שימוש בתוצרי הלוואי של כותנה להזנת בקר לחלב

יואב שעני, דניאל ביקל, עירא פלך וגבי עדין – תחום בקר לחלב, אגף בעלי חיים, שה"מ;
יואב גולן ויונתן עמנואל – תחום גד"ש, שה"מ
[email protected]

צמח הכותנה (Gossypium) הוא מרכיב מרכזי בסל גידולי השדה בארץ. הכותנה מהווה חומר גלם בתעשיית הטקסטיל, אך תוצרי הלוואי שלה משמשים להזנת בקר וצאן במגוון צורות: גרעיני כותנה, כוספת כותנה, קליפות כותנה, קש כותנה ואף פסולת מנפטה.
בדפון זה נציג מידע שימושי לרפת החלב בנוגע לערכם התזונתי של המזונות השונים, המופקים מצמח הכותנה, ולאופן השימוש בהם.
בשנים האחרונות חווה גידול זה תנודות משמעותיות הן במחיר והן בהיקפיו, כאשר בשנת 2021 היקף המזרע היה הקטן ביותר בשנים האחרונות. לעומת זאת, בשנה החולפת חלה עלייה משמעותית בהיקף הגידול בכל הארץ, על פי ההערכות, בשנה הבאה, שנת 2023, היקף הגידול יגדל עוד יותר.
בשנה האחרונה היקף הגידול השתרע על כ- 86,000 דונם ובמרבית השטחים גודל זן הסיב הארוך – הזן פימה. בנוסף, בחלקות מעטות גודל זן הסיב הקצר – הזן אקלפי.
בשטחי הארץ מגדלים את הכותנה בשיטת הגידול הקונבנציונלית, אך יש גם חלקות אחדות שהגידול בהן
אורגני, וכמה חלקות המיועדות לייצור זרעים.

גידול הכותנה כגידול קיצי בשלחין מאופיין במזיקים רבים , ונדרש טיפול בהם.
לקראת סוף הגידול מבוצע שילוך (מלשון 'שלכת'), הגורם ליצירת רקמת ניתוק בין הגבעול לעלה ולנשירת העלה.
המזיק העיקרי הנמצא בגידול הכותנה הוא הזחל הוורוד. אמצעי הטיפול במזיק זה כוללים שימוש בחוטי בלבול, המכילים פרומון נגד המזיק, וריסוסים שונים בתכשירים כמו טלסטאר ואטלס.
שאריות של חוטי בלבול בקש הכותנה מ הוות בעיה ועלולות לגרום לפגיעה במערכת העיכול של מעלי הגרה המוזנים ממנו.
בעיה נוספת לגידול הכותנה נעוצה בהעברת חבילות קש ה כותנה מאזור לאזור, התורמת להפצת המזיק הזחל הוורוד. יתרה מכך, חבילות כאלה, הנשארות במרכז המזון או ברפת לאחר חודש מרס ובהן עלול להימצא הזחל הוורוד במהלך החורף, יהוו מצע להתפרצות המזיק באביב ויגרמו לנגיעות חמורה בשטחי הכותנה הסמוכים וגם באלה המרוחקים מהאזור כמה קילומטרים.
הריסוסים בכותנה נחלקים לשניים לפי שלבי הפריחה: עד פרח למטר ולאחר הפרח למטר. הריסוסים בתחילת
הגידול ניתנים לרוב נגד העשבייה הצומחת בתחילת הקיץ. בהמשך ניתנים ריסוסים כנגד המזיקים הפוקדים את הפרחים וההלקטים ואף את תהליך השילוך.
כיום אין בידינו די מידע לגבי השאריתיות של חומרי הריסוס מאמצע הגידול והלאה, אך לרוב הם נותרים על העלים, שבמהלך השילוך נושרים לקרקע, כך שאינם מגיעים למרכזי המזון.
בשל השימוש בחומרים אלו ומשום החשש להימצאות שאריות, מומלץ להמתין כשלושה שבועות מהקטיף, ורק
לאחר מכן להתחיל ל הזין את הבקר בגרעיני הכותנה.
יתר על כן, חסר גם מידע מהימן על קצב היעלמות חומרי ההדברה מגרעיני הכותנה לאחר ריסוס בחומרים מעודדי תשליך, ולכן יש לנקוט משנה זהירות בהזנת הבקר בהם.

גרעיני כותנה כמספוא
גרעיני הכותנה הם מזון ייחודי בסל המזונות ברפת החלב. הגרעינים ממוינים במנפטה, שבה הם מופרדים
מסיבי הכותנה המיועדים לתעשיית הטקסטיל, ומגיעים לרפת בחודשי הסתיו. בניגוד למזונות מרוכזים סטנדרטיים, גרעיני הכותנה מסופקים באופן חד-פעמי, והכמות שנקנתה צריכה לשמש את הרפת במשך שנה
שלמה. לפיכך, יש לדאוג לשטח אחסנה מקורה ומנוקז היטב, כך שגרעיני הכותנה לא יירטבו במהלך האחסנה.
גרעיני הכותנה עשירים בחלבון, בשומן ובסיב, אך כמעט שאינם מכילים עמילן וסוכרים. קיים שוני בין זני הכותנה מבחינת התכולות הכימיות של גרעיניהם. בגרעיני הפימה (גרעין שחור ללא פלומה) כמות הסיב נמוכה יותר, אך כמות השומן והחלבון גבוהה יותר, ביחס לגרעיני האקלה (גרעין לבן) (טבלה 1). גרעיני הכותנה מכילים כמות גבוהה של שומן, המרוכז בעיקר בתוך הגרעין, ולכן אינו חשוף לחיידקי הכרס אלא לאחר פירוק המעטה החיצוני של הגרעין. השומן המצוי בגרעין מעניק לגרעיני הכותנה ערך אנרגטי גבוה. חומצות השומן העיקריות בגרעיני הכותנה הן חומצה לינולאית (55% מכלל חומצות השומן), חומצה פלמיתית (25%) וחומצה אולאית (15%). תכולת הסיב בגרעיני הכותנה היא גבוהה, וריכוז ה- NDF בגרעין נאמד בכ -45-50 אחוזים מהחומר היבש. גודלו הפיזי של גרעין הכותנה, הגדול מ- 4 מ"מ, תורם להעלאת גרה, ולכן מהווה סיב פיזיקלי אפקטיבי. נעכלות הסיב של גרעיני הכותנה נמוכה מאוד, בייחוד בגרעיני הפימה (כ- 20%) ולכן טיפול בגרעינים אלו בעזרת בסיס חזק, כמו סודה קאוסטית, יכול לשפר את תרומתה לפרה משתי סיבות עיקריות: 1. המסה של מקטע ההמי-צלולוז בדופן התא ופירוק של קשרים בין מולקולות ההמי-צלולוז, הצלולוז והלגנין; 2. גרעיני הכותנה מהווים נשא של בסיס חזק העוזר לאזן את חומציות הכרס. הטיפול בגרעיני הכותנה מתבצע באמצעות תוספת של 40 ק"ג נתר מאכל – NaOH (סודה קאוסטית) ו- 120 ליטר מים – לכל 1 טון גרעיני כותנה. לאחר ערבוב של החומרים עד לקבלת פיזור אחיד של הסודה והמים בגרעיני הכותנה, יש לפרוס את הגרעינים המטופלים על משטח בטון במשך כמה ימים עד להתייבשותם ולהתקררותם. חשוב להדגיש כי השימוש בסודה הקאוסטית מסוכן בשל ה- pH הגבוה של החומר, ולכן יש לנקוט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים בעת ביצוע הטיפול (ראה מסמך של המוסד לבטיחות וגהות).

שימוש בגרעיני כותנה בפרות חלב: השפעת ההזנה בגרעיני כותנה על מדדי הייצור, על הנעכלות ועל תנובת החלב נחקרה בצורה נרחבת בישראל בעיקר בשנות ה-90. למרות אי-האחידות בממצאים, במרבית המחקרים הסתמן יתרון לשימוש בגרעיני כותנה מבחינת העלאת ריכוז שומן החלב, ללא פגיעה בתנובת החלב או בצריכת המזון. מכיוון שנעכלות הסיב בגרעיני הכותנה היא נמוכה, נבחנו טיפולים שונים לשיפורה – החל מטיפול בחום, דרך טיפול לחיצה, וכלה בטיפול בסודה קאוסטית, אשר למרות מחירה היקר נמצאה כיעילה ביותר, בעיקר בגרעיני כותנה מהזן פימה. הטיפול בסודה קאוסטית בגרעיני כותנה מהזן פימה העלה את תנובת החלב ואת ריכוז השומן, אך לא העלה את צריכת המזון, ביחס לגרעינים שאינם מטופלים. עם זאת, בבחינת ביצועי פרות חלב, אשר הוזנו במנה המכילה גרעיני כותנה מזן אקלה מטופלים ולא מטופלים בסודה קאוסטית, לא הסתמן כל יתרון לטיפול בגרעינים מבחינת מדדי הייצור וצריכת המזון.
אחת המגבלות בשימוש בגרעיני כותנה מהווה הגוסיפול – פיגמנט צהוב רעיל המצוי בעיקר בגרעינים, אך בריכוזים נמוכים יותר גם בחלקים אחרים של צמח הכותנה. מולקולת הגוסיפול היא פוליפנול, אשר יכול להימצא הן בצורתו החופשית והן בצורה קשורה. הצורה הקשורה אינה מסוכנת, אך החופשית רעילה לבעלי החיים. ריכוז הגוסיפול החופשי בגרעיני הכותנה אינו קבוע ויכול לנוע בין 0.4% ל- 1% מהחומר היבש, כאשר לרוב הריכוז בגרעיני הכותנה מהזן פימה גבוה יותר מריכוזו בזן אקלה. הסימנים העיקריים להרעלת גוסיפול כרונית (להבדיל מהזנה חופשית בגרעיני כותנה) מתבטאים בפגיעה בלב ובכבד וכן בירידה בפוריות, הן בזכרים והן בנקבות. כדי להימנע מתוצאות אלו יש להגביל את כמות גרעיני הכותנה במנה, כך שריכוז הגוסיפול לא יעבור את ה- 700 PPM בבקר בוגר (שווה ערך ל- 10% מהח"י במנה, אם ריכוז הגוסיפול החופשי 0.7% בגרעין).
שימוש בגרעיני כותנה בבליל יונקים: גרעין הכותנה מהווה מרכיב חשוב בהזנת היונק עד שלב הגמילה, בשל תכולת החלבון, האנרגיה והנעכלות הגבוהות שבו. בבליל היונקים מקובל לשלב גרעיני כותנה בשיעור של עד 15% מהחומר היבש. בעבודה שנעשתה בעבר (עדין וגולדשטיין 1998) נבדקה האבסת יונקים בגרעיני אקלה מטופלים בנתר מאכל, לעומת גרעיני אקלה ללא טיפול, ונמצאה תמ"י הגבוהה בכ- 35 גרם/יום בקבוצת הניסוי, המוזנת מגרעיני אקלה מטופלים עד הגמילה, וייתכן שהסיבה לכך היא האנרגיה הזמינה יותר בגרעין המטופל.
קש כותנה
קש הכותנה הוא תוצר הלוואי הנשאר בשדה לאחר קטיף הכותנה, אשר מתבצע לרוב בחודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר. פעולת הקטיף (איסוף סיבי וגרעיני הכותנה) אינה כוללת את קציר הצמח וניתוקו מהקרקע,
ולכן יש צורך בפעולות של קציר במכסחת, גיבוב וכיבוש בבאלות לכדי איסוף החומר. לאחרונה משתמשים בקומביין, המצויד בשולחן לקציר תחמיץ תירס, לשם קציר וקיצוץ החומר (פעולה זו מבוצעת למניעת הפצה של הזחל הוורוד, ולכן החומר הקצוץ מפונה במשאיות עוד בטרם נגע בקרקע). לאחר פעולת הקיצוץ ניתן לאחסן את הקש הקצוץ בתפזורת בתא או בערמה במרכז המזון, אך יש לשים לב כי החומר אינו מתחמם או נרטב.
הערך התזונתי של קש כותנה (טבלה 1) מאופיין בתכולת דופן תא גבוהה, אשר נעכלותו ירודה מאוד, ולכן מזון
זה תורם בעיקר לאפקט המילוי בכרס. חשוב לציין כי "איכותו" של קש הכותנה תלויה בכמות האפר שפעולת
הגיבוב עלולה להוסיף (בלתי רצוי) וגם בשיעור סיבי הכותנה הנותרים על גבי הצמח לאחר סיום פעולת הקטיף,
שכן נעכלות סיבים אלו טובה.
בשל התכולות הנחותות של קש הכותנה, מומלץ להימנע מהשימוש בו בשלוחת הפרות, אך ניתן לעשות בו
שימוש מושכל בשלוחת העגלות, כמזון גס בעל אפקט מילוי כרס. מקובל לשלב קש כותנה (כתחליף לקש חיטה) במנות של עגלות תחלופה בעלות כרס מפותחת (מעל גיל חצי שנה) ברמה של עד 15% מסך החומר היבש במנה, לאחר הרגלה ממושכת במינונים נמוכים. מהניסיון בשטח עולה כי קיצוץ קש הכותנה מסייע בהקטנת בירור כנגד מזון זה באבוס, ומקטין באופן לא מבוטל את כמותו היחסית בשאריות (פחת באבוס). בכל מקרה, מומלץ לעקוב אחר הרכב השאריות הנותרות באבוס העגלות בסוף היום, לבחינת תרומתו המעשית של קש הכותנה ולהמשך השימוש בו.
הערה: קיים סיכון בשימוש בקש כותנה, הנובע מהימצאות חוטי מתכת, אשר אינם נצמדים למגנט בעת הכנת
הבליל. חוטי מתכת אלו נקשרים לצמח הכותנה לשם טיפול במפגעי הזחל הוורוד. לנושא זה טרם נמצא פתרון
מוסכם בפרקטיקה האגרוטכנית בישראל.
פסולת מנפטה
פסולת המנפטה היא תוצר לוואי נוסף של השימוש במנפטה. פסולת זו מכילה סיבי כותנה, ענפים, עלים וחלקי
צמח אחרים שהגיעו למנפטה. פסולת המנפטה מגיעה בתפזורת, ולכן נדרש עבורה שטח אחסון מתאים. הרכבה הכימי והפיזיקלי של פסולת המנפטה (טבלה 1) מקנים לחומר זה תכונות של מזון גס, אך רמת האפר, הנוטה להיות גבוהה, לצד נעכלות הסיב הנמוכה – מונעות את השימוש בחומר זה בשלוחת החולבות והיבשות ברפת החלב. פסולת המנפטה עשויה להוות תחליף חלקי למזון גס בשלוחת עגלות התחלופה וניתן להשתמש בה ללא חשש בכמות גבוהה יחסית (עד 15% מהחומר היבש במנה). בעבודה עם פסולת המנפטה יש להקפיד על קיצוץ הבליל באופן אחיד, כיוון שיש בה נטייה להיווצרות גושי סיב.
את מקורות המידע, ששימשו בכתיבת בדפון זה, ניתן לקבל מהמחברים.

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי. על
מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש
ובכתב של החתומים.
© שה"מ הוצאה לאור, 2022 ,עריכה לשונית: עדי סלוניקו; גרפיקה: לובה קמנצקי