יבול שיא
הרפת והחלב
שלט כניסה קיבוץ גזר

האם שיוך דירה מהקיבוץ לחבר יחשב למכירה, ומהו שווי המכירה?

2 דק' קריאה

שיתוף:

מהלך "שיוך הדירות" כרוך גם בתשלום מס. "זכות במקרקעין" העוברת מבעליה אל אדם אחר מהווה "מכירה", כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין, ומטילה על המוכר, במקרים המתוארים בחוק, חובת תשלום מס שבח (המחושב על רווח ההון הנובע ממכירת הקרקע), ועל הקונה חובת תשלום מס רכישה (המחושב לפי שווי העיסקה) – שיוך דירה מהקיבוץ לחבר

שיוך דירה מהקיבוץ לחבר

הליך השיוך בקיבוץ גזר התבצע בשני שלבים: בשלב הראשון ("החוזי") – הקיבוץ חתם עם החברים על הסכמים, במסגרתם שייך לחברים דירות ומגרשים לבנייה. בשלב השני ("הקנייני") – החברים יחתמו על הסכם חכירה לדורות מול רמ"י למשך 98 שנים. הקיבוץ שייך לחבריו הוותיקים מגרשים עליהם בנויים בתי המגורים בהם הם מתגוררים או מגרשים לא-מבונים עליהם יוכלו לבנות את בתיהם. 

אשר לחברים החדשים שנקלטו בקיבוץ – אלה חתמו על הסכם קליטה לחברות בקיבוץ (ובו תיאור המגרש שישויך להם, עליו יבנו את ביתם, מכספם ובאחריותם). חברים אלה נדרשו לשלם לקיבוץ שני סכומים: האחד, סך 200,000 שקלים בעד עבודות פיתוח ותשתיות שביצע הקיבוץ.

השני, סך 300,000 שקלים בעד חלקו של הנקלט בהון האגודה. "מנהל מס שבח מקרקעין" ראה בסכום זה תמורה ששילם החבר בעד מכירתה של ה"זכות במקרקעין" מהקיבוץ לחבר החדש (תוך שהכיר בכך שהסכום ששולם בעד התשתיות אינו מהווה תמורה), ובהתאם הוציא שומות לתשלום, עליהם עוררים הקיבוץ ושורה של חברים, באמצעות עוה"ד עופר אלבוים ודותן עינב (שקל ושות').  

האם השיוך מהווה "מכירה" של "זכות במקרקעין"

אבי גורמן, שופט מיסים מבית המשפט המחוזי מרכז לוד, הגדיר את השאלות: האם השיוך מהווה "מכירה" של "זכות במקרקעין", ואם כך הדבר, מהו "שווי המכירה" (ממנו נגזרים שיעורי התשלום). ב"מסגרת הסכמי השיוך ויתר הקיבוץ על זכותו במקרקעין לטובת העברתה לידי החברים להם שויכו המקרקעין", אמר השופט ולפיכך קבע כי יש לראות במהלך זה "מכירה". 

אשר ל"שווי המכירה", בחן השופט אם סך 300,000 ש"ח ששילם החבר החדש מהווה את "שווי המכירה" של המקרקעין, כטענת מנהל מס שבח, או שהוא תשלום עבור הון האגודה או  עבוּר דמי קליטה והצטרפות לקיבוץ, כטענת העוררים. 

לפי תקנון הקיבוץ, אמר השופט, אין לקיבוץ הון מניות וחברי הקיבוץ אינם בעלי זכות בהון האגודה. בנוסף, לא סביר שחברי הקיבוץ שילמו עבור שיוך הנכסים היצרניים של  הקיבוץ, כטענת הקיבוץ, כאשר הם כלל לא ידעו או בדקו את שוויים האמתי ואף לא ידעו אם אלה ישויכו להם.

מהו "שווי המכירה" לחברים הוותיקים

אשר לטענת הקיבוץ שהתשלום מבטא את רצונם של הנקלטים להשתייך לקהילה ולהווי הקיבוצי, השיב השופט כי גם במקרה כזה יש לראות בתשלום חלק משווי המכירה, שכן בחישוב "שווי המכירה" יש לקחת בחשבון את "כל התמורות שהתחייב הקונה להעביר לידי המוכר". 

משכך, נקבע שהתשלום בסך 300,000 שקלים אינו עבור הון האגודה, אלא בעד שיוך המקרקעין לחברים החדשים, וזהו "שווי המכירה" ביחס למכירת המגרשים לחברים החדשים. 

ומהו "שווי המכירה" לחברים הוותיקים? אמנם חברים אלה לא שילמו כל תשלום לקיבוץ, אך מנהל מס שבח, באמצעות עו"ד יעל הרשמן (פרקליטות מחוז ת"א, אזרחי), טען שהקיבוץ לא גבה מהם כספים, שכן קיימים "יחסים מיוחדים בין החברים הוותיקים לקיבוץ".

השופט אימץ עמדה זו ואמר שלפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין, יש לקבוע בנסיבות אלה את שווי המכירה ל"וותיקים" לפי "שווי השוק", שנקבע ביחס ל"חדשים".

במילים אחרות: שווי המכירה לחברים הוותיקים יהיה כשווי המכירה לחברים החדשים (300,000 שקלים), ובהתאם יוצאו השומות לתשלום (במאמר מוסגר, למנהל מס שבח הייתה טענה נוספת שלא נדונה לגופה, לפיה יש לחשב את התמורה בגובה הוויתור של החברים על זכותם לדמי עזיבה).

סוף דבר, ועדת הערר דחתה את הערעור, אך גם איפשרה מיוזמתה לקיבוץ לשקול אם להגיש השגה ולטעון שהוא ויתר על זכותו במקרקעין לטובת החברים, ללא תמורה, שאז יכול שתחול הוראה אחרת בחוק שיכולה לפטור אותו ממס. עולם המיסוי, כבר אמרנו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

העלייה המואצת בתוחלת החיים היא אחד ההישגים הגדולים של האנושות אך בו בזמן מהווה את אחד האתגרים הגדולים העומדים בפניה. אין מנוס משינוי תפיסת היסוד המקובלת סביב אופן ההתמודדות של היחיד, המשפחה והחברה עם
3 דק' קריאה
בעיצומה של המלחמה נאלצים בעמק יזרעאל להמשיך להיאבק נגד הקמת שדה תעופה ברמת דוד, לאור צעדים שנקטה המדינה – האצת התכנון לשדה הבינלאומי בעמק במקום בנבטים * ראיון עם גיל דייגי, יו"ר מטה המאבק
8 דק' קריאה
מיכל אסף קרמר נולדה בדרום תל אביב, הגיעה לחברת הנוער בגן שמואל בהחלטה להיות יותר קיבוצניקית ויותר שמוצניקית ממי שנולד שם. כבוגרת עזבה את הקיבוץ, חזרה בתשובה ועשתה את כל הדרך לתואר ד"ר בקבלת
5 דק' קריאה
״מתחילת מלחמת חרבות ברזל ראינו כיצד החקלאות בשילוב האגרו סולארי תרם לחוסנה של הקהילה באזורי תקומה וכעוגן כלכלי עבור היישובים.  במקומות בהם אין חקלאות, ניתן להקים שדות סולאריים ובכך לתרום לאגודה ולעתידם הכלכלי והחוסן
2 דק' קריאה
לא קל להתמודד עם מיתוס. שאול ובר עושה זאת בזהירות וברגישות, בספרו החדש ״חנה סנש, הכוכב שנפל בטרם עת״ *תמונה ראשית: כרטיס הגיוס של סנש לארגון ההגנה. זכתה להנצחה נרחבת, הרבה מעבר לכל שאר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן