יבול שיא
הרפת והחלב
בית המשפט 1

שדה המשפט

3 דק' קריאה

שיתוף:

תבע מהקיבוץ 982,671 ₪, היה זכאי ל-5,418 ₪, חוייב ב-25,000 ₪ הוצאות

תביעת ענק של מי שהיה מנהל הגד"ש בקיבוץ גניגר נסתיימה בחיובו לשלם לקיבוץ (רק) 25,000 ₪ (מתוך רחמים), השתתפות בהוצאות הקיבוץ[1].

עובד הקיבוץ ששימש כמנהל הגד"ש, בהמשך גם הפרדס, קרוב ל-15 שנים, פוטר וכעבור 4 שנים הגיש נגד הקיבוץ תביעת ענק לתשלום סכומים שלטענתו מגיעים לו גם מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות לעובדים בדירוג חודשי מנהלי. בהם: הפרשי שכר, תוספת ותק, מענק שנתי, משכורת 13, דמי כלכלה, תוספת משפחה, דמי הבראה, הפרש פיצויי פיטורים, השלמה לקרן פנסיה, השלמה לקרן השתלמות, ימי חופשה, דמי חגים, שעות נוספות, עבודה בשבת ובחגים, דמי הודעה מוקדמת, פיטורים שלא כדין ופיצוי בגין עוגמת נפש.
סכום תביעתו עלה כאמור כדי כמעט מיליון ש"ח!

דיון והכרעה

  1. עם התובע נערכו במהלך השנים מספר הסכמי העסקה. בהסכם המעודכן צויין במפורש: כי "המשכורות החודשיות… כוללות את כל התוספות השונות המפורטות בצו ההרחבה בענף החקלאות בדירוג חודשי מינהלי…".
  2. שכרו של התובע לאורך כל השנים היה גבוה משמעותית מהשכר שהגיע על פי הדין.
  3. בית הדין ציין כי מותר לכלול בשכר הרגיל תוספות מכוח צווי הרחבה ובלבד שהשכר בכללותו יהיה גבוה דיו, כלומר שיעמוד בדרישות המינימום המגיעות לעובד. על פי חוק, תקנות וצווי הרחבה רלוונטיים.
  4. התובע עתר להפרשי שכר עבודה בסכום של כ-240,000 ₪, חישובו התבסס על שכר חודשי גבוה משמעותית מזה שקיבל בפועל. התובע ביסס תביעתו תוך שחישב את שכרו שממנו לטענתו צריך היה להיגזר המגיע בעד הרכיבים הנ"ל בסכום של 27,108 ₪, סכום אליו הגיע לאחר שהוסיף לשכר היסוד שקיבל 18,355 ₪ – את כל רכיבי צו ההרחבה.
    בית הדין דחה את טענת התובע כי מגיעים לו הפרשי שכר לאור העובדה שהתובע חתם בעצמו על הסכם עבודה לפיו שולם שכרו ובמשך העבודה וכך גם 4 שנים לאחר סיום עבודתו לא הלין על שכרו ולא טען כנגד השכר שהוסכם ושולם בפועל.
  5. התובע עתר לקבלת רכיבים מכוח צו ההרחבה בחקלאות לעובדים בדירוג חודשי מנהלי בהם תוספת ותק (טען שמגיעים לו 40,000 ₪ ומשיקולי אגרה תבע כ-8,000 ₪), דמי כלכלה (כ-13,000 ₪), תוספת משפחה (כ-500 ₪). גם כאן נדחתה התביעה לאור העובדה: "שכרו של התובע לכל אורך שנות עבודתו היה גבוה בהרבה מהשכר התעריפי… התוספת אמורה להיות מחושבת לפי השכר התעריפי…".
  6. התובע עתר לקבלת "מענק שנתי" ו-"משכורת 13" (סה"כ כ-108,000 ₪), גם כאן נדחתה התביעה עקב כך שהשכר הגבוה שקיבל התובע כלל בהסכמה גם את המגיע בגין רכיב זה.
    זאת ועוד, התביעה ל-2 הרכיבים הינה תביעה כפולה שבכל מקרה אינה יכולה להתקבל ככזו.
  7. התובע עתר להשלמת הסכומים שקיבל כפיצויי פיטורים (302,000 ₪), הפרשות לפנסיה (כ-51,000 ₪), קרן השתלמות (כ-63,500 ₪).
    כאמור בית הדין קבע שהשכר בתלוש הוא השכר הכולל שמורכב משכר היסוד ורכיבי צו ההרחבה, כפי שסוכם בין הצדדים במהלך תקופת העבודה.

משהתברר כי הקיבוץ הפריש בעד שלושת הרכיבים הנ"ל את המגיע לפי השכר שקיבל שכאמור היה גבוה מהשכר התעריפי, נדחתה התביעה גם ברכיבים אלה.

  • התובע טען לזכאות לימי חופש (כ-9,500 ₪) ואולם משהתביעה הוגשה בעבור 4 שנים מסיום העבודה הרי חלה עליה התיישנות והיא אינה ברת תביעה אף מבלי להיכנס לבחינה עניינית.
  • התובע עתר לקבלת תמורה בגין חגים ואולם משהתובע היה עובד חודשי וקיבל שכר רגיל בחודשים בהם חלו חגים נקבע שאינו זכאי לדמי חגים.
  • חריג לרכיבי התביעה הקודמים שנדחו כולם נתקבלה טענתו של התובע לזכאות להפרשים לדמי הבראה. התובע עתר לקבלת כ-9,000 ₪ ומבדיקה לגבי 2 שנות עבודתו האחרונות של התובע התברר שקיבל דמי הבראה בחסר ולפיכך זכאי התובע לתשלום בסך 5,418 ₪.
  • תביעתו של התובע לתשלום דמי הודעה מוקדמת נדחתה אף היא משהתברר כי הקיבוץ עמד במחויבותו ע"פ ההסכם ליתן הודעה מוקדמת בת 120 יום מששילם לתובע שכר כאילו עבד גם עבור הימים בהם לא עבד מתוך 120 הימים שבהסכם.
  • התובע עתר לקבלת תשלום בגין עבודה בשבתות, חגים ושעות נוספות שלטענתו עבד, אלו נדחו. הדיון לעניין אלה לא נעשה כאן, הוא ראוי למאמר מפורט נפרד.

בפסה"ד: "לסיכום: הרכיב היחיד שמצאנו כי על הקיבוץ לשלם לתובע הינו יתרת דמי הבראה…".

לנוכח הנ"ל פסק בית הדין כי התובע ישלם לקיבוץ כהשתתפות בשכר טרחת עורך הדין שייצג את הקיבוץ סך של 25,000 ₪, סכום זה נקבע ברוב דעות נציגי הציבור שבמותב. השופטת, ראשת ההרכב, סברה שיש להשית על התובע תשלום בסך 70,000 ₪ לאחר שהקיבוץ הציג חשבוניות ששילם לעוה"ד שייצג אותו בהליך סכום של למעלה מ-100,000 ₪.

תובנות:

  • הסכם העסקה מפורט יש בו כדי לחסוך אי הבנות ותשלומים שלא הוסכמו מראש.
  • מותרת הכללת רכיבים מצווי ההרחבה בשכר, ובלבד שסך השכר ששולם עונה על דרישות שכר המינימום והמתחייב מצווי ההרחבה.

האמור לעיל אינו תחליף ליעוץ משפטי


[1] סע"ש 4929-08-20 יהונתן טוביס נ' קיבוץ גניגר אגודה שיתופית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מועצת החלב הגישה לפני זמן קצר עתירה לבג״ץ, בטענה שועדת הכנסת לא יישמה את החלטת יועמ"שית הכנסת לפצל את הרפורמה מחוק ההסדרים בעתירה פירטה מועצת החלב כי העברת הדיונים על המשך הרפורמה לועדה למיזמים
< 1 דק' קריאה
עמית יפרח, מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל: ״הרפת הישראלית היא הסיירת של חקלאות הישראלית. כשמציעים לנו צימרים במקום חקלאות זו פשיטת רגל ערכית! רפת, לול וחממות עגבניות כמו שיש למשפחה שלי בעוטף,
3 דק' קריאה
רגולציה מחמירה, מכסות יבוא, תקני בריאות נוקשים ומאבקי סחר עולמיים – האיחוד האירופי מוביל מדיניות הגנה מהקשוחות בעולם על משק החלב המקומי *תמונה ראשית: פרות חולבות. צילום: FREEPIK בעוד בישראל נפתחים ליבוא חופשי של
4 דק' קריאה
*תמונה ראשית: בכפר הצעירים והצעירות החדש בדברת. צילום: ענת חרמוני המועצה האזורית עמק יזרעאל חנכה השבוע את כפר הצעירים והצעירות לחינוך בדברת, לאחר תהליך שיפוץ וחידוש מקיף. הכפר מצטרף לכפר הצעירים והצעירות הפועל בגניגר,
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: כלניות ליד קיבוץ יד מרדכי. צילום: תיירות יד מרדכי במהלך פברואר תקיים המועצה האזורית חוף אשקלון פסטיבל חורף אזורי רחב היקף, שייפרס ברחבי יישובי המועצה ויציע עשרות אירועים, סיורים ופעילויות לקהל הרחב,
< 1 דק' קריאה
לכבוד ט״ו בשבט, צוות אגף המרחב הכפרי של המועצה האזורית גזר הוביל מהלך נטיעות רחב היקף, שהתאפשר בזכות שותפות חשובה עם משתלת אשתאול של קק״ל, שסיפקה 2,780 שתילי עצים צעירים, שיחים מקומיים וצמחי תבלין ויחד עם המשתלה הקהילתית
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!