יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 82008286

שוקת שבורה 

2 דק' קריאה

שיתוף:

דברים שנשא איתן פרץ בהפגנה בצמח כנגד ההפיכה המשטרית לזכר בנו ערן חי פרץ שנהג באסון המסוקים 

עברו 26 שנים ואני ניצב מול הדף הריק, מחפש מילים לגעת בכאב, מאמץ את הזיכרון להחיות את רגעי האימה והחידלון בהודו, שם תפסה אותי הבשורה המרה על נפילתך. מנסה לראותך, לשמוע את קולך ולעגן אותך במסכת חיי ואולם לשווא, משהו חמקמק לקח אותך ממני והמילים נשמעות במקום הזה נטולות חיים כמוך. 

עברו 26 שנים ואני גיליתי שהפכת להיות איבר מגופי ומנשמתי – חי וקיים בתוך המערכות שמפעילות אותי, מין בן בית שמדי פעם מזכיר לי את דבר קיומו כמו כליה ובטן ולב, בהבזקים של כאב. ויש בינינו יחסים של כבוד, אתה יודע שלא שכחתי אותך, ואני יודע שלא שכחתי אותך, וגם אחרי 26 שנים עדיין פעימות לבי מזינות את זכרך, ומבכות לא פעם את ההחמצה הגדולה על אובדנך. 

עברו 26 שנים והיום כשאני מתבונן במדינה המורעלת שלנו, במנהיגים מדושני הכוח, ובפוליטיקה הנבזית שאופפת אותנו מכל עבר, היום כשאני רואה שכל חלקה טובה שעליה גדלנו נרמסת בידיים זדוניות וברגל גסה, היום כשהשאלה מי הם באמת הילדים של כולנו בכלל לא ברורה וחלק גדול מאתנו איבד את הלגיטימיות שלו, היום אני כבר לא בטוח שערן כהן דודך שנהרג במלחמת יום הכיפורים, ואתה ערן בני שנקראת על שמו ונפלת באסון המסוקים, ואחי אביחי שהיה על הספינה ה"אח"י אילת" שטבעה ממארב טילים, וניצל בעור שיניו, וגם בן דודך יזהר שאיבד את מאור עיניו במלחמה בלבנון היום, אני לא בטוח שהתשלום שלכם והתשלום שלנו היה מוצדק. 

תמיד האמנתי שמדינה נקנית בדם, יזע, ודמעות, והשלמתי עם העובדה שעומס כבד נפל על משפחתנו, אבל האמנתי שזה חלק מהתשלום המתבקש למען קיומנו. והיום הספק מקנן בתוכי, מכרסם וכואב ומרתיח את דמי. 

עברו 26 שנים ואני אמור לעטות חכמת זקנים, להאמין שנצליח להחיות את הערכים עליהם גדלנו  וגידלנו את ילדינו, להאמין ולקוות שהאהבה, הסובלנות והכבוד לזולת באשר הוא ישובו לחיינו, היום ערפל כבד של ספקות אופף אותי מכל עבר. 

עברו 26 שנים ואני מרכין את ראשי באהבה גדולה, בגעגוע אין-סופי ובהשלמה כואבת שאינך.      

מי שהתמודד עם שכול, מכיר את המסלול הצורב של הזיכרון והשכחה. הוא לומד לנוע בין מישברי הכאב וההחמצות הגדולות, ולהמשיך ולמצות מן הקיים את הדלק להמשך חייו. 

ערן כהן, וערן בני גדלו על האדמה הזאת, העמיקו בה שורשים, ממנה ינקו את ילדותם, בגרותם ובחרותם, ובין רגביה מצאו מנוחת עולם. 

את האדמה הזאת אי אפשר לנצח!!! 

ובמקודם או במאוחר גם אותו קומץ  שכורי הכוח שהשתלט על חיינו ילמד זאת מכל פינה או מקום שאליו יפנה פניו במדינה הזאת. 

יישר כוח לכולנו עד להצלחה שבוא תבוא.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

טיול מאלף בשלושה מוסדות תרבות, היסטוריה וארכאולוגיה סמוכים, בקרית המוזיאונים בירושלים * סיום היום בשוק מחנה יהודה אצל יהודית ובכלל שש אחרי המלחמה בילדותי קראתי את הספרון "שש אחרי המלחמה": סיפורים באבק, שירים באש,
7 דק' קריאה
שני הדר ממושב שדמות דבורה כתבה שני ספרים – האחד על הקיבוץ והשני על המושב * בשני ספריה היא מתארת אנשים שחיים בחברה קטנה וסגורה, שבויים בעבותות של קשרים מן העבר ומאבקים של ההווה
5 דק' קריאה
קהילת באר טוביה ממשיכה להוביל רוח של התנדבות וערבות הדדית. בהתראה קצרה במיוחד אסף סניף האגודה למען החייל במועצה מוצרי היגיינה עבור יחידת הימ״ס המאומצת. תושבי ותושבות המועצה נרתמו מיד ותרמו ביד רחבה כאשר
< 1 דק' קריאה
במושב אביחיל חשבו על דרך יצירתית לשמח את הקהילה בימי החג, בתקופת המלחמה; עגלת נקניקיות, לחמניות ורטבים, שהוכנה במקור עבור העדלאידע שבוטלה, עברה בין כל תושבי אביחיל ביום שבת. בנוסף, היום חולקו משלוחי מנות
< 1 דק' קריאה
*תמונה ראשית: מרוץ הר לעמק חוזר ובגדול. צילום: גלעד קוולרצ'יק אחרי שנתיים של מלחמה, מילואים וביטולים מרוץ השליחים האגדי "הר לעמק" – המרוץ החברתי של ישראל חוזר ובגדול. באוקטובר יוזנק המירוץ ממטולה בצפון ויחבר
< 1 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!