יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 2173525581

שדה המשפט: השלכות המלחמה על ענף החקלאות

3 דק' קריאה

שיתוף:

 נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[1] הנכונים לשנת 2021 מלמדים כי בענף החקלאות הועסקו בסה"כ כ-73.5 אלף עובדים מהם כ-24 אלף עובדים זרים (בשנים האחרונות כולם מתאילנד), כ-17 אלף עובדים פלסטינים, כ-4000 משתלמים ממדינות שונות והשאר ישראלים. עולה כי למעלה ממחצית המועסקים בענף החקלאות אינם ישראלים.

מספר העובדים הפלסטינים המורשים לעבוד בישראל כמו גם של העובדים הזרים מוגבל ונקבע בהחלטות ממשלה. בניגוד לפלסטינים, שם יש תת־ניצול קבוע של המכסה, לגבי העובדים הזרים שמעבר לים קיימת דרישה מתמדת להגדלת המכסה ולהבאת עוד ועוד עובדים. ואכן בשנה שעברה אושרה ע"י הממשלה החלטה על הגדלת מכסת העובדים הזרים ל-31,000.
מלבד עומס עבודה וכורח להעסקה בשעות עבודה רבות מדי יום ברי שמספר העובדים הזרים משפיע ישירות על היקפי התפוקה והייצור בענף.

בפועל אין כל בעיה לגייס כל מספר של עובדים זרים. אלה משתוקקים לעבוד בישראל לאור השכר הגבוה ממנו היו נהנים בישראל – השכר ממנו נהנים העובדים התאילנדים גבוה פי 9-7 מהמקובל בארצם.

בעת שפרצה המלחמה שהו בישראל כ-30,300 עובדים תאילנדים שהועסקו בענף החקלאות מהם כ-7,500 לא חוקיים[2], בעיקר כאלה שמיצו את התקופה המותרת לשהייה בישראל ונותרו בישראל להמשך עבודה והשתכרות.

עם פרוץ המלחמה נבצר מאלפי עובדים בעוטף עזה להמשיך עבודתם במשקי העוטף ובהמשך גם ביישובי הגדר בצפון. העובדים הזרים (התאילנדים) ומשתלמים מארצות שונות (בעיקר מנפאל) ספגו ביום הראשון למלחמה נרצחים, חטופים ופצועים.
בעקבות אירועי "השבת השחורה" החליטו רבים מהעובדים לשוב למולדתם. כך למשל ביום השלישי למלחמה, ב-9.7.2023, מתוך מאות ויותר עובדים שפונו מיישובי העוטף בחסות הצבא למקומות בטוחים, בחרו כמחצית מהם לעזוב את ישראל. האחרים הביעו נכונות להמשיך לעבוד בישראל והם אכן שובצו במשקים במרכז הארץ, בשרון, בעמק חפר ובעמקים הצפוניים, עמק יזרעאל, עמק המעיינות, עמק הירדן ובמשקים ברמת נגב ובערבה. אלא שכעבור ימים אחדים עובדים מכל חלקי הארץ לרבות כאלה שהועברו מיישובי העוטף למקומות עבודה חלופיים, ביקשו לנטוש ולשוב למולדתם.
שני גורמים לכך – האחד לחץ מצד המשפחות בתאילנד שנחשפו לתמונות זוועה (כאלה שהציבור הרחב בארץ לא ראה), ובעיקר בשל לחץ משגרירות תאילנד בישראל לאחר שמלך תאילנד קרא לנתיניו שבישראל לשוב מיידית לארצם.

עם גל העזיבה הגדול שהסתכם בכ-9,300 נוטשים -30% מהעובדים התאילנדים – התעוררו שאלות אתיות ומשפטיות באשר לזכויותיהם של הנוטשים.

השאלות נסובו בעיקרן סביב 2 סוגיות, הראשונה תשלום שכר חודש העבודה האחרון והשנייה עניין הפיצויים לרגל סיום עבודה.

החוק[3] מאפשר ניכוי שכר עבודה (שכר יסוד)[4] של חודש עבודה לעובד חודשי שהשלים שנת עבודה אצל אותו מעסיק במקום בו העובד חדל לעבוד ללא שהודיע מראש על רצונו לפרוש. מהבחינה המשפטית נראה לי שבשאלה זו התשובה פשוטה יותר. בהינתן שהעובד נטש מקום עבודה באזור שאין בו סכנה כתוצאה מהמלחמה, במקום שהסיכוי להיפגע מאירוע מלחמתי אינו גבוה יותר מהסיכון שבנפילה מסולם בעת קטיף פרי או מתאונת דרכים בעת נסיעה בכביש, כי אז אין סיבה שלא ינוכו משכרו של העובד דמי ההודעה המוקדמת.
התשובה המוסמכת תינתן בעתיד, או בתיקוני חקיקה רטרואקטיביים או בפיצוי מטעם המדינה, או (כך יותר סביר) במערכת המשפט שכן אין ספק שהעניין יגיע בעתיד להכרעה בבתי הדין לעבודה.

באשר לעניין תשלום הפיצויים יובהר: מהצד המשפטי הצרוף זכאי כל עובד בענף החקלאות בכל מקרה לפיצויים בשיעור 6% משכר היסוד בגין כל תקופת עבודתו, אלא אם נשללה הזכות בפסק דין של בית הדין לעבודה.

מאידך עולה תהייה: מדוע עובד שנוטש מקום עבודה שלא הוכרז כאזור שהעבודה בו אסורה ו/או שאין בו סכנה, וגרם למעסיקו נזק, מדוע עובד שכזה ייהנה מפיצויים?

כאן המקום לחזור ולהזכיר את הטענה המשפטית (שלא התקבלה) לפיה מלכתחילה, גם בימים רגילים, אין הצדקה לתשלום פיצויי פיטורים לעובד זר שמגיע לישראל לתקופה קצובה.

כך למשל פס"ד של בית הדין הארצי לעבודה[5]: "משלא הוכח כי, מבחינה מעשית, היתה למשיבה (המעסיקה) אפשרות כלשהיא להביא להחזרת העובדים לעבודה, אין ניתן לומר כי עבודתם הופסקה על ידי המשיבה ועל כן לא זכאים הם לפיצויי פיטורים".

או פס"ד אחר של בית הדין הארצי[6] המתייחס למציאות דומה לה נחשפו יישובי העוטף בדרום והגדר בצפון: "בנסיבות בו נסגר עסקו של המעסיק בשל תכנית ההתנתקות בעל כורחו ולמורת רוחו, אין לראות במשיב כמי שתרם תרומה אקטיבית, פסיבית או מכל סוג אחר להפסקת עבודתם של המערערים" (העובדים), משכך לא חוייב המעסיק בתשלום פיצויי פיטורים לעובדיו.

ובכל זאת:

למרות שהדעת נתונה לבעיות השוטפות, העכשוויות, זה הזמן לטפל בהחרגת העובדים הזרים לעניין זכאותם לפנסיה ופיצויי פיטורים.

האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי


[1] הלמ"ס שנתון 2022 פורסם ב-12.6.2023

[2] נתוני רשות האוכלוסין ל-30.6.2023

[3] חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001

[4] שכר היסוד = ש"ע רגילות + תוספת ותק + תוספת משפחה + תוספת מחלקתית

[5] ע"ע 30066/97 מוסטפא נזאל נ' סטרפלאסט תעשיות (1976) בע"מ

[6] סע"ע 256/08 מוחמד קוק ו-16 אח' נגד יוסי שוורץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

איך שהאהבה ליין הביאה את דרור אנגלשטיין, ירושלמי במקור, לגידול גפנים וייצור יין במושב * ב-8 באוקטובר 2023 היה אמור לנטוע חלקת כרם, אולם במקום זאת התגייס ושירת שנה וחצי במילואים * בין מלחמה לבין חקלאות הצליח להקים את יקב אנדרדוג
4 דק' קריאה
"לנוער תפקיד מכריע בבניה ובשיקום של הקהילות," אומר יואל זילברמן, מנכ"ל ארגון "השומר החדש", בהתייחסו לקהילות הנגב המערבי והצפון * לשם כך הוחלט ב"השומר החדש" על איגום כל המשאבים בתנועה, תחת הנהגת "התנועה החדשה", כולל
9 דק' קריאה
יוליה ושאול בן-הר ממושב יתד, זוג מוזיקאים שעלו לארץ ממולדובה, מנגנים במבחר כלי מוזיקה ומאמינים שהמוזיקה שלהם מהווה שליחות חשובה בחייהם * המוזיקה הגיעה כנחמה ללב הקהל, במיוחד בימי המלחמה המורכבים וכעת פועלים בני הזוג להגשמת חלומו של שאול: הקמת "שדה מוסיקה" באשכול – מרכז חקלאי-חוויתי-תיירותי, מקום קבע לקיום פסטיבלים, חגיגות ועוד  *תמונה
9 דק' קריאה
טקס מועצתי לציון יום הזיכרון הלאומי לחללי ונרצחי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל נערך בהשתתפות ראשת המועצה האזורית עמק חפר, הנהלת המועצה, העובדות והעובדים. בטקס התייחדו עם זכרם של הנרצחים והחללים, במדינה כולה ובעמק.  בעמק חפר איבדנו,
< 1 דק' קריאה
הסולידריות, האיכפתיות, אהבת החיים ואהבת האדם – הם שייחדו כל אחת ואחד מבנות ובני המועצה האזורית דרום השרון שאיבדנו מאז השבת השחורה של השבעה באוקטובר ולאורך המלחמה. בטקס הזיכרון שהתקיים לרגל יום האבל הלאומי למלחמת חרבות ברזל, התייחדנו עם זכר בני ובנות
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: שלומית שיחור רייכמן בטקס זיכרון לחללי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" בטקס זיכרון מרגש ומאחד צוות עובדות ועובדי המועצה האזורית עמק יזרעאל ציינו ביום חמישי שעבר שנתיים לאסון ה-7 באוקטובר ולמלחמת 'חרבות ברזל'. בטקס הוקראו שמות כל בני ובנות
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן