יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2024 05 29 122212

שותפות גורל

2 דק' קריאה

שיתוף:

יהודה בשן מגן נר וגיורא עוז מבארי – שניהם שהו בשבי המצרי ולאחר מכן הפכו לחברים * לאחרונה נפגשו שוב, הפעם כמתדבים בקטיף המנדרינות בבארי

*תמונה ראשית: גיורא עוז מימין ויהודה בשן משמאל בעת הקטיף בבארי

איך תהפוכות החיים מפגישים שני חברים ותיקים, והפעם כששניהם מתנדבים לסייע בקטיף המנדרינות של קיבוץ בארי שבעוטף עזה. יהודה בשן, יוצא קיבוץ אלפא וכיום תושב גן נר שבגלבוע, שבמלחמת יום כיפור לחם בחטיבה 217 וגיורא עוז איש בארי, גיבור ישראל שלחם בחטיבה 600, נפגשו בקטיף. שניהם היו שבויים ישראליים בשבי המצרי, במלחמת יום הכיפורים.

בשן הוא בן 81, אבל זה לא מפריע לו להתנדב ולסייע לחקלאים בעוטף עזה. "כבר הספקתי להתנדב בקטיף בקיבוץ בארי, שבוע ימים בכפר עזה, במרגליות, עכשיו אנחנו הולכים למלכיה לקטיף דובדבנים – אני כל פעם מתנדב במקום אחר, כשראיתי שצריך עזרה התנדבתי," הוא מספר.

במלחמת יום הכיפורים שירת יהודה בשן כטנקיסט בגדול 113 של חטיבה 217. המג"ד שלו היה אסף יגורי, הקצין הבכיר ביותר שנשבה בשבי המצרי. "יגורי לקח את הטנק שלי כמפקד ואני שימשתי כנהג," משחזר בשן. "כשהטנק נפגע נלקחנו לשבי. הייתי בשבי 46 יום ואף אחד לא ידע ממני שום דבר כי הגעתי לגדוד שלא שייך אליי בכלל, גדוד שלא הכרתי ושחייליו לא הכירו אותי. ישבו עלי כבר שבעה ורק ארבעה ימים לפני שחזרנו בישרו שאני בשבי."

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים היה גיורא עוז בניו–יורק. ביום ראשון בלילה הגיע במטוס הראשון ללוד, דרך פריס ומשם בטיסה ישירה לרפידים בסיני. ביום שני הצטרף כמ"פ בגדוד 409 לפלוגתו שלחמה בגזרה המרכזית ובבוקר יום שלישי, הדפו כוחות צה"ל בגיזרה זו, התקפת שריון, תוך השמדת 60 טנקים מצריים.

לקראת הצהריים יצאה פלוגתו של גיורא, במסגרת חטיבתית, בהסתערות לעבר התעלה, מדרום לחווה הסינית. טנקים רבים נפגעו, בעיקר מטילי "סאגר" והיו הרוגים ופצועים רבים. בין אלה שנותרו בחיים ונפלו בשבי, היה גם גיורא שהובל לקהיר. גיורא שב מן הכלא המצרי ב–22 בנובמבר.

"גיורא עוז הוא בן בארי," מספר בשן, "הוא ואשתו אורה חזרו לבארי מהר מאוד, לפני חודשיים-שלושה. אז ישנתי אצלו בזמן ההתנדבות. הבית שלהם נשאר שלם, במיקרה לא נכנסו אליו. נכון שאת גיורא ראיתי כשהיינו בשבי אבל לא הכרנו. צריך להבין, כשאומרים ביחד בשבי, זה לא שישבנו אחד ליד השני ופטפטנו. כל אחד נכלא בצינוק נפרד והתברר לי שהוא היה צינוק לידי, אבל נאסר עלינו לשוחח אחד עם השני, כך שלא הכרנו. את פניו ראיתי בטיול בחצר אבל לא יותר מזה. הכרתי אותו אחרי זה, כשחזרנו מהשבי וישבנו במתקן בזכרון שלושה שבועות, יצא לנו לשוחח ומאז נשארנו חברים."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע בחזית החדשנות היישומית *תמונה ראשית: צילום יח"צ המכללה המכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע משיקה בימים אלה, מרכז חדשנות ויזמות, במהלך אסטרטגי ראשון מסוגו בזירת ההשכלה הטכנולוגית בישראל. המרכז מבקש
3 דק' קריאה
בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
ברוך רובין , יוסי קשתי, משה סיבוני, רמי פולקו, אהליאב קיסר, איתן גולדשטיין ומיטב מאור בליווי מערכת ההדרכה בגד"ש הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית ירושלים; המכון להנדסה חקלאית, מנהל המחקר החקלאי, גד"ש גש"ר,
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!