יבול שיא
הרפת והחלב
עולים חדשים עינת שבועות צילום הילה ישעיהו

שבועות או לא להיות 

3 דק' קריאה

שיתוף:

אחרי כמה שנים של הפסקה כפויה בשל הקורונה ומבצע "שומר החומות" סוף סוף יכלו כלל הקיבוצים מדרום ועד צפון לחגוג את החג הכי קיבוצי כמיטב המסורת. וזה היה חג של ממש 

סוף השבוע הארוך, מזג האוויר המושלם (אם כי קצת חם) ובעיקר, היכולת לחגוג שוב "כמו פעם" – הביאו לקרנבל של שלושה ימים בלבן בכלל הקיבוצים. חגיגות שכללו, כמקובל, הבאת מלא הטנא מתוצרי המשק הקיבוצי המקומי.  

השנה כלל החג אירוח מרגש של כאלף עולים ופליטים מרוסיה ואוקראינה, תוצאה של שיתוף פעולה שיזמו בתנועה הקיבוצית יחד עם הג'וינט ומשרד הרווחה והתגייסות מרגשת של הקיבוצים. האירוח התקיים בעשרות קיבוצים שדאגו להסעות של חלקם מהעולים והפליטים, שחלקם האחר הוסע על ידי הרשויות המקומיות, המועצות האזוריות והארגון הכלכלי האזורי של הקיבוצים "משקי הדרום". בנוסף אליהם השתתפו בחגיגות בקיבוצים עולים מאוקראינה ורוסיה שהגיעו אליהם במסגרת תכנית "בית ראשון במולדת. 

נדיה, כבת שבעים, שנמלטה מהעיר חרקוב בה התגוררה ועשתה מסע רגלי של עשר שעות לגבול עם פולין, שברשותה ציוד מועט מאוד שהצליחה לקחת, התארחה בקיבוץ שדה-יואב עם בתה, טניה המתגוררת מזה מספר שנים בישראל, סיפרה על ההתרגשות מהחגיגות בקיבוץ: "אימא לא מפסיקה להתרגש ולבכות מריקודי הילדים של הקיבוץ. אמא היתה גננת בחרקוב לילדים שאין להם משפחות והאירוע החגיגי, השירים והריקודים החזירו אותה הרבה שנים לאחור לתקופה אליה היא ממתגעגעת".  

כאמור, כמידי שנה עלו ל"במות" החג ביכורי הענפים החקלאיים, יבולי השדה, המטעים, הרפתות והבקר, לצד תוצרת התעשייה הקיבוצית וכלל ענפי המשק, אך כרגיל הביכורים המרגשים שזכו לתשואות הרבות ביותר היו ביכורי התינוקות, שנולדו מאז חג שבועות שעבר.  

רוקדים בכפר מסריק צילום ליאור בירק שבועות
רוקדים בכפר מסריק צילום ליאור בירק שבועות

כתמיד, הקיבוצים השונים "מתחרים" זה בזה במספר העוללים הרכים ואחרי שנתיים רצופות בהן הובילו בקיבוץ נען את "טבלת הילודה" של התנועה הקיבוצית, הגיעו ה"מתחרים" ממעגן מיכאל וכבשו את הפסגה שנה שניה ברצף עם 41 תינוקות חדשים, לאחריהם נען שעשו כמיטב יכולתם השנה עם 36 תינוקות, במקום השלישי – שפיים – 35. אחריהם, גבעת חיים איחוד – 28, שדות ים – 25, בארי – 24, במקום השביעי עם 23 עוללים – גבת, גן שמואל, כברי ומשמר העמק. את המקום השמיני חולקים גבעת ברנר ומזרע עם 22, הגושרים מתחתיהם עם 21, ואת העשירייה הפותחת סוגרים גברעם ושומריה עם 20 מתוקות ומתוקים. 

בקיבוץ אור הנר ישנה התרגשות מיוחדת עם לידתם של 17 תינוקות שנולדו בשנה החולפת, מספר שאף חבר לא חלם עליו לפני שנים ספורות. 

מנהלת הגיל הרך, בקיבוץ שבעוטף עזה, אביבה בושרי, מספרת בהתרגשות: "אנחנו חווים השנה ילודה שלא הכרנו, ובכלל הקיבוץ נמצא במגמה של עלייה בצמיחה הדמפוגרפית, אנו שמחים ומתרגשים על כך, זה החוזק והחוסן שלנו כקהילה!".  

ליאור בירק, מנהלת התרבות של קיבוץ כפר-מסריק מספרת על ההכנות וההתרגשות מהחג: "חג השבועות מזקק את התרבות הקיבוצית הייחודית במיטבה. שילוב כוחות של הרבה משתתפים, עוזרים ומארגנים. חג השם דגש על חלק מערכיה של התנועה הקיבוצית: החיבור לאדמה ותחושת השייכות הקהילתית. 

חג שבו לוקחים חלק קטנים וגדולים עם אהבה ליצירה, לטבע, לאדמה. השנה לאחר שנתיים חגגנו כמיטב המסורת בשיר, בקול, וריקוד. כל זאת תוך שיתוף הפעולה במגוון רחב של גילים שיצר הרמוניה משותפת לכולם. החג שכול כך מאופין עם הקיבוצים גורר אליו מאות אנשים שבאים לראות ולהשתתף בחוויה הקיבוצית, חווית החקלאות והחיבור לאדמה".  

ריקי רז, מנהלת מטה התרבות בתנועה הקיבוצית, מסכמת את החג הכי קיבוצי שיש: "גאווה גדולה לראות שבכל הקיבוצים בלי יוצא מן הכלל התקיימו טקסי שבועות – כולם על טהרת כוחות מקומיים שבהם לקחו חלק גדול ילדים ומבוגרים בצליל באומר ובריקודים. כוחה של המסורת התנועתית והקיבוצית עדיין ניכר, והחגיגות מייצרות לכידות חברתית וחוסן קיבוצי . בשמי ובשם שותפתי למטה התרבות יעל רז לחייני – זוהי הזדמנות להודות למנהלי ומנהלות התרבות שעומסים על כתפיהם את כל העשייה התרבותית לאורך השנה בכלל ובחג חשוב זה בפרט". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן