הפינק-ליידי מוכר כאחד מזני התפוח היוקרתיים והמבוקשים בשוקי הארץ והעולם. הזן פותח באוסטרליה בשנת 1973 והובא לישראל בשנת 2000. לאחר מספר שנות מחקרי התאמה ואקלום, החלו חקלאים בגליל ובגולן בנטיעות של מטעים מזן זה. מהר מאוד הפך הפינק-ליידי למבוקש בשוק הישראלי בזכות תכונות הטעם והמרקם המשובחים שלו, ותפס את מקומם של זני תפוח ישנים – בעיקר את מקומו של זן החרמון (הסטרקינג). כיום נטועים בישראל כ- 3000 דונמים של מטעי פינק ליידי – כ- 2000 דונמים בצפון רמת הגולן וכ- 1000 בגליל העליון. הפרי נקטף מאוחר יחסית – ממחצית אוקטובר ובמהלך חודש נובמבר, מוכנס לאיסום בבתי האריזה, וממוין לקראת הוצאה לשיווק במהלך חודשי השנה. השגת תוצאות מיון טובות ופרי איכותי לאחר חודשים של איסום בקירור מהווים אתגר טכנולוגי וגידולי: ככל שהפרי ייכנס לאיסום עם קליפה עבה, יציבה ולא סדוקה וכן עם צבע טוב – כך ישתמר טוב יותר באחסון וישווק כפרי מובחר באחוזים גבוהים יותר.
לפינק ליידי נדרשות "מנות צינת קיץ" בכדי להגיע למרקם קליפה יציב ולצבע טוב. כמו כן רגיש הפרי להיסדקויות של הקליפה כתוצאה מאירועי חום קיצוני באביב המאוחר. במטעים רבים בישראל לא נהנה זן זה מתנאי גידול מיטביים, ולכן איכותו החיצונית של הפרי הישראלי נופלת לרוב מזו של פרי מיובא, אך טעמו של זה הישראלי נחשב טוב יותר. רשתות השיווק מייבאות לישראל מארה"ב ומאירופה כ 20,000 טונות של "פינק ליידי" מדי שנה, מה שמציב בפני המגדל הישראלי אתגר של ממש.
ביוסטימולנטים הם קבוצות שונות של חומרים טבעיים, הידועים בכך שדי בכמות קטנה יחסית מהם, בכדי לשפר, להעצים ולהאיץ תהליכים מטבוליים טבעיים ברקמות הצמח. בחקלאות המודרנית נעשה שימוש הולך וגובר בחומרים אלה, לשיפור פוריות קרקע, לשיפור קליטת מינרלים ולהתמודדות עם מצבי עקה. מחקרים מצאו כי יישום של ביוסטימולנט ממקור צמחי בהגמעה או בריסוס, הביאה תוך שעות ספורות להאצת תהליכים מטבוליים המתחוללים בגרעין התא הצמחי: חל יצור מוגבר של מקטעי RNA ובעקבות זאת האצה בתהליכי חלוקת תאים. תופעת ההיסדקויות של קליפת הפינק ליידי נחקרה ע"י פרופ' רפי שטרן ממו"פ צפון, שמצא כי שילוב של הצללה וחשיפת הפרי לציטוקינינים (ביוסטימולנט טבעי) מפחיתה, ואף יכולה למנוע את היסדקות הקליפה, וכך לאפשר השתמרות טובה יותר של פרי איכותי באחסון.
קיבוץ מלכיה שוכן במזרח הגליל העליון; למשק כ 1000 דונם מטעי נשירים ממינים שונים, מתוכם כ 400 דונם תפוח, מהם 90 דונמים מהזן פינק ליידי. מטעי התפוח של הקיבוץ שוכנים ברום של כ- 650 מטרים מעל פני הים. רום זה נחשב נמוך יחסית לגידול מיטבי של פינק ליידי.
בשנת 2020 בוצעו במטעי מלכיה, בהובלתו של שי גולני מנהל המטע, מספר תצפיות בגידולים שונים לבחינת השפעת תכשירים ביוסטימולנטיים מסחריים של מספר חברות, על איכויות פרי. במסגרת מספר תצפיות שנעשו עם תכשירי חברת ,VGI בוצעה בחלקת תפוח מזן פינק ליידי תצפית שכללה מספר יישומים של שני סוגי ביוסטימולנטים, בשלבים המאוחרים של עונת הגידול. המטרה היתה לבחון האם וכיצד ישפיעו טיפולים אלה על איכות הפרי בעת הקטיף, ועל כושר השתמרותו באחסון. סוגי התכשירים שיושמו ומועדי היישום תוכננו להשגת שיפור במדדי איכות הפרי בקטיף (בעיקר צבע הקליפה) ובהשתמרות הפרי. התצפית בוצעה בחלקה בודדת במשק. במהלך הקטיף בחלקה בוצעו סיווגי איכות פרי על ידי דוגמים של תאגיד "בראשית", אליו מופנה הפרי לאחסון, מיון ושיווק. במהלך הקטיף סיווגי האיכות של הפרי המטופל היו דומים לאלו של הפרי שלא טופל ב- KF.
סה"כ נקטפה במלכיה ב- 2020 כמות כוללת של 367 טון תפוח פינק ליידי, מתוכם 28.5 טונות שטופלו ב- KF. הפרי הופנה לאיסום והוצא למיון ולשיווק לשיעורין, החל מנובמבר 2020 ועד יוני 2021. מאחר ומטעי משק מלכיה שוכנים ברום נמוך יחסית למשקים אחרים החברים בתאגיד בראשית, מופנה פרי משק זה לשיווק במהלך החודשים הקרובים יותר למועד הקטיף. כמו כן, שיעור הפרי המובחר של משק זה היו נמוך יחסית רוב השנים.
הטבלה שלהלן מציגה את אחוז הפרי ממלכיה שסווג כמובחר לשיווק לאחר מיון:
טיפול ומועדי מיון פרי לא מטופל מיון נובמבר – פברואר פרי לא מטופל מיון מרץ – יוני פרי מטופל מיון מאי – יוני כמות מיכלים 329 389 61 אחוז פרי מובחר 67 61 78.5
ניתן לראות כי ללא טיפול ה- KF, ככל שחלף זמן ממועד הקטיף למועדי המיון, חלה ירידה בשיעור הפרי שסווג כמובחר. כמו כן, בולט מאד האחוז הגבוה יחסית של פרי מובחר שהושג בפרי שקיבל את טיפולי ה- KF, על אף שמיוני פרי זה בוצעו בסוף העונה.
לאור ממצאים אלה, הוחלט במשק מלכיה לבצע טיפולי טרום הבשלה בתכשירי KF בכל מטעי הפינק ליידי בעונת הגידול 2021 , כשחלקה אחת נותרת כביקורת ללא טיפול זה. יבול הפינק ליידי שהתקבל במטעי מלכיה ב- 2021 היה 505 טון, ושיעור הפרי שסווג כמובחר לשיווק עלה ל- 87% (!). שיעור פרי הפינק ליידי המובחר מפרי 2021 ממטעי מלכיה, עלה אל מעל השיעור הממוצע של כלל משקי התאגיד (84%). בנוסף, נמצא כי עם חלוף החודשים מאז הקטיף, לא חלה הידרדרות של ממש באיכויות הפרי המטופל, ושיעור הפרי המסווג כמובחר נשמר יציב יחסית למשך כל התקופה. יש לציין כי יבול חלקת הביקורת שלא טופלה ב KF נפסל כולו משיווק כפרי מובחר. התרשים שלהלן מציג את השתנות אחוז הפרי המובחר ממשק מלכיה בשתי עונות הבדיקה, ללא טיפול ב KF בעונת 20/21, ועם טיפול, בעונת 21/22*:
העלייה המרשימה בשיעור הפרי המובחר כפי שהושגה במשק מלכיה באמצעות טיפולי ה- KF מהווה הישג מקצועי משמעותי למשק המתמודד עם תנאי גידול לא מיטביים. להישג זה השפעות חיוביות מרחיקות לכת על ביצועיו הכלכליים של המטע.
כמו כן, מצביעים הממצאים האלו על דרכים אפשריות ופשוטות יחסית, באמצעותן ניתן להשיג שיפור משמעותי באיכויות פרי הפינק ליידי הישראלי היוצא לשווקים, ולשיפור משמעותי ביכולתו של הפרי הישראלי להתחרות בשווקים מול פרי מיובא.
תודות:
לעמית כהן מנהל מטע מלכיה, לצוות המטע ולצוות בית האריזה "בראשית" , על ביצוע התצפיות ושיתוף המידע.
תגובה אחת
מרשים ביותר. איני מכיר את הביוסטימולנטים ומקווה שאינם מצטברים כתרכובות כאלה או אחרות העלולות לפגוע בבריאות.