ריאיון עם ניצן שפילמן – חקלאי, יוזם ויזם ביודינמי

"החקלאות הביודינמית אינה רואה בקרקע משאב אותו אפשר לנצל. היא מתייחסת אל הקרקע באופן ישותי ורואה את הקשר שלה לכל הסביבה" ●"עבודת אדמה כשעושים אותה באופן נכון, ללא רעלים, טובה לאדם מכל בחינה. עבודה האדמה מחזקת את הרצון. אנחנו לוקחים משימה וצריכים להשלים אותה עד הסוף"

את החקלאות הביודינמית פגשתי לראשונה כשביקרתי את ניצן בכפר רפאל. גן הירק אותו טיפח היה מקסים והתוצרת הייתה נהדרת. "מעולם לא טעמתי כאלה ירקות ופירות", הודעתי לניצן אחרי שנתן לי לטעום מהתוצרת שלו. ביקשתי להכיר יותר מקרוב את החקלאות הביודינמית.

ספר לי קצת על עצמך..

במשך כשלושים שנה חייתי בכפר רפאל, ליד באר שבע, קהילה שמאמצת לחיקה אנשים מבוגרים עם צרכים מיוחדים. התפקיד העיקרי שלי היה "אב בית", אחראי על קבוצה של שבעה "חברים" (אנשים עם צרכים מיוחדים, כשארבעה מתוכם היו סיעודיים). חייתי שם עם המשפחה שלי ובמסגרת חיי שם עסקתי במהלך השנים בתפקידים נוספים כמו: אחריות על בתי מלאכה כמו מפעל לעיבוד מזון, נגרייה, מאפייה. כמו כן, עסקתי בניהול פרויקטים של בנייה, ברכש, וגם כקב"ט. בנוסף הייתי גם מקים שותף לביה"ס ולדורף בבאר שבע וכן פעיל בהוצאת ספרים קטנה לאור. לפני כשלוש עשרה שנים הקמתי מכוורת ביודינמית קטנה ולקחתי גם אחריות על גן הירק בשטח של כחמישה דונם בו גידלתי ירקות בגישה הביודינמית, לתצרוכת הכפר.

איך הגעת לעסוק בעבודה כזאת?

תמיד נמשכתי לעבודה עם אנשים עם צרכים מיוחדים. כשהייתי מדריך בבי"ס שדה הר מירון, לפני הצבא, יצא שהדרכתי נוער עם צרכים מיוחדים. התאהבתי בנוער זה ומישהו אמר לי שאני חייב לבקר בכפר רפאל. הצצתי ונפגעתי, נשארתי שם מעל שלושים שנה. במהלך השנים האלו גם למדתי בשוויץ, לימודי אנתרופוסופיה וחינוך מרפא, לימודים שנתנו לי גם את הבסיס לחקלאות הביודינמית. בשנת 94' חזרתי משוויץ ולקחתי אחריות על בית כפר רפאל.

איך הגעת לעסוק בחקלאות ביודינמית?

החקלאות תמיד הייתה קרובה לליבי. נולדתי בקיבוץ סאסא. אבי היה רכז פרדס במשך שנים רבות בבוסתן הגליל, וכבר בתור נער עבדתי אצלו בפרדס. בכל תחנה שהגעתי אליה בחיים תמיד גידלתי גינת ירק קטנה לצד גינת פרחים. התחלתי לעסוק בהשקפת העולם של החקלאות הביודינמית לפני כארבעים שנה באינטנסיביות רבה. בשנים האחרונות בשל מצב הקרקעות ההולך ומתדרדר ומצב המזון ההולך ומזין פחות ופחות, הבנתי שצריכה להינתן אלטרנטיבה ראויה. הכרתי את החקלאות הביודינמית, ונכנסתי אל המתודה שלה לפני כאחת עשרה שנה, בגן הירק.

תכף נחזור לצד הביודינמי, איך הגעת לפן הבריאותי?

בגיל העשרה הפכתי לצמחוני, באותה תקופה זה לא היה כל כך מקובל. התעמקתי בנושא התזונה ואף נפתחתי לתחומים פילוסופיים שונים. התעמקתי גם בבוטניקה, באסטרונומיה, באנטומיה, במיתולוגיה ובכל מיני תחומים רוחניים נוספים.

