נמצא כי חומר המופק מקלחי התירס יכול להחליף את העמילן בשימושים תעשייתיים
מדי שנה מצטברות כמויות רבות של ביומסות צמחיות הנחשבות כפְּחַת חקלאי או תעשייתי. ביומסה זו נאמדת בכ-2 מיליארד טון בשנה ברחבי העולם ומספרה נוטה לגדול עם הזמן כתלות בקצב גידול האוכלוסייה. מבין ביומסות אלו ניתן למנות קש חיטה, קש אורז, גבעולי טבק וקלחי תירס הידועים כעשירים בליגנו-תאית ונחשבים כבעלי פוטנציאל רב לשימוש תעשייתי להפקת מגוון מוצרי צריכה בעלי ערך מוסף כגון דלקים ביולוגיים (Biofuel), מזון לבעלי חיים, כימיקלים, אנזימים ועוד. למרות פוטנציאל זה, ברוב המקרים ובעיקר בקרב המדינות המתפתחות, חומרים אלו אינם מנוצלים כראוי ועלולים להצטבר לכדי מצב בו הם נותרים להירקב בשדה או מושמדים באמצעות שריפה ובכך נגרמת פגיעה באיכות הקרקע והסביבה .
ניצולם של חומרים אלה לתעשיות השונות אינו משרת את המטרה התעשייתית אליה הם נועדו בלבד, אלא עשוי גם לספק פתרון לבעיה הסביבתית המתהווה, לצד יתרונות נוספים בהיבט הכלכלי-חברתי כמקור הכנסה נוסף לחקלאים המתגלם בהורדת הפחת והגברת ערך השרשרת החקלאית והתעשייתית.
קבוצת המחקר במעבדה של ד"ר לואי בשיר מהחוג למדעי המזון במכללה האקדמית תל-חי עוסקת במחקר חלוצי שמטרתו לאפיין מבחינה פונקציונאלית את החומרים מפחת של גידול התירס ופיתוח יישומים פוטנציאליים שלהם בתחומי המזון ותוספי תזונה.
התירס משתייך למשפחת הדגניים ומשמש כמזון בסיסי באזורים רבים בעולם, והוא מתורבת ומעובד בכ-170 מדינות, כאשר התעשייה העולמית שלו גדלה מידי שנה יותר מכל דגן אחר. חלקו האכיל של התירס מצוי בגרעינים העוטפים את הקלח, כאשר הקלח עצמו, העלים, ושערות הפרי, מוגדרים כ"תוצרת חקלאית זניחה". בעוד שגרעיני התירס מופרדים מליבת הקלח לצורך השימוש בהם בתעשייה, נותרים הקלחים העשויים להוות כ-40% מהגידול, כשארית של התהליך ולרוב מנוצלים למטרת הזנת בעלי חיים בלבד.
במחקר זה נמצא כי חומר המופק מקלחי התירס יכול להחליף את העמילן בשימושים תעשייתיים. עמילן משמש בתעשיית המזון כחומר מסמיך התורם למרקם המזון וכתוצאה מכך הוא מאוד שימושי בהשפעה על מוצרי מזון שונים כדוגמת יוגורטים, ג'לים ועוד. אולם העמילן מתפרק בעת העיכול ליחידות של סוכר פשוט וכתוצאה מכך יש השפעה על הערך הקלורי וגם על עליית הגלוקוז בדם (אינדקס גליקמי גבוה). בהקשר הזה, הרעיון הוא מציאת תחליפי עמילן שהינם בעלי אינדקס גליקמי נמוך ובעת עיכולם אינם מעלים את רמת הסוכר בדם.
החומר המופק מקלחי תירס עונה על שתי התכונות הנ"ל, כאשר מצד אחד ממלא את הפונקציה הטכנולוגית ותורם למרקם המזון, ומצד שני הוא גם בעל יתרון תזונתי משום שפירוקו בגוף איננו מתבטא בקבלת סוכרים פשוטים הגורמים לעליית הסוכר בדם, אלא עשוי לשמש כחומר פרה-ביוטי המטיב עם אוכלוסיית חיידקי המעיים ותורם לבריאות האדם. יתרה מכך, נמצא שלחומר זה ישנו גם אפקט נוגד חמצון.
במסגרת המחקר נבדקה השפעת החומר על מספר מוצרי מזון במעבדת הפודטק בתל-חי. הניסויים כללו שימוש בחומר המופק מקלחי התירס במוצרים כגון רוטב עגבניות, יוגורט, שמנת. המטרה היא למצק מזון ולהשפיע על המרקם שלו, בחומרים שהם הרבה יותר בריאים מאלו המקובלים כיום בתעשייה, באמצעות שימוש בחומר שהיה עד כה מוגדר כפסולת חקלאית.
בנוסף, קלחי התירס יכולים לשמש כחומר גלם ליצירת סיבים תזונתיים עם פוטנציאל לשימוש כתוספי תזונה. הם מהווים מצע גידול ושגשוג למיקרופלורה של חיידקי המעיים הטובים לבריאות האדם. שגשוג המיקרופלורה משפיע בהיבטים רבים על הבריאות: על פעילות מערכת העיכול עצמה, על המטבוליזם שהמזון עובר במערכת העיכול, על ספיגת שומנים, על ספיגת הכולסטרול ועוד. מעבר לשימושי מזון ותזונה, למרכיבים הנגזרים מהקלחים עשויים להיות שימושים נוספים בתעשיות נוספות כמו תעשיות ביוטכנולוגיות, תרופות ופארמה.
