רן שריג (86) מבית השיטה, לוחם ומפקד, הלך לעולמו. עשרות חברים ופקודים לנשק ליוו אותו בדרכו האחרונה. אחיו הצעיר איל שניהל את טקס הלוויה ציין את החברות העמוקה בינו לבין אחיו יוסף שנפל במלחמת יום כיפור
רן שריג נולד בשנת 1936 בבית השיטה, שם גדל, והיה הבכור מבין חמישה אחים. הוריו היו מהגרעין המייסד של בית השיטה שעלה על הקרקע בעמק חרוד שנה קודם לכן.
אביו, נחום שריג, היה מפקד חטיבת "הנגב" של הפלמ"ח במלחמת העצמאות שהובילה את המבצעים "יואב" ו"עובדה" בהם נכבשו באר שבע ואילת. אמו, תקוה, הייתה סופרת ומחנכת מיתולוגית בבית השיטה.
רן התגייס לצה"ל ב-1953 לחטיבת "גולני" ולחם במבצע קדש. לאחר המלחמה עשה הסבה לשריון והשתחרר מהשירות הסדיר. במלחמת ששת הימים שימש כמפקד פלוגה, איתה לחם בקרבות לכיבוש צפון השומרון ולחם גם בקרבות ברמת הגולן.
בשנת 1970 שב לשירות קבע ושרת כמפקד גדוד שריון במלחמת ההתשה. באוגוסט 1973, חודשיים לפני מלחמת יום כיפור, מונה לפקד על חטיבה 179, חטיבת מילואים של טנקים מדגם "צנטוריון".
במלחמת יום כיפור לוחמי החטיבה היו בין חיילי המילואים הראשונים שהגיעו לקו החזית ברמת הגולן והיוו כוח משמעותי בקרבות לבלימת צבא סוריה, בדרכו למעברי הירדן.
שריג נפצע בקרבות מפגיעת רסיס בכתפו, הוא פונה לבית החולים פוריה, ושם התגלה כי גם בצווארו נעוץ רסיס, ליד העורק הראשי. לאחר שטופל, עזב על דעת עצמו את בית החולים לאחר כשלושה ימים ושב לשדה הקרב.
בשלב זה עברה החטיבה למתקפת נגד והצליחה להשמיד דיוויזיית שריון עיראקית ואחר כך לגבור על חטיבת שריון ירדנית.
מפקדת החטיבה יחד עם גדוד 96 נשלחו לחזית המצרית, חצו את תעלת סואץ ב-22 באוקטובר, והשתתפו בכיתור הארמייה השלישית המצרית, כיבוש נמל עדבייה והגיעו עד לק"מ ה-101 מקהיר.
בהספד שנשא על קברו הביא משה (מוסא) פלד מדבריו של רן בחג ה-80 לבית השיטה:
"מעמדת התצפית הנוכחית שלי היום, אני מאמין בחזון גדול ליישוב בית-השיטה כקהילה הטרוגנית רב-גילית (ההרחבה הקהילתית), המנהלת חיי קהילה ערכיים ואיכותיים, תרבותית, חינוכית וסוציאלית-כלכלית, תוך שמירה על איכות חיים גבוהה ורמת-חיים סבירה מאד אני רואה בעיני רוחי, ישוב גדל, אופטימי, מבוסס, המהווה אבן שואבת למתבוננים בו מבחוץ. אני מאחל לכולנו – חג גבורות אמיתי ושמח".
בני משפחה וחברים מתארים את רן שריג כשילוב של לוחם ומפקד ללא חת, איש ניהול פרגמטי מן הדרגה הראשונה, לצד נפש רגישה, דומעת, שרה, מנגנת מסתחבקת. איש של אנשים.
לאורך כל חייו האמין שריג בדרך הקיבוצית, אהב את קיבוצו בית השיטה, את ארבעת ילדיו, 11 נכדיו וחמשת ניניו, ומעל כולם אהב ללא גבולות את רעייתו אורה, שאהבתם נמשכת 63 שנים.
"אוהב אתכם עד כלות" אלה היו מילותיו האחרונות של רן אל בני משפחתו בטרם שקע בתרדמת, וזו בעיניהם צוואתו.
רן שריג בית השיט | תמונה: הבלוג "נעמוש"
