הדמוקרטיה והשלטון בישראל עלולים לקרוס עוד לפני אקורד הסיום
אם הסבב החמישי של קרנבל הבחירות בישראל שמתקיים זו שנה שלישית ברצף יסתיים כמו הפרק האחרון של "קרנבל החיות", היצירה המוסיקלית הנודעת של המלחין הצרפתי סאן סאנס, נוכל להירגע ולומר בלב שלם, דיינו. אחרת נצטרך להמתין תשעה פרקים נוספים לזה החמישי, כמו ביצירה, עד שמדינת ישראל תגיע אל המנוחה והנחלה, כמו החיות.
ספק גדול אם זה מה שיקרה. הסקרים שוב רומזים, נכון לרגע זה, על תיקו פוליטי שעשוי להוביל למערכת בחירות שישית ואולי שביעית. הפלונטר הפוליטי שנתקע לנו בגרון גורר עמו גם חששות שאסור לזלזל בהן, שבדרך החתחתים הארוכה הזאת הדמוקרטיה והשלטון בישראל עלולים לקרוס עוד לפני אקורד הסיום של הקרנבל.
המפלגות והקבוצות שמשתתפות מתמרקות ומצטחצחות בהצגת המועמדים שלהם, הוותיקים והחדשים, ועל קצה המזלג גם מציגות את התזות הפוליטיות שלהן, שמוכיחות שאין חדש תחת השמש.
גחלים לוחשות
מבעד לאדים בולטות כמה עובדות שמעוררות מחשבות וספקולציות. ראשית, דומה שלגוש הימין בהובלת נתניהו עם 60 המנדטים, לפי הסקרים, יש יתרון על גוש המרכז שמאל, שמאפשר לו שוב לחצות ראשון את הרוביקון הפוליטי ולהקים קואליציה וממשלה בתנאי שישיג את המנדט שחסר. מצד שני, אף אחד בשלב הזה לא מוכן לחתום על כך, מפני שבאותה נשימה יכול לצוץ לו מאי שם העריק התורן או אפילו שניים ש"ישברו את הכלים" ויקרבו את הסיכויים של הגוש הזה למטרה הנכספת, כמו שקרה בפרקים הקודמים של הקרנבל ה"מופלא" הזה.
דבר נוסף שבולט, שהשסע העדתי בישראל לא רק שלא נעלם אלא אף העמיק. על כך רומזת העובדה שהליכוד ונתניהו בראשו, למרות המשפט שמתנהל נגדו, לא מאבד מכוחו ומקבל כמעט באופן קבוע בכל הסקרים כ-33 מנדטים, בפער גדול מעל מפלגות אחרות והמנהיגים שמובילים אותם. ישנם שסבורים שהתוצאה הזאת נובעת מהעובדה שישנו כיום בישראל ציבור גדול שמכיל בעיקר את צאצאי העולים לשעבר מארצות ערב, שיותר משהם מאמינים שביבי הוא "מלך ישראל", הם נושאים בנשמתם את העלבון מהאפליה וההתנשאות שנעשו להוריהם בשנות ה-50-60 על ידי המפלגה השלטת אז, ולכן לא יצביעו לעולם לשום מפלגה "אשכנזית", בלי קשר לאידאולוגיה כזאת או אחרת, גם אם יצטרכו לרקוד על גחלים לוחשות.
אנפה משתפת פעולה עם הבקר
המצב הזה הוא יתרון פסיכולוגי גדול לנתניהו שעשוי להשפיע בסוף גם בקלפי. ואם הזכרנו את "קרנבל החיות", ולאור העובדה שבטבע הפראי בגלל אינטרסים משותפים של קיום שיש בהם רווחים לשני הצדדים, אנפה מסוגלת לשתף פעולה עם בני בקר, ודגיגים ממשפחת הסרדינים עם כרישים. דווקא יצוריי אנוש, שהם מותר האדם מן הבהמה, לא מסוגלים בשעה קריטית להתאחד עם מפלגותיהם בשביל ליצור מפלגה אחת גדולה שבראשה יעמוד מנהיג אחד שסביבו צוות איכותי מוביל, שתתגבר בתעמולה ובבחירות על היתרון הפסיכולוגי במספרים של נתניהו והליכוד. במילים פשוטות, דומה שזה כשל שהמפלגות של גנץ, לפיד והעבודה לא מסוגלות להתאחד, כשהם דומים לחלקים של "המערך" מימים עברו, ושהשוני האידאולוגי בניהם כיום שואף לאפס, ובמיוחד שיש להם ביחד כ- 42 מנדטים לפי הסקרים, הרבה מעל נתניהו והליכוד. זה טרם שהצטרפה אליהם "מרצ" האיכותית ברשות זהבה בלי הדובים, שיש לה הרבה מהמשותף עם שאר הכוחות ב"אוגדה" הזאת.
כך, היה יכול לקום בישראל כוח ממלכתי ציוני מתון בן כ-47 מנדטים, בדומה לכל מפלגה גדולה בעולם שרוצה להוביל, שיש בתוכה גם קבוצות של ימין ושמאל מתונות, סביב למרכז שמאפיין אותה. מפלגה כזאת ממרום גודלה והציבור הרחב שתומך בה, הייתה יכולה להשפיע על המפלגות הדתיות המתונות שבעבר שיתפו פעולה עם "המערך" ו"העבודה", להצטרף לגוש שלה.
כמו פרפרים לאש
מה שמדאיג במיוחד, שהכוח המשמעותי, שמטה כיום את כפות המאזניים לטובת נתניהו והליכוד, בא מהימין המשיחי והגזעני של סמוטריץ' ובן גביר שיש לו כ-10 מנדטים בסקרים. זה ה"הארד קור" שמושך אחריו לטובת נתניהו את המפלגות הדתיות המתונות, שחוששות מאובדן המצביעים הצעירים שלהם שנמשכים אל הקיצונים עם הכיפות הסרוגות כמו פרפרים לאש.
בלהט היצרים שהולך ומתגבר, שוב נשכח הבזבוז העצום של כספים בקרנבל של בחירות חוזרות ונשנות, שאפשר היה לפתור בהם לא רק את כל הבעיות של החיות בספארי ברמת גן, אלא את כל המחסור והתחלואים של מערכות הבריאות, הסיעוד, החינוך והתחבורה במדינת ישראל. ובערפילי "קרב" ראשונים שכבר מתחילים להיתמר, אפשר להירגע בינתיים בהאזנה ל"קרנבל החיות" של סאן סאנס, שיש להן כנראה יותר קומונסנס ושכל מבני האדם.