היו אנשים שהשפיעו עליך?

באותה תקופה, בגיל העשרה חייתי בכרמיאל, ועסקתי בריצה למרחקים ארוכים. היה לי מאמן בשם מוטי ליברמן שהשפיע עלי, הוא היה צמחוני ועסק גם בפילוסופיה. בגיל 17 הייתה לי חברה באמירים. אביה היה אנתרופוסוף ודרכו פגשתי את האנתרופוסופיה והחקלאות הביודינמית. בגיל זה הגעתי פעם ראשונה לביקור בהרדוף ושם שמעתי קצת יותר על החקלאות הביודינמית.

את מי הכרת בתקופה ההיא שהציג בפניך את החקלאות הביודינמית?

ציפורה רוזן מהרדוף. היה לה את הגן הירק היפה ביותר שראיתי בחיי. גן קטן שהערוגות בו היו עשויות כביד אומן. היה שם שילוב של ירקות, פרחים וצמחי תבלין ומרפא, תאווה לעיניים. הייתה לה יכולת מדהימה. עד היום כל פעם שאני פוגש אותה אני מפרגן לה.

תגיד, קראת את הספר של שלמה אילן – "הגן הפורה"?

בטח, חרשתי אותו, את יודעת שבספר יש שבעה מראי מקום ששלמה אילן מציין את החקלאות הביודינמית? הוא הכיר אותה.

"בזמנו, זה היה התנ"ך…" ספר לי עכשיו מה זה חקלאות ביודינמית?

החקלאות הביודינמית אינה רואה בקרקע משאב אותו אפשר לנצל. היא מתייחסת אל הקרקע באופן ישותי ורואה את הקשר שלה לכל הסביבה. מצד אחד, למה שמתפתח מעל פני הקרקע, כהתבטאות של פעילות 'הארצי'. כלומר, כל הפעילות המטאורולוגית, המשפיעה באמצעות המדיום המימי על התהוות הרקבובית (ההומוס). ומצד שני, למה שקיים מתחת לפני הקרקע כאיכות פנימית של כדור הארץ, הקשורה להתהוות הפלנטרית בקוסמוס ובאה לידי ביטוי באיכות האור והחום.

מצד אחד, פעילות 'הארצי' המפרה ומעודדת צמיחה וגדילה; ומצד שני, פעילות האור והחום המעצבת צורה והתומכת בהבשלה, באלמנט המזין, בתזונה.

החקלאות הביודינמית מנסה לתת את המענה הנכון לכל שלב בהתפתחות הצמח. את הצמח היא רואה כאחד עם ישות האדמה. לכן היא מנסה לחולל טרנספורמציה בקרקע, שתביא לה מרפא וחיים. לצורך כך אנו מיישמים פרפרטים (תכשירים) ביודינמים ייחודיים.

איך ראית את השילוב בין עבודת אדמה לאנשים?

עבודת אדמה כשעושים אותה באופן נכון, ללא רעלים, טובה לאדם מכל בחינה. עבודה האדמה מחזקת את הרצון. אנחנו לוקחים משימה וצריכים להשלים אותה עד הסוף. זוהי גם פעילות גופנית נהדרת. אנו גם מתעוררים לשתי תנועות אסטרונמיות חשובות: לסיבוב כדור הארץ סביב עצמו, הריתמוס היומי; ולריתמוס השנתי, סיבוב כדור הארץ סביב השמש, שמתבטא בחילופי עונות השנה. כשאדם מתחיל לחיות בהרמוניה עם הטבע, מה קורה בבוקר ומה קורה אחר הצהריים, מה מגדלים בחורף ומה מגדלים בקיץ, מתחילה להיווצר הרמוניה עם הסביבה. אם גם עובדים באופן פדגוגי נכון עם האנשים, זה יכול להוות ריפוי עבורם.

כל הכיוון האנתרופוסופי הוא כזה שלוקחים את המיומנויות השונות לריפוי. בגן הירק – מפעולות הקילטור, נשיאת מריצה, משימות פשוטות לכאורה לאנשים רגילים. איך חופרים, גם לדעת איזה צמחים לעשב ומה ההבדל בין כלי עבודה שונים ("תביא לי בבקשה מעדר ולא מגרפה"). גם ההתמודדות עם מזג האוויר מאתגרת ומחשלת.

השתמשת בעבודת האדמה ככלי טיפולי. אז בעצם עזבת את הכפר, את העבודה עם אנשים והתמסרת לעבודה חקלאית. כלומר היום פחות עוזר לאנשים, יותר עוזר לעולם, מה הוביל אותך לכך?

החיים הראו לי שצריך לעשות צעד חדש. בתחילת דרכי הביודינמית גזרתי על עצמי שתיקה. אמנם כבר יכולתי לראות את ההשפעה של היישומים הביודינמיים, אבל אמרתי לעצמי שעד שלא אפול ואדע איך לקום זה נשאר בגדר ידע ולא בגדר יכולת. הגיעו אליי אנשים שביקשו שאלמד אותם, או גם חוות שביקשו שאייעץ להם, אך סירבתי בנימוס. ואכן הגיע המשבר. בשל עבודה חד צדדית עם הפרפרטים, תקפו את גן הירק כל המזיקים האפשריים. כל העשים האפשריים כמו עש הטבק, אגרוטיס, הליוטיס, פרודניה ועוד, כנימות מסוגים שונים, ערצבים למכביר ועוד ועוד. זה היה מייאש. הייתי צריך ללמוד לחשוב את הקרקע מחדש. כשהשכלתי ללמוד איך לאזן את הקרקע באמצעים ביודינמיים תפסתי משהו וגן הירק עלה על פסים חדשים. התוצאות היו מרשימות מבחינת איזון בריאות הקרקע ובריאות הצומח. כמויות היבול, והטעמים היו מרשימים מאוד. יצא ששבע שנים שמרתי על שתיקה. אבל אז הבנתי את הנחיצות להנחיל את החקלאות הביודינמית בארץ.

אתה מזכיר כל הזמן את הפרפרטים. אתה יכול להרחיב בנושא?

אלו יישומים ביודינמיים שמפיקים אותם מצמחי מרפא ומגבישים, בתהליכים מורכבים שנמשכים בין חצי שנה לשנה ואף יותר מזה. מספיקות כמויות קטנות מאוד של פרפרטים לטיפול בשטחים גדולים. במובן מסוים ניתן להשוות שימוש בפרפרטים להומאופתיה. ככל שנדלל יותר את החומר, ההשפעה תהיה חזקה יותר. אפשר לראות בהם זרזים, או ממריצים של תהליכים ביולוגיים. התוצאות – עליה במערך המיקרובקטריאלי ושיפור בפרמטרים המזינים שבקרקע. שימוש נכון בפרפרטים איכותיים מביא לאיזון בחלקה, דבר שיבוא לידי ביטוי בבריאות הקרקע והצומח ובשפע יבול.

איפה אפשר למצוא את החקלאות הביודינמית בעולם?

החקלאות הביודינמית נפוצה בארצות מרכז אירופה, באוסטרליה, באמריקה ובארצות נוספות בעולם. באוסטרליה למשל היא מיושמת על שטחים גדולים של אלפי דונמים בהצלחה רבה. במרכז אירופה המותג "דמטר" של התוצרת הביודינמית נחשב לאחד המותגים המובחרים ביותר. באיטליה ובצרפת ארצות היין, היין הביודינמי מוערך מאוד. כורמים וייננים רבים מסבים את שטחם לביודינמי בשל הבצירים המעולים של הכרמים הביודינמיים וההצלחות הגדולות שקוצרים היינות הביודינמיים.

במה אתה עוסק היום?

אני מלמד את הסמינר המלא לחקלאות ביודינמית בהרדוף. סמינר תלת שנתי. אני מקיים גם קורסים והרצאות ברחבי הארץ. בנוסף אני מייעץ ומלווה חוות אורגניות שמעוניינות להסב את שטחן לחקלאות ביודינמית. כמו כן, יצרתי שיתוף פעולה עם קומפוסט שדה אליהו וייצרתי שם הומוס ביודינמי ייחודי. בקרוב אתחיל לשווק אותו באריזות קטנות לצרכן הקמעוני. בעתיד אני מקווה להגדיל את כמות הייצור כדי שיהיה זמין גם לחוות גדולות.