לרגל יום האהבה ראיינו שירי פרנקל ורועי הרוש, זוג עם מוגבלות שכלית, את נשיא המדינה ורעייתו, במסגרת הפודקאסט של אקים. בריאיון משלהם הם מספרים על הבית ליד האסי ועל אובססיה משותפת לניקיון ומזכירים: "לכל אדם יש זכות לאהוב ולחיות בזוגיות"
*תמונה ראשית: שירי ורועי מראיינים את הנשיא ורעייתו בבית הנשיא. צילום: מעיין טואף/לע״מ
הידעתם כי הקונפליקט הזוגי של נשיא המדינה ורעייתו נסוב, כמו בהרבה בתים סטנדרטיים, סביב עניין חיתוך הסלט? בוז'י, מסתבר, הוא מז'אנר החתיכות הגדולות, בעוד שמיכל אוהבת את הסלט שלה חתוך דק-דק, כמו בשווארמיות. ומכיוון שהצמד הממלכתי אוהב סלט ירקות, "פה יש ויכוח גדול", הוא קובע והיא מוסיפה ש"זה בעייתי קצת".
כמו ברק ומישל אובמה בשעתו, שקלטו בשלב מוקדם שהצימוד המחשמל ביניהם עושה טוב ליחסי הציבור ולא חששו להודות גם בהליכה לטיפול זוגי, גם מיכל ויצחק הרצוג התיישבו, לרגל ולנטיין, יום האהבה הבא עלינו, לריאיון זוגי חגיגי שנסוב בשניות סביב ענייני אוכל. הדבר המקסים באמת הוא שהמראיינים שלהם, גם הם זוג רומנטי, רועי הרוש (25) בן בית שאן, ושירי פרנקל (33) בת ניר דוד. השניים, בעלי מוגבלות שכלית, תושבי ניר דוד, ראיינו את ההרצוגים במסגרת פרק מיוחד וחמוד להפליא של "שווה להקשיב – הפודקאסט של חברי אקים". הרוש ופרנקל מובילים בבטחה ובמקצועיות את הנשיא ורעייתו, שהתמקמו לתפארת בסיטואציה, והפגינו אותנטיות מלבבת. כולם חזרו וחלקו את הריגוש שבמעמד, ובאמת נראו מתרגשים. התוצאה מאוד סימפטית ומחממת לב.
"היא מחזיקה מעמד כבר 41 שנה"
"אני רועי הרוש, בן 25 מבית שאן, יושב ראש משותף של תנועת 'קולנו' – תנועת המנהיגות הארצית של אנשים עם מוגבלות שכלית של אקים. זו תנועה המונה 55 קבוצות בכל רחבי הארץ הנפגשות מדי שבוע כדי להשמיע את קולן. אני מוזיקאי, די. ג׳יי וזמר, בוגר מכללת אקים לקולינריה במכללת רימונים בטבריה, ואני גם בן זוג של שירי", הרוש הציג את עצמו (הנשיא הרצוג: "כל הכבוד, זה נשמע מרתק").
שירי: "אני שירי פרנקל, אני בת 33, מקיבוץ ניר דוד. אני מתמודדת נפש, וזה חלק ממי שאני. סיימתי לימודי בישול במכללת אקים לקולינריה ברימונים בטבריה. כיום אני עובדת בקייטרינג, אני בת הזוג של רועי, ואנחנו מתגוררים יחד בקיבוץ ניר דוד". מכאן מהר מאוד היא הגיעה לתכלס ושאלה איך הזוג הרצוג הכיר.
כבוד הנשיא לא אכזב: "איך שראיתי את מיכל, זה היה בשק"ם, הקנטינה של הבסיס, הייתי בבסיס ההדרכה של חיל המודיעין, והיא ניגשה אליי, ראיתי את העיניים הכחולות שלה, ואמרתי שזו תהיה אשתי".
למיכל זה לקח קצת יותר זמן להישבר, אחרי מסכת חיזורים רצינית. "אז הכרנו בצבא, ואז התיידדנו, ואז למדנו משפטים ביחד באוניברסיטת תל אביב, ואז הוא ממש חיזר אחרי, רדף אחרי הרבה זמן", היא נזכרת (בוז'י: "ניג׳סתי לה כל הזמן").
ואימא שלה רצתה לוודא שהיא מבינה שתגמור בתור אשת פוליטיקאי. מיכל לא נלחצה. "אבל התלהבתי, אז אמרתי 'כן בטח'" (בוז'י: "היא מחזיקה מעמד כבר 41 שנה").
מה הטיפים שלהם לזוגיות טובה, מה העבודה הבאה שכבוד הנשיא כבר בונה עליה ואיזו הופעה מיכל הייתה רוצה לדפוק בסופר השכונתי אבל לא מעזה, תגלו בעצמכם במהלך ההאזנה. הפוקוס עובר לרועי ולשירי, שגם כיכבו החודש בקמפיין ציבורי חדש של אקים תחת הכותרת "אקים. כמוני כמוך". הם הופיעו בשלטי חוצות בכל רחבי הארץ. הרציונל שעומד מאחורי הקמפיין והפודקאסט שהומחש לעילא בבית הנשיא – הצבה של האדם במרכז, ולא המוגבלות. "שירי: "שכולם ידעו שכולם שווים למרות המגבלה, אנחנו יכולים לעשות הכול כמו כל בן אדם", שירי מזכירה. "אנחנו מאמינים שלכל אדם יש זכות לאהוב ולחיות בזוגיות. גם אם הוא או היא מתמודדים עם מוגבלות".
עוזרים אחד לשני
הם הכירו לפני כשש שנים בתיאטרון אקים בית שאן והעמקים בהצגה ״חלומות פשוטים״, בה שניהם משחקים לצד שחקנים נוספים עם צרכים מיוחדים (ההצגה רצה כבר שש שנים). הקשר התהדק במכללת רימונים לקולינריה, שם למדו בישול. שירי עובדת בקייטרינג, רועי מחפש עבודה בתחום. הוא גם יו"ר משותף של תנועת "קולנו" – תנועת המנהיגות הארצית של אנשים עם מוגבלות שכלית (הוא עצמו מאובחן על הרצף האוטיסטי). הוא מייצג את ישראל במשחקים הפרא-לימפיים בענפי כדורסל וטריאתלון והוא גם מוזיקאי ודי. ג'יי ("אני מנגן את כל הסגנונות, אני אוהב לנגן בעיקר מזרחית וים תיכונית, אני מנגן בחתונות, בר מצוות, מסיבות של הקבוצה מדי פעם"). הוא ושירי כבר שנה וחצי ביחד, והם עברו להתגורר בקיבוצה לפני כחודש.
"כילדה לא היה לי פשוט כי לא הייתה לי חברה, וכשחזרתי לקיבוץ כמבוגרת, ככל שהכירו אותי יותר אני מרגישה שינוי, שאנשים יותר מכירים אותי וזה יותר נעים לי", מספרת שירי, מתמודדת נפש ומאובחנת עם מוגבלות שכלית. "החלטנו לנסות להיות ביחד, הוא מצא חן בעיני. אני אוהבת בו את הדאגה שלו, את הנתינה שלו ושהוא שם תמיד בשבילי". את אירועי האסי – שניהם משני צדי המתרס באופן עקרוני – הם צלחו כזוג ("זה לא השפיע עלינו").
איך היה המעבר למגורים משותפים?
"זה משהו שדיברנו עליו המון זמן, הוא די חשש מהמעבר אבל עודדתי אותו ואמרתי לו שכדאי לו לנסות וניסיתי לדחוף אותו לשם. אנחנו חיים ב'שכונת עולים' של הצעירים. כיף מאוד לגור ביחד, אני הייתי רגילה ללבד אז זה היה לי קצת מוזר, אנחנו מסתדרים ומחלקים בינינו את המטלות ועוזרים אחד לשני".
יש ביניכם הבדל של שמונה שנים. את מרגישה את זה?
"זה לא משמעותי בשבילי".
שניהם, היא מעידה, חולי ניקיון. זהו תחביב משותף ("הבית תמיד מדוגם ומצוחצח"). בימי שישי הם מכינים דגים מרוקאיים, מטבוחה, שניצלים, ירקות בתנור. "אנחנו גם אוהבים לאפות ומכינים מלא עוגיות".
רועי גם מתאמן בקיבוץ בחדר כושר. "זה היה לי בהתחלה קצת חדש ושירי עזרה לי להתגבר על הפחד. היא הכירה לי קצת אנשים בקיבוץ. אנחנו גרים ממש קרוב לאסי", הוא מספר. "אנחנו אוהבים לבשל הרבה, כל פעם משהו אחר, שנינו מאוד אוהבים פסטה ברוטב שמנת, רביולי, אנחנו קונים מצרכים בכלבו, אוהבים לצאת לבלות, באולינג, לראות סרט, קניות. קבוצת התיאטרון שלנו נפגשת פעם בשבוע".
עשיתם כבר היכרות של שתי המשפחות?
"עוד לא, אבל כן הספקנו לעשות שבתות ביחד. לפעמים אנחנו הולכים להורים שלי או לאימא שלה לרוב בשבתות, עם האחיות שלה. שירי פגשה את האחיינים שלי בשבוע שעבר, היה נחמד, היה כיף".
מה אתה אוהב בשירי?
"וואו, זאת שאלה שכל פעם מעלה לי פרפרים בבטן. שירי היא האשה הכי מדהימה שיכולתי לבקש בחיים שלי, היא מכילה, רגישה, מזהה דברים שאני לא מגיע אליהם. היא לגמרי הזכייה שלי בחיים האלה, יחד עם המשפחה".
