של מי הסלמונלה הזו, לעזאזל?! 

קיבוץ גשור נאלץ להשמיד אלפי אפרוחים נגועים בחיידק, אותם רכשה מחברת מילועוף 

*צילום תמונה ראשית: הילה אלבז נוח

ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת סיים פרשה נושנה שתחילתה לפני למעלה משמונה שנים, ובמרכזה תביעה כספית שהגישה "בעלי חיים גשור אגודה שיתופית" (מקיבוץ גשור) כנגד האגודה השיתופית "מילועוף אינטגרציית פטם". 

אזור נגוע 

השופטת ברכה לכמן, מבית משפט השלום בטבריה, שהתביעה החלה להתברר בפניה, תארה את "הסיפור החקלאי" הנוגע לגידול תרנגולות למאכל: "תחילה, התרנגולות מטילות ביצי פטם, זה שלב הרבייה. ביצי הפטם מועברות למדגרה עד לבקיעת הביצים. האפרוחים הבוקעים מהביצים מועברים לחוות גידול, ובסיום הגידול, הם מועברים למשחטה ושיווק". גשור "עוסקת בשלב גידול העופות בלבד ויש לה חוות גידול ובה שני לולים לגידול האפרוחים לפטם". מילועוף היא "אינטגרציה של כל השלבים, מהרבייה ועד השיווק, אגודה שיתופית חקלאית, המאגדת בתוכה מגדלים ומשווקים של עופות".  

באמצעות עורך-דין מאיר אלוני ועורכת-דין חן אלוני (אלוני ושות'), טען קיבוץ גשור, כי  מילועוף סיפקה לו, בחודש יוני 2015, 36,850 אפרוחים לגידול פטם ממדגרה שבחזקת מילועוף. כחודש לאחר מכן נמצא חיידק סלמונלה אנטריטידיס באחד הלולים של גשור, והוא נאלץ להשמיד את התרנגולות. משכך, תבע גשור כי מילועוף  תישא בנזקיו, הוצאות השמדה והפסד רווחים, בסך 1,269,424 שקלים.  

מנהל החווה של גשור סיפר כי "בדיעבד התברר לו, שכבר ביום השיווק, התקבלה בדיקת מעבדה המעידה על חשד שהאפרוחים נגועים בסלמונלה", שמקורה במדגרה של מילועוף, וכתוצאה מכך הוכרזה חוות הגידול של גשור כאזור נגוע בסלמונלה. עוד נטען כי "נמצאה זהות גנטית מלאה בין הדגימות של חיידק הסלמונלה בלול של גשור ובמדגרה ממנה סיפקה מילועוף את האפרוחים". 

מה המקור? 

מילועוף, באמצעות עו"ד עדי מילכין, טענה מנגד שהסלמונלה הגיעה לגשור ממקור אחר ולא ממנה, ויתכן שמקור הסלמונלה הוא בכלל בגשור.    

השופטת לא השתכנעה ואמרה שלמילועוף היה "חשד לסלמונלה בלול ההטלה" ממנו הגיעו הביצים למדגרה שלה, אך "לא ציינה את קיומו של החשד בפני גשור". כן אמרה השופטת, כי למילועוף היו טענות כלפי משרד החקלאות.  

מילועוף הוסיפה וטענה "שגם אם יוכח שהיא המקור לסלמונלה, היא לא ידעה ולא יכלה לצפות את התפרצות הסלמונלה באפרוחים ששוקו לגשור". היא אמרה ש"לא התרשלה, פעלה לפי ההנחיות של השירותים הווטרינרים וביצעה את כל הבדיקות, כולל בקרה תקופתית, אחת לשבועיים, ע"י השירותים הווטרינרים".   

השופטת דחתה את גירסת מילועוף לגבי מקור הסלמונלה וקבעה ש"לנוכח הזהות הגנטית המלאה, לא יכול להיות ספק שמקור הסלמונלה הוא באינטגרציית מילועוף". במילים אחרות, ההסבר להימצאות סלמונלה בחוות גשור הוא באפרוחים שסיפקה מילועוף לגשור.  

השופטת הסבירה שמדובר ב"עיסקת מכר" של אפרוחים, שנמצאו נגועים בסלמונלה. על עסקה זו, אמרה השופטת חל חוק המכר.  

לפי חוק המכר, "המוכר לא קיים את התחייבויותיו כלפי הקונה, אם מסר לו את 'הממכר' כאשר יש בו 'אי התאמה', כלומר, שאינו מתאים למה שהוסכם בין הצדדים". ממכר של אפרוחים נגועים בסלמונלה, בוודאי שאינו "מתאים למה שהוסכם" בין הצדדים. "המועד בו נבדקת 'אי התאמה' הוא רגע המסירה, גם אם אי־ההתאמה מתגלה במועד מאוחר יותר", אמרה השופטת. "אם הממכר הוא בעל־חיים הנגוע במחלה בעת המסירה, יישא המוכר באחריות למרות שהמחלה תתפתח ותתגלה רק בהיות בעל־החיים בידי הקונה". 

השופטת פסקה כי מילועוף "אחראית להתפרצות הסלמונלה בחוות גשור ולנזקים שנגרמו לגשור", וחייבה את מילועוף לשלם לגשור פיצוי בסך 1,269,424 שקלים וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. מילועוף לא השלימה עם התוצאה וערערה לבית המשפט המחוזי בנצרת. שם הגיעו הצדדים לפשרה, בפני הרכב השופטים:  אשר קולה, דני צרפתי ורננה גלפז מוקדי, לפיה לסילוק התביעה תשלם מילועוף מליון וחמישים אלף שקלים ומע"מ וכן שכ"ט עו"ד.