סיכום עונת 2024 בענף ובשולחן הליצ'י

דני שטרן – יו'ר שולחן מגדלי הליצ'י במועצת הצמחים

עונת 2024 התאפיינה בצמיחה משמעותית בענף. כניסת שטחים צעירים לניבה, לצד יבולים טובים בכל האזורים, הובילו לעלייה של כ50%- ביבול הארצי בהשוואה לשנה הקודמת. בעקבות הגידול המשמעותי, הושק לראשונה מאמץ שיווקי ופרסומי בתקציב נמוך, תוך ניצול אמצעים דיגיטליים כמו סרטונים ברשתות חברתיות והפצת מידע על התועלות הבריאותיות של הליצ'י. לצד זאת, המחירים שהתקבלו השנה נותרו טובים יחסית, בין היתר בזכות שערי המטבע ובזכות יצוא של מחצית מתוספת הפרי לחו"ל.

שטח הגידול המניב ממשיך לגדול באופן עקבי, ועל פי נתוני המשתלות, יש צפי להכפלת השטח בשנים הקרובות. בתחום המחקר, נמשכת ההתמקדות בשיפור היבול, גודל הפרי, וטיפולים לאחר הקטיף, לצד התמודדות עם אתגרים כמו לבלוב חורפי והשפעות ההתחממות הגלובלית. בנוסף, התקיימה פעילות לשיתוף בתי האריזה בפורומים מקצועיים, וכן נאסף מידע על היבול הארצי במטרה לשפר את ההיערכות בעתיד. בתחום הביטוח, רוב הנזקים נגרמים מאסונות טבע, בעיקר משרבים. מומלץ לבטח את השטחים בגובה המקסימלי האפשרי, תוך התמקדות ביבול גבוה. הועלו בקשות להגדלת גובה הפיצוי על הפרי, במטרה להבטיח הגנה כלכלית מיטבית למגדלים.

לבסוף, שולחן מגדלי הליצ'י מזהה חשיבות רבה בקבוצת הווטסאפ של המגדלים ככלי לתקשורת ושיתוף ידע. בעתיד, מתוכננת עריכת סקרים שונים לצורך קידום הפעילות והענף כולו.

לקבוצה להצטרפות קישור – https://chat.whatsapp.com/KskQ1DMO3kjId3s3yj0k1k .

שיפור פוריות בליצ'י – סיכום 2024

שותפים: דודי מטלון – מורן, איתמר ריין וגל סלע – רביד, שי אביטל – ארבל, אורן יהלום ועומרי סבר – כפר גלעדי, דניאל בנאי – אלמגור, אלון אלמוז ואלון גנירם – תפזול, דפנה בלצ'ינסקי ועופר שטרן – גדות אגרו. רקע:

הליצ'י בישראל נטוע בהיקף קטן, וזאת למרות הפוטנציאל הכלכלי הגבוה הן בשוק מקומי והן ביצוא. חלק מהסיבות להיקף הנמוך הן פוריות נמוכה ותקופת שיווק קצרה מאוד של הזן המרכזי, מאוריציוס. סיבה נוספת היא הטמפרטורות הגבוהות במיוחד השוררות במהלך המחצית הראשונה של גידול הפרי, בעיקר בחודש מאי. בתקופה זו, בה רגישות החנטים לאקלים קיצוני היא הגבוהה ביותר, אנו עדים בשנים האחרונות לנשירת חנטים מאסיבית שלא הכרנו כמותה בעבר. בתצפיות שונות ראינו שהורדת הטמפרטורות הגבוהות בתקופה זו, ע"י התזה מעל הנוף או ע"י רשתות צל, מפחיתה את עוצמת הנשירה ומשפרת את איכות הפרי (שיעורי החמת קליפה נמוכים ופרי גדול וצבעוני יותר.)

שיטות:

מטרת המחקר הנוכחי היא להבטיח את פוריותם של עצי הליצ'י הגדלים בתנאים אקלימיים שהולכים ומחריפים. כדי לממש זאת, פעלנו במספר שיטות במקביל:

.1 שיפור ההתמיינות לפריחה לאחר גשם סתווי (טיפולי סתיו) – במחצית נובמבר 2023 ניתנו טיפולים בתכשירים שונים. הטיפולים ניתנו לעצי הזנים הונג לונג ומאוריציוס במורן שבגליל התחתון. בעצי המאוריציוס שפרצו עם לבלוב סתיו חזק התקבל שיפור מסויים בעוצמת הפריחה האביבית לאחר טיפול סתווי באתרל או בחומצה סליצילית. שאר התכשירים שנבדקו – מג'יק (יוניקונזול) ומקסל (BA) לא תרמו להתמיינות ולפריחה. בעצי הזן הונג לונג לא התקבל כל שיפור, כיוון שלא היתה פריצת לבלוב סתווית משמעותית כמו במאוריציוס וכל עצי הביקורת פרחו יפה. במטע סמוך שבמושב ארבל נבחן בזן מאוריציוס גיזום סתווי של הלבלוב הצעיר ,(3/12/23) שהביא לשיפור משמעותי מאוד בפריחה.

.2  הגדלת חנטה ויבול ושיפור צבע הפרי – באביב 2024 ניתנו לעצי הזן הונג לונג שבמורן טיפולים שונים עם התכשיר ביוגרין, המכיל ברסינוסטרואידים, במטרה לשפר חנטה ולהגדיל יבול. נמצא כי ביוגרין בריכוז 0.6% 0.5 (ח"מ ברסינוליד) שניתן פעמיים: בש.פ. ושוב בש.פ+. 14 יום שיפר חנטה והגדיל יבול. בנוסף התקבל שיפור ניכר בצבע האדום של הפרי, על אף שבשנה זו הצבע בביקורת היה מצוין.

.3  הפחתת נשירה לשיפור יבולים – טיפול במקסים 50 ח"מ ח"פ בש.פ+. 4 שבועות, שניתן לעצי הזן הונג לונג, הפחית נשירה ושיפר יבול באופן משמעותי.

.4 דחיית קטיף – שילוב ביוגרין X 2 כנ"ל עם מקסים 50 ח"מ בש.פ+. 6 שבועות או טיפול בציטוקינין טורבו 5( ח"מ ח"פ של )TDZ הביאו לדחיית הבשלה וקטיף.

.5 השפעת רשתות והתזה על הגדלת יבולים ושיפור איכות הפרי – הניסויים נערכו במטעי רביד שבגליל התחתון וכפר גלעדי שבגליל העליון על עצי הזנים מאוריציוס והונג לונג. הרשת הצליחה להפחית קרינה באופן משמעותי. כתוצאה מכך עלתה מוליכות הפיוניות (נשארו פתוחות), הוגדלה היעילות

הפוטוסינטטית וקצב ייצור המוטמעים עלה. ייצור הסוכרים הגבוה הביא לשיפור חנטה, הגדלת יבולים ולשיפור גודל הפרי. בנוסף נמצאו פחות פגיעות של החמת הקליפה ויותר צבע אדום בקליפת הפרי. גם הצימוח הווגטטיבי של העצים נראה טוב יותר בהשוואה לביקורת.

תוכנית השבחה ובקרת פריחה בהונג לונג

ד"ר סמדר הרפז-סעד, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית רקע:

ענף הליצ'י בארץ נמצא במגמת צמיחה, אולם מספר גורמים מגבילים את המשך התפתחותו:

.1 הענף מבוסס על שני זנים מרכזיים של אמצע העונה ולכן תקופת השיווק קצרה מאד ותחרות רבה בשוק.

.2 אנו נתקלים בבעיות פוריות בעקבות שינויי האקלים (מחסור ב'מנות קור' או תיזמון מאוחר שלהן אשר פוגע בהתמיינות לפריחה,)

.3 כושר אחסון מוגבל של הפרי בגלל רגישות גבוהה להתייבשות והחמה של הקליפה לאחר הקטיף. יעדים:

מטרת תכנית ההשבחה, שהחלה בשנת ,2023 היא לייבא (אינטרודוקציה) ולטפח זנים (השבחה) עם טווח רחב של מועדי קטיף, דרישות קור נמוכות להשראת פריחה וכן רגישות נמוכה להחמת קליפה אחרי הקטיף. שיטות:

.1 הוקמה חלקת השבחה ייעודית במטע מורן. ניטעו כ- 700 עצי הונג לונג אשר ישמשו כ"כנות" עבור זני האינטרודוקציה ותוצרי ההשבחה (במטרה לקצר את משך הזמן עד פרי ראשון.) בוצעו הכלאות בין הזן הונג לונג (המצטיין בהתאמתו לתנאי האקלים בישראל) למגוון זנים המצטיינים באיכות פרי, זרע מנוון, הבכרה/האפלה ועומס יבול. בנוסף, נאספו פירות מהאבקה חופשית של זנים נבחרים המצטיינים באיכות פרי, ניבה בשולי העונה ועוד. בשלב זה גדלים במשתלה כ- 1200 תוצרי הכלאות (כ- 450 מהשנה הראשונה וכ- 600 מהשנה השניה) ועוד כ- 400 תוצרי האבקה חופשית (סה"כ כ- 1650 צאצאים, דור .)F1 במקביל, אנחנו נעזרים ב- 2 סמנים ולקולאריים שתוארו בספרות לחיזוי דרישות הקור לפריחה ומועד הקטיף של כל צאצא. לפיכך, תוכנית ההשבחה של הליצ'י מתקדמת כמצופה – הונחה תשתית ראשונית להשבחה בליצ'י, אשר צפויה להוביל לפיתוח סל זנים עתירי יבול המותאמים לתנאי האקלים בארץ במטרה להאריך את עונת השיווק, להגדיל את נתח היבול המופנה לשווקי היצוא ולהבטיח את המשך צמיחת ענף הליצ'י על ידי העלאת הרווחיות.

.2 אנחנו מתחילים בימים אלה, תוכנית מחקר חדשה שמטרתה להגדיר את התנאים האופטימליים להשראת פריחה בזן הונג לונג. הזן הונג לונג, ניטע בהיקפים גדולים ומוכיח את עצמו עד כה כזן רווחי ובעל יתרון בתנאי הגידול בארץ. עם זאת, עד כה לא בוצעו כמעט מחקרים על הזן הונג לונג ולכן לא הוגדרו, בין היתר, התנאים הדרושים לצורך השראת התמיינות לפריחה – מבחינת משטר השקיה (הצמאה) וטמפרטורה (מנות קור.) במחקר הנוכחי נשלב מחקר בתנאים מבוקרים (פיטוטרון,) ניסויי שדה וסקר רחב בין אזורי גידול שונים כדי להגדיר את התנאים הדרושים להשראת פריחה בזן הונג לונג, בהשוואה לזן מאוריציוס. הבנת התנאים הדרושים להשראת פריחה בזן הונג לונג תאפשר פיתוח פרוטוקול גידול והגעה ליבול מיטבי במגוון אזורי גידול ותנאי אקלים.

צריכה ומגמות בשוק המקומי

יפתח אורטל – מנכ"ל גליל שוק מקומי חברת גליל

שטחי הגידול של ליצ'י גדלו ובשנים האחרונות ניטעו בנוסף לאזורי הגידול המסורתיים גם מטעים

באזורים חדשים קרי בערבה בבקעה ובנגב.

לאור זאת הכמות המשווקת בשוק המקומי עולה משנה לשנה.

אם בשנים עברו הינו רגילים לסירוגיות בכמות המשווקת, הרי שבשנתיים האחרונות תופעה זו נעלמה ויש קו מגמה של עלייה משנה לשנה הן ביצור, ביצוא ובשוק המקומי.

מרבית הפרי נמכר בשוק המקומי וחלקו מופנה ליצוא אך עקב כמויות לא סדירות קשה לפתח שוק ברור ביצוא. אם לא יהיה יצוא בכמות ניכרת בשנים הבאות, השוק המקומי יהיה מוצף והתמורות בהתאם. בתי אריזה חדשים נכנסו לאריזה ושיווק של מוצר זה. אם בעבר היה מספר בודד של שחקנים בשוק

כ- 3 עד 4 בתי אריזה, הרי שבעונות האחרונות לאור הגידול של הכמות יש מספר רב של שחקנים והתחרות ביניהם על הלקוח גדלה משנה לשנה ועשויה לפגוע בתמורות.

בנוסף חלק מהשחקנים החדשים לא מכירים את תהליכי הטיפול הנדרש בפרי מה שגורם לפרי לא איכותי או שעבר טיפול לא מקצועי להגיע למכירה ללקוחות במחירים נמוכים.

השוק המקומי עובד בעיקר עם 2 זנים, הזן הוותיק מארוציוס וזן שנכנס בשנים האחרונות – הונג לונג. הצרכן הסופי אינו מבחין עדיין בין הזנים ואין לו העדפה כלשהיא לזן מסוים על יתרונותיו או חסרונותיו. בשל כניסת אזורים חדשים מתחילה תקופת השיווק מתחילת יוני ועד ספטמבר כשהשיווק מתרכז בחודשים יולי אוגוסט, עקב העדר יכולת בשלב זה, לשמור את הפרי לתקופה ארוכה בקירור.

מרבית הפרי המשווק בשוק המקומי מטופל בטכנולוגיות המוכרות אך בעונות האחרונות יש שיווק ליצ'י טרי במגוון אריזות בכמויות קטנות והצרכן לא מודע לכך וגם לא בהכרח מחפש מוצר זה.

הצרכן מחפש ליצ'י בצבע אדום בגודל בינוני/גדול עם טעם טוב ואינו מבחין בזנים או בין הטיפולים.

יש לציין שהצרכן בשטחי הגדה נחשף גם הוא לפרי הליצ'י והכמות הנמכרת לשטחי הגדה גדלה מדי עונה. האתגרים של שיווק הליצ'י בשנים הבאות:

·  הארכת עונת השיווק כדי להתמודד עם הכמות הגדולה שעשויה להגיע מהנטיעות החדשות.

·  חשיפה ופרסום למוצר כדי לעלות את הצריכה לנפש.

·  מציאת תהליך טיפול אחר יותר ידידותי לצרכן ולסביבה מהטיפול הנוכחי כדי לשמר את איכותו של פרי הליצ'י אטרקטיבי חיצונית וטעים.

שמירה של איכות פירות ליצ'י לאחר קטיף ללא איוד בגופרית

דר' נעם אלקן – המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני

הטיפול המקובל בפירות ליצ'י כיום מתחיל בטיפול בגופרית אשר מעכב את חמצון הרקמה וגורם להלבנתה, כדי להחזיר את הצבע האדום נעשית שטיפה בחומצה חזקה ביותר, אך אז הפרי נשאר רגיש לריקבון ולכן מיישמים חומר הדברה חזק בשם ספורקיל (אמוניום רבעוני.) בסופו של התהליך מתקבל פרי ורדרד עם טעם לוואי.

בעונת 2023 נבדקו טיפולים רבים לפני הקטיף ולאחר הקטיף במטרה לנסות ולהחליף את הטיפול המקובל כיום. נמצא כי הגעה מהירה עם פרי קר ולח מהקטיף לבית האריזה היא חיונית. כאשר הפרי הטרי מגיע יבש ובטמפרטורת החדר, הפרי משחים מהר.

הטיפולים לאחר קטיף:

.1 נמצא שטיפולי חיטוי (כלור או )PAA הפחיתו ריקבון, שילוב של טיפולי חיטוי עם פונגיציד (ספורטק או סקולר) הפחיתו את הריקבון לרמה אפסית והפחיתו את החמת הקליפה. עם זאת, הטיפול בספורטק הוביל לטעמי לוואי חזקים, ולכן אינו רלוונטי.

.2 הטיפולים המצטיינים היו שילוב של כלור עם פלודיאוקסוניל או טבילה במים חמים. בדומה, שילוב של הטיפול במים חמים עם סקולר (לאחר הידרוקולינג) בבית האריזה מילופרי הוביל לקבלת פרי יפה ללא החמה וריקבון/עיפוש לאחר שלושה שבועות אחסון בקור ועוד ארבעה ימים בחיי מדף.

.3  הזן הונג לונג עמיד הרבה יותר לתנאי האחסון בשל קליפה עבה יותר ולכן הקליפה של זן זה משחימה לאט יותר. לכן, טיפולים רבים לאחר הקטיף (חיטוי עם או ללא פונגיצידים וטבילה במים חמים) מאפשרים שיווק הכולל שלושה שבועות אחסון בקור ועוד ארבעה ימים בחיי מדף מצונן של זן זה ללא הטיפול המקובל בגופרית.

.4  בשנת 2024 נעשה ניסיון לא מוצלח לשילובים ע"י טבילות עוקבות בטיפולים שונים בזן מאוריציוס אך נראה כי הפרי בעיקר הגיב לטבילה האחרונה ולא זכר את הטבילה לפניה. לכן, בשלב הבא, כדאי לנסות לשלב את טיפולי החיטוי עם מים חמים, עם או ללא השימוש בפונגיצידים בטבילה בודדת.