יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 05 22 105925

רימונאי או רימונולוג?

4 דק' קריאה

שיתוף:

ראיון חגיגי לשבועות עם האגרונום זיו חריט מיפתח

האיש שתמיד לובש חולצה אדומה, עונד רצועת שעון אדומה ואפילו מרכיב משקפיים אדומים, התהלך בחלקת הרימונים אשר למרגלות הקבוץ, ובדק את התפתחות הניסויים האחרונים שנערכו בה. אמנם לטענתו, "הבום הגדול" של גידול הרימון ושיווקו כבר הרחק מאחורינו, אבל עדיין יש לרימון סגולות ויתרונות שמצדיקים את המשך המחקר והטיפול בו.  

זיו חריט, אגרונום מקבוץ יפתח, הוא אחד מהשותפים לחלקת הרימונים הניסויית שהוקמה בגליל מטעם "נטפים". מתברר, שלמרות ששיח הרימון קיים בעולם מיליוני שנה, וצומח כמעט בכל גינה- הידע המעשי לגבי אופן גידולו הוא נמוך מאד ביחס לנשירים אחרים.
במחלקה החקלאית ב"נטפים", הבינו שכדי להעניק לצמח תמיכה מיטבית עבור הפקת יבולים איכותיים, יש לבדוק לעומק את כל ממשקי העבודה היומיומיים. מתוך כך, ניטעה חלקה ניסויית,
ובה נבדקים פרמטרי גידול כמו גיזום, השקיה, דישון, מרווחי שורות, רמת חשיפה לשמש ועוד משתנים שמשפיעים על טיב הצמח ופרותיו.


מלך הפירות

יוזמת נטיעת החלקה התעוררה לפני כ-17 שנה לערך, בעקבות כניסתה המסיבית לשוק של חברה אמריקאית בשם "וונדרפול" ("פרמונט" לשעבר). החברה, שהשקיעה את משאביה במחקרי בריאות, זיהתה את גידול הרימון כמרחב שיווקי פוטנציאלי, והחלה לקדם פרי זה כמוצר תרופתי,  
ולא כחלק מתחום המזון. "מחקרים רבים, חלקם אפילו נכונים", מציין זיו בחיוך, "הדגישו את משמעות מרכיבי הרימון לבריאות האדם, וייחסו לו יעילות בהפחתת סוכר, מיגור סוגי מחלות כמו סרטן הערמונית, והודגשו עוד מתכונותיו שמחזקות את הגוף האנושי". המהלך השיווקי של "וונדרפול" היה אינטנסיבי, ממוקד ומוצלח. מעבר לפיתוח זן רימון גדול, יפה, ובעל הצלחה מסחרית גבוהה, שנקרא "וונדרפול", הם הצליחו למתג את הרימון כפרי-על ("סופרפוד"), ולהעביר את המוצרים הקשורים אליו ממדפי המזון אל מדפי התרופות והוויטמינים. "בקיצור" מסכם זיו בקריצה, "מחקרים מדעיים הוכיחו שמי שישתה כוס מיץ רימון לאורך 100 שנה, יזכה לחיות שנים ארוכות".  

במקביל לתהליך זה, פיתחו ברחבי העולם כמה מוצרים טכנולוגים שהקלו על השימוש ברימון כמוצר מזון, כך שמכונות סחיטת מיץ מתקדמות ומכשירים שפורטים את גרעיני הרימון לאכילה הוצבו על פסי המסחר.  

חברת "נטפים" זיהתה את המגמה המתגברת בשוק הרימון, ונטעה את החלקה כבר ב- 2007, מתוך מטרה ללמוד את תנאי גידול הפרי לעומק. הניסויים בחלקה נערכו בשיתוף פעולה מלא בין המגדלים בשטח, המומחה ד"ר פתחי עבד אל-האדי ז"ל, ובין זיו, נציג "נטפים" במקום, שמוביל את התהליך. הנתונים מהנסיונות והסקת המסקנות מהם- נשלחים למגדלי הרימונים עם המלצות והצעות לפתרון הוליסטי שיניב גידול מיטבי.

2 זיו חריט רימון
רימון. סגולות ויתרונות שמצדיקים את המשך המחקר והטיפול

מעצמה גרעינית 

יתרונותיו של הפרי ניכרים מייד לעין, וכאמור, ידועים לאנושות מקדמת-דנא. במסורת היהודית הרימון נזכר בתנ"ך כפרי תאווה במגילת "שיר השירים", כפרי מלכותי המקשט את חפצי הקדושה של הכוהנים, ובעולם כולו הוא נחשב כפרי אקזוטי. "כיום", מסביר זיו, "ארה"ב, הודו ואיראן נחשבות למדינות בעלות תפוקת גידול הרימון הגבוהה ביותר, ולא בכדי הן מכונות 'מעצמות גרעיניות'.
בארץ מגדלים רימון מנווה אטיב ועד אילות שבדרום. זה שיח (יותר נכון לומר 'שיח' מאשר עץ) חזק ורב גוני, לא מפונק, שמסתפק במים, דשן ואור. כדי להגיע לאיכויות טובות של הרימון יש להקפיד על איוורור וחדירת אור בתוך השיח". בישראל מתקדם פיתוח זני הרימון החדשים במטרה להתאימם לשוק הישראלי ולייצוא. המחקר והניסויים נערכים בעיקר בנווה יער, חוות מחקר ליד רמת ישי, שפועלת כשלוחה של מכון וולקני. ד"ר דורון הולנד וכאמל חטיב חוקרים ומטפחים זני רימון שיהיו בעלי צבע פנימי וחיצוני יפה יותר, מפתחים רימון שניתן להצמיח ממנו ייחורים איכותיים, עם גרגרים רכים, וששלב ההבכרה שלו יערך מוקדם יותר. הידועים בזני הרימון הם "שני" – שמבכיר ראשון ופותח את העונה, ואחריו מופיעים "עמק", "כאמל" ו"עכו". כל זן שונה מעט מאחיו במועד הקטיף, בעובי הקליפה, בגודל הרימון ובפרמטרים נוספים. "יודעי דבר מכירים גם את הרימון השחור, שבשל גודלו הקטן ייועד למטרות נוי, אך מכיוון שזה פלח שוק מאד מצומם, הוא לא זכה לפריצה מסחרית משמעותית". ניתן להבין כי על אף יתרונותיו הרבים, הרימון נשאר גידול נישתי. "אמנם במשך כארבע-חמש שנים נצפתה עלייה חדה בצריכת הרימון וגידולו, אך לאחר שנים ספורות התברר ש….. רימון נשאר רימון, והטרנד הזה נרגע למדי. זהו פרי שאינו נח לקילוף, מלכלך מאד, ורב ההורים שממהרים לעבודתם בבוקר, לא מתעקשים להכניס דווקא אותו לקופסת האוכל של ילדיהם", מסביר זיו את הפרקטיקה הבעייתית של הרימון.

Screenshot 2023 05 22 105056
זיו בחלקת הרימונים. שיח שקיים מיליוני שנה. צילומים: מהאלבום הפרטי

שירבו זכויותינו כרימון 

מכירות הרימון בארץ ממוקדות בעיקר לחודש תשרי. מכיוון שעל פי המסורת היהודית נהוג לברך על פרי חדש בראש השנה, הרימון כמעט ואינו משווק בארץ עד למועד זה, למרות שבשטח יש כבר זנים מוכנים שיכולים להכנס למסחר. המשווקים מכוונים את מאמצי המכירה לתשרי, מהלך שגורם לתחרות מסחרית שטובה ללקוחות אך לא בהכרח למגדלים. בשאר חודשי השנה חלה ירידה משמעותית בהיקף המסחר המקומי ברימון, ולכן צריך לפנות לשוק החיצוני. "מבחינתנו התחרות היא בעיקר מול רימונים שמגיעים ממצרים, הודו ומרוקו. הדגש שלנו הוא על זני רימון בעלי ערך מוסף, כמו מועד הבשלה נח ואיכות פרי גבוהה". זיו אמנם שמח לפאר את הרימון וסגולותיו, ואף מכנה אותו "מלך הפירות", על שום הכתר שבקודקודו, אך הוא אינו מסתיר את הקשיים הנלווים לשמירה על תואר המלכותי זה. "הרימון הוא גידול שמזמן אליו מזיקים עקשנים. אנו מתמודדים מול זבוב הים-התיכון וגם עם פרפר-עש שנקרא 'כחליל הרימון'. הכחליל מטיל את ביציו על הרימון והרימות שבוקעות מהן גדלות בתוכו וגורמות לרקב. מכיוון שנפח גידול הפרי קטן יחסית, נמנעו חברות ההדברה מלמצוא פתרונות אקולוגיים למזיקים שתוקפים אותו. הפתרון הסביבתי הקיים כרגע הוא כיוס, שדורש כוח אדם רב ויקר. היעילות שלו מוטלת בספק, ונוהגים להתלוצץ בענף שהעיתוי הנכון ביותר לכיוס הרימון הוא בדרך כלל יום לפני שעשית זאת בפועל…".   

זיו עצמו אוהב מאד רימונים, וממליץ להוסיפם לסלט טרי. המעורבות שלו בנושא רבה כל כך,  
עד שבחר להעניק לבנו הבכור את השם "שני", כשמו של זן הרימון שמבכיר ראשון. חלקת הרימון ביפתח גורמת לו סיפוק מקצועי רב. "נטענו כאן את שיחי הרימון בתקופה שאופיינה בידע מצומצם בתחום. יחד עם המגדלים, המומחים, החוקרים וכל השותפים בחלקה זכינו ללימוד מעמיק ולתובנות חדשות. חקלאות הינו דסיפלינה מאתגרת כשלעצמה. כל אירוע ועניין מתוכננים לכמה שנים קדימה,  
ויש צורך בנשימה ארוכה ובסבלנות עד שהמאמצים נושאים פרי. אולי כאן טמון הרמז לשאלה "רימונאי או רימונולוג"; הרימונולוג הוא מומחה בתכונות הרפואיות של הרימון, והרימונאי הוא 'בנאי' של רימונים – מרכיב, חוקר ומגדל לאורך שנים. אני שמח שיכולתי להוסיף את תרומתי הצנועה להעשרת הידע בתחום גידול הרימונים".  

ולסיום, שאלה אחרונה וחשובה: מתי ימציאו חומר שמוריד כתמים של רימון מהבגדים? 

"איני עוסק בתחום התגליות וההמצאות, אבל להשערתי- שיתוף פעולה בין מגדלי הרימון וחברות הטקסטיל לא יוביל לפתרון בנושא… עם זאת, תמיד יוכלו כתמי הרימון להזכיר לנו ששום יופי אינו נטול פגמים, ושגם אחרי כל מלך – צריך להשאיר נקי".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ובעיקר פשוט לא מתאים… השר ברקת הציג את הרפורמה של "מה שטוב לאירופה" ביוני 2023. שוב חזר על הבטחות דומות ל"הכנסת תחרות אמיתית", ל"הפחתת יוקר המחיה" ול"הורדות מחירים". הבטחות סרק המוכרות מ"רפורמות" קודמות. הרפורמה
2 דק' קריאה
״פורום מרכזי המשקים בגולן״ המתכנס באופן קבוע אחת לחודשיים ומהווה את הבסיס המרכזי בהנהגה החקלאית בגולן, התכנס לאחרונה בהרכב מרשים של כ-20 משתתפים, בחוות היישום וההכשרה שבאבני איתן, המנוהלת תחת היחידה לחקלאות וחדשנות שבמכון
< 1 דק' קריאה
‏משרד החקלאות וביטחון המזון והמשרד להגנת הסביבה, מפרסמים נוהל תמיכה בהשקעות בתשתיות לטיפול בפסולת חקלאית בהיקף תמיכה של 42.5 מיליון שקל השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "התמיכה של המשרד להגנת הסביבה היא חלק ממהלך
2 דק' קריאה
לראשונה לשנת 2024, נפתחת האפשרות לחקלאים שטרם מחזיקים היתר להעסקת עובד זר בחקלאות, להגיש בקשה מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", חקלאות ישראל נכנסה למשבר כוח האדם הגדול ביותר מאז קום המדינה, זאת בשל עובדים שגויסו
< 1 דק' קריאה
רויטל לביא, מנהלת הספרייה האזורית של חוף אשקלון, יצאה לגמלאות לאחר 35 שנים * רויטל, בת מושב הודיה, סיפרה לעדינה בר-אל על עבודתה בספרייה, על השינויים שחלו בה, על מרכז ההנצחה לחללי היישובים שהקימה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן