יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 03 21 111216

ריאיון החודש עם האגרונום יאיר מנע, שנרתם לסייע בשיקום חקלאות עוטף עזה

4 דק' קריאה

שיתוף:

"בצוותא עם אנשי "תקומה" אנו פועלים במרץ במספר ראשי חץ לעזור, לקדם ולהקים חקלאות משודרגת, שתתרום לחקלאים בחבל ארץ זה" ● "יש רצון להוביל יותר מים לעוטף ולהוזיל את עלויות המים עד פחות משקל למטר מעוקב מים, כשהיום התעריף הוא שקל וארבעים אגורות בערך"

יאיר מנע, קיבוצניק בניר-עם, בעוטף עזה, הוא איש מקצוע מעולה בתחום החקלאות. ידיו נגעו-טיפלו במגוון מרשים של פעולות במרחבי הנגב, כשבכולן עשה הרבה למען חקלאי ישראל, עד כדי כך שהיה מי שהציע לו להתמודד על משרת מנכ"ל מועצת הצמחים, אחרי צבי אלון, אך הוא ויתר לטובת משימות שטח שנראות בעיניו הרבה יותר חשובות בעת הזו, מכיסא מנכ"ל במועצה שמקיפה שפע פעילויות במגזר החקלאי.

מנע פעיל בימים אלה בסיוע לשיקום החקלאות ביישובי עוטף עזה, לצידו של ראש אגף החקלאות במינהלת השיקום "תקומה", אסף יצחקי.

המשימה הלאומית הזו מציבה את יאיר מנע במיקום נכבד ולכן בחרנו בו ל"ריאיון החודש" של "יבול שיא". מנע עסוק מעל הראש בעבודה יצירתית ענפה ולא היה קל לקבוע מקום לביצוע הריאיון. ניהלנו את שיחת הריאיון במושב הדתי השיתופי, בני דרום, הסמוך לאשדוד, מושב שמנע משמש בו יושב ראש בתחום הכלכלי.

אתה מאמין שחקלאות העוטף תשוב להיות מה שהייתה לפני ה-7 באוקטובר 2023?

"אני בהחלט מאמין שחקלאות העוטף תשוב ואפילו תשודרג. אנו חווים משבר ענק ואני משוכנע שהוא יאיץ ביתר שאת את חזרתו להגשים חקלאות במיטבה".

האם ברור לך, כבר כעת, כיצד תשוקם חקלאות העוטף?

למי שאינו יודע, החקלאים הם עם אופטימי, שישקיעו את כל מה שיש להם, להשיב את החקלאות ביישובי העוטף לקדמותה. יחד עם זאת, בצוותא עם אנשי "תקומה" אנו פועלים במרץ במספר ראשי חץ לעזור, לקדם ולהקים חקלאות משודרגת, שתתרום לחקלאים בחבל ארץ זה ובמקביל לכלל אזרחי ישראל, תרומה משמעותית לצרכן הסופי".

אילו ראשי חץ?

"העיקרי בראשי חץ האג-טק. הקמת מרכז מחקר ופיתוח, עידוד חברות הזנק הקשורות לחקלאות, שיאפשרו קליטת צעירים ומשפחות שייקלטו בישובים. דוגמא מהעבר, הקמנו בחדר האוכל של קיבוץ ניר-עם, שהופרט חממה טכנולוגית. בחממה 14 חברות הזנק, רובן בתחום החקלאות. מעל עשרה צעירים שנקלטו בקיבוץ עובדים בחברות האלה".

אילו פעולות מתבצעות כדי להחזיר את החקלאות למקומה הטבעי ביישובי העוטף?

"יש קידום לעידוד השקעות הון. יש קידום של תכניות לשיקום השטח. יש רצון להוביל יותר מים לחבל הארץ הזה ולהוזיל את עלויות המים עד פחות משקל למטר מעוקב מים, כשהיום התעריף הוא שקל וארבעים אגורות בערך. פעולות כאלה ואחרות יהפכו את החקלאות בעוטף עזה כדאית יותר לחקלאי ואת המוצר המוגמר זול יותר לצרכן. בל נשכח לרגע, בחבל עוטף עזה מגדלים מעל 70 אחוזים מכלל העגבניות לדוגמא, וככלל החבל משמעותי מאוד בגידולים רבים המגודלים בארץ שמדינת ישראל צורכת. הוזלה של ממש בתעריף המים, תוזיל את עלות מחיר העגבנייה המיוצרת בישראל בהרבה. כולם ייהנו מזה".

אתה נקשר למנהלת תקומה. מכינים שם תכנית רצינית בהשקעה ראויה?

"אני פעיל ופועל מטעם ארגון משקי הנגב, ארגון קניות של רוב קיבוצי עוטף עזה. בארגון 51 קיבוצים. בחבל שתקומה פועלת בו יש 24 קיבוצים, כש-21 מהם נמנים עם משקי הנגב. נרתמנו לתמוך, לעזור ולקדם נושאים רוחביים שנוגעים לקיבוצים שלנו, למושבים ולחקלאים פרטיים. למשל הוזלת מחיר המים, עידוד השקעות הון בחקלאות. אני אישית פועל מול וביחד עם אנשי "תקומה". שיתוף פעולה מלא. אנחנו מנסים להביא ליישובי העוטף יידע, ניסיון וצרכים לשולחן. אני בהחלט יכול להעיד שיש שיתוף פעולה מלא, אמפתיה מלאה ורצון להתקדם".

מהי דעתך על חקלאות ישראל, משרד החקלאות והסיוע הממשלתי/התמיכה לחקלאים?

"מעל הכל, החקלאות היא ערך ולא צריכה להיבחן רק במושגים כלכליים. ברור לי שהאחריות של החקלאות והחקלאים בכלל חייבת להיות יעילה וברת תחרות. לראיה: הפרה הישראלית נחשבת מספר 1 בעולם, מה שעוזר לנו להתחרות גם במדינות אשר תומכות בחקלאים שעולה להם פחות לייצר. אני חושב שהחקלאות היא פוטנציאל לענף, שישראל יכולה להוביל בו את העולם. יש כאן הרבה יידע ויכולות. בעשור האחרון, מחוסר אחריות הענף הוזנח על ידי הממשלות ומקבלי ההחלטות ואם ייעשו הצעדים הנכונים ונחזור למסלול של פיתוח, קיום והשקעות ראויות, זה ייתן את פירותיו, הן מבחינת שמירה על שטחים, ביטחון המזון וענף שיהיה גאווה למדינת ישראל. זה יאפשר להגדיל את הפריון, קליטת צעירים לתחום ומקום לצעירים להתפתח".

מדגיש: "התמיכה הממשלתית בחקלאות הוזנחה לחלוטין בשנים האחרונות. מינהלת ההשקעות במשרד החקלאות הייתה ריקה מכסף. היום מדברים בבית דגן קצת אחרת. הוכחנו את חשיבותה של החקלאות בשמירה על הגבול, על שטחים וייצור רציף של מזון טרי ושמירה על חיים בפריפריה".

ברשותך, שאלה אישית. מדוע לא הצגת מועמדות למנכ"לות מועצת הצמחים?

"כי בשלב זה של החיים התחייבתי למספר משימות מאתגרות שמבחינתי לא פחות חשובות והן יתרמו רבות בהתאם ליכולותיי וניסיוני. אחת מהן היא שיקום העוטף. זו בעיניי משימה לאומית חשובה עד מאד. התחייבתי ואשקיע בנושא את היידע, הניסיון והיכולת שלי לשקם את חבל הארץ שנפגע קשה מאד בשבת הארורה של ה-7 באוקטובר 2023". 

יושב ראש שני קיבוצים ומושב אחד

יאיר מנע בן 63. נולד ביהוד. מתגורר בקיבוץ ניר-עם. נשוי לרותי, מטפלת במגע בנשים ובתינוקות ומורה לפילאטיס בקיבוץ ניר-עם. הורים לבת ושלושה בנים.

הבת הבכורה טל (31) נשואה, מעצבת גרפית של אתרים. יובל (29) רווק, גם בקיבוץ, בונה פרגולות. שי (25) טבח במסעדה הטבעונית OPA בתל אביב. דני (24) מדריך סנובורד בגיאורגיה.

חניך הצופים ביהוד. בוגר תיכון מקיף ביהוד, במגמת חשמל. דרך הצופים הגיע להגשמה בקיבוץ ניר-עם. "התאהבתי בקיבוץ ובחקלאות". למד תואר ראשון בפקולטה לחקלאות ברחובות והוסמך לאגרונום. תואר שני במדעי המינהל (מינהל עסקים).

בקיבוץ ניר-עם ריכז את ענף החקלאות ופיתח אותו לגידולי ירקות לשוק מקומי וייצוא. היה מרכז המשק בכמה סבבים. "ערכנו פלטפורמה לקליטה והמשק צמח ל-260 חברים בשנת 2024".

בקיבוץ ניר-עם עשרת אלפים דונם מעובדים לחקלאות. מחצית מהשטח גידולי פלחה. מגדלים 1500 דונם תפוחי אדמה, עגבניות לשוק מקומי. חלק גדול מהחקלאות בניר-עם כולל השקעות בשנים האחרונות: פרדס 600 דונם, אבוקדו מעל 200 דונם ובננות מעל 200 דונם.

יאיר מנע היה מנכ"ל מושבי הנגב לאורך שש שנים. 34 מושבים, 140 אלף דונם חקלאות, גם חיטה.

 הקים את מפעל קולחי הנגב, מי הקולחין של באר שבע ואופקים, שמספקים מים מטוהרים בטיפול שלישוני.

בשנים האחרונות יאיר מנע שימש בתפקידים רבים ומגוונים, כיושב ראש קיבוץ הראל בהרי ירושלים שמתגוררים בו 120 חברים וכ- 400 תושבים, והוא גם יושב ראש עסקי של מושב בני דרום שבו כ-1000 תושבים ויו"ר עסקי של מושב מעון.  כמו כן הוביל פרויקטים רבים בתחום החקלאות והנדל"ן. ביולי האחרון סיים את כהונתו כמנהל עסקי של קיבוץ ניר-עם שבו הקים את משפחתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן