שיפור האבקה ע"י דבורי בומבוס להגדלת יבולים במנגו

רפי שטרן, משה עגיב, נורית בר סיני – מו"פ צפון, מיגל, אוניברסיטת תל חי

*תמונה ראשית: תפרחות מנגו. צילום: רפי שטרן

תקציר

מבוא ומטרות המחקר – כמו מרבית עצי הפרי, נראה כי גם המנגו סובל מפוריות לקויה, בין השאר עקב מגבלת האבקה. למרות זאת לא מקובל להכניס למטעים כוורות דבורי דבש, מתוך הנחה שפרחי המנגו אינם אטרקטיביים לדבורים, אך כן לזבובים, כשהאחרונים הם המאביקים העיקריים. העובדה שבמרבית זני המנגו יש אפשרות גנטית להאבקה עצמית רק הוסיפה לחוסר המוטיבציה של החקלאים להציב כוורות דבורי דבש במטעים. עם זאת בהסתכלות פשוטה על המבנה המורפולוגי של הפרחים עולה שהפוטנציאל לבעיות בהאבקה גדול: גם הפרח הנקבי, שמכיל שחלה, וגם הפרח הזכרי מכילים אבקן אחד בלבד. יתרה מכך, כמות גרגרי האבקה שהוא מכיל נמוכה ביותר, ועומדת על כ-200 עד 500 גרגרים בלבד בהשוואה לאבקני תפוח, ליצ'י או אבוקדו למשל, המכילים אלפי גרגרי אבקה לאבקן, ולהם כעשרה אבקנים בממוצע לפרח.

מטרת המחקר אם כן הייתה לבחון האם שלב ההאבקה הוא אכן גורם מגביל בפוריות המנגו, ואם כן, האם הכנסת מאביק אחר, כמו דבורת הבומבוס, תוכל לשפר את ההאבקה ולהעלות פוריות.

שיטות העבודה – המחקר החל בעונת 2025 ונערך במטעי הגליל התחתון וצפון מזרח הכינרת. בכל מטע נבחרה חלקת טיפול של כעשרה דונם, שבה הוצבו 10 כוורות דבורי בומבוס מול חלקה דומה ששימשה כביקורת. המדדים שנבדקו היו – פעילות דבורי בומבוס על העצים, בחינת שיעורי האבקה, מספר גרגרי אבקה לצלקת, יבול וגודל פרי.

תוצאות

שנת המחקר הראשונה העלו כי פעילות דבורי הבומבוס על העצים הייתה גבוהה בחלקות הטיפול בלבד. ככל שהמרחק מהכוורות עלה כמות הדבורים לעץ, שיעורי ההאבקה ומספר גרגרי אבקה לצלקת מואבקת ירדו. נמצא מתאם שלילי מובהק בין מדדים אלו ליבולים, שהלכו וירדו ככל שהעצים היו רחוקים יותר מהכוורות. היבולים בשורות הסמוכות לכוורות (עד 50 מ' ולעתים, במטע צעיר, אף עד 100 מ') עלו בסדרי גודל של 50 עד 100 אחוז בהשוואה לחלקות הביקורת הרחוקות מהכוורות.

מפרים – מבדיקה ראשונית עולה שפרט לזן שלי, שכנראה מפרה את עצמו היטב, בכל שאר הזנים התקבלה תרומה משמעותית של הפריה זרה ליבולים.

מסקנות – שנת המחקר הראשונה מראה כי אכן יש מגבלת האבקה גם במנגו. הכנסת דבורי בומבוס למטעים ושילוב מפרים מתאימים עשויים לשפר יבולים. יש להמשיך ולבחון את צפיפות הכוורות האופטימלית לדונם ואת תגובת עצי המנגו לדבורי בומבוס באזורי גידול אחרים כמו הנגב.

מבוא ותאור הבעיה

חלק מזני המנגו, כמו 'קיט' למשל, נחשבים כפוריים, אך זנים אחרים ואף איכותיים מאוד, כמו 'שלי', 'קנט', 'עומר' והזן החדש 'דוד', הינם פחות פוריים בחלק מאזורי הגידול. יתכן שאחת הסיבות לפוריות הנמוכה של זנים אלו הינה מגבלת האבקה, כפי שלמדנו בליצ'י ולאחרונה גם באבוקדו. במנגו לא מקובל להכניס כוורות דבורי דבש, וההנחה היא כי את פעולת ההאבקה מבצעים חרקים טבעיים כמו זבובים, דבורי בר וכדומה. עם זאת, לאור הפוריות הנמוכה מחד ולאחר שהוכחנו את יכולת שיפור ההאבקה והגדלת היבולים בנשירים (תפוח ואגס) ובסובטרופיים (ליצ'י ואבוקדו) בעזרת דבורי בומבוס מאידך, חשבנו לבחון דרכים לשיפור ההאבקה במנגו כדי להגדיל יבולים.

תוצאות ראשוניות מניסוי שערכנו במטעי מורן ורביד שבגליל התחתון ובאזור הבטיחה שבכנרת הראו כי הכנסת כוורות דבורי בומבוס בשיא הפריחה של הזנים הנבדקים הגדילה משמעותית את היבולים. תצפיות שנערכו על פעילות דבורי הבומבוס על העצים במהלך הפריחה הצביעו על כך כי הסיבה לעליית היבולים נובעת ככל הנראה מפעילות דבורי בומבוס גבוהה יחסית על העצים בחלקת הטיפול בהשוואה לעצי חלקת הביקורת הסמוכה, בה לא הוצבו הכוורות ולא נראתה בה כלל פעילות דבורי בומבוס (שטרן וחוב', 2024). כמו כן למדנו שהפעילות היא רק בשעות הבוקר המוקדמות מאוד (6:00-7:30).

מטרת התכנית

מטרה מרכזית –

בחינת התועלת של הצבת כוורות דבורי בומבוס במטעי המנגו, והרחבת הניסויים לאזור סובב כינרת שהוא אחד מאזורי הגידול המרכזיים של המנגו.

מטרות המשנה –

1. בחינת יעילות תוספת כוורות דבורי בומבוס לשיפור היבולים.
2. בחינת צפיפות אופטימלית של כוורות דבורי בומבוס לשיפור פוריות זני מנגו שונים.
3. בחינת מרחק עצי המנגו מכוורות הבומבוס.
4. בחינת השפעת מפרים לשיפור היבולים.

מהלך המחקר ושיטות העבודה

הניסויים נערכו בחלקות מנגו של רביד ומורן בגליל התחתון ושל רמת מגשימים, קשת ויונתן באזור הבטיחה (ביא"ר יונתן). הזנים שנבחנו ב-2025 היו עומר, דוד, שלי, קנט ומאיה.

מבנה הניסוי בכל חלקה

לכל זן בחרנו חלקה גדולה ואחידה של כעשרה דונם המורכבת כולה מאותם זנים על אותן הכנות עם היסטוריית יבול דומה משנים קודמות.

כוורות דבורי בומבוס הוצבו לאורך השורה השלישית מצידה האחד של החלקה לעומת צידה השני של החלקה, במרחק של כ-200 מ', שמשמשת כביקורת. בכל אחד משני הטיפולים (בומבוס וביקורת) שבכל מטע סומנו 10 עצים דומים – בגודל, בעוצמת הפריחה, במועד הפריחה ובשכנות למפרים (אם ישנם), למעקב אחר המדדים השונים שנבדקים.

מועד הצבת הכוורות – במטעי ביא"ר יונתן – 6/3/25, במטעי רביד ומורן – 18/3/25.

כמות כוורות לכל חלקת ניסוי – 5 זוגות (10 כוורות ל-10 דונם = כוורת אחת לדונם).

המדדים שנבדקו

1. פעילות דבורי בומבוס (BB) ודבורי דבש (HB) על העצים – אחת ליומיים שלושה נרשמו במטעי רביד מס' הדבורים לעץ לדקה. המעקב בוצע בשעות הבוקר המוקדמות (6:00-7:00) והתמקד בעצי הזן עומר במרחקים שונים מהכוורות (חלקה 7ג') או בצפיפות שונה של כוורות (חלקה 7ב'). בשאר המטעים לא נערכו תצפיות דבורים מסודרות, אלא רק מעקבים מזדמנים לאורך העונה, לוודא שפעילות הדבורים תקינה – הן בכוורת והן על העצים.
2. בדיקת שיעורי האבקה – בחלקות הנ"ל (רביד 7ג'+7ב') נאספו בשיא הפריחה פרחים דו מיניים, שמכילים מלבד האבקן הבודד, גם שחלה ועמוד עלי. הפרחים נאספו ב-26/3/2025 לבקבוקונים עם תמיסת קיבוע (FAA), והועברו לבדיקה במיקרוסקופ פלורסנטי עם UV לזיהוי גרגרי אבקה על הצלקות. בכל טיפול נדגמו 5 עצים (חזרות) X 20 פרחים לחזרה לחישוב שיעורי ההאבקה (מספר הפרחים בהם היה לפחות גרגר אבקה אחד על הצלקת מבין הצלקות שנדגמו) ומספר גרגרי האבקה שהגיעו לצלקת מואבקת. בשנה ראשונה זו נבדק רק הזן עומר ובמספר מצומצם של ניסויים. 
3. יבול לעץ ומשקל ממוצע של הפרי לעץ – נרשם בכל הניסויים במהלך הקטיף או מספר ימים לפניו.

תוצאות לפי המטרות שהוגדרו

1. מטרה מס' 1 – בחינת יעילות תוספת כוורות דבורי בומבוס לשיפור היבולים

א. פעילות דבורים על העצים (ראה תמונה 1) –

• הפריחה באביב 2025 הקדימה בכמעט חודש לעומת 2024, היתה קצרה יחסית ונמשכה 3 שבועות בלבד – במטעי ביא"ר יונתן (בטיחה) במרץ ובמורן ורביד באפריל.
• פעילות דבורי הבומבוס על העצים היתה השנה שוב רק בשעות הבוקר המוקדמות, אך היא הייתה נמוכה משמעותית לעומת שנת המחקר ההקדמית ב-2024 – ממוצע של חצי דבורת בומבוס לעץ לדקה (טבלה 1). בעצי הביקורת המרוחקים ביותר (150 מ' בחלקה 7ג') לא נראו כלל דבורי בומבוס, אך במרחקים של 50-100 מ' כן נצפו דבורים (טבלה 1א'). לא נמצא כל הבדל בפעילות הדבורים על העצים בין הצפיפות הגבוהה לצפיפות הנמוכה של הכוורות (טבלה 1ב').
• דבורי דבש וזבובים – פעילות דבורי הדבש על העצים היתה נמוכה ביותר, אך כמות הזבובים היתה גבוהה יחסית בכל העצים – גם בטיפול הבומבוס וגם בביקורת. לא נרשמו מספר דבורי הדבש והזבובים. 

טבלה 1. מספר דבורי בומבוס לעץ לדקה במטעי רביד, 2025.

א – במרחקים שונים מהכוורות (חלקה 7ג')

ב – בצפיפויות שונות של כוורות לדונם (חלקה 7ב')

תוצאות באותו הטור, המלוות באותיות שונות, נבדלות זו מזו באופן מובהק (P=0.05).

• המעקב נערך על עצי הזן עומר
• כל מספר הוא ממוצע של 10 עצי מעקב

¹ ספירת הדבורים נעשתה בשורות הסמוכות לכוורות

ב. בחינת שיעורי האבקה ומספר גרגרי אבקה לצלקת –

I. במרחקים שונים מכוורות הבומבוס – עקב היקף העבודה העצום של הבדיקות המיקרוסקופיות נושא זה נבדק כאמור רק בזן עומר ברביד (חלקה 7ג').

שיעורי ההאבקה שנמצאו בשורות הקרובות לכוורת (מרחק 0) היו גבוהים מאוד והגיעו לכמעט 70%, אך הם הלכו וירדו עם עליית המרחק (איור 1). במרחק הגדול ביותר של 150 מ' מהכוורות ירדו שיעורי ההאבקה לכדי מחצית מהשורות הסמוכות – 35% בלבד. לעומת זאת מספר גרגרי אבקה לצלקת מואבקת לא ירד עד מרחק של כ-100 מ' מהכוורות (איור 2). רק במרחק הגדול ביותר של 150 מ' מהכוורות התקבלה ירידה משמעותית ביותר: מממוצע של כ-5 גרגרים לצלקת ועד ל-2.5 בלבד (ראה דוגמה בתמונה 2).

איור 1. שיעורי האבקה של צלקות פרחי הזן עומר במרחקים שונים מכוורות דבורי בומבוס, רביד 7ג' 2025.

איור 2. מספר גרגרי אבקה לצלקת מואבקת של פרחי הזן עומר במרחקים שונים מכוורות דבורי בומבוס, רביד 7ג' 2025.

II. בצפיפות כוורות שונה –

נושא זה נבחן כאמור בזן עומר ברביד, בחלקה 7ב' בשורות הסמוכות לכוורות. לא נמצאו הבדלים בין הצפיפויות השונות – לא בשיעורי ההאבקה (46% ו-44% בצפיפות הגבוהה והנמוכה בהתאמה) ולא במספר גרגרי האבקה בצלקת מואבקת (2.9 ו-3.2 בצפיפות הגבוהה והנמוכה בהתאמה). מכאן יתכן שאין צורך בצפיפות הגבוהה של 1:1, אך מאחר ולא בדקנו את השפעת המרחק מהכוורות ייתכן שבצפיפות נמוכה ההשפעה של שיעורי ההאבקה ומספר גרגרי האבקה לצלקת תהיה למרחק קצר יותר (עד 50 מ'?) בהשוואה למה שקיבלנו בצפיפות הגבוהה (עד מרחק של בין 50 ל-100 מ' מהכוורות). נבחן זאת בשנת הניסוי הבאה.

ג. יבולים –

השפעת דבורי בומבוס על היבולים וגודל הפרי בכל המטעים שנבדקו מסוכמת בטבלה 2 שלהלן. מהתוצאות ניתן לראות שפרט לשני מקרים – 'מאיה' ממטע קשת ו'עומר' ממטע מורן, בכל שאר הזנים והמטעים התקבלה תוספת יבולים משמעותית ומובהקת בחלקות עם כוורות הבומבוס בהשוואה לביקורת. התוספת במספר הפירות לעץ נעה בין 30% בזן 'עומר' שביונתן ורביד לבין 52% בזן 'שלי' שברמג"ש. מאחר ולא מצאנו השפעה של הטיפולים על גודל הפרי, התקבל פער דומה גם ביבולים לעץ או לדונם. כך למשל הזן עומר ביונתן או רביד הגיע ליבולים של כ-2.5 טון/ד' בהשוואה לביקורות של אותן החלקות שעמדו על כ-2 טון/ד' בלבד. כלומר תוספת ממוצעת של כ-500 ק"ג/ד'. בזן שלי מרמג"ש תוספת היבול הייתה המשמעותית ביותר, והגיעה עד כמעט 1 טון/ד'. המתאם החיובי המובהק שהתקבל בין מספר דבורי הבומבוס לעץ לדקה לבין מספר הפירות לעץ מדגיש את תרומתן החשובה של דבורי הבומבוס ליבולים (ראה איור A שלהלן).

איור A. המיתאם בין מספר דבורי הבומבוס לעץ לדקה לבין מספר הפירות לעץ בניסוי בחינת מרחקים מכוורות, רביד 7ג' 2025. המספר בסוגריים מציין את המרחק (במטרים) מהכוורות.

2. מטרה מס' 2 – בחינת צפיפות כוורות

במסגרת הניסוי לבחינת יעילות תוספת כוורות דבורי בומבוס, נבחנה השפעת הצפיפות האופטימלית של מספר הכוורות לדונם. הניסוי שנבחן ברביד על הזן עומר העלה שלא היה הבדל בין צפיפות של כוורת אחת לדונם (1:1) לבין צפיפות נמוכה של חצי כוורת לדונם (0.5:1). בשתיהן היתה תוספת משמעותית מאוד ליבול בהשוואה לביקורת שהייתה ללא כוורות (איור 3). עם זאת יש לציין שהבדיקה נעשתה רק בשורות הסמוכות לכוורות. בשנה הבאה תבחן יעילות ההאבקה של שתי הצפיפויות במרחקים הולכים וגדלים מהכוורות.

3. מטרה מס' 3 – בחינת מרחק אופטימלי של כוורות מעצי המנגו

נמצא שבדומה לאבוקדו יעילות ההאבקה של דבורי הבומבוס שתרמה ליבולים הגיעה עד למרחק של כ-50 עד 70 מטרים מהכוורות, כמו בזן שלי ברמג"ש, ולעתים אף עד 100 מ', כמו בזן עומר ברביד (איור 4).

טבלה 2. היבול במטעי המנגו מניסויי הבומבוס, 2025

תוצאות באותו הטור, בכל זן ומטע בנפרד, המלוות באותיות שונות, נבדלות זו מזו באופן מובהק, P<0.05.

כל הכוורות בניסויים שבטבלה היו בצפיפות של כוורת אחת לדונם (1:1).

איור 3. מספר הפירות לעץ והיבול בק"ג/עץ (בתוך העמודה) בצפיפויות שונות של כוורות דבורי בומבוס מול ביקורת בזן עומר, חלקה 7ב' ברביד 2025.

איור 4. מספר הפירות לעץ והיבול בק"ג/עץ (בתוך העמודה) במרחקים שונים של העצים מכוורות הבומבוס. א- הזן שלי ברמג"ש, ב- הזן עומר חלקה 7ג' ברביד, 2025.

המיתאם החיובי והמובהק שהתקבל בין שיעורי ההאבקה ליבול בכל ארבעת המרחקים שנבדקו בזן עומר ברביד (איור 5) מראה קודם כל את חשיבות ההאבקה לפוריות, אך גם את חשיבות המרחק מהכוורות – ככל שהמרחקים קרובים יותר הפוריות עולה.

איור 5. המיתאם בין שיעורי ההאבקה למספר הפירות לעץ ברביד 7ג', 2025. המספר בסוגריים מציין את המרחק (במטרים) מהכוורות.

4. מטרה מס' 4 – בחינת השפעת מפרים על היבולים

השפעת הזנים המפרים על היבולים וגודל הפרי בכל המטעים שנבדקו מסוכמת בטבלה 3 שלהלן. מהתוצאות ניתן לראות שפרט לזן שלי, שהיה עם יבולים גבוהים מאוד בביקורת (כ-3.5 טון/ד') ולכן היה קשה לקבל בו תוספת, בכל שאר הזנים התקבלה תוספת יבולים שנעה מ-300 ק"ג/ד' (עומר ודוד בקשת) דרך 500 ק"ג/ד' (קנט במורן) ועד 1000 ק"ג/ד' (עומר במורן).

להפתעתנו לא התקבלה השפעה על גודל הפרי כפי שידוע באבוקדו (Degani et al., 1989) וכפי שקיבלנו בעבר גם בליצ'י (Stern et al., 1993; Stern and Gazit., 2003), ולכן מספר הפירות שהתקבל בעץ שיקף למעשה את היבולים הסופיים שהתקבלו. עם זאת, במסגרת מחקר נוסף שמבוצע במקביל ע"י דר' נבות גלפז, אנחנו מנסים לבחון זאת ביתר קפדנות, ע"י זיהוי גנטי של ההורה המפרה ובדיקות משקל של הפרי לאחר האבקה עצמית מול זרה.

טבלה 3. היבול במטעי המנגו מניסויי מפרים, 2025

תוצאות באותו הטור, בכל זן ומטע בנפרד, המלוות באותיות שונות, נבדלות זו מזו באופן מובהק, P<0.05.

סיכום ודיון

בדומה לתוצאה ההקדמית מ-2024 ניתן לראות את תרומתן הגדולה של דבורי הבומבוס ליבולים. ככל שמספרן לעץ עלה היבולים עלו (איור A). כתוצאה מהגדלת מספר הפירות ללא פגיעה בגודל הפרי (ולעתים אף לשיפור גודלו, אם כי לא באופן מובהק) התקבלה עלייה משמעותית ומובהקת ביבול לעץ. תוספת היבול לדונם נעה בין 600 ל-900 ק"ג/ד' (טבלה 2). במקרים בהם הייתה תוספת נמוכה ולא מובהקת של 100 או 200 ק"ג/ד' בלבד (מאיה בקשת ועומר במורן) הביקורת הייתה גבוהה מאוד (מאיה), או יתכן שהדבורים לא היו שם יעילות מאיזושהי סיבה (עומר במורן), כמו מרחק גדול מדי מכוורות וכדומה. בבחינת המרחק היעיל לפעילות הדבורים נמצא שעד כ-50 מ' מהכוורות ישנה בוודאות פעילות גבוהה של האבקה לשיפור יבולים (איור 4), מעבר לכך היעילות יורדת בד"כ באופן ניכר (איור 4א'). עם זאת, לעתים כשהמטע צעיר ועדיין לא סגור, כמו עומר ברביד, היעילות יכולה להגיע גם לכ-100 מ' (איור 4ב'). המתאם החיובי והמובהק שהתקבל בין שיעורי ההאבקה והיבול בזן עומר ברביד (איור 5) מחזק מאוד את חשיבות ההאבקה כגורם מרכזי בפוריות שיכול להגביל יבולים, ולכן חייבים לחזקו. הסיבה המרכזית לעלית היבולים במרחקים הקרובים לכוורות נובעת בעיקר משיעורי האבקה גבוהים. עם זאת ייתכן שהיא נובעת גם מעלית מספר גרגרי האבקה לצלקת (למרות שלא נמצא מתאם מובהק בין מספר הגרגרים לצלקת ליבולים). עד 100 מ' מהכוורות נמצאו 4-6 גרגרים לצלקת, מעבר למרחק זה מספר הגרגרים צנח לכמחצית (איור 2) ואיתו גם היבולים (איור 4ב'). ממוצע של 5 גרגרי אבקה לצלקת הוא נמוך בהשוואה לליצ'י למשל אך דומה מאוד למה שנמצא באבוקדו (Stern et al., 2021). נראה שבדומה לאבוקדו, שזקוק ככל הנראה לכ-5 גרגרי אבקה לפחות כדי לחנוט (Alcaraz and Hormaza, 2019, 2024 ) גם המנגו זקוק כנראה למספר מינימאלי זה של גרגרי אבקה כדי להבטיח חנטה. גם לצפיפות הכוורות ליחידת שטח יש משמעות רבה, ובעבודה ראשונית זו נמצא כי לא היו הבדלים בין צפיפות נמוכה (0.5:1) לגבוהה (1:1) – לא בשיעורי האבקה ובמספר גרגרים לצלקת ולא ביבולים (איור 3). עם זאת, כיוון שהניסוי בוצע רק במטע אחד ורק בשורות הסמוכות לכוורות ולא במרחקים הולכים וגדלים, יש להמשיך ולבחון נושא זה.

יש לציין כי נמצא מתאם חיובי בין מספר הפירות לעץ שנמדד לקראת הקטיף ובין מספר הפירות לעץ ביבול הסופי של אותו העץ ואף ביבול של כלל החלקה. מכאן שהמדד של ספירות פירות לעץ לקראת הקטיף הוא אמין וניתן להיעזר בו בהמשך אם יהיה קשה לקבל נתוני יבול לעץ בקטיף.

לתוצאה המפתיעה שעל אף עומס היבול הגבוה יותר בטיפולי הבומבוס גודל הפרי לא הוקטן ולעתים אף גדל (אם כי לא באופן מובהק) ניתן להציע שני הסברים אפשריים (אך ללא הוכחות):

• דבורי הבומבוס לא רק משפרות את ההאבקה באופן כללי, אלא משפרות אולי את ההאבקה הזרה, וכידוע ממרבית המינים (ליצ'י, אבוקדו, תפוח, אגס ועוד) האבקה זרה משפרת את חיוניות הזרע/זרעים, וע"י כך מאיצה את קצב גידול הפרי ועוזרת להישרדותו. גם בעבודה הנוכחית בניסוי המפרים, ראינו שלעתים יש למפרה השפעה חיובית על היבול (טבלה 3). חיזוק לשיפור ההאבקה הזרה, שהיתה אולי בניסויי הדבורים, התקבל מריבוי פירות "פרתנוקרפיים" (בעלי זרע מנוון או ללא זרע בכלל) בכל עצי הביקורת, שנוצרו כנראה מהאבקה עצמית, בהשוואה להעדר מוחלט של פירות כאלו בטיפולי הבומבוס (שכאמור הואבקו ככל הנראה בעיקר ע"י האבקה זרה).
• ריבוי פירות "פרתנוקרפיים" על העץ (תוצרי האבקה עצמית?) במשך רוב תקופת גידול הפרי "שואב" חלק ניכר מהסוכרים של העץ לטובת גידולם של ה"פרתנוקרפיים" על חשבון גידול הפירות האיכותיים בעלי זרע תקין שנותרים על העץ עד לקטיף, ולכן הם קטנים בטיפול הביקורת (כדי להוכיח שהפירות ה"פרתנוקרפיים" הם אכן תוצרי האבקה עצמית יש לערוך להם בדיקה גנטית, שמבוצעת במחקר מקביל ע"י דר' נבות גלפז).

לסיכום, בשלב זה ניתן לומר שבדומה לגידולי מטע שונים גם המנגו סובל ממחסור בהאבקה, שהיא שלב קריטי בייצור הפירות. שיפור ההאבקה ע"י הכנסת דבורי בומבוס למטעים, שבא לידי ביטוי הן בהגדלת מספר פרחים מואבקים והן בהגדלת מספר גרגרי האבקה לצלקת, הביא להעלאת הפוריות בכל זני המנגו שנבדקו. יתרון נוסף שיש ככל הנראה לדבורי הבומבוס הוא בשיפור ההאבקה הזרה. אמנם לא הוכחנו זאת באופן וודאי (כיוון שלא נבדקה הזהות הגנטית של ההורה המפרה בצאצאי הפירות), אך מתוצאות מספר הפירות שהתקבלו בקטיף, גודלם של הפירות והעדרם המוחלט של פירות חסרי זרע או בעלי זרע קטן ומנוון בטיפולי הבומבוס, ניתן להניח ששיעורי ההאבקה הזרה היו גבוהים יותר בטיפול זה משיעורי ההאבקה העצמית בהשוואה לביקורת. לפירות שנוצרים מהאבקה עצמית סיכויי הישרדות נמוכים, ורבים מהשורדים הינם בעלי עובר פגום שמקשה על ההתפתחות התקינה של הפרי. תופעה זו תוארה לראשונה במנגו ע"י ארנון דג בישראל (Dag et al., 1998), ולאחרונה גם ע"י Kamper et al (2023) באוסטרליה. בשני המקרים הראו החוקרים כי לקרבה פיזית של שני זני מנגו שונים השפעה דרמטית על שיעור המכלואים (האבקה זרה) ועל כושר הישרדות הפירות, ומתקבל יחס הפוך בין המרחק מהמפרה ובין שיעור המכלואים והיבול. חיזוק לכך מצאנו בניסוי המפרים (טבלה 3), בו פרט לזן שלי שהניב יבולים גבוהים מאוד בביקורת, כל שאר הזנים (עומר, דוד וקנט) הגיבו היטב להפריה הזרה, שהוגברה ככל הנראה ע"י סמיכות למפרה, והניבו יבולים גבוהים מעצי הביקורת שהיו רחוקים מהמפרה. עם זאת יתכן שהסיבה לחוסר התגובה של הזן שלי למפרים נובע לא רק מיבול הביקורת הגבוה שלו, אלא גם מהעובדה שהוא אולי נענה טוב יותר להאבקה עצמית, ולכן פחות זקוק להאבקה זרה. רמז לאפשרות כזו דווח לאחרונה במנגו ע"י Kamper et al  (2023) באוסטרליה. גם בליצ'י קיים ככל הנראה  הבדל בתגובת הזנים השונים להאבקה זרה, כך שחלק מהזנים נענים היטב, וחלקם לא זקוקים כלל להאבקה זרה (Raz et al., 2022; Truman and Nichols, 2025).

