שנה חדשה | מנכ״ל חדש | חקלאית חדשה

מאות לקוחות בכנס החקלאית הראשון

קרוב ל-500 לקוחות הגיעו בראשית החודש לכנס השנתי הראשון שקיימה החקלאית, מה שעתיד להפוך למסורת מדי שנה.

 במעמד מנכ״ל משרד החקלאות אורן לביא, יו״ר מועצת החלב איציק שניידר, יעקב בכר יו״ר החקלאית ומאות שותפים, לקוחות ורופאים התכנסו בשפיים ליום מקצועי ממוקד בו דנו באתגרי הענף במציאות הנוכחית, המקומית והגלובאלית. שיאו של הכנס היה טקס הוקרה והענקת מגנים למשרתי חרבות ברזל בחקלאית.

טל יפת, מי שעומד בראש החקלאית מאז חודש מרץ השנה, פתח את הכנס ואמר:

״אני מזהה שפה משותפת וחזון משותף לכולנו. יחד נוביל את החקלאית לעבר עתיד שבו השירותים, התרופות והמידע יהיו מותאמים לצרכים המשתנים שלכם, ובזכות שיתוף הפעולה נמשיך לצמוח ולהצליח גם בשנים הבאות״.

בהמשך הכנס הוצגו בהרצאות ״טד״ מגוון השירותים שמעניקה החקלאית ללקוחותיה, הרצאות עומק מקצועיות ליישום בידי הלקוחות, בין הנושאים: מחלות המלטה מנקודת ראות כלכלית בהנחיית ד”ר מיכאל וניסויי צינון ברפת החלב מפי ד”ר עמי ארנין; הזנת יונקים ושימוש במיינקת בהנחיית ד”ר דליה סולומון; פוריות מותאמת למשק: מדוע אין פתרון קסם? בהנחיית ד”ר עומר קליין.

בסיום הכנס הוקדש מושב לניהול משק ורפת בעת חירום.

לקוחות החקלאית משטחי העימות סיפרו איך ניהלו משק בעת מלחמה, בצפון, בדרום, עם קשיי גישה ומציאות בטחונית ותפקודית מורכבת מאוד.

את הכנס סגרה הרצאת אורח מפי אוהד חמו כתב חדשות N12 בנושא השביעי באוקטובר: קו פרשת המים

עוד מדברי המנכ״ל בכנס:

״הכנו תוכנית מקיפה להתחדשות שכוללת טיפול במספר עולמות תוכן. אגע ברשותכם בקצרה בשלושת העולמות המרכזיים: דרך השירות הרפואי בשדה, עולם התרופות, ועולם הנתונים והידע.

בשלב הראשון בחרנו להתמקד במסלולי השירות ובדרך שבה ניתן השירות ללקוחות. הציפייה גדולה, ולכן הכרזתי עם כניסתי לתפקיד שבשורה תצא עד סוף השנה הזו. יש המון רעיונות ומחשבות, ובכדי לרכז את הכל ולצאת עם החלטות עד סוף השנה הקמנו צוות פעולה. בהמשך החודש, נקיים מפגש חשיבה מרוכז יחד עם הרופאים, נציגות הלקוחות וההנהלה, בו נבחן יחד את הצרכים והפתרונות. מתוך התובנות שיעלו נגבש את ההצעה לחקלאית החדשה, שתיכנס לתוקף עם תחילת השנה.

במקביל, אנחנו פועלים כל הזמן לשיפור בעולם התרופות. מחודש שעבר, המחירון מתעדכן בכל חודש ולא כל רבעון, ובחודשים האחרונים המהלך הזה כבר הביא להורדת מחירים במגוון רחב של תרופות. בנוסף, חידשנו את הקשר הישיר עם MSD, ואנו מחממים את היחסים עם חברת וטמרקט סביב תרופות מסוימות. אנחנו גם פועלים מול מספר יצרנים עולמיים במטרה להיות המפיצים הבלעדיים שלהם בארץ. מהלכים אלו צפויים להבשיל עד סוף השנה, אז נוכל להתחיל בתהליך רישום של מספר גדול של תרופות חליפיות במחירים נמוכים ממה שיש כיום. זהו תהליך לא פשוט מול משרד הבריאות, שיימשך כשנתיים-שלוש.

בעולם הידע והתוכן, אנו פועלים בכמה כיוונים. החשוב ביותר הוא גיבוש המידע והניתוח שלו לתובנות שיביאו ערך למגדלים באופן רציף, זמין ועדכני. בנוסף, אנחנו בונים ומחדשים את דרכי העברת המידע, גם בתוך הארגון פנימה וגם בינינו לבין הלקוחות. שכבה נוספת שחסרה לנו היא חיזוק הקשר בין החקלאית לבעלים, וגם בתחום זה נביא בשורה משמעותית״

ראיון חג עם מנכ"ל החקלאית- טל יפת

טל יפת נכנס לתפקידו כמנכ״ל החקלאית באחת השנים המורכבות של התאגיד

בתוך מציאות משתנה בתחרות, חברות חדשות, שיח ער על מחירי תרופות, תחושת קיבעונות.

הנהלת החקלאית הניחה על כתפיו אתגר לא פשוט, להניע קדימה את נושאת המטוסים שנקראת החקלאית לצקת בה חדשנות, להתגבר על אתגרי כח האדם, לייצב את המערכת – להתחיל חזק ולהגביר.

אקורד הפתיחה נשמע בעוצמות. רק בתחילת החודש הוציא לפועל מסורת חדשה: הכנס השנתי של החקלאית. 500 איש מכל הענף ושלוחותיו הגיעו.

הופעת הבכורה שלו הייתה בפתח הכנס הזה, עליו דיברו בימים שלאחר מכן כמפגן עוצמה חדש בשמי החקלאית.

מה היו האתגרים הבריאותיים העיקריים ברפתות החלב בשנת תשפ"ד?

השנה החולפת הייתה ייחודית ויוצאת דופן לאור מלחמת חרבות הברזל. אתגרים בריאותיים הקשורים ישירות למלחמה כללו טיפול בפרות פצועות ואף ביצוע המתת חסד בעת פציעה חמורה עקב נפילת רקטות וטילים ברפת. בנוסף, שנה זו התאפיינה בבריאות עטין לא מיטבית ועליה ארצית ברמות הסת"ס. תחילת שנת תשפ"ד הייתה מאתגרת מבחינת התמודדות עם דלקות עטין קליניות ותת קליניות ברפתות העוטף שנבעו מחוסר היכולת לחלוב את הפרות במשך מספר ימים בתחילת המלחמה. בהמשך השנה, מדיניות ייצור החלב שאפשרה ייצור חלב בכמות בלתי מוגבלת, עודדה השארת פרות ברפת וצמצום הסלקציה האופיינית בשגרת ייצור לפי מכסה, אשר גרמה לעלייה בצפיפות וברטיבות ולהשארת פרות עם נגיעות תוך עטינית כרונית ברפת. מאפיין ייחודי לשנה זו היה עלייה חריגה יחסית לשנים עברו, בשיעור דלקות העטין מגורמי מחלה מדבקים והתפרצויות של דלקות עטין תת קליניות ברפת המערבות מספר רב של פרות על רקע החיידקים המדבקים: סטאפ אוראוס ומיקופלסמה בוביס. בנוסף המחסור בכח אדם תרם גם הוא לקשיים בחליבה ובתפעול הרפתות.

מלבד זאת בשנה האחרונה היינו עדים למספר התפרצויות חריגות של מחלות זיהומיות הקשורות לאקלים הסוב טרופי שלנו והמיקום הגיאוגרפי שלנו בין שלוש יבשות. לדוגמא: התפרצות קשה של מחלת קדחת שלושת הימים המועברת על ידי חרקים מעופפים המצויים באקלים שכזה וכן התפרצות קטרת העור בתחילת הקיץ הקודם המועברת גם היא על ידי חרקים מעופפים. בנוסף השנה חלה התפשטות מחלת אלח דם מדמם מאזור הצפון לדרום מדינת ישראל ומספר התפרצויות קשות התרחשו ברפתות חלב בצפון ובדרום. במהלך שנה זו גם מתרחשת התפרצות חריגה של מחלת שחור השוק, הן מבחינת שיעור ההיארעות והן מבחינת האוכלוסייה בסיכון. מחלה זו אופיינית לעדרי בקר לבשר לרוב ובכל שנה אנו עדים למקרה אחד או שניים בלבד. אולם השנה באופן חריג המחלה התפרצה בכ- 20 רפתות חלב בצפון הארץ. מחלה נוספת הקשורה למיקום הגיאוגרפי שלנו בנתיב הנדידה של עופות הבר ומאיימת לחדור לרפת החלב היא מחלת שפעת העופות שהתפרצה השנה בארצות הברית במספר רב של רפתות חלב וגרמה לתחלואת בקר ואף לתחלואת אנשי צוות ברפת.

יעדים לשנה הקרובה

מעבר ליעדים עסקיים ומקצועיים המונחים לפנינו בכל שנה, אי אפשר להתעלם מגודל האתגרים שנוספו למגדלים, לבעלי הרפתות, לעובדי הענף בצל המלחמה המתרחשת מאז אוקטובר. בחודשים האחרונים כפי שבוודאי יעידו רבים מעמיתיי בכל המגזרים – התמודדנו ועודנו עם קשיים ומורכבויות בחיי הבית, העבודה, הפרנסה, ההתרעות, המילואים, החוויות הקשות, הצפון, הדרום. למעלה מכל יעד ניצב בפניי אתגר השיקום לרפתות ולעובדי הרפתות שזקוקים לכך. חלק מהדברים זיהינו וסייענו ולחלק מהדברים נכונו עוד פתרונות ארוכי טווח. הנהלת החקלאית ואני מחויבים למשקים ולשיקומם, כמו גם לבטחון רופאינו בשטח קודם כל ולפני הכל.

בעולם המקצועי, מה עומד בפנינו?

כמה סוגיות מרכזיות מונחות על שולחננו, צוות החוקרים המיומן של החקלאית פועל כל העת מול מכוני המחקר ואקדמיה על מנת לזהות ולהיערך כראוי לדברים מסוג אלה. אתן דוגמה בכל הנוגע למוכנות להתפרצויות עתידיות: למרות שלא התרחשה התפרצות של קדחת דימומית קרים-קונגו בבני אדם השנה, הגילוי של הנגיף בישראל מדגיש את החשיבות של מוכנות להתפרצויות עתידיות. זה כולל פיתוח תוכניות חירום, הכשרת צוותים רפואיים ווטרינריים, והבטחת זמינות של ציוד וחיסונים.

אפשרות נוספת היא התפרצות מחלות "ישנות" בצורה חדשה: מחלות כמו שחור השוק ואלח דם מדמם מתפרצות השנה בצורה חריגה, דבר שמצריך פתרונות חדשים ומותאמים. זה מדגיש את הצורך במחקר מתמיד ובערנות מתמדת לשינויים בבריאות בעלי החיים.

אזכיר גם את המחלות הזואונוטיות: גילוי קדחת דימומית קרים-קונגו בישראל, גם אם לא התפרצה בבני אדם, מעלה את החשיבות של מוכנות למחלות שעלולות לעבור מבעלי חיים לבני אדם. זה אתגר משמעותי שדורש שיתוף פעולה בין וטרינרים, רופאים ואנשי בריאות הציבור.

אלה ועוד נוספות ייכנסו לקטגוריית מחלות עם השלכות כלכליות משמעותיות: מחלות כמו ברוצלוזיס גורמות לא רק לבעיות בריאותיות אלא גם להפסדים כלכליים כבדים למגדלים. האתגר הוא למצוא דרכים לאבחן ולטפל במחלות אלו במהירות וביעילות כדי למזער את הנזקים.

חשיבות ביצוע רפואת עדר

בעניין הזה בדיוק ניהלנו דיון השבוע בהשתתפות הרופאה הראשית- ד"ר שני שיינין וד״ר עומר קליין וטרינר החקלאית, ומניסיונם הדגישו כמה דברים, המרכזי בהם הוא כי ביקורי רפואת עדר במשקים הם חלק משמעותי מהשירות הבסיסי שהחקלאית מספקת לכל הלקוחות המעוניינים בכך ואנחנו מעודדים זאת מצידנו.

אסביר את התהליך בקצרה:

הנתונים המדעיים מופקים בתכנת נ.ע.ה של הרפת ומועברים אלינו לחקלאית לצורך עיבוד וניתוח. יועץ מנוסה ממחלקת רפואת העדר מגיע למשק וביחד עם הרופא המטפל הקבוע ועם מנהל הרפת עוברים על הנתונים ומשמעותם.

לשיקולו של מנהל הרפת האם לצרף לישיבה גם נציגי שרות ההזרעה, תזונאי או נוספים. ניתוח הנתונים שלנו מקיף מאד וכולל את כל תחומי העניין ברפת (חלב, פוריות, גידול, ועוד) אשר להם קשר לבריאות, רווחה ויצרנות.

בניתוח נעשים שני דברים עיקריים:

1 ניתוח תיאורי – מה קרה ברפת? מגמות שיפור? ובתוך כך השוואה לשנה קודמת, והשוואה ליעדים. 

(היעדים נקבעים על פי הרביעון הטוב בארץ, ומתעדכנים כל שנה)

2. ניתוח סיבתי – בעזרת מודלים סטטיסטיים, ניתן לומר אילו גורמים השפיעו על הביצועים-

למשל: האם הפרות במצב גופני נמוך בשיא חלב נפגעו בהתעברות? האם הפרות עם יובש קצר הניבו פחות חלב בתחלובה העוקבת? ועוד ועוד…

בסיום הביקור והדיון יש המלצות לביצוע. ביקורים חוזרים כל שנה ומעקב חצי שנתי נוסף עם הרופא המטפל, כל אלו מאפשרים התמקדות בגורמים החשובים ביותר ברפת, ושיפור מקצועי וכלכלי עקבי.

לידיעה, פעולות נוספות שמבצעת המחלקה:

• ניתוחים אפידמיולוגיים: ליווי אירועים חריגים במשקים כמו גלי הפלות, התפרצויות של מחלות מדבקות, או תחלואת עטין חריגה, על מנת לזהות גורמי סיכון בתוך העדר ולעזור בשליטה בהתפרצות ועל מנת להבין טוב יותר את המתרחש ללמוד ולהסיק מסקנות לטיפול בהתפרצויות הבאות.

• ניסויים: המחלקה מבצעת ניסויים קליניים במגוון נושאים המקדמים את רפת החלב הישראלית. היוזמה לניסויים יכולה להיות פנימית שלנו או של כל גורם אחר בענף. בשנים האחרונות ביצענו וליווינו ניסויים במגוון נושאים כמו קטוזיס ומחלות המלטה, בחינה של תוספי מזון, צינון ועוד.

בפתח השנה החדשה

ארצה להסתפק במילים פשוטות

לבריאות הגוף והנפש

להושטת יד ומבט קשוב

ושנצמח, יחד

כבני אדם, כענף, כחברה, כמדינה