המלחמה המחודשת בעזה, השבת החטופים, הדחת רונן בר, מלחמת אזרחים * עכשיו הם מצאו דרך להיפטר ממנו
*תמונה ראשית: הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר. "לא מוכן שאף לובש מדים ידבר עם פוליטיקאים בלי אישור". צילום: דובר צה"ל
זה לא הוא, זה כן הוא
- עוז וחרב ושמות נוספים. הכותרת שליוותה בערוץ 12 את חידוש המלחמה בעזה הייתה: "הפסקת האש קרסה". כותרת מאוד לא מדויקת. הפסקת האש לא קרסה, היא הוקרסה. היה מי שדאג להקריס אותה, הוא מוכר לכולנו. השם הרשמי שניתן למבצע הוא "עוז וחרב", אבל ניתנו גם שפע של שמות אלטרנטיביים: "המבצע להשבת בן גביר", "מלחמת שלום נתניהו", "מלחמת שלום הקואליציה", "המבצע להעברת התקציב" ועוד. יבחר כל אחד את השם הראוי בעיניו.
- מה שלא הולך בכוח. אחד הפרשנים הצבאיים בטלוויזיה הסביר, שההערכה היא, שאם חידוש המלחמה בעזה לא יביא לשחרור החטופים (הוא לא הביא עד לכתיבת שורות אלה), "ישראל תרחיב עוד יותר את המתקפה".
ואם גם הרחבת המתקפה לא תביא לשחרור החטופים, ההערכה היא שישראל תרחיב את ההרחבה של המתקפה. ואם גם ההרחבה של ההרחבה לא תביא….
- סיפוח זוחל. אלה שיודעים איך צריך לדבר בשכונה שלנו כדי שהשכנים יבינו, מסבירים שהפלסטינים בעזה כבר לא מתרגשים מהרוגים אצלם. עוד כמה מאות הרוגים, פחות כמה מאות, לא מזיז להם. לעומת זה, הם מאוד רגישים לעניין האדמה שלהם, ואם ניקח מהם שטחים ונספח אותם, הם עשויים לוותר על עמדותיהם הנוקשות ולשחר את החטופים. שר הביטחון ישראל כ"ץ השתכנע שזו הדרך לפעול והודיע בשבוע שעבר ש"ככל שהחמאס ימשיך בסרבנותו לשחרור החטופים, הוא יאבד יותר ויותר שטח שיצורף לישראל". בהתחלה נספח שטח יחסית קטן, ואם זה לא יעזור נספח עוד שטח, וכן הלאה, עד שהם ישתכנעו שלא משתלם להמשיך עם העקשנות שלהם.
השלב המתבקש הבא הוא דניאלה וייס. "עזה זה חלק מהשטח של שבט יהודה ואסור לנו לוותר על המקום הזה", הודיעה וייס בדצמבר האחרון. "הזמנו 40 קראוונים ויש מעל 800 משפחות שמוכנות להתיישב במקום באופן מיידי". כפר דניאל כבר יש לנו. למה שלא יהיה גם כפר דניאלה?
- זה לא הוא. נתניהו אמר משפט שנבלע בשלל האירועים של הימים האחרונים. הוא אמר: "קיבלתי את המלצת מערכת הביטחון לחזור להילחם. מעתה המו"מ ינוהל תחת אש". המשפט הזה מספק לו הגנה כפולה: א. הוא יוכל לטעון שהשליחים של הדיפ-סטייט השמאלני אומרים שהוא יזם את חידוש המלחמה, על מנת להחזיר את איתמר בן גביר לממשלה, להבטיח את העברת התקציב ולהבטיח את המשך הכהונה של הממשלה ושלו, אבל זו בכלל לא הייתה יוזמה שלו. מערכת הביטחון המליצה והוא קיבל את המלצתה. שוב, בפעם המי יודע כמה, יורדים לחייו ללא כל סיבה. ב. אם המטרה המוצהרת של המלחמה המחודשת – החזרת החטופים – תיכשל, ויש סבירות גבוהה שזה לצערנו מה שיקרה, נתניהו יוכל להגיד מה שהוא אומר תמיד – זה לא אני. זה הם. הם יזמו, אני השתכנעתי ונתתי להם את ברכת הדרך, אבל הם נכשלו.
רא"ל אייל זמיר, הבא לתשומת ליבך. אם המלחמה אליה חזרנו בהמלצתך לא תשיג את מטרתה, זה לא יהיה הוא, זה יהיה אתה. אם היא תצליח, זה יהיה הוא.
- זה כן הוא. משפט נוסף שלא זכה לתהודה המתאימה, נאמר על ידי ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, בריאיון לאילנה דיין, בתוכנית עובדה. כהן אמר, שהוא חושש מפני האפשרות שאחרי שרונן בר הודח, ימונה לתפקיד ראש השב"כ הבא אדם שירגיש 'מחויבות' לראש הממשלה, ו"ראש הממשלה, בגלל הרבה דברים שצפויים לנו בעתיד, עלול לבקש ממנו דברים לא לגיטימיים. ראש הממשלה מבקש מראשי השב"כ דברים לא לגיטימיים". אילנה דיין ביקשה לוודא שהיא שמעה נכון ושאלה: אתה אומר את זה מידיעה אישית? יורם כהן השיב: "חד משמעית, יותר מפעם אחת, כולל איתי וכולל עם אנשים שבאו אחריי. הוא ביקש דברים לא לגיטימיים, ספק חוקיים. אם אנחנו נפרסם או יתפרסמו הדברים האלה, הם יגרמו לו אי נעימות. אני חס וחלילה לא מאיים. אני אומר את זה מכיוון שזה קרה בעבר וזה עלול לקרות גם בעתיד".
יגרמו רק אי נעימות? אנחנו כפסע מהפיכת ישראל מדמוקרטיה לאוטוקרטיה. הגיע הזמן שיורם כהן, נדב ארגמן, רונן בר ואחרים, יגידו את מה שהם יודעים. לפני שזה יהיה מאוחר מדי.
- זה גם הוא. עוד אמירה שצריכה להירשם בספר דברי הימים הרעים האלה, נאמרה במהלך ישיבת הממשלה להדחת רונן בר, על ידי נתניהו, (דיווח של בן כספית): "רונן בר העדיף לא להגיע לישיבה, רק כי פחד לתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע, לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה, דבר שהיה מונע את האסון".
שעות רבות לפני התרחשותה ידע ראש השב"כ על מתקפת החמאס הצפויה, והוא לא עשה בעניין זה דבר, ובעיקר לא טרח לידע את ראש הממשלה, דיווח שאילו היה מתבצע, היה משנה את תמונת הטבח מהקצה אל הקצה. כשהדברים הללו מפי ראש הממשלה, באים אחרי האמירה של ח"כ טלי גוטליב, שהיא משוכנעת בוודאות שב-7 באוקטובר היה זדון והייתה בגידה, ברור לגמרי לאן זה הולך.
בשבוע שעבר נכתב במדור הזה, שלאחר שרונן בר יסיים את תפקידו, אם הוא יחליט שהוא רוצה לתבוע את מי שייחסו לו בגידה ב-7 באוקטובר, הוא לא יתקשה למצוא מועמדים לתביעה. השבוע הצטרף לרשימת המועמדים האלה שם נוסף.
"שקרן בן שקרן" אמר סמוטריץ' על נתניהו. ראש המל"ל לשעבר, פרופ' עוזי ארד, בחר השבוע בהגדרה יותר מתונה: "ביבי הוא בלופר". כשראש הממשלה מהדהד את תיאוריית הבגידה בהקשר של רונן בר, זה לא סתם שקר, זה כבר גובל בהסתה. האיש כנראה לחוץ ברמות על.
- אל תתנו להם רובים. מספר פעמים בשבוע, בערבים שמתאפשר לנו, רעייתי נעמי ואני יוצאים לצומת נחשון ומצטרפים להפגנה להשבת החטופים. ההפגנה מתקיימת כבר חודשים רבים, כל ערב בין 18:30 ל-19:30, ומשתתפים בה עשרות נשים וגברים מיישובי הסביבה. דגלי ישראל, דגלים צהובים, שלטים למען חזרת החטופים. נעמי מחלקת לנהגים סרטים צהובים (היענות רבה), אני עומד בפינת הנפנוף ומנופף בדגל ישראל. הרבה צפירות הזדהות, לפעמים גם "רק ביבי!"
ביום ג' בשבוע שעבר, נהג שעצר בצומת ונעמי ניגשה אליו והציעה לו סרט צהוב, אמר לה: "אם היה לי רובה, הייתי יורה בכם". לא היה לו. תהיה מלחמת אזרחים?
ברור לו שניסו לסכל אותו
לאחר שתא"ל במילואים ארז וינר הוציא מסמכים מסווגים מהבסיס בו הוא משרת ואיבד אותם, הוא הודח בשבוע שעבר משירות מילואים על ידי מפקד פיקוד הדרום האלוף יניב עשור. המסמכים נמצאו על ידי אזרח בחניון ברמת גן והועברו לצבא.
תא"ל (מיל') וינר התראיין לערוץ 7 וטען שהדחתו באה בעקבות ניסיון מכוון להרחיקו מצה"ל, בשל עמדותיו המבצעיות. הקו ההתקפי שהוביל עורר התנגדות מצד גורמים בצבא שפעלו נגדו וניצלו את פרשת אובדן המסמך המסווג כתירוץ להדיחו. "ברור לי שניסו לסכל אותי, עצוב לי שהצליחו".
ישנה בעיה אחת גדולה עם הטענה הזו. את הדחתו של וינר אישר הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר. אם היה מאשר אותה הרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי, זה היה מובן. רמטכ"ל קפלניסט שהוביל קו תבוסתני, מדיח קצין ערכי שמוביל קו התקפי. אבל רא"ל זמיר? על איזה קו התקפי מדובר? לפי ynet שציטט גורמים ביטחוניים, "וינר רואה בהקמת ממשל צבאי בעזה 'ניצחון' – בדרך להקמת התיישבות ברצועה". על פי אותם גורמים, הוא "היה מאוד לעומתי להכנסת הסיוע ההומניטרי וחלוקתו על ידי גורמים בינלאומיים".
מתאים בול למה שחושב שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בתחילת החודש נחשפו הקשרים של סמוטריץ' עם וינר ועל פי ynet, הרמטכ"ל אייל זמיר הצהיר בפני קצינים בכירים, שהוא "לא מוכן שאף לובש מדים ידבר עם פוליטיקאים בלי אישור". כמה לא מפתיע שהתגובה של סמוטריץ' הייתה, שהדחת וינר היא "שגיאה קשה – ערכית ומבצעית", מצד הרמטכ"ל. "למרבה הצער", כתב סמוטריץ', "לא מעט אנשים במטה הכללי של צה”ל לא אהבו את החתירה של תא"ל וינר לניצחון … עכשיו הם מצאו דרך להיפטר ממנו ולהשאיר את פיקוד הדרום לקראת השלב המכריע של המערכה בהרכב חסר”.
השבוע אמרה פרופ' טליה אינהורן, יקירת הביביסטים, שאם תהיה מלחמת אזרחים הממשלה תנצח בה, כי "המשטרה כבר לא בידיהם, הצבא כבר לא בידיהם, השב"כ עוד מעט לא יהיה בידיהם. ובזה בעצם הסיפור נגמר".
הצבא כבר לא בידיהם? הסיפור נגמר? אם זה היה מצב, תא"ל וינר לא היה מודח. עוד רבה הדרך, עוד רבה המלחמה, עוד ישנם לא מעט אנשים במטה הכללי שצריך להחליף, כדי להבטיח שהצבא לא יהיה בידיהם. תנו לסמוטריץ' לנצח.
