יבול שיא
הרפת והחלב
משפחת שביט

קשר מיוחד של הערכה והערצה 

2 דק' קריאה

שיתוף:

בתוך ימי השבעה על מותו של עוזי שביט נפטרה בתו טללית 

ביום השביעי למותו של עוזי שביט משדות-ים נפטרה בתו טללית (60), ביניהם היה קשר מיוחד של הערכה והערצה. זה קרה באופן פתאומי והיכה בהלם את בית שדות ים, בית השיטה והקהילה הרפורמית בארץ, שטללית הייתה מעמודי התווך שלה.  

לפני עשור הגיעה טללית לבית השיטה כרבה והקימה קהילה קטנה שחגגה את החגים וקבלות השבת ברוח היהדות הרפורמית. טללית הייתה בקיאה בשולחן ערוך, במסכתות ומשניות, ערכה חתונות, והכינה בני מצווה לעלייה לתורה. קיימתי עימה ראיון בשנתה הראשונה. "למה רפורמית?" שאלתי והיא ענתה: "עולם ההלכה לא מדבר אליי, יש בו יותר מדיי עוולות נגד נשים, נגד מיעוטים, שאני לא יכולה להסכים עימם. התנועה הרפורמית יותר הומאנית, יותר מכילה, אף אדם לא פסול בגלל מגבלה אישית לשרת בקודש".  

באפעל נזרע הזרע הראשון בחיבור ליהדות והמשכו בתואר בפילוסופיה ובמחשבת ישראל. ב"אורנים" לימדה והקימה את "ניגון נשים" הפועל עד היום, ובהמשך למדה ב- ב"היברו יוניין קוליג" בירושלים והוסמכה כרבה.  

שאלתי אותה מה הוביל להחלטה להיות רבה, והיא השיבה: "לידת בתי הייתה חוויה מכוננת ומבורכת, הייתי מאושרת ורציתי להודות על כך. חיפשתי בסידור תפילת הודיה מתאימה, אך לא מצאתי. אז ישבתי וכתבתי תפילה בעצמי. העסיקה אותי תמיד השאלה איך אגדל אותה? איזה אורחות חיים אקנה לה? רכשתי ידע אקדמי רחב. הבעיה לא הייתה ידע , אלא היכולת לגדל את בתי לפי ערכי היהדות, במובן של לחיות את התורה". גם הכרותה את הקהילות היהודיות בארה"ב השפיעה על החלטה זו. "פגשתי יהדות פתוחה יצירתית, חמה ומרגשת", סיפרה "הבנתי שאפשרי לקיים בית כנסת שוויוני לכל המשפחה, וכי חוויית התפילה יכולה להיות רלוונטית ומדברת אל הלב".   

"ואת אישית מאמינה באלוהים?" הוספתי לשאול. טללית חייכה וענתה: "לפעמים כן, ולפעמים לא. אני לא מאמינה באלוהים שנראה כמו סבא זקן היושב על כיסא, ועושה 'נו נו נו נו…'. אלוהים מאמין בכוחו של האדם, ונותן לו את טעם החיים. אם הוא מעֵבֶר, יש לנו שאיפה להתחבר אל המעבר. אם אלוהים הוא משהו שצריך לעבוד אותו, אז אני עובדת אותו בחיפוש אחר יותר משמעות. לפעמים ברגעי ייאוש אני מרגישה חוסר אמונה… אני מאמינה בפסוק 'ממעמקים קראתיך יה'. לעיתים אדם צריך לרדת ממש לתחתית כדי שה' יתגלה אליו". 

אבל כבד שרר בבית השיטה ובשדות ים על מותה הפתאומי של האישה המיוחדת שרצתה לתקן עולם ולעשות טוב.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כשהמשפחה חוזרת הביתה אחרי שנתיים ארוכות של המתנה, תקווה ונשימה עצורה, עדים אנחנו לרגעים מרגשים של שיבה הביתה. בימים של ציפי דרוכה לקבלת אחינו ואחותנו השבים, אנחנו נזכרים בערך הבסיסי ביותר – הבית והמשפחה.
3 דק' קריאה
שלחנו את מאיה ורפי שחיו בחיפה מספר שנים לגלות את חיפה המתחדשת * לילה בחיפה, שהייתה לזוג הצעיר בית עד לפני תשע שנים * כבר בכניסה לחיפה עלו מחדש זיכרונות מתקופה אחרת בחייהם, כשהם היו סטודנטים צעירים  *תמונה ראשית: בוסתן כיאט. צילום: דני בר  בוסתן כיאט  כשנכנסים לחיפה על
5 דק' קריאה
איך שהאהבה ליין הביאה את דרור אנגלשטיין, ירושלמי במקור, לגידול גפנים וייצור יין במושב * ב-8 באוקטובר 2023 היה אמור לנטוע חלקת כרם, אולם במקום זאת התגייס ושירת שנה וחצי במילואים * בין מלחמה לבין חקלאות הצליח להקים את יקב אנדרדוג
4 דק' קריאה
יוליה ושאול בן-הר ממושב יתד, זוג מוזיקאים שעלו לארץ ממולדובה, מנגנים במבחר כלי מוזיקה ומאמינים שהמוזיקה שלהם מהווה שליחות חשובה בחייהם * המוזיקה הגיעה כנחמה ללב הקהל, במיוחד בימי המלחמה המורכבים וכעת פועלים בני הזוג להגשמת חלומו של שאול: הקמת "שדה מוזיקה" באשכול – מרכז חקלאי-חוויתי-תיירותי, מקום קבע לקיום פסטיבלים, חגיגות ועוד  *תמונה
9 דק' קריאה
הישוב הקהילתי מצפה אילן אשר במועצה האזורית מנשה, חגג בחודש שעבר 20 שנה להיווסדו באירוע מרגש!   לכבוד האירוע סיפרה מנהלת הקהילה לירז לוי על הישוב: "מצפה אילן הוא יותר מיישוב, הוא נקודה ביטחונית משמעותית באזור. במהלך שני העשורים האחרונים הפך מצפה אילן לבית חם לקהילה של חסד, התנדבות ונתינה. מהקמת מכינת בית אסף (מכינה קדם
< 1 דק' קריאה
טקס מועצתי לציון יום הזיכרון הלאומי לחללי ונרצחי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל נערך בהשתתפות ראשת המועצה האזורית עמק חפר, הנהלת המועצה, העובדות והעובדים. בטקס התייחדו עם זכרם של הנרצחים והחללים, במדינה כולה ובעמק.  בעמק חפר איבדנו,
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן