היסדקות פרי היא תופעה שמחסלת עד כ 50% מכמות הפירות בגידולי מטעים, והיא הולכת ומחמירה בגלל שינויי אקלים. חוקרי מכון וולקני, העומדים בראש קבוצות מחקר מרחבי העולם זכו למימון של של 7.5 מיליון יורו מקרן Horizon Europe בכדי למצוא מודל חיזוי וכלים מדעיים להתמודדות עם התופעה.לאחרונה נערך כאן בארץ במכון וולקני כנס מדעי בין לאומי בהשתתפות הקבוצות. האירוע נפתח בנוכחות שר החקלאות ופיתוח הכפר, אבי דיכטר
היסדקות פרי הינה בעיה שקיימת במינים רבים של פירות מוכרים ואהובים: הדרים, רימון, ליצ'י, תפוח, דובדבן, ענבים, שזיף, אפרסמון, ועגבנייה. הסדקים גורמים לאובדן יבול על הצמח, אבל גם אם הסדק מיקרוסקופי ולא נראה לעין, גורמים פתוגניים חודרים לרוב דרכו וגורמים לפחת רציני ביבול לאחר הקטיף. עם שינויי האקלים הבעיה הולכת מחריפה וגורמת לפחת משמעותי שיכול להגיע עד ל 50% מן היבול, ואף יותר בשנים קשות במיוחד.
לדוגמה: המנדרינה "נובה" הייתה עד לפני כעשור וחצי זן חשוב בייצוא, עם היקף נטיעות של כ-20 אלף דונם. בעיית ההיסדקות הייתה תמיד קיימת בזן זה בשיעור של כ 5% עד 10%, אולם בעשור האחרון הבעיה החריפה עד כדי אובדן יבול של 50-60%, מה שהביא לחיסול מסחרי של הזן. גם זנים חדשים, תוצרי תכנית ההשבחה הישראלית, דוגמת המנדרינה סיגל והזן עליזה (מכלוא של פומלו ומנדרינה) אינם מצליחים להתרומם מבחינה מסחרית, בין השאר בגלל בעיית ההיסדקות.
במינים אחרים, רימון וענבי מאכל, הבעיה מופיעה בעוצמה משתנה בין זנים, שנים וחלקות.
למשל, ברימון, בכל שנה יש בממוצע כ-30% פרי סדוק, שחלקו מהווה פסולת, אולם יש חלקות בהם ההיסדקות מופיעה בשיעור של כ-100%. בזן ענבי המאכל "סקרלוטה" אומדן הנזקים הישירים כתוצאה מהיסדקות בשנת הבציר האחרונה עמד על 8,000,000 ₪ (ללא נזקים עקיפים).
התופעה שמתרחבת גם באירופה, הולידה את ""CrackSense – תכנית מחקר בת ארבע שנים של קרן Horizon Europe הממומנת בהיקף של 7.5 מיליון יורו, ובראשה עומד מכון וולקני. בתוכנית חברות 8 מדינות ו- 14 גופים שונים מהאקדמיה ומהתעשייה מאירופה ומהארץ והיא עוסקת בהיסדקות הדרים, רימון, ענבי מאכל ודובדבן מתוק.
ההיסדקות בכל הפירות מופיעה לרוב לקראת הבשלת הפרי, או בצמוד אליה, לאחר השקעת תשומות מרובות מצד המגדל. לצד פיתוח כלים משולבים להפחתת עצמת ההיסדקות, אחת ממטרות התוכנית הנה פיתוח מודל סביבתי אשר יוכל לחזות את היקף התופעה כל שנה. פיתוח מודל כזה מבוסס על שימוש בכלי חישה מקרוב ומרחוק, המותקנים על כלי רכב ורחפנים, וכוללים: מדי פרי ועץ, מצלמות בטווחים שונים וחיישן לייזר. כל זאת לזיהוי התפתחות הסדק ועצמת התופעה ברמת הפרי, העץ, החלקה, האזור ואף כלל הארץ בזמן אמת ובהספק גבוה. מידע זה בצירוף למידע סביבתי ואקלימי מתחנות קרקעיות ומלוויין, יאפשר, תוך שימוש בטכנולוגיות מידע דיגיטליות את פיתוח המודל הסביבתי.
מודל חיזוי יוכל להביא לקבלת החלטות כלכליות מושכלות, ואם יעשה מוקדם מספיק בעונה, יכול להביא להגברת השימוש באמצעי מניעת התופעה.
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אבי דיכטר: " גאווה לחקלאות הישראלית! אני מברך את מכון וולקני אשר נבחר ע״י האיחוד האירופי להוביל מחקר בתחום סדקים בפירות שתוקצב בסכום של 28 מיליון ש״ח.
בכל הקשור למחקר, שם המשחק הוא שיתוף פעולה! אי אפשר למחוא כפיים עם יד אחת, לכן שיתוף ידע ומידע הוא ערך מבורך. כשהידע מתורגם לחקלאות וביטחון מזון, הוא תורם גם לבריאות העולמית וגם לקירוב היחסים בין המדינות. יישר כוח לחוקרי המכון ואנשיו".ד"ר ויקטור אלחנטי ופרופ' אבי צדקה חוקרים בכירים במכון וולקני: "ישראל מובילה את תוכנית ,CrackSense וקבוצות המחקר שלה, בראשות מכון וולקני, יקבלו תקציב מחקר של כ- 3.3 מיליון יורו מתוך 7.5 מיליון יורו של כלל הקבוצות המשתתפות. המובילוּת הישראלית בפרויקט, והקצאת נתח נכבד מהתקציב לשותפים הישראלים אינם מפתיעים לאור העובדה שישראל מתמודדת כבר שנים רבות עם ההשלכות של שינויי האקלים על הייצור החקלאי, מה שהביא במהלך השנים לצבירת ידע רב ומומחיות רבה גם בתחום הגידולי וגם בתחום של חישה מקרוב ומרחוק".
