רגעי שבת משותפים בין קהילות 

מיזם ייחודי שהחל כרעיון וצמח למסורת מרגשת שמחברת במועצת בני שמעון בין קיבוצים, מושבים, דתיים חילוניים 

*תמונה ראשית: אווירה משפחתית בקבלת השבת המעורבת. צילום: מישל אמזלג 

ביום שישי אחר הצהריים, בשעה שבה האור הופך זהוב ועוד כמה שעות ספורות השמש תתחיל לשקוע, מתקבצות להן עשרות משפחות במרכז ג'ו אלון שבמועצה אזורית בני שמעון. על הדשא ומדרגות האמפי נפרשות להן מחצלות, ברקע ילדים מתרוצצים עם דפי יצירה וטושים צבעוניים ומדוכני האוכל השונים עולים ריחות משכרים משלל המטעמים. תוך זמן לא רב, השטח מתמלא בצחוק, במוזיקה ופשוט בתחושה של ביחד. 

ככה ממש, מתקיימת לה מסורת ייחודית שקורמת עור וגידים כאן כבר ארבע שנים: קבלות השבת המועצתיות – מפגשים הפתוחים לכל התושבים ומשלבים מוזיקה ישראלית, פעילות משפחתית, יצירה ואוכל, וכל זאת במטרה אחת: להכניס את השבת עם חיבוק קהילתי רחב. 

“המועצה שלנו חרטה על דגלה את הרעיון שאנו 'קהילה של קהילות'," מספרת ללי זינגר, שיזמה ומובילה את הפרויקט במועצה. זינגר, תושבת כרמים, נשואה ואם לארבעה, היא מורה ליוגה שעסקה במשך שנים בניהול קהילות מעורבות. "הרעיון הוא ליצור מרחב שבו כל אחד – דתי, חילוני, צעיר, ותיק – מרגיש בבית. זו לא רק מסורת, זו גם חוויה קהילתית. אנשים יוצאים מפה עם תחושה שהם חלק ממשהו גדול יותר." 

מוזיקה, יצירה וחיבורים אנושיים 

בשלב זה הילדים נראים שקועים בהכנת ברכות לשנה טובה ובמקביל נפרשים מזרונים באוהל הבדואי, שעליהם ילדים נוספים מתמסרים לתרגול מרגיע של יוגה. לא הרבה אחרי מגיע הרגע המרכזי: השירה בציבור. “אנחנו מקפידים לבחור שירים שכולם מכירים," מסבירה זינגר. "הכבש ה-16, יגאל בשן, וגם שירי שבת פשוטים מגן הילדים. השירה המשותפת יוצרת קסם – היא שוברת מחיצות ומזכירה לכולם את הילדות." 

השיא היה כשעלתה לשיר גולדי פוירשטיין-הס, זמרת-יוצרת מקיבוץ נירים. פוירשטיין-הס, נשואה ואמא לשלושה ילדים קטנים ומנהלת מרכז אפ-60+ בבאר שבע, חזרה לאחרונה עם משפחתה לקיבוץ אחרי המאורעות הקשים והפינוי הממושך. היא ביצעה את "שוב הקיץ", שיר מקורי שכתבה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר. "כתבתי אותו מתוך געגוע לפשטות שהייתה כאן לפני, ומתוך רצון להביא קצת אור ותקווה. לראות את הקהל שר איתי, אחרי מה שעברנו, זה היה רגע של ריפוי." 

כששאלתי אותה אם היא מוצאת קשר בין השיר לבין מהות קבלות השבת, היא עוצרת לרגע. "גם בשיר וגם בקבלת שבת יש משהו שמאפשר להביא רגש אמיתי, להיות בכאן ועכשיו. אנחנו לא מתעלמים מהכאב – להפך, אנחנו מחבקים אותו יחד. אבל מתוך זה נוצרת גם תחושה של תקווה." 

הפרויקט הזה התחיל לפני כארבע שנים, במסגרת קול קורא של מועצת בני שמעון לפרויקטים קהילתיים, במסגרתו הגישה זינגר הצעה לקיים קבלות שבת קהילתיות. לא הרבה אחרי ההצעה הייחודית זכתה, ומאז זינגר מלווה ומקדמת את אירועי קבלות השבת.  

"אנחנו מקיימים 4-5 אירועים בכל קיץ," היא מספרת. "לרוב במרכז ג’ו אלון ופעם אחת בשנה אנחנו יוצאים לחוות רימון, באווירה של סליחות וחגי תשרי. תמיד עם ניחוח של חורש ואווירה חגיגית." 

סיפורים מרגשים צומחים לא אחת מתוך המפגשים האלה. באחד האירועים, למשל, הגיעה אישה מדרום אפריקה – לא יהודייה – עם חבילה של מכתבים מעודדים מקהילה שלמה שם. "היא פשוט עלתה איתנו לשיר 'לב אל לב' וחילקה מכתבים לכל מי שהיה בקהל," מספרת זינגר. "הרגשנו שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר – לא רק קהילה מקומית, אלא חלק מעם שזוכה לאהבה גם מרחוק." 

ניר זמיר, ראש המועצה, מסכם בגאווה: "בני שמעון מורכבת מקיבוצים חילוניים ומעורבים, יישובים דתיים ואנשים בעלי השקפות שונות. ובכל זאת, אנחנו יודעים לעבוד מצוין יחד ולחיות זה לצד זה. קבלות השבת הן מראה מושלמת לכך: בכל פעם מחדש מגיעים אנשים מכל היישובים, כל אחד מביא את הצבע שלו – וביחד זה הופך לפסיפס מרגש של קהילה אחת גדולה. אני רוצה להודות מכל הלב לללי ולכל מי שמקדיש מזמנו להרים את המפגשים האלה."