שדה המשפט: דמי הכשרה – נהיגה בטרקטור

האם רשאי מעסיק שהשקיע בהכשרת עובד להתנות תקופת עבודה ו/או לקנוס עובד שנטש לאחר שהוכשר ע"ח המעסיק?

חקלאים נוהגים לממן הכשרת עובדיהם התאילנדים לנהיגה על טרקטור. לא אחת עובדים שכאלה לאחר שרכשו רישיון ומיומנות נוטשים את מעסיקם שמימן הכשרתם ותכנן ליהנות מהשקעתו.

סוגיית החזר דמי הכשרה הגיעה לפתחם של בתי הדין לעבודה שפסקו בכל מקרה לפי נסיבותיו המסוימות – אין פסיקה אחידה.

פס"ד שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב[1] עסק בתביעה שהגישה חברת החשמל נגד עובדה לשעבר, מהנדס, שהתחייב לתקופת עבודה בת 36 חודשים כנגד מימון חלקי של לימודיו ותשלום מענק מחיה בתקופת הלימודים.
לפני כניסת הנתבע לתוכנית ההכשרה, הוא חתם על הצהרה והתחייבות לפיה אם יפסיק מיוזמתו את עבודתו לפני תום התקופה עליה התחייב, כי אז יחזיר לחברה את גובה ההשתתפות בשכר הלימוד ואת גובה מענק המחייה החודשי בחלק היחסי לתקופה בה לא עמד בהתחייבותו.

החברה עתרה לבית הדין בתביעה שהנתבע יפצה אותה משום שהחסיר 7 חודשי עבודה להם היה מחויב. התובעת ציינה כי מימון הלימודים והכשרת העובד מצמיח לה תועלת בכך שהיא מנצלת את הכישורים אותם רכש העובד בעזרתה, כך גם לעובד תועלת מלימודיו. לטענת החברה משהנתבע לא השלים את תקופת העבודה אליה התחייב הרי שהוא התעשר שלא כדין על חשבונה ועל כן עליו להשיב לה את הסכום הנתבע.
הנתבע מצידו טען שביקש חזור ובקש, לפני מתן התחייבותו, את תנאי השכר בתור מהנדס בחברה וזו התחמקה ולא הציגה לו את הנתונים שביקש. עוד טען שניתב את לימודיו למסלול שאליו כיוונה חברת החשמל למרות שהעדיף מסלול אחר.

עם סיום לימודיו גילה המהנדס שהוא מקבל שכר נמוך. משכך, טען שאין הוא חייב לתובעת דבר והיא זו שחייבת לו סכום לא מבוטל בגין רכיבים שטען שמגיעים לו ולא שולמו. בין רכיבי תביעת הנגד של העובד היתה תביעה לפיצוי עקב אי מתן הודעה על תנאי העסקה.
בפסה"ד נבחנה זכותו של המעסיק לחייב את העובד בעד הכשרתו ו/או לחייבו לעבודה לתקופה מסוימת ובכך להגביל את חופש העיסוק שלו, חופש שהוא זכות יסוד המוקנית לכל אדם. נדונה עלות ההכשרה, התועלת שהמעסיק והעובד מפיקים מההכשרה, האם העובד קונה עקב הכשרתו יתרון לעבודה אצל אחרים, האם ההכשרה היא הכשרה ייחודית או רגילה שמעסיק מעניק במסגרת העבודה השוטפת?

פסק הדין קבע כי על הנתבע להשיב לתובעת את עלות ההכשרה באופן יחסי לתקופה שאותה לא השלים על פי מחויבותו  (סכום התביעה 20,953 ₪). תביעת הנגד של העובד (65,342 ₪) נדחתה, למעט התביעה לפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד (4,000 ₪).

במקרה אחר נפסק כי החברה לא היתה זכאית לקזז מהעובד דמי הכשרה. הדבר נדון בפס"ד בו תבעה חברת ריסוס[2] טייס שאת הכשרתו מימנה. שם נערך הסכם עבודה לפיו התחייב הטייס להשלים שלש שנות עבודה בחברה וככל שלא יעמוד בהתחייבותו נקבע סכום פיצוי הדרגתי, סכום הולך ופוחת משנה לשנה.

בית הדין בחן את סבירותה של הדרישה שעליה הוסכם בחוזה העבודה האם סכום הדרישה מידתי? האם יש איזון בין חובותיו של העובד לזכויותיו?

בבית הדין הארצי נפסק: "מאחר שמדובר בהתחייבות חד צדדית של העובד לתקופת העסקה מינימאלית להבדיל מהתחייבות הדדית להסכם עבודה לתקופה קצובה, הרי שהיא פוגעת בחופש העיסוק של העובד". משהעובד החסיר חודשים ספורים (4) מתוך חודשי התחייבותו ומכיוון שההוצאה להכשרת העובד הוכרה למעסיקה במלואה לעניין רשויות המס ומכיוון שדמי ההכשרה נוכו מהנטו של העובד ולא מהברוטו הרי שעלות ההכשרה בפועל, ולמעשה, היתה נמוכה יותר לנוכח כך קבע הארצי שאין לחייב את הטייס בהשבת עלות ההכשרה.

תובנות:

• מעסיק רשאי לצפות כי עובד שהושקע בהכשרתו ישיב לו השקעתו בצורת עבודה שממנה ייהנה המעסיק.
• הגבלת תקופת העבודה למיצוי וקבלת החזר ההשקעה בהכשרה צריכה להיות סבירה, מידתית ומתחשבת בעקרון חופש העיסוק של העובד.
• פיצוי מוסכם למקרה בו לא יעמוד העובד בהתחייבותו לעבוד לאחר שהשקיע בהכשרתו יכולה להיות "תרופה" – פיצוי בגין ההשקעה, ולא "עונש".
• השקעה בסכום של כ-5,000 ₪ בהכשרת עובד לקבלת רישיון להפעלת טרקטור יכולה להיות מותנית בהתחייבות לתקופת עבודה סבירה שתתייחס לגובה ההשקעה.

[1] סע"ש 12019-10-18 חברת החשמל לישראל נ' מתן אברהם ואח'.

[2] ע"ע (ארצי) 14405-10-16 כים ניר שירותי תעופה נ' ניר הקסטר