"אני מאמין שהמשק המשפחתי ימשיך להתקיים, גם לאחר יישום הרפורמה, אבל כנראה שהוא יעבור שינויים מבניים שיכולים להיות משמעותיים"● "אני מעריך שלפעמים צריך להסכיםלמתווה שאינו משאת נפשאך פרטיוידועים, מאשר להמתין למתווה אחר שעלול להיות גרוע יותר אם לא יחתמו עכשיו"
הנושא המרכזי, הדרמטי, שעיצב את השנה הראשונה לכהונת שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר, שבא לכלל ביטוי מוחשי, הוא הרפורמה החקלאית החדשה, שעוררה עליה חקלאים ופוליטיקאים במיוחד. אירוע שחצה מפלגות והאיץ גם באנשי מקצוע באקדמיה לבחון מקרוב את סעיפי התוכנית ולהציג חוות דעת, שעיקרן דחייה מצידם של ממלאי תפקידים שונים במילייה החקלאי ומחוצה לו.
לחקלאי ישראל הייתה קבוצת נציגים בכירים שניהלה משא ומתן עם הממסד במשרד האוצר ובמשרד החקלאות ודווקא אחרי שהשיחות נקלעו למשבר, נתבשרנו לפתע ששלושה מששת נציגי החקלאים חתמו על הסכם, שפרטיו המלאים טרם נחשפו לציבור כולו אך הספיקו כבר לעורר זעם רחב היקף במדינה.
לנושא הזה ביקשנו לשמוע דעה של האקדמיה בישראל. זימנו ל"ריאיון החודש" את הפרופסור איל קמחי, מנהל המחלקה לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות ברחובות.
לפרופסור קמחי יש תחילה מה לומר על הסוגייה הנדונה.
"הרפורמה המקורית שהוצגה על ידי שר החקלאות עודד פורר, הייתה לא מספיק מדורגת. הפיצוי שהוצע לחקלאים היה זעום וההשקעות במחקר ופיתוח שנכללו ברפורמה יישאו פרי רק בעוד שנים לא מעטות ובינתיים צריך לדאוג שהחקלאים יוכלו להתקיים" – מילות פתיחה, קודם לריאיון המלא, שהתקיים בחדרו של איל קמחי, בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות.
שלושה חודשים לפני הבחירות לכנסת ישראל, מה "בער" לדעתך, לנציגים בכירים של חקלאי ישראל – דובי אמיתי, עמית יפרח ואבשלום וילן, לחתום על הסכם רפורמה?
"דעתי האישית היא שיש כאן שיקול פוליטי. שני הצדדים העדיפו לחתום עכשיו, על הסכם שאינו משאת נפשם, במקום להמתין לממשלה הבאה שתקום".
אבשלום וילן, שנמנה עם שלושת החותמים, ציין בריאיון עיתונאי כי עשה זאת ב"יד רועדת ולב כבד" והגדיר את ההסכם כ"הימור הגדול ביותר של החקלאות הישראלית", מי חותם על הסכם שכזה?
"אני מעריך שלפעמים צריך להסכים למתווה שפרטיו ידועים ולא להמתין למתווה אחר שעלול להיות גרוע יותר אם לא יחתמו עכשיו".
מחקר שערכו שני בכירים במחלקה שאתה מנהל, פרופסורים ישראל פינקלשטיין ועידו קן, קבע שהרפורמה תביא לגידול של פי שישה עשר ביבוא פירות וגידול של פי תשעה ביבוא ירקות, ותדחק החוצה כמעט לגמרי את רגלי התוצרת המקומית לעומת זו המיובאת. גם אתה מביע התנגדות לרפורמה. האם יש לך חלופה לתוכנית הממשלתית המוצעת?
"הסרת מכסים קרוב לוודאי שתביא להגדלת יבוא והקטנה של ביקוש לתוצרת המקומית. יהיו מספר ענפים ואזורים בארץ שיסבלו יותר מאחרים. לטעמי, הרפורמה הזאת בכל צורה שלא היו בוחרים ליישם אותה, הייתה צריכה להתבצע בהדרגה; לפרוס הורדת מכסים ל-20 שנה ולא חמש שנים כפי שנרשם ברפורמה, כדי לתת לחקלאים זמן להתאים את המשק שלהם לתנאים החדשים".
החקלאים חשים שהעסקנים בגדו בהם. מכרו אותם בנזיד עדשים. גם בנושא אגרת העובדים הזרים.
איל קמחי: "אני מעריך שבידי החקלאים לא נמצא כל המידע שהיה בידי הנציגים שלהם שישבו עם נציגי משרדי האוצר והחקלאות. אני מאמין שכאשר נשקלו כל החלופות, ההחלטות היו סבירות".
מדוע בעצם לא שותפו, למיטב ידיעתך, נציגים אותנטיים של החקלאים בשיחות. ישבו שישה בכירים, פעלו בחשאיות ולא האזינו לרחשי החקלאים.
"אין לי ידיעה מוסמכת בנושא הזה".
החקלאים טוענים שהרפורמה תחסל את המשק המשפחתי–מושבי. יש אמת בטענה זו?
"אני מאמין שהמשק המשפחתי ימשיך להתקיים, גם לאחר יישום הרפורמה, אבל כנראה שהוא יעבור שינויים מבניים שיכולים להיות משמעותיים".
מדגיש: "אנחנו נמצאים כבר עשרות שנים בתהליך של שינויים מבניים במשק המשפחתי. הרבה משקים נסגרים ואלה שנשארים גדלים וזה תהליך שהיה נמשך גם ללא הרפורמה, והרפורמה כנראה תאיץ את השינויים. הורדת המכסים מתוכננת להתפרס על פני חמש שנים אבל אף אחד לא מבטיח שאחרי חמש שנים לא תבוא עוד תכנית להורדה נוספת של המכסים".
תמיכות ישירות וביטול אגרות אינן מכסות את הנזק שייגרם על ציר הזמן לחקלאות וראוי שלא תתבצע חתימה סופית, עד שיוסדרו העיוותים?
"אני מסכים. תמיכות ישירות הן חלק מהרפורמה ולא יתכן שיישמו חלקים ברפורמה בלי חלקים אחרים".
רפורמה לחקלאות רצויה בכלל?
"רפורמה זה דבר חיובי באופן עקרוני. בכל ענף ובכל מגזר דרושה התחדשות וריענון וחשיבה מחדש וזה צריך להיות תהליך מתמשך ולא חד פעמי, אבל כמובן שצריך לשקול איך הענף ייראה גם בטווח הארוך, לא רק שיקולים של כאן ועכשיו".
ישנם גידולים כמו שסק שהוציאו אותם מרשימת הפטורים ממכס. במושבות השומרון השסק מהווה גידול עיקרי ואינו יכול לעמוד בשום תחרות כלכלית עם פתיחת היבוא. חקלאי מגדל שסק משלם 2.70 שקלים למ"ק מים שפירים, כשעלות הגידול היא 2.20 שקלים למ"ק מים ואף יותר. השסק עתיר עבודת ידיים ויש חברות ישראליות שעתידות לגדל אותו במצרים וליהנות משכר עבודה נמוך והתוצאה ברורה.
"זו דוגמא לאחד הענפים שעלול להיפגע קשות מהרפורמה. אבל בסך הכול מדובר בענף קטן מאד".
חקלאי ישראל האמינו באביגדור ליברמן ערב הבחירות האחרונות ויש נתונים שמנדט וחצי עד שני מנדטים זכתה מפלגת "ישראל ביתנו" מהחקלאים. בבחירות הקרובות החקלאים כנראה לא ירוצו להצביע לליברמן, אחרי ההתנהלות הנוכחית של משרד החקלאות, כשהשר פורר הוא מינוי של ליברמן. במי לדעתך יתמכו החקלאים הפעם?
"אני לא מאמין בהצבעה מאורגנת של מגזר מסוים. הנושאים שמונחים על הכף בבחירות הם הרבה יותר חשובים מאשר מדיניות כלפי החקלאות".
ברשותך נעבור לנושאים אקדמיים.
האוניברסיטה העברית שינתה את שמה של המחלקה שבראשה אתה עומד מהמחלקה לכלכלה חקלאית ומינהל למחלקה לכלכלת סביבה וניהול. משם המחלקה הוצאה המילה חקלאות, אחרי שלא רבים נרשמו ללימודי חקלאות. השינוי הזה חולל שינוי לטובה? יותר נרשמים?
"ברחבי העולם מחלקות רבות לכלכלה חקלאית שינו את שמן לאורך השנים, היות שהחקלאות הפכה למגזר קטן והולך במשק המודרני. היום, לעניינים של איכות סביבה יש משקל הרבה יותר גדול ולכן הוחלט לשנות את שם המחלקה לפני שנים אחדות. אנחנו לא רואים שינוי משמעותי בהרשמה של סטודנטים לאחר שינוי השם ולדעתי האישית היה אפשר להוסיף את המילה סביבה לשם המחלקה, מבלי לוותר על המילה חקלאות וזאת מהסיבה שמדובר במחלקה היחידה בארץ, שעוסקת בכלכלה של ענף החקלאות. בכל מחזור לומדים כ- 40 סטודנטים שלוש שנות לימוד, והמסיים הוא בוגר/ת במדעי החקלאות עם התמחות בכלכלת סביבה".
מדגיש: "יש לנו תוכניות לימודים משותפות עם חוגים אחרים בפקולטה. לדוגמא בשנה הקרובה עומד להתחיל מסלול לימודים משותף עם החוג לקרקע ומים. יש גם תכנית לימודים משותפת עם החוג לביוטכנולוגיה".
יש עתיד לחקלאות ישראל והאם ראוי בכלל ללמוד על תחומי עיסוק בחקלאות?
"יש עתיד לחקלאות בישראל. היא תמשיך להתקיים, החשיבות שלה לאספקת מזון טרי ובריא רק תלך ותגדל עם השנים, וחקלאים שישכילו להתקדם ולהיות בחזית המקצועית, יתפרנסו יפה. כשמדובר בחקלאות מודרנית לא מספיק רק לגדול במשק החקלאי. חובה גם רקע אקדמי וניהולי מתאים".
מהו תחום ההיי–לייט בלימודים בפקולטה?
"תזונה מאד מבוקשת ואחר-כך וטרינריה. במחלקה שאני עומד בראשה ניכרת משיכה של תלמידים בתחומי עניין מגוונים. אם זה בחקלאות, משאבי טבע, סביבה, מזון ופיתוח הכפר. המסיימים יוצאים משערי הפקולטה עם יידע רב בחזית המדע".
אחד הבוגרים של המחלקה לכלכלת סביבה וניהול הוא האלוף במילואים שי אביטל, לשעבר מפקד מפקדת העומק. הוא סיים את לימודיו לפני שנים, נושא תואר בכלכלה חקלאית ומגדל כבשים בישוב מגוריו רמת ארבל.
לסיום, פרופסור קמחי, במה לדעתך יתמקדו לימודי הליבה בחקלאות בשנים הבאות, על רקע שינויים בעולם: רעב, התחממות גלובלית והתרחקות הממסד בישראל מעבודת האדמה?
"לאור המודעות ההולכת וגדלה לשינויי האקלים, החשיבות של החקלאות באספקת מזון לאוכלוסייה תלך ותגדל, והאתגרים הגדולים הם לייצר יותר מזון תוך פגיעה קטנה ככל האפשר במשאבי הטבע והסביבה".
שיחק כדורסל במכבי רחובות בליגה א'
פרופסור איל קמחי. בן 63. נולד בבית החולים קפלן ברחובות. גדל ומתגורר עד היום במושב כפר ורבורג. בן למשפחת חקלאים שגידלו פרות, תרנגולות, הדרים, גידולי שדה על שטח כולל של 55 דונם.
נשוי לגינת, גימלאית טרייה, שעסקה בחינוך. הורים לכנרת בת 38, נשואה+2, עובדת בהייטק.שחף בת 35 נשואה, מטפלת באמנות. שקד בת 30, רווקה, עובדת בשטח הפרסום ורותם, בן 25 סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון.
פרופסור קמחי מכהן בתפקידו שלוש שנים, תקופה שתסתיים ב-1 באוקטובר, עם פתיחת שנה אקדמית חדשה. "כנראה ישאירו אותי בתפקיד".
בשנות השמונים המוקדמות שיחק כדורסל בקבוצת מכבי רחובות מליגה א' בצוותא עם מי שהיה לימים פרופסור בוולקני, אלי פאליק. מאמן הקבוצה היה רוני מוסקוביץ מקיבוץ גבעת ברנר, אחרי שסיים שירות כשוער בקבוצת הכדורגל של הפועל באר שבע ואימן כדורסל ברחובות. עוד שחקן בקבוצת מכבי רחובות היה גם טל עמית, מנהל תחום ההדרים במועצת הצמחים.
איל קמחי המתנשא לגובה של 1.86 "הגובה הזה הספיק אז לשחקן כדורסל" שיחק כדורסל גם בקבוצות פריפריאליות אחרות בקרית מלאכי ובאר טוביה. גם במכבי וגם בהפועל, כמובן לא באותה עת.
במקביל לתפקידו בפקולטה משמש פרופסור קמחי סגן נשיא במוסד "שורש" למחקר כלכלי-חברתי.
פרופסור קמחי נמנה עם צוות ההיגוי של "השולחן העגול" שמתקיים בתדירות לאורך השנה ביוזמת דודו קוכמן מזכ"ל תנועת "האיחוד החקלאי" בצוותא עם פרופסור אמריטוס מהטכניון, רחל אלתרמן, ופרופסור אמריטוס מיכאל סופר מאוניברסיטת בר-אילן.
איל קמחי דוקטור לכלכלה מאוניברסיטת שיקגו שנת 1991. מוסמך בכלכלה חקלאית מהאוניברסיטה העברית בשנת 1986. פרופסור חבר, המחלקה לכלכלה חקלאית האוניברסיטה העברית משנת 2004. מנהל המרכז למחקר בכלכלה חקלאית בשתי קדנציות, פרופסור אורח באוניברסיטאות של נגויה (יפאן), פנסילבניה, ייל ומרילנד (ארה"ב), סידני (אוסטרליה), לובן (בלגיה) ועוד. יועץ לבנק העולמי משנת 1998 ועד שנת 2003 ומרצה בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב בשנים 1996-97.
הניסיון בהוראה: לתואר ראשון: מבוא לכלכלה, תורת המחירים, כלכלת מדינות מתפתחות, כלכלת המשפחה והמגדר, כלכלת חקלאות ישראל, מבוא לכלכלת המשפחה הכפרית. לתארים מתקדמים: כלכלת הצמיחה והפיתוח, כלכלת המשפחה הכפרית, אקונומטריקה.
