדנו ל-0.5 מיליון ל' ביום. קואופ' עמק חפר מובילים בלעדית למחלבת טרה ויש להם יותר.
בחברת ההובלה יש כ-11 מיכליות, בגדלים שונים ורוב החלב נשלח לתנובה – כ-0.5 ליטר חלב ליום.
בעבר, תנובה חילקה את הענף לאזורים, ולכל חברה יש מכסה דומה לאיסוף ליום. חוץ מזה, יש מי גבינה של מחלבות תנובה ויש משקים כמו משקי הבקעה – אלמוג וקליה, שמזינים איתם וזה מוזיל להם את עלות המנה.
יש גם רכב אחד שמוביל חלב צאן – יעקובס בכפר הרואה וגם למחלבות קטנות בג'ת ובבן עמי.
תנובה שולחת חלב עם מיכליות תבור גליל, גם למחלבות אחרות פרטיות וקטנות, ממעיליה ועד פתח תקווה.
פליקס סדרן העבודה, טילפן אילנו בנסיעה וזו הזדמנות להתעדכן גם ממנו..
במחלקת הובלת חלב יש 15 נהגים ומחליפים, שחלקם ותיקים מהקיבוצים, שהם דור מיוחד עם איכפתיות, מקצועיות וגישה.
בחרנו במשה קמינסקי שייקח את המשימה, לסדר את העניינים ולהתניע בגולן וזה מוצלח מאוד. אוהבים אותו גם ברפתות וגם במחלבה ומרוצים לקבל אותו, כי הוא מתנהל, בלי לחץ.
רוב הנהגים בחלב הם ותיקים שעובדים הרבה שנים, חלקם מעל ל-50 שנה וגם אני הייתי נהג כ-20 שנה, לפני שהתמניתי לסדרן עבודה לפני 11 שנה, כך שאני מכיר היטב את העבודה והמיוחדות שלה וקשוב לנהגים ולצרכים שלהם.
מה מאפיין את נהגי איסוף החלב?
מה שטוב, שלא כל יום עובדים עם אותם משקים אלא מגוונים. מנהל הרפת לא יודע מי מגיע ואז הקשר האינטנסיבי עם הנהג, מתרופף וזה טוב לכולם – הקשר של הרפתן הוא עם סדרן העבודה.
הובלה – אלה אנשים מיוחדים שאוהבים את העבודה, יש מקום ריכוז, עובדים עם אותם משקים במשך שנים. מנגד, זו עבודה קשה עם הרבה שעות וחלק גדול מהזמן נמצאים בחוץ, כי המחלבה לא מקבלת.
בשנים שתנובה הייתה בבעלות המשקים, היה קשר הרבה יותר חם. המעבר לבעלות סינית עשה שינוי ואפילו גדול, כי הקשר נחלש, נכנסו אנשים חדשים שפחות מכירים ומחויבים וזה עושה את שלו. יחיאל נזרי במרכז תנובה, עשה הרבה דברים טובים בנושאי איכות החלב והתהליך. לפני היה אלון בן שלמה והרבה ייאמר, לזכות הדוגם במיכלית של חברת וולף, שעשה נפלאות בהובלה.
חברי קיבוץ לא נכנסים לתחום ההובלה, השכר אינו מספק והיחס של המחלבות הופך להיות יותר טכני – יש הרבה שינויים באווירה הכללית.
מחלבת אלון תבור שאליה אנחנו נכנסים הרבה, עובדת יפה ומהר…
סדר יום של קמינסקי – קם ב-02.00 ועושה סיבוב ראשון ב-4 משקים, לפני חליבה בוקר – יש להם שני מיכלים. ב-05.00 אני בתנובה וב-7 יוצא לעוד 3 שעות הובלה, מגיע למחלבה ב-11 ומסיים הביתה ב-13 לערך. יש יומן עבודה וטכוגרף והכול ממוחשב. בסוף היום יש דוח של תנובה ששותפה לכל המידע.
הדוגם במיכלית, עוצר את הפריקה בגלל טמפ' חלב מעל ל-6 מעלות וזה מעכב את כל סדר היום.
מגיע למחלבה, נותן את הבדיקות למעבדה וזה לוקח כחצי שעה ואחרי אישור, הם מקבלים את החלב – הקבלה והשטיפה שלאחריה, אורכים כ-2.5 שעות. אחרי כל סיבוב חייבים שטיפה וזה מתבצע אוטומטית על ידי המחלבה. עושה כיולים, בודק גומיות ובקרה על החלקים.
עד מתי אתה מתכוון לשרוד בעבודת איסוף החלב?
היום – כבר בן 72, הזמן רץ ואני שוקל האם להמשיך או לפרוש, יש לי עדיין כוח וחשק. יש לנו את פליקס הרכז, שהוא סדרן מאוד נוח שמכיר היטב את העבודה ומטפל בכל הבעיות, בהכרה ובסימפטיה.
המשרד נמצא במגדל העמק והוא אחראי על כל החלב ומווסת בין הרפתות, הנהגים והמחלבות.
לנו הנהגים אין קשר עם המחלבה הקולטת, אלא רק עם הסדרן והפריקה מתבצעת מהר.
היום העמוס הוא יום ראשון אחרי הצבירה של שישי-שבת וכך יש לנו 3 סיבובים עם שני נהגים ובמשך השבוע, בין 2-1 סיבובים.
שטיפה במיכל ברפת, רק בלילה ולבקשה מפורשת של הרפתן.
סגירת רפתות – מתקיימת כל הזמן ובמיוחד במושבים זה כמובן פוגע במספר הכניסות לרפתות והרבה סיפורים, על הקשיים בקיום ובתפעול רפת.
חזרנו לנווה אור ב-13.30.
הביקור ברפתות
נהגי איסוף החלב הם בד"כ עצמאיים ואפילו "שקופים" ברפת ובמחלבה. הנהג מכיר את כל התהליך, מגיע לרפת ובהרבה מקרים, אין אף רפתן במכון החליבה שיקבל אותו. הוא עושה את העבודה לבדו, בתרגולת מוכרת – אוסף, מנקה ומשאיר קבלה מהדוגם.
כך נכנסנו למושבניקים בנוב והיה שקט לגמרי. ברפת טנא הקשר הרבה יותר חם והתהליך יותר ארוך, בגלל כמות הרבה יותר גדולה של חלב. הנהג יכול להיכנס לפינת האוכל ולהכין לו קפה עד לסיום.
גם במחלבה הנהג עובד די אוטומטי, אנשי המעבדה בודקים את הדגימות והנהג מתחבר בתחנת הפריקה והחלב עובר למיכל הגדול באתר.
מחלבת רמת הגולן עובדת עדיין בווליום נמוך.
היה כיף לנסוע עם קמינסקי הוותיק שיש לו היכרות ארוכת שנים עם הענף וגלגוליו ונאחל לו עוד שנים של עבודה ואיסוף חלב מהרפתות – בשקט וביעילות..
מחלבת רמת הגולן בקצרין
מאתר ויקיפדיה
מחלבות רמת הגולן היא חברה מסחרית המייצרת מוצרי חלב, באזור התעשייה קצרין ברמת הגולן.
המחלבות מייצרות מוצרי חלב טריים ועמידים ותחליפי חלב טריים ועמידים, תחת המותג "מחלבות רמת הגולן".
היסטוריה
המחלבות הוקמו בשנת 1984 ביוזמה משותפת של החברות טרה, שטראוס ומושב נוב. מושב נוב נקלע כעבור זמן קצר לקשיים כלכליים חריפים ונאלץ למכור את חלקו לתנובה.
המחלבות התמקדו בייצור חלב טרי וחלב עמיד ושימשו למשך זמן רב, הן כמשווקות עצמאיות, תחת המותג שלהן, והן תחת מותגי המחלבות הגדולות האחרות. המחלבות קולטות חלב מרפתות מקומיות ברמת הגולן.
עד 2011 היו מחלבות רמת הגולן בבעלות שלושת המחלבות הגדולות בישראל: תנובה, טרה ושטראוס (כל אחת 33%). בעקבות המחאה החברתית של שנת 2011 הורתה, הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, לתנובה למכור את אחזקותיה, עקב ניגוד עניינים, כיצרנית חלב עמיד שיוצר גם על ידי מחלבות רמת הגולן. בתגובה, החליטו גם השותפות האחרות למכור את חלקן.
המחלבות נמצאות בקצרין ונכון ל-2022, בבעלות הקיבוצים אורטל וסאסא (מחזיקים ביחד כ-77%), עין זיוון (19%) ובבעלות קבוצת עסקים, מיסודו של רפי איתן (4%).
בשנת 2015 החלו מחלבות רמת הגולן לשווק לראשונה חלב מתחת למחיר המפוקח, עבור מספר רשתות (כדוגמת שופרסל, אשר שיווקה את החלב תחת המותג העצמאי שלה, מגה וסופר קופיקס, ששמרו על מותג מחלבות רמת הגולן). נכון ל-2015, קלטו מחלבות רמת הגולן 13 מיליון ליטר חלב בשנה, ולטענתה, היקפיה יכלו לצמוח עד ל-22 מיליון ליטרים בשנה.
בתחילת נובמבר 2020 התמזגו מחלבות רמת הגולן ומחלבת השומרון.
ב-21 בנובמבר 2022 ביקשו המחלבות מבית המשפט צו להקפאת הליכים, לאחר שצברו חוב של 42 מיליון ₪, שהן מתקשות בהחזרו. במרץ 2023 נמכרו המחלבות לחברת זנלכל, תמורת 33 מיליון ש"ח, ונקבע שהעסקה תושלם עד 30 באפריל 2023.
