"משך כל העת הטחתי בשר פורר את השקרים של משרדו ושל משרד האוצר. לא התביישתי בכך"
ועוד מדבריו: "הציבור הישראלי לא מעוניין בחקלאים. הוא בטוח שמה שהוא רואה בסופר זאת אשמתנו ושאנחנו גונבים אותו באופן יומיומי" ● "לצערי המשרד הזה סובל מחוסר מקצועיות, מכוח אדם מנותק ומשר שממציא נתונים ואינו בקיא כלל במשפטים ובמספרים שיוצאים לו מהפה"
שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר התייצב ביום ד' 8 ביוני במתחם הפקולטה לחקלאות ברחובות ונשא דברים בזכות הרפורמה המוצעת על ידו ואשר על פי כל הדיווחים והסימנים, לכנסת ישראל אין את הידיים המספיקות לאשר אותה.
השר פורר הודיע מראש שיבוא, והזמין באמצעות הפקולטה כל מי שמבקש להאזין לו. במועדון הסגל התייצבו ובאו חוקרים ותיקים, הפעילים במקום, מאסטרנטים ואנשי צוות הוראה וכן מספר סטודנטים הלומדים חקלאות על כל גווניה.
השר נאם כמחצית השעה על הרפורמה שלו, על עתיד החקלאות הישראלית, שלא נראה טוב בכלל, כדבריו, ולאחר מכן הגיעה העת לשאלות מהקהל. ראשון עלה חוקר שעוסק בטיפוח פלפל ועגבנייה וקטל את רפורמת השר. אחריו עלה חוקר מהמחלקה לכלכלה, שהציע לשר שתי הצעות, אחת נוגעת למחיר המים לחקלאות והשנייה לביטוח חקלאי.
על מה שקרה מכאן והלאה אנו מייחדים את שהתרחש במקום, כאשר עלה לשאול את השר סטודנט שנה שנייה במגמת קרקע ומים.
הסטודנט יובל רודוי בן 26, כרגע מתגורר בשכירות ברחובות, והוריו במושב השיתופי מולדת. הוא התעמת בגלוי ללא כחל ושרק עם השר פורר וביקש להעמיד אותו על שורת טעויות בהבנה שלו בחקלאות. כשהגיע אלינו המידע המלא על העימות הגלוי, הקולני עד מאד, עם השר, החלטנו שיובל רודוי יהיה אורח ריאיון החודש של "יבול שיא".
יובל, מה קרה בינך ובין השר פורר?
"לאחר החוקר מהמחלקה לכלכלה, עליתי מול השר, המשכתי את קודמי בנושא המים ואמרתי לו דבר פשוט. העלו את מחיר המים כי טענו שעלויות התפעול גבוהות ועל החקלאים לשלם את זה. מה קרה? אנשים הפסיקו להיות פראיירים, הגידול ירד בגלל מחיר המים. אם לדוגמא ניקח את עמק יזרעאל. לפני 15 שנה היית רואה המון דו גידול. דו גידול זה למעשה שני מחזורי גידול בשנה, על אותו שדה, בדרך כלל במחזור השני לא מגיעים ליבול מכסימלי בשל קיצור אורכי היום וכו'. מה רואים בחמש עשרה השנים האחרונות? כמעט אין שום דו גידול. אולי השנה גדלו ההיקפים בגלל עליית מחירי הכותנה, אבל חוץ מזה אין כלום וזה קרה מאז עליית מחיר המים…אמרתי לו, אתה יודע כשהמאגרים מלאים בקיץ, מתקשרים אלינו לקחת מים כדי שהמאגר לא יעלה על גדותיו ומה קורה אז? מזרימים את המים לים… אני לא כלכלן, אבל דבר אחד אני יודע. אתה לא יכול להזרים מים גולמיים לים, אז הם עוברים תהליך כלשהו שעולה לך הרבה ואז בסוף אתה שופך אותם לים. בוא תגיד לי רגע, עדיף לך להשקיע את כל הכסף הזה ולהפסיד אותו? כי זה חד משמעית הפסד כסף. העליתי בפני השר את העובדה המצחיקה שכאשר יש נזילה או טעות כזו או אחרת ומים מגיעים לנחלים – החקלאים מקבלים קנסות ממשרד הבריאות. אבל מה קורה כאשר המאגרים עולים על גדותיהם ומים זורמים בנחלים? האם אז המדינה קונסת את עצמה?
לאחר מכן המשכתי בנושא הייבוא. רוצה להוריד את מחיר העגבניות? אהלן וסהלן, מבורך מבחינתי לצרכן. בוא תסביר לי איך תעשה את זה כאשר מחירי השילוח מרקיעים שחקים ויש לך חבורה של עובדי הסתדרות בנמל שעושים פקק וגורמים ליוקר מחייה, אז אולי במקרה הזה על מוצרי בנייה, אבל מי מבטיח שזה לא יהיה גם בירקות? ההיצע המקומי והפקק בנמל ועלויות התפעול לא יזיזו את המחיר לקילו עגבנייה. עוד דבר, איך בדיוק תבטיח לי שזה יוריד את המחיר. מה האינטרס של רשתות השיווק, שאין כאלה בכלל הרבה בישראל, להוריד את מחיר העגבנייה? הרי הוא מבחינתו רוצה להרוויח כמה שיותר. הוא יכול לקנות עגבנייה בעשר אגורות ולמכור לי אותה בעשרה שקלים.
פערי תיווך? הצגתי בפני השר גידול מסוים, לא משנה איזה כרגע, שחקלאים בישראל מקבלים עליו פחות משני שקלים לקילוגרם והוא נמכר בסופר בסביבות 20 שקל לחצי קילו. אז תגיע לי אדוני השר, איפה פער התיווך? מה עושים במשרד החקלאות ובמשרד האוצר? מנסים לגלגל את הכול על החלש בשרשרת, שהוא החקלאי".
דוגמא נוספת: ק"ג אחד של חומוס ישראלי בסופר מתחת לביתי השכור ברחובות (בצילום) עולה 21 שקלים. ומוסיף: "כמה חקלאי מקבל בשטח? ארבעה שקלים וחצי – גג.
אתה דיברת והשר האזין?
"משך כל העת הטחתי בשר פורר את השקרים של משרדו ושל משרד האוצר. לא התביישתי בכך. אמרתי לו שאת הציבור הישראלי הוא יכול לסובב, אבל מי שבא מהשטח יודע את העובדות. אמרתי לו בפשטות, נתונים אפשר לשנות איך שבא לך, בדיוק כמו שבמשטרה ובצה"ל משנים נתונים לפי ראות עיניהם, כך גם אתם".
והשר השיב לך על כל נושא שהעלית בפניו?
"כמובן שהשר ענה לי במילים של פוליטיקאי. בדבר אחד הוא הסכים אתי. רשות המים צריכה לעבור רפורמה ואחת מהן היא הסרת מכסות המים. חשוב לי לציין ולא ממקום שחצני, לאחר שנאמתי את דבריי, נשמעו מחיאות כפיים מכל הקהל שהיה שם ולאחר מכן ניגשו מספר אנשים ובהם מרצים בכירים והודו לי על דבריי ועל האומץ להשמיע אותם ככה מול השר. לא באתי בשביל זה. באתי כדי שאנשים יידעו מה באמת קורה בפועל, כדי שאנשים שלא נמצאים בשטח, יידעו בדיוק איך מסובבים את הגלגל של האחרון בשרשרת. זה הכי קל להאשים אותו".
ואז העלית את הפרטים לפייסבוק וקיבלת תגובות בין השאר כאלה שהנייר לא סובל. בשלב מסוים, הוסר הפוסט. מה קרה?
"לאחר כתיבת הפוסט בפייסבוק קיבלתי עליו פידבקים מחבריי ואף בקשות להופכו לציבורי על מנת שחבריי יוכלו לשתף אותו. הפכתי את הפוסט לציבורי והשיתופים החלו, בין אם זה בקבוצות ובין אם זה על ידי אנשים פרטיים. מהר מאד קיבלתי תגובות מאנשים זרים על הפוסט שלי, חלקן טובות וחלקן רעות ומתנכלות".
דוגמאות רעות?
"ההודעות המתנכלות היו נגד החקלאים, שדרשו להציג אותנו כגנבי אדמות, האחראים ליוקר המחייה במדינה וכאחרוני הפושעים. ההודעות האלה זכו לתגובות מצידי, בהן בין היתר העמדתי את הכותבים על טעויותיהם אך כאשר ראיתי כי הדבר נמשך באותה מגמה וכי אנשים מסרבים להקשיב, אלא רק לצעוק סיסמאות, החלטתי להחזיר את הפוסט למצב שבו רק חבריי בפייסבוק רואים אותו. הציבור הישראלי לא מעוניין בחקלאים. הוא בטוח שמה שהוא רואה בסופר זאת אשמתנו ושאנחנו גונבים אותו באופן יומיומי. לך תספר לאחד כזה, שמי שגונב אותו יושב במשרד ממוזג בירושלים ומכין טבלאות אקסל, בעוד שאנחנו מסתובבים בשטח, באבק, בגשם, בחום ובבוץ".
אחרי ששמעת את שר החקלאות בוודאי יש לך תובנות על הרפורמה החקלאית כולה.
"אני מאמין בדבר פשוט. אם מדינת ישראל מסוגלת לגדל את הירק/פרי בצורה טובה, אז אין סיבה לחסל את הייצור המקומי. ניקח לדוגמא עגבנייה ומלפפון. שניהם מוצרים שגדלים בישראל בצורה מעולה ומגיעים להישגים. לעומת זאת אננס זה מוצר שאינו מיועד בכלל לאקלים הישראלי והגידול פה לא יכול להשתוות לגידול שלו במדינות כמו ברזיל, שם הוא גדל בסביבתו הטבעית. אני מבין את הרצון להוזיל עלויות אך אני מציע לשר החקלאות לבדוק אם רווח החקלאים בשנים האחרונות עלה. אני די בטוח שהוא ימצא מהר מאד שרווח החקלאים רק ירד בשנים האחרונות ונמצא בתחתית. מצד שני מחירי התשומות עלו. המים והדלק בשנים האחרונות זינקו בעשרות אחוזים בעוד מחירי התוצרת החקלאית נשארו זהים בקירוב. ההוצאות הגדולות ביותר של החקלאי זה מים, דלק ודשנים וכולם זינקו השנה במיוחד. איך השר רוצה שאנחנו, חקלאי ישראל, נוכל להתמודד עם מחירי המים הגבוהים? אז אנשים פשוט סגרו משקים כי הבינו שאי אפשר לשלם שני שקלים למ"ק מים. ומה האבסורד כאן? בשל עודף מים מזרימים את המים לים והמדינה מפסידה את הכסף, מה שמתקשר למה שאמרתי לשר. אם מחיר המים לחקלאות יירד ל-50 אגורות למ"ק מים, אני מבטיח לך שתראה משקים חוזרים לפעילות, היצע גדול בשוק, הורדת מחירים וכך תשמור על הייצור המקומי".
ואת השר זה לא מעניין?
"את השר ובכלל את הציבור הישראלי לא מעניין הייצור המקומי. ועל כן מקדשים את היבוא תחת הכותרת "שוק חופשי, תחרות והוזלת מחירים". מה שהציבור הישראלי שכח הוא שליבואנים אין שום אינטרס להוזיל מחירים. היבואנים יביאו עגבנייה ב-10 אגורות וימכרו אותה ב-10 שקלים לקילו, כל זאת כדי למקסם רווחים. יש רק דבר אחד שחבל לי, שאי אפשר לייבא לכאן אנשים ושרים; כך היינו מקבלים אולי כוח עבודה איכותי וזול יותר במקצועות החשובים. המשמעות של פתיחת היבוא ללא הגבלה, ללא שום מתן סבסוד ישיר לחקלאי, היא פשוט סגירת משקים ועזיבת אנשים. ומה נקבל אז? הקטנת ההיצע, בדיוק אותו דבר שרצו למנוע במשרד החקלאות ובמשרד האוצר, אבל הפעם הקטנת ההיצע תיעשה בשוק המקומי ואז נראה מה יקרה כאשר תהיה מלחמה או סתם שביתה בנמל".
האם גיבשת לעצמך דעה על משרד החקלאות ועתיד החקלאות הישראלית?
"אולי אהיה פסימי בקטע הזה, אך לצערי עתיד החקלאות אינו נראה טוב, בין אם באשמתנו החקלאים ובין אם באשמת המדינה ומשרד החקלאות. בנוגע למשרד החקלאות, מדובר בגוף מנותק, שיושבים בו פקידים שלא לכלכו את ידיהם מעולם ועל כן אינם מבינים כלל איזה החלטות הם מעבירים. הדבר היחידי שהם יודעים זה להכין טבלאות נתונים, שאינם תמיד נכונים וכך הם מנסים ללמד אותנו, החקלאים, מה יותר טוב לנו.
"לצערי המשרד הזה סובל מחוסר מקצועיות, מכוח אדם מנותק ומשר שממציא נתונים ואינו בקיא כלל במשפטים ובמספרים שיוצאים לו מהפה. משנה לשנה השטחים החקלאיים מצטמצמים כי המדינה גדלה. משנה לשנה לוקחים יותר שטחים לבנייה והחקלאים נותרים ללא אדמות. אם מדינת ישראל רוצה כאן חקלאות, היא צריכה להכיל הגבלות ילודה כי אנחנו בדרך לפיצוץ אוכלוסין שיעלה לכולנו ביוקר. בישראל בעתיד לא יישארו מרחבים ירוקים. הכל יהיה בטון ואספלט וזה עצוב.
"בנושא אחריות החקלאים, לצערי הרב חקלאים רבים אינם מקצועיים ומחזיקים באדמות אך לא מגיעים להישגים, מה שגורם לבזבוז משאבים. גם כאן אנחנו רואים לצערי מנהלים שמנותקים מהשטח ואפילו לא מבקרים בו ובשל כך אתה גם רואה החכרת שטחים לגורמים חיצוניים כמו סוחרים שהורסים את השטחים בשל חוסר הבנתם בחקלאות בסיסית. לצערי הרב זו תופעה שהולכת וגדלה בשל שולי הרווח הנמוכים בחקלאות ובשל חוסר מקצועיות, חוסר הבנה ולעיתים גם חוסר רצון לעבוד".
מדוע בחרת ללמוד במגמת קרקע ומים?
"במהלך השירות הצבאי וגם לאחריו עבדתי במשק המשפחתי. לאחר שחזרתי מטיול גדול בדרום אמריקה, ידעתי שאני רוצה ללמוד אבל התלבטתי רבות מה ללמוד. בהתחלה הכיוון היה הנדסת מכונות, כי סך הכול אני אוהב מכונות ומפעיל אותן כל חיי – קומביינים, טרקטורים וכו'. את הפקולטה לחקלאות הכרתי מראש דרך אגרונומים כאלה ואחרים שפגשתי בהם בחיי, אך מעולם לא חשבתי שלימודי תחום הצמח מעניינים אותי. החלטתי ללכת ליום פתוח בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ונחשפתי לחוג "מדעי הקרקע והמים". בתור התחלה אמרו לי שזה החוג הכי קשה בפקולטה, משהו שנתן לי דרייב לבחור בו אם אחליט ללמוד בפקולטה, בהמשך. חשבתי על איך אני משלב את עולם המכונות עם העולם החקלאי והבנתי שבקרקע אצליח לעשות זאת בשל ניסיון העבר במשק והחשיבה קדימה. ידעתי שנושאי קרקע ומים הם דבר שצובר תאוצה ונדרשת בו מומחיות. כדוגמא לכך ניתן לראות את נושא העיבודים החקלאים או נושא הידוק הקרקע שנהפך לשיח רחב בתחום החקלאות, בשל הידלדלות הקרקעות בו בזמן שהאוכלוסייה גדלה וצריך למצוא פתרונות".
מה תאמר על הלימודים אחרי שנתיים?
"הפקולטה לחקלאות היא מקום קטן, המכיל בערך 2000 סטודנטים. בשל היותה מקום כל כך קטן נוצרות בפקולטה חברויות בין שלל החוגים הנלמדים. כך למשל לי אישית יש חברים שבכלל לומדים מדעי המזון, או מדעי בעלי חיים. הפקולטה היא מקום ירוק ויפה ולמעשה הקמפוס הכי יפה של האוניברסיטה העברית. היא מלאה מדשאות ופרחים ומזכירה קיבוץ או מושב קטן, בזכות השבילים היפים שבה.
בלימודים יש אוירה מאד טובה אך קשה. התארים בפקולטה דורשים 150 נקודות זכות בשלוש שנות לימודים. רק לשם השוואה – בהנדסה יש 160 נקודות בארבע שנים, מה שהופך את הלימודים בפקולטה לעמוסים מאד ומקשים על השגרה היומיומית. יחד עם זאת, יש בפקולטה צוות מרצים ואנשים מאד טובים. אני אישית מרגיש שהצוות מבין את הסטודנטים ויש מקרים שגם באים לקראתנו, דבר שאינו טריוויאלי בעולם האקדמי.
לצערי הרב בשל היותה אוניברסיטה, מתמקדים בפקולטה בנושאי מחקר ופחות בתחום הפרקטי. כדוגמא לכך אני רואה שאין שום קורס שמסביר פרקטית איך לזרוע/לגדל בצורה מיטבית את הגידולים כדי להגיע ליבולים גבוהים. כלומר כל החומר נלמד בגדר תיאוריה ואין שום הסבר פרקטי כדי למקסם יכולות. במקרים כאלה, אני מתנחם בכך שהגעתי עם ניסיון ועל כן אני גם לעיתים קרובות מבין טוב את החומר בזכות זאת".
לסיום, אחרי שתסיים את לימודיך בפקולטה אתה רץ למסלול מקוצר לכנסת ישראל. אנשים כמוך עם רגש וחשיבה שונה חייבים להנהיג את המדינה ויפה שעה אחת קודם.
" תודה על המחמאות, אבל התחום הפוליטי ממש לא מדבר אלי. אני מתכוון להשקיע בשדרוג חקלאות ישראל".
מגיל 7 בשדות המשק החקלאי המשפחתי
יובל רודוי דור רביעי לחקלאים. בין אח גדול בן 29 ואחות קטנה בת 21. סבא רבא שלו עלה מאוקראינה בשנת 1919, התמקם בעמק יזרעאל והיה מהחלוצים של עפולה. "למשפחתי יש עד היום משק חקלאי בעמק יזרעאל שבו אנחנו מגדלים כותנה, תירס, חומוס, בצל ועוד. השטח החקלאי ממוקם סביב העיר עפולה, ליד מנחת מגידו. משפחתנו מתמחה בזריעות וקצירים ומספקת שירותי זריעה וקציר לכל החפצים".
מגיל 7 החל יובל להסתובב עם אביו בשדות. "בימי ששי ובחופשים הייתי מצטרף אליו, קם מוקדם בבוקר ולומד את העבודה. כשאתה גדל בסביבה חקלאית אתה מקבל ערכים שונים, על אחת כמה וכמה כשאתה גדל במשק משפחתי. אתה מבין שמה שאתה עושה מספק את הפרנסה של המשפחה, אתה דואג לעשות את הכל על הצד הטוב ביותר, להיות יעיל ולהפיק את המירב וזה כרוך בשעות עבודה רבות בתנאים קשים כמו אבק, לכלוך, חום וכו'. העבודה בחקלאות מלמדת מאד, בין אם זה בתחום הצומח ובין עם זה בתחום המכני. כשאתה חקלאי אתה לא רק מגדל את הגידולים שלך, אתה גם מתעסק עם הציוד שלך ונהיה מכונאי, רתך, מתכנן וכו'.
יובל הצטרף בפקולטה לאגודת הסטודנטים ולוקח חלק במגוון תפקידים בה. בין היתר נציג של חוג מדעי הקרקע והמים, שנה שנייה ברציפות. "כנציג של החוג אני אחראי על תחום התקשורת של הסטודנטים של החוג מול המרצים או צוות האוניברסיטה ובקורסים משותפים אני גם מייצג סטודנטים מחוגים אחרים. כמו כן אני חבר ועד מנהל (דירקטוריון) של אגודת הסטודנטים בפקולטה לחקלאות. בישיבות הדירקטוריון אנחנו מחליטים על פעילות האגודה, מצביעים לאן יופנו התקציבים שלנו ואיך האגודה תפעל".
בנוסף לפעילות הזו יובל רודוי הוא נציג של אגודת הסטודנטים של הפקולטה לחקלאות באגודת הסטודנטים הרוחבית של האוניברסיטה העברית. האגודה הרוחבית למעשה מכילה בתוכה את הנציגים מארבעת הקמפוסים של האוניברסיטה העברית.
יחד עם זאת, יובל הוא סגן נשיאת אגודת הסטודנטים הרוחבית של האוניברסיטה העברית. אגודה שאחראית על ייצוג הסטודנטים מול הנהלת האוניברסיטה ופועלת מולה כדי לשפר את רווחת הסטודנטים בכל אחד מן הקמפוסים ובמגוון תחומים.
תגובת משרד החקלאות:
"תודה. לא נגיב".
