האם אנחנו שוב מחמיצים?
פרופ' צביקה מנדל – המכון להגנת הצומח, מרכז וולקני
ד"ר שמוליק עובדיה – חברת "עתיד שדות אגרוטק"
1. רקע
במרץ 2023 פרסם ד"ר נועם ואן דר האל חיבור שכותרתו "מעבר הוגן והאתגר המשולש." עיקרו של החיבור, כיצד ניתן לייצר שיתוף פעולה בין החקלאות לטכנולוגיות פורצות דרך לצורך התמודדות מיטבית עם האתגר המשולש: משבר האקלים, חיזוק ביטחון המזון והבטחת ביטחון כלכלי .(https://yfpp.org.il/article/170) מחבר הדו"ח מדגיש את הקיפאון בייצור המזון בענף החקלאות בישראל, שנגרם, בין היתר, בשל צמצום הגידולים בחקלאות המקומית ובשל העלייה בתלות ביבוא, לצד טכנולוגיות פורצות דרך לייצור תחליפי חלבון ומזון אלטרנטיבי. החיבור מדגיש שהגידול באוכלוסייה, הרחבת הפיתוח עירוני, הצטמצמות השטחים החקלאיים, העלייה באיכות החיים, ובצריכת מזון עתיר תשומות, עלולים להקשות על הבטחת ביטחון מזון לאומי.
בנוסף לסיבות הנ"ל, לא ניתן להתעלם מהחולשה המרכזית בחקלאות, הנעוצה ככל הנראה בדרך
שבה רואות הממשלות, בעיקר בשני העשורים האחרונים את החקלאות ותפקידיה. די אם נצטט
מתוך מאמרו המקיף של ד"ר אשר מאיר )כלכלן וחוקר בפורום 'קהלת,' במאמר שפרסם "גיל
ההתבגרות של החקלאות העברית" ב"השילוח(" – וכך נכתב: "החקלאות המקומית אינה
מספיקה, ובכל מקרה אינה נדרשת, לספק לנו ביטחון תזונתי" /)גיל ההתבגרות של החקלאות
(/https://hashiloach.org.il. העברית
2. על חומרי ההדברה בחקלאות הישראלית
המציאות הקשה של הגנת הצומח בישראל נגזרת מהצורך בהתמודדות עם פגעים ביוטיים, בעיקר
בשטחים החקלאיים, אך גם באזורים העירוניים. מציאות זו נעוצה בכמה גורמים מרכזיים, (א) חקלאות הישראלית היא אינטנסיבית, רמת ייצור גבוהה המבוססת על שימוש נמרץ בדשנים
ותכשירי הדברה, (ב) החקלאות כאן מאופיינת במגוון גדול של גידולים חקלאיים, בתי גידול
המורכבים מגידולים שונים, על שטחים קטנים יחסית, על רקע של מינים רבים של פגעי מפתח, (ג) השקיה בבתי גידול חמים ויבשים, ושימוש במים מושבים המעצימים את רגישות הגידולים לפגעים ביוטיים, (ד) התבססות עקבית של מינים פולשים של פרוקי רגלים מזיקים, פתוגנים
ועשבים רעים, (ה) רגישות מיוחדת לפגעים של גידולים חקלאיים בבתי צמיחה.
הדברת מזיקים חקלאיים בישראל עומדת בפני אתגרים משמעותיים. הרשויות צמצמו באופן דרסטי את זמינות חומרי הדברה עקב חששות רגולטוריים. יתרה מכך, קיימת הפחתה ביעילותם של חומרי הדברה, עקב עמידות נרחבת בקרב מיני פגעים ביוטים משמעותיים. למרבה הצער, לא נמצאו תחליפים מתאימים וידידותיים לסביבה, מה שמחריף את הקשיים בהדברת הפגעים
בגידולים שונים. נושא זה מתווסף לשימוש מופרז בחומרי הדברה, המוביל לאיתור תדיר של שאריות אסורות בפירות וירקות.
השימוש בחומרי הדברה בישראל עולה בהרבה על זה של מדינות OECD אחרות ואירופה כולה. דו"ח שייצא בקרוב שופך אור על השימוש הרב בתכשירים סינתטיים, תוך הסתמכות על נתונים מנטרים בהגנת הצומח. ממצאי הדו"ח מדגישים את חומרת המצב, ומעוררים חששות בקרב בעלי העניין. דוח זה טרם פורסם בשל חומרת ממצאיו. דו"ח אחר (בעברית) שכותרתו: "איתור שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית מקומית בשנת ,"2019 קובע כי במחצית מהדגימות
נמצאו שאריות חומרי הדברה וכ20%- היו מעל התקן. על פי דו"ח הלמ"ס לחומרי הדברה
סינתטיים בחקלאות, תברואה ווטרינריה בשנים ,2014-2016 וגם לשנים -2020 2022 (דוחות
אחרים אינם מצוטטים במסגרת זו), מצביעים שהשמוש בחומרי הדברה בישראל הוא כפול
מהממוצע ממדינות ה OECD והרבה יותר גבוה גם מכמה מהמדינות בפורום המכובד הזה,
המפריזות בשימוש בחומרי הדברה. ליישום הנמרץ של תכשירי הדברה סינתטיים יש השלכות
מרחיקות לכת, על בריאות התושבים והסביבה.
ארגז הכלים לדחיקת השימוש הנמרץ בתכשירי הדברה קיימים הינו דל. המטרה של מאמר זה
היא כפולה: ראשית, לתמוך בטכנולוגיה תרמית Thermaculture כחלופה חיונית לשימוש
בחומרי הדברה, ושנית, לסקור את מחקרי ההתכנות המוצלחים שנערכו בכרמים ובחוות ירקות בשטח פתוח, המעידים על יכולתה של טכנולוגית תרמית לשמש תחליף חלקי ראוי לשימוש בתכשירי הדברה ולהצביע על הפוטנציאל ליישום טכנולוגיה זו בגזרות אחרות של גידולי הצומח בישראל.
3. היתרונות של טכנולוגית התרמית – מפוחי החום
הטכנולוגיה של מפוחי החום היא ידידותית לסביבה ואינה מושפעת משינויים אחרים בבתי הגידול. מפוח החום פועל במקביל נגד ספקטרום רחב של פגעים ביוטיים, מזיקים פרוקי רגליים ומחוללי מחלות כמו פטריות. בניגוד לתכשירי הדברה סינתטיים, טכנולוגית התרמית לא צפויה לחולל עמידות במזיקים או פתוגנים. הניסיון שנרכש ומוצג בהמשך, מעיד שהטכנולוגיה מתאימה למגוון רב של גידולים. טכנולוגיה זו אינה מצריכה יבוא של תכשירים כימיים, וההוצאות הכרוכות בשימוש במפוחי חום דומות לאלו הכרוכות ביישומי הדברה. זהו הפתרון למצב המתפתח כיום, כי חומרי הדברה רבים יאסרו לשמוש ואילו יעילותם של חומרי הדברה נוספים הופכת לבעייתית עקב עמידות שהתפתחה עם הזמן. טכנולוגיה זו עשויה להחליף חלק מהתכשירים הנחשבים לבעייתיים ותאפשר גם שילובים חדשים ידידותיים יותר לסביבה.
4. שימוש במפוחי חום להדברת מזיקים ומחלות בכרמים
מפוח חום, מצויד במבערים ומאווררים שמזרימים אוויר חם במיוחד )עד 250 מעלות צלזיוס( )תמונה ,(1 התגלה ככלי לשיפור חנטה בתנאי האביב הקריר והגשום בקליפורניה וכן לשיפור איכות היין. בשנת 2017 החל מחקר היתכנות בישראל, ביוזמתו של ד"ר שמואל עובדיה, להערכת יעילותם של מפוחי חום בהתמודדות עם מזיקים וגורמי מחלות עיקריים, ובכך להפחית את התלות בחומרי הדברה.
במהלך פרויקט היתכנות בן ארבע שנים, נערכו ניסויים ותצפיות רבים. ניסויים מתודיים, פיילוטים חצי-מסחריים והדגמות שימוש מסחרי בכרמים איכותיים בשפלת יהודה ובהרי
ירושלים. בעקבות השימוש במפוח החום, על פי פרוטוקול מובנה שהתגבש בניסויים שנערכו
בישראל, בשילוב עם תכשירי הדברה ובניטור שבועי, התקבלה הדברה יעילה של מיני פגעים כמו. ציקדות, קימחון הגפן ועש האשכול.
יעילותו של מפוח החום בכרמי יין הביאה להפחתה משמעותית (כ – 70-75%) בצורך בריסוס שגרתי בחומרי הדברה סינתטיים, שינוי המקל על אימוץ חלופות אורגניות שאינן מזיקות. יתרה
מזאת, שיפורים בחנטה ובעליה במשקל האשכולות נצפו במהלך אביבים קרים וגשומים
(2018-2019) הדברת הקימחון היא מעניינת במיוחד בשל העובדה שרוב הפונגיצידים מאבדים את יעילותם בשל התפתחות עמידות לקימחון. תמונה דומה נצפית גם בקימחון המנגו והתפוח הניכרת בריסוסים דחופים, ולעתים קרובות גם מיותרים, במטעי המנגו והתפוח. הפעלת מפוח.
החום נגד הקמחונות במטעים אלה הדגימה את הביצועים היעילים של מפוח החום יחד עם ההשפעה המתלווה על הדברת פגעים נוספים.
5. טכנולוגית החום להדברת מזיקים בגידול ירקות
בהתבסס על הצלחתם של מפוחי חום בכרמים, פיתחו ד"ר שמואל עובדיה ושותפיו מפוח חום חדש המותאם לגידול ירקות בשדות פתוחים (תמונה 2) מפוח מיוחד זה פועל על אותם עקרונות
יסוד כמו המפוח המופעל בכרם, הכולל מבערים ומפוח המוציא אוויר חם (עד 2500), פתחי
המפוח מכוונים כלפי הקרקע ולא לצדדים. שילוב טכנולוגיית החום מאפשרת לחולל מהפכה בהדברת מזיקים בגידולי ירקות, להפחית את ההסתמכות על חומרי הדברה סינתטיים, שחלקם מהווים סיכוני רעילות משמעותיים ולקדם הדברה משולבות. מפוח חום חדשני זה מכויל בקפידה כדי להגן על ערוגות ירקות בשדות פתוחים. אישור ליעילות המפוח התקבל כבר בבדיקות ראשוניות שנערכו בשנת 2023 בחווה אורגנית במערב הנגב שהינה ספקית מפתח של ירקות
אורגניים לרשתות השיווק בישראל. השנה (2024) נבדק מפוח החום כנגד פגעים בירקות
בחקלאות אורגנית ובגידולים שגרתיים כמו בצל כרובית וחסה. כך לדוגמא ניתן לרסן היטב בעזרת מפוח החום את תריפס הטבק, המהווה מזיק מפתח כיום בגידול כרובית ולהדברתו נדרשת הדברה כימית נמרצת (5-6 טיפולי ריסוס בקוטלי חרקים כשחלק כוללים 2-4 תכשירים, ולעיתים נדרשים גם שני טיפולי הגמעה בתכשירים סיסטמיים).
באמצעות יישום פרוטוקול תפעולי סטנדרטי, המפוח הוכח בטוח להפעלה בגידולי ירקות שונים
גם שבוע בלבד לאחר השתילה. במועד זה הוכיח המפוח יעילות יוצאת דופן בהדברת נבטי
עשבים רעים, בשלב הצצת פסיגים ובהופעת העלה האמיתי הראשון. לדוגמא: בארבעה יישומים
על ערוגות שורה של חסה ערבית, הביאו לערוגות כמעט ללא עשבים מבלי לגרום נזק ליבול. תמונה זו מציגה התקדמות משמעותית לחקלאות אורגנית, שבה עישוב ידני הוא יקר ומסתמך על עבודת ידיים רבה על כל המשתמע מכך.
יתר על כן, המפוח הפגין יעילות גם בהפחתת אוכלוסיות כנימת עש הטבק, כנימות עלה וציקדות בגידולים כגון בצל, כרובית וחצילים. ממצאים אלה מדגישים את הפוטנציאל של מפוחי חום להחלפת חומרי הדברה ואמצעים קונבנציונליים בחקלאות אורגנית ובכך לשפר את שיטות הממשק הננקטות במערכות הדברה אורגניות ומשולבות כאחד וגם כאלה המיושמות בחקלאות קונבנציונלית. מובן שאפשרויות הדברה באמצעות מפוח החום נגד פגעים שונים נוספים שטרם
נבדקו הן גבוהות ומבטיחות. למפוח החום היכולת לשנות את כל ממשק ההדברה בירקות
בחקלאות אורגנית והוא ישתלב היטב גם בממשק ההדברה המשולבת בחקלאות קונבנציונאלית.
6. סיכום ואפשרויות בעתיד
ההפחתה המוצלחת של נזקי פגעים ביוטיים בכרמים ובירקות המושגים באמצעות מפוחי חום מייצגת התקדמות פורצת דרך בטכנולוגיית הדברה. גישה חדשנית זו מציעה יתרונות רבים בהדברה משולבת, כמו גם יתרונות בריאותיים וסביבתיים משמעותיים, כל זאת תוך שמירה על בריאות הגפנים ורוב גידולי הירקות. אפשרויות היישום של הטכנולוגיה משתרעים מעבר לחקלאות אורגנית, שבה פתרונות יעילים לעיתים נדירים, גם לחקלאות קונבנציונלית, שבה היא יכולה לחזק מסגרות הדברה משולבות ולמקסם את היתרונות הרבים שלה.
המחקר עדיין בתחילתו, אבל הניסיון שנצבר בעקבות הפעלת מפוחי חום בכרמים ובירקות בשטחים הפתוחים מצביע על אפשרות נרחבות של יישומים דומים במאבק בנזק של פגעים
ביוטיים בגידולים אחרים. הרחבה זו תאפשר אופק חדש בתחום הגנת הצומח, וכן שיפור וייעול
בכל הפרקטיקות החקלאיות. לנו (המחברים) יש אמון בלתי מעורער בפוטנציאל הטרנספורמטיבי של טכנולוגיה זו עבור החקלאות הישראלית. אימוצו יבשר על עידן חדש המאופיין בשיפור איכות המוצר החקלאי, שמירה על איכות הסביבה והקניית כושר תחרותיות מוגבר למגדלים, כפי שמעידים מאמצים מתמשכים לפיתוח מפוחי חום המותאמים לגידול ירקות.
להפתעתנו ולדאבוננו טכנולוגית החום אינה זוכה עדיין לתשומת הלב מהגורמים שהיו צפויים
לאמץ אותה, על הרקע הקשה של השימוש הנמרץ בתכשירי הדברה בישראל ואתגרי הגנת
הצומח ההולכים ומחמירים. חלק מהאמצעים הקיימים כיום ב"ארגז הכלים" אינם מתאימים
יותר, הם בעיתיים ומאפילים לא רק על הסביבה אלא גם על אפשרויות גידול התוצרת החקלאית,
על היצוא שלה ועל יכולתה להתחרות עם היבוא. לא כאן המקום לשער את הסיבות לכך, עם
זאת, העובדה שהוצאות הגנת הצומח בהשוואה לאמצעי ייצור אחרים בגידולי הצומח הן נמוכות,
אינה מעוררת את תשומת הלב הראויה, מה גם שהפגיעה של חומרי ההדברה בסביבה אינה
מהווה גורם מדרבן דיו לשינוי המצב.
אנחנו מקווים שמאמר זה יקדם ולו במעט את תשומת הלב לבעיית השימוש המפורז בתכשירי הדברה ולאימוץ טכנולוגיות חלופיות ידידותיות לסביבה. השינוי הנרחב הנדרש מצוי בידיהם של מקבלי ההחלטות שחייבים לעשות הרבה יותר על מנת לשנות את פני הדברים.
תודה לפרופ' משה בר יוסף, שהאיץ בנו לפרסם את הדברים החיבור פורסם במקביל גם ב'גמלא עט' בעריכת משה בר יוסף.