בשנים הבאות יש להרחיב את בחינת היעילות של דבורי הבומבוס למטעי המנגו באזורי גידול נוספים, ולנסות למצוא את הצפיפות האופטימלית של מספר הכוורות לדונם ואת אופן הצבת הכוורות. בנוסף יש לזהות את ההורה המפרה של צאצאי הפירות שיתקבלו ולקשור בין שיעורם לטיפולי הבומבוס וליבול.

רשימת ספרות מצוטטת

שטרן ר, עגיב מ, בר סיני נ. 2024. תוספת דבורי בומבוס למטע מנגו לשיפור ההאבקה והעלאת היבול. עלון הנוטע 78 (2): 10-14.

Alcaraz, M., Hormaza, J. 2019. Reproductive biology of avocado (presea americana). Acta Hort. 1231: 23-28.

Alcaraz, M., Hormaza, J. 2024. Inadequate pollination is a key factor determining low fruit-to-flower ratios in avocado. Horticulturae. https://doi.org/10.3390/horticulturae 10020140

Dag, A., Eisenstein, D., Gazit, S., El-Batsri, R., Degani, C. 1998. Effect of pollinizer distance and selective fruitlet abscission on outcrossing rate and yield in ‘Tommy Atkins’ mango. J. Amer. Soc. Hort. Sci. 123: 618-622.

Degani, C., Goldring, A., Gazit, S., Lavi, U. 1989. Pollen parent effect on outcrossing rate in ‘Hass’ and ‘Fuerte’ avocado plots during fruit development. J. Am. Soc. Hort. Sci. 114: 106-111.

Kamper, W. et al. 2023. Flower visitors, levels of cross-fertilization, and pollen-parent effects on fruit quality in mango orchards. Agronomy 2023, 13, 2568. https://doi.org/10.3390/agronomy13102568.

Stern, R.A., Gazit, S., El Batsri, R. and Degani, C. 1993. Pollen parent effect on outcrossing rate, yield and fruit characteristics of “Floridian” and “Mauritius” lychee. J. Am. Soc. Hort. Sci. 118: 109-114.

Stern, R.A., Rozen, A., Eshed, R., Zviran, T., Sisai, I., Sherman, A., Irihimovitch, V. and Sapir, G. 2021. Bumblebees (Bombus terrestris) improve ‘Hass’ avocado (Persea americana) pollination. Plants 2021, 10, 1372. https://doi.org/10.3390/plants10071372.

Trueman, S.J. and Nichols, J. 2025. Outcrossing Levels and Fruit Quality in Single-Cultivar Blocks of a Multi-Cultivar Lychee (Litchi chinensis Sonn.) Orchard. Horticulturae 11, 244. https://doi.org/10.3390/horticulturae 11030244

תודות

לנוטעי מורן, רביד, קשת, יונתן ורמת מגשימים, לעמנואל דסה וטל ינאי מבית אריזה יונתן, לשי צעידי משה"מ, לשאול גינזבורג מחברת ביו-בי משדה אליהו ולליסה קרנילוביץ על הבדיקות המיקרוסקופיות במעבדת מיגל